הר המור הם חרדים שהפכו לציונים.

בגדול אין הבדל משמעותי אבל זה בכללי ההבדל

כך שמעתי פעם וזה נראה לי נכון

אבל אם לא- אז זה סתם הפצת שמועות... ואי אפשר להתייחס לזה בכלל.

שמועות הן שמועות והן שוות ערך לשום כלום, ולמעשה הפצת שמועות היא כמעט בגדר "לא תלך רכיל" ולא רק אם הן

מזיקות או פוגעות באדם, עצם הפצת השמועה היא על גבול האיסור.

אלא אם כן אתה אומר "שמעתי בשם X כך וכך" וגם אז רק דברים שאין בהם איסור לשון הרע וק"ו הוצאת דיבה.

וכן- לעניין דיון בסיבה לדבר כזה או אחר, שמועות לא מעלות ולא מורידות, אפילו אם תגיד "X אמר לי כך." כי אין 

אמינות לעד אחד... 

נתונים לא מבוססים- מתקרב לרכילות, לא רק כשיש היזק. עצם אמירת דברים לא מבוססים קרובה מאוד 

לרכילות(ולא בטוח שלא בכלל רכילות)

שמי שלא מכיר את שתי הישיבות מקרוב לא יבין על מה דיברתי, תודה על התוכחה

זה הפירוש של רכילות בעברית מדוברת

אבל לא ראיתי כך במקורות

"איזהו רכיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר: כך אמר פלוני (עליך), כך וכך שמעתי על פלוני – אף על פי שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם. ו אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר: "כך וכך עשה פלוני וכל וכך היו אבותיו וכך וכך שמעתי עליו" ואמר דברים של גנאי – על זה אמר הכתוב (תהלים י"ב) "יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות"."

מה ההפרש בין ללכת רכיל לבין לשון הרע? הרי לא הרי זה כהרי זה- אם כן שהרי אפילו אמירה שהיא ללא תועלת

על אדם אחר יש בה מצד "לא תלך רכיל", לשון הרע זה אמירת דברי אמת שיש בהם גנאי והוצאת שם רע היא

אמירת שקרים שיש בהם גנאי.

ודברים שאינם מבוססים הם חסרי תועלת, כי לא ניתן לדעת מהם דבר. לפחות כך הבנתי מדברי הח"ח.

כל החלק השני בחפץ חיים מדבר על הלכות רכילות

ושם הוא מגדיר רכילות כדבר שאינו רע\טוב - אבל יגרום לסיכסוך בין שני אנשים 

פלוני דיבר עליך, פלוני עשה לך, זה פלוני שהלשין עליך, פלוני קנה אצל המתחרה שלך וכן על זה הדרך

אבל לא סתם העברת ידיעות שלא גורמות לסיכסוך

גם לכן כתבתי שזה "קרוב ל" ולא ממש "לא תלך", אבל יש סכנה לפחות שזה יגרום לסכסוך.

כן, אבל לפני שאישרתי או הכחשתי, שמועה מבחינתי היא לא יותר מרעש. בגלל זה שאלתי בשם מי זה נאמר,

זה עוזר להתקרב להכחשה או אישור של שמועה כלשהי. אם זה היה נאמר בשם הרב טאו זה דבר אחד, ואם זה 

נאמר בשם מישהו שלא מכיר, או שאני לא מכיר אותו כמי שמכיר, זה אחרת מבחינתי.

וגם אז אני מפקפק שאולי זה לא נאמר כך בדיוק והייתה אי הבנה.

ולעניין ההבדל- לא יודע מספיק בשביל להגיד, גם לא יודע בדיוק מה ההגדרה שלו ל"בני עקיבא שהתחזקו" ול"חרדים

שנהיו ציונים" ככה שזה לא ממש משנה. אני יודע שזו הסיבה המסופרת והמוגדרת ע"י הרבה מהאנשים שלמדו שם 

במהלך הפילוג. 

אבל המקור הוא כן דמות רבנית שלא מלמדת לא במרכז ולא בהר המור שאמר זאת בחצי ציניות כנראה.

בניגוד לתגובתי הראשונה, ככל שאני מתבגר כך אני מבין שההבדל בין שתי הישיבות האלה כל כך קטן עד שלנסות לעמוד על ההבדל ביניהם הוא סתם התקטנות חסרת טעם ואין באמת טעם לעמוד על למצוא את ההבדל, כמו שאמרה צאדיקה "מבינים בשקט מה הקטע וממשיכים בחיים.

