הר המור הם חרדים שהפכו לציונים.

בגדול אין הבדל משמעותי אבל זה בכללי ההבדל

כך שמעתי פעם וזה נראה לי נכון

אבל אם לא- אז זה סתם הפצת שמועות... ואי אפשר להתייחס לזה בכלל.

שמועות הן שמועות והן שוות ערך לשום כלום, ולמעשה הפצת שמועות היא כמעט בגדר "לא תלך רכיל" ולא רק אם הן

מזיקות או פוגעות באדם, עצם הפצת השמועה היא על גבול האיסור.

אלא אם כן אתה אומר "שמעתי בשם X כך וכך" וגם אז רק דברים שאין בהם איסור לשון הרע וק"ו הוצאת דיבה.

וכן- לעניין דיון בסיבה לדבר כזה או אחר, שמועות לא מעלות ולא מורידות, אפילו אם תגיד "X אמר לי כך." כי אין 

אמינות לעד אחד... 

נתונים לא מבוססים- מתקרב לרכילות, לא רק כשיש היזק. עצם אמירת דברים לא מבוססים קרובה מאוד 

לרכילות(ולא בטוח שלא בכלל רכילות)

שמי שלא מכיר את שתי הישיבות מקרוב לא יבין על מה דיברתי, תודה על התוכחה

זה הפירוש של רכילות בעברית מדוברת

אבל לא ראיתי כך במקורות

"איזהו רכיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר: כך אמר פלוני (עליך), כך וכך