ואפשר בהחלט להמשיך בחיים בלי להבין.

לי זה נשמע כמו התחמקות אבל סבבה..

כשכרונולוגית מרכז הוקמה לפני תנועת בני עקיבא...

אא"כ התכוונת לאופי ולא למציאות (הר-המור היו חרדים שנהפכו להיות ציונים)

בכל מקרה אני הבנתי שהיה שם מחלוקת על ראשות הישיבה אחרי שהרב צבי יהודה נפטר.

(הוא חצי קווניק כזה)רוב הרמים במרכז בזמן הפילוג היו כאלה שבאו מרקע יותר דוס וחרדי

(הוא מכיר את הנפשות הפועלות)

רב אברום, הרב שטיינר, הרב מגנס, הרב דוד חי

רוב הרמים שעברו להר המור באו מרקע יותר "מזרוחניקי" בנ"ע כזה...

הציוניים יותר רצו להראות שגם הם דוסים ועם התורה אז התרחקו לכיוון התורה בקנאות יותר ופחות א"י(הכל בקנאות)

ואלו שהגיעו מהצד של הלימוד תורה נהיו קנאים לקטע של א"י

ובעצם עשו החלפות

למעשה, רוב התלמידים הבוגרים עברו להר המור עם מרבית ר"מי האמונה של מרכז..

במחילה,

"בשם הרם שלך" - זה באמת נורא.. טעות גדולה.

כאילו "הרמים" האלו באו מרקע חלש יותר ורצו "להראות שגם הם דוסים"... חבל שכתבת. גם מה שבהמשך (ארץ ישראל והתורה) לא נכון. והרמ צריך לעשות תשובה אם באמת אמר כך.

אני לא יודע אם אתה יודע על מי מדובר. אבל היו שם תלמידי חכמים עצומים (וחלקם היו גם בנים של כאלה). חבל שמתגלגלים לכתוב כך. הנה סיבה למה צדק/ה מי שאמר/ה שלא טוב לעסוק בכך.  ולו מהסיבה הפשוטה שכותבים דברים פשוט לא נכונים, אבל לא  על "מכשיר פלפון" אלא על תלמידי חכמים גדולים.  חבל...

וכל הנזכרים ושלא נזכרו, מכל ה"צדדים", צדיקים וחכמים ואהובים.

כולם אהובים כולם ברורים כולם צדיקים

אלא רק להראות נקודה מעניינת שכן, כל אחד הגיע ממקום אחד דווקא למקום השני.. ולא שההר המורניקים נולדו חרדים והמרכזניקים ילדי בני עקיבא

שלא אלו ככה ואלו ככה. וגם לא ההיפך.

זה בכלל לא קשור "מאיפה הגיעו" כשהיו ילדים..  וגדלו בכל מיני רקעים. ובוודאי שלא "רצו להראות" שהם כך או אחרת..

אלו כולם תלמידי חכמים גדולים עוד מלפני כן. ולא פעלו כדי "להראות" משהו שנוגע לרקע כזה או אחר.  אלא מתוך מה שהבינו מעומק תורניותם.

וגם לא הגיעו "למקום השני"... התיאור לא נכון.. ובשני המקומות מחזיקים היטב בתורה, בארץ, וכו'.  ב"ה.

על הקיצוניות ודרך האמצע

על זו הדרך אפשר לומר

שמי שיש לו צד חזק של תורת ישראל ופחות א"י ילך לקיצוניות של א"י

וההפך(ככה זאת הדרכת הרמב"ם במידות אפשר להגיד זאת גם כאן)

אבל הוא לא נכון פשוט, כהכללה, לגבי המציאות המדוברת...

למרכז. אבל זה רק היה הקש ששבר את גב הגמל במחלוקת כנראה רבת השנים, הפנימית, שהייתה בין שני "מחנות" בתוך מרכז, שאם נשתמש בהכללות, וב"ראשי המחנות" - זה יהיה  "מחנה הרב טאו" מול "מחנה הרב שפירא".

אבל הסיבה הכאילו רשמית לפיצול, כאמור, הייתה כנסת לימודי מכון הוראה למרכז הרב, והתנגדות עיקשת של הרב טאו לכך, בסברתו כי אסור לערב לימודי חול בישיבה. (אני עצמי תלמיד של כמה וכמה מהתלמידים שחוו את הפיצול הזה על בשרם ממש)

או יותר נכון - הסיבה המוכרת היסטורית שיש לה אחיזה במציאות. שאר ההשערות/ספקולציות/סיבות עומק - הם דברים שנתונים לליבו של כל אחד, וקצת קשה לדעת מה נכון בהן ומה לא ומה סתם השמצות.

ככה שלמעשה, עניתי את התשובה הטובה ביותר שניתן לתת - כי עניתי את המציאות שנראתה אז.

ותשאל כל אדם שהיה במרכז בזמן הפילוג

הרב טאו לא היה ר"ם במרכז בזמן הפילוג

עוד מלפני מותו של הרב צבי יהודה הוא הפסיק ללמד במרכז(מסיבות שאין כאן המקום לפרטן, מי שיודע יודע,
זה ממש לא להפצה)

הרבה מהרמים במרכז היו תלמידיו של הרב טאו.

הוא ראה שרב אברום לא ממשיך את דרכו של הרב צבי יהודה, היו לו עמו הרבה ויכוחים גם בתוך צוות הישיבה בין תלמידיו(שכולם מונו לרמים לפני תקופת רב אברום חוץ מהרב אדרי) למחנה של רב אברום עד שזה היה הקש ששבר את גב הגמל ותלמידיו הלכו והקימו ישיבה

ושוב גם שם הוא לא הלך להיות ראש ישיבה...

בכ"מ ר' אברום לא היה תלמיד של הרצי"ה

הוא הגיע למרכז כר"ם(לאחר שלמד בחברון) עוד בתקופת הרב חרל"פ

ב, נכון שמרכז פתוחים יחסית לגישות אחרות(והכל במסגרת הרצי"ה) ובהר המור רק במסגרת הרב טאו.

ג. נכון שהרצי"ה מינה את ר' אברום לראשות הישיבה ולכן הוא החליט שהוא זה שיחליט על הדור הבא. אבל זה לא אומר שדרכו היא דרכו של הרצי"ה בדיוק, כשם שפרצופיהם שונים וכו'.

ממש כמו שהראי"ה מינה את הרב חרל"פ שדעותיהם לא היו שוות...

ד. הסיבה שהרב צבי יהודה מינה את ר' אברום זה כי הרב טאו לא רצה מהסיבה שהוא גם לא לימד בישיבה

ה. אני איתך, גם אני נגד הקווניקים

ו. מצטער על הפלישה אני מתחת לגיל 20 פשוט היה לי מה לכתוב בנושא

מוזמנים למחוק

אבל אם לא היתה הסיבה ההיא

אכן הוא היה פונה לרב טאו

בכ"מ הכל זה השערות,

אין זה משנה

כי בסופו של דבר הרצי"ה מינה את ר' אברום לראשות הישיבה...

הרצי"ה לא מינה את ר' אברום לראש הישיבה. וגם לא את מישהו אחר.

ר' אברום והרב ישראלי היו מגידי שיעורים כלליים בישיבה, עוד בזמן הרצי"ה. אבל הוא לא מינה אף אחד לראש ישיבה אחריו. זה גם לא התאים לו לעשות כך (וממילא גם לא נכון מה שכתוב אח"כ, למה מינה - כי לא מינה..).

מי שמינה, היתה הנהלת הישיבה שהתכנסה אחרי פטירתו.

וגם האמירה לגבי הרב חרל"פ אינה מדוייקת. הוא היה "ראש ישיבה" עוד בזמנו של הרב, במובן שהיה מקובל אז.  אבל הרב השאיר פתק לרצי"ה ובו כתוב שהוא ממנה אותו להיות בא כחו בכל ענייני הישיבה, וידו כידו ופיו כפיו ווכו'. וכל הרשאה אחרת מבוטלת. התאריך: תרפ"ח.  ובאמת כשהיו "דיונים" בישיבה, בשנים מאוחרות יותר, כשהרצי"ה כיהן בראשות הישיבה אחרי פטירת הרב חרל"פ זצ"ל, הוא באמת "הוציא" לא פעם את הפתק - כדי לחדד את הדברים.

וכל הנזכרים לעיל - כולם ענקים וקדושים, וכולם היו ביחסי אהבה וכבוד עצומים אלו לאלו.

אבל הרב ישראלי ר' אברום הביא אותו שיעביר איתו

ר' אברום יום ג.

הרב ישראלי יום ה.

הרצי"ה "משך" אותו מכפר הרא"ה.

את הקטע הזה אני לא זוכר בדיוק

תודה...

[אם כי אין סיבה שזה יהיה "מופרך". הוא היה המבוגר יותר. אבל לא שמעתי אף פעם על דבר כזה]

אגב, הרבה דברים הרב בדיחי אומר שהרב צבי יהודה עשה והרבה מתלמידי הרציה(גם כאלה שכיום במרכז!) אומרים אחרת...
המחלוקת היא גם בין הרבנים..

בלנ"ד אשאל את ר' יוסי בהזדמנות על זה.

יש פה משהו "מוזר" קצת, לא ברור איך לא התפרסם אז. אולי משהו בניסוח. נבדוק בלנ"ד.

לגבי "מחלוקות בין רבנים", מעבר לכך שזה לא אסון, יש כאלו דברים ביהדות.. אבל האמת היא שר' יוסי בדיחי לא היה אז "רב". הוא היה המשמש של הרצי"ה, ואשר על כן, ראה באמת הרבה דברים, "מעשה רב", אשרי חלקו.  אבל מטבע הדברים, אין הדבר מחייב אותו עומק הבנה של כולם. צריך לראות לגופו של ענין.

וכיוון שהוזכרו האנשים הגדולים הללו - אז לחובבי הציטוטים, כמה ציטוטים מהרצי"ה לגבי ר' צבי טאו (וגם ר' אברום):

"ר' צבי ואני זה ענין אחד".

"ר' צבי הוא גדול בנגלה וגדול בנסתר - וגדול בענוה. וגדלות בענוה, זה משהו מיוחד".

"ר' צבי הוא עמוד התווך של הישיבה"

"אשרינו שיש לנו את הרב טאו"

ר' אברום ו' צבי הם העמודים העליונים  של הישיבה"

זה אחד הדיונים שאותי חינכו- שלא פותחים אותו לדיון... 

פעם אחת מבינים בשקט מה הקטע- וממשיכים בחיים... כי כל חפירה נוספת לא תועיל לעולם בלשון המעטה... 

תלמידי חכמים גדולים יכולים לחלוק בעוצמה- ועדיין לאהוב אחד את השני כת"ח

לפעמים תלמידים או אנשים קטנים- לא מסוגלים, ותופסים מחלוקת בצורה חיצונית וקשה יותר... וחבל

מעניינת אותי הרתיעה בחידוד העמדות אחת על גבי השנייה.

אם זה היה רמב"ם ורמב"ן היית מנסה להבין מה שורש המחלוקת? למה כאן לא?

כשהרמב"ם והרמב"ן חולקים - זה שכלי נטו, וגם בויכוחים שהיו טעונים רגשית - עברו מספיק שנים

אבל כאן מהר מאד עלולים לעבור להשמצות אישיות, ולהורדת כבוד ת"ח

ומפחדים לשחק באש

אני אישית משתדל כן להתענין במחלוקות אקטואליות ולהיזהר לא לדבר על השמצות

אפילו הושבתי את הילדים והסברתי להם באריכות על המחלוקת הגדולה אצל האשכנזים בימינו (אצל החרדים)

כאשר רוב החברים שלי בורחים מהנושא כמטחווי קשת

לא יודע מה המצב בחברה החרדית בנושא של מחלוקות בנות ימינו, בציבור הדתי לאומי מחלוקות בנות ימנו הם נושא נפוץ לשיחה.

ואם אתה מסביר לילדים באופן של "זה אומר כך" ומטעים את דבריו - "וזה אומר כך" ומטעים את דבריו, אתה מחנך אותם לאופן של הסתכלות גבוה יותר על מחלוקת לשם-שמיים, ולא בסגנון התגרנות שבשוק.

ויש יותר סיכוי שיהיה להם מזה גם כבוד התורה, כי יראו שלחכמים יש שיקולים עמוקים.

אם כי אפשר גם להבין את הגישה האחרת, שמשדרת ש"לא מכניסים ראשינו בין ההרים"..

הרבה פעמים זה תלוי-סיטואציה. וברור שגם באופן שאתה מסביר, ולא בא "להכריע" ביניהם, הם קולטים עד היכן "הבנת הצדדים" ומהיכן אין זה מקומַם..

קודם כל- לכל סברה שיש לך אני מניח שלרב טאו שליט"א יש הסבר ותשובה ותירוץ 

ד) לא חושב שיש לך זכות להגיד שהם טועים, מקסימום שאתה לא מתחבר לכך, או שרבותייך מלמדים אחרת. לשים את עצמך

מול הרב טאו זה קצת בעיה לדעתי. כמו שלשים את עצמי מול הרב שרלו שלי"טא, גם אם יש דברים שלא נוחים לי בדבריו, זה לא

נכון בעיניי.

ו) כנ"ל

ז) לא לך לשפוט תלמידי חכמים. צורם לי, סליחה.

ח) היחס שלהם הוא למקום שתופס הכוח החילוני ולא כנגד חוכמות חול, אם תקרא את דבריהם, והבעיה היא במובהק המקומות

החילוניים שבהם מזלזלים בדברי הקודש של התורה, ובעיקר לימוד קודש במקומות כאלו(ועיין עוד ב"צדיק באמונתו יחיה"

להרחבה). דווקא לימוד חוכמות חול במובהק פחות מתנגדים.

וגם על זה יש תשובה.

"הם" מבינים מצוין..

אבל מבחינים בין המהות לבין מה שמסביב, שיכול לשמש כ"כלי עזר" ואינו מה שקובע את המהות.

וגם דברי "ראשון" נאמרו מתוך התורה שבו, ולא מתוך "הסביבה". הסביבה יכולה להסביר נסיבות.

מה מועיל "הרבה חידושים והבנות" אם אין היחס הבסיסי של חרדת קודש אל תלמידי חכמים..

[זהו - לא מתכוין להמשיך בזה יותר. מי שמאד חשוב לו, ישאל באישי..]

לזה בעבר כאן בפורום, וכתבת ככל המראה והחזיון הזה.

לא?

בסוף זה היה בפורום ברוך, ואיכפל תנא:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t615570#6821431

שלא אימצת מה שכתבה צאדיקה. וגם אני - מישהו כתב לי שאולי אענה על השאלה שעלתה בראש השרשור בצור מכיר-מקרוב, ועניתי לו שאינני חושב שיש בכך דבר טוב להעלות ענין כזה כנושא לשרשור.

אבל כיוון שכתבת, עברתי על כל סעיפיך אחד לאחד, ובכולם טעית (למעט משהו שציינת על דעות בראשונים לגבי מלך שחוטא. וגם בזה יש מה להעיר על הרלוונטיות למציאות זמננו).

ומכיוון שע"י כך גם ביזית תלמידי חכמים - שהרי הצגת דברים ההיפך ממה שאומרים, וגם בצורה שטחית - אז אני מביא דוגמה שתַראה (בכלל אדם שכותב "אלה הסיבות שהלכתי למרכז הרב ולא להר המור - מדבר על כשהלך בתור מי שעוד לא ממש למד.. וכבר הוא "ידע"?!...):

כתבת, "נכון שהרב כותב "שבני כאחד עמי", אבל הוא מדגיש לכתוב "כ", ולא ממש אחד"..

כל ה"דיוק" פה אינו רלוונטי. אב למיטב זכרוני, הרב בכלל כותב "שהוא האחד עימי"..  ובוודאי שלא עלה על דעתו "להדגיש" וכו'.. 

והרצי"ה העיד על עצמו שהוא ההמשך האבסולוטי של הרב זצ"ל.

ומכל מקום, זה אינו נצרך כאן - כתבתי רק כדי להראות את רמת הדיוק. באשר כל ה"טיעון" סביב זה הוא שטחי ורחוק מדיוק. 

אגב, ר' חיים ויטאל אכן מוחזק כממשיך דרכו המוחלט של האר"י, גם במקומות שלומדים עוד מתלמידיו.

לא אכנס עוד לדיון זה - לא כאן המקום. אבל מה שנכתב מוטעה ושטחי.  ואני מכיר מקרוב ובידידות גם כאלו משם וגם כאלו משם - כולל כאלה שאתה מן הסתם מחשיבם כרבותיך בישיבת מרכז הרב.

אם זו הסיבה שגם הם לא ענו - אז אני מבין אותם...

מה זה "לא ענית עניינית"?... אתה באמת חושב שכל מי שיכתוב דברים שהם פשוט שטחיים ומוטעים ביחס לנושא, בהרבה סעיפים, אז חובה לענות, וכאן, על כל "טיעון", כי אחרת זה "לא עניתי לך עניינית"...

לא עניתי - כי לא שאלת. וכי זה ארוך. ובגלל שלא שאלת - זה גם לא היה עוזר אם הייתי עונה "לך". ורק היה גורר כנראה אותו סגנון שוב, בדיוק כמו שקרה הרגע..

אז אני כתבתי בשביל מי שקורא. ומי שמאד מעונין במשהו מהדברים, כבר אמרתי שאענה באישי.

אני לא רואה כל "תחביב" בהעלאת דברים כאלה. זה די בזוי בעיני.

[ומה שאמרת לגבי רח"ו, זה בדיוק הענין לגביו. לומדים (בסיוג. זה תלוי בפירוש דברי האר"י לתלמידיו, האם התכווין גם למי שלא היה כבר כשאמר את דבריו. היינו, ר"י סרוג, למיטב זכרוני). אבל בוודאי לא בהמשך העיקרי]

ולגבי הדיוק מדברי הרב - מיטב זכרוני לא ציטטת מדויק. הרב לא כותב שהוא "כאחד עימי", אלא שהוא כמעט האחד עימי" וכו'.. וזה נכתב כשהרצי"ה עוד היה בן 17...

אני לא יודע עם מי דיברת..

אני אומר לך באחריות מלאה: עברתי על כל דבריך. פשוט לא הבנת על מה מדובר.

ואני לא מדבר כאן כ"נציג" של אף אחד.

אני גם לא יודע האם ניסית להקשיב לדבריהם, או שכל מה שמעבר לרובד הפשטני, קראת לו "נתקעו".. אני לא יודע - כי  לא הייתי שם.  מן הסתם אתה יודע, שאבא של הרב קוק הציע לו לכתוב "מקורות" לדבריו, וכך יחלקו עליו פחות. והרב ענה לו שזה לא יעזור לאלו שיוצאים נגדו. כי בשביל לראות מה שהוא רואה במקורות, צריך "הקשבה" מיוחדת (זה באיגרות ד).

אז אני לא יודע מה היה שם. מכל מקום, לכל מה שכתבת אפשר מאד בבהירות להתייחס; ואלו באמת דברים שטחיים, מה נעשה, ביחס לדברים שאומר למשל הרב טאו אותו הזכרת. וחלקם ממש הפוכים מדבריו, כפי ששמעתי אותו במו-אוזני (מזה שדיברת עם "תלמידים" אני מבין שלא איתו בעצמו. אז אני מביא לך מ"מקור ראשון"...)

אבל נדמה לי שבאמת לא ענית לו. אין כמעט טענות של ממש בדברים שלך, הרוב רק חזרה על למה הוא לא הסביר ולא טען יפה.

והאמת שכמי שמכירה את בית המדרש ההר המורניקי דווקא מקרוב, הוא דווקא דרש יפה מאוד. יש עם מה להתמודד.

סליחה, תמשיכו.

מעט הקטנה

ב. אני לא ת"ח.

ג. באמת "התערבת" לא במקום, שהרי את אומרת שאין "טענות של ממש" בדברים - והסברתי מפורש מקודם מדוע אינני מתייחס ספציפית לנקודות שהועלו. אז פשוט - עייני מה שנכתב קודם. חבל לחזור..

ד. ואת כנראה לא מספיק "מכירה". מי שחושבת שהיא מכירה את "בית המדרש ההר המורניקי מקרוב" (וגם אחר), בלי שלמדה בו או בדומיו, בעמל, כמובן, אלו אשליות. 

ואני חוזר ואומר שוב: כל הנקודות שהועלו, אחת לאחת, הן או שטחיות ביחס למי שמדובר, או פשוט לא נכונות, לעיתים הפוכות. וזה ממש מהמקור.

ובהיות שדובר על מי שמנחה את הכיוון הזה, אז אני מציע להסתמך על דברים שנשמעו ישירות מפיו, מאשר על "היכרות" חיצונית של "בית המדרש" הזה..

תחפש שם מישו שאומר אחרת(בר"מים) וככה גם משמע בשיעורים.

ולצורך העניין גם במרכז יש סגירות מחשבתית.

כל מי שמעביר שם שיעורים(חוץ מבמשמר) למד במרכז...

מסקרן למה אנשים מפחדים להגיד שיש הבדל (ותעשו טובה, מספיק לשמוע חצי משפט מכל צד בשביל להרגיש בהבדל וככל ששומעים יותר הוא יותר בולט) ולהתעסק במה הוא.

יש לי תאוריה למה זה אבל אני מספיק מסתפינא באמת מכדי לכתוב גם עם התוספת של לולי דמסתפינא..

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז וגרורותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

תות?

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

אני מבין שאת מהוותיקות פה

קמתי במצב רוח קרבי..

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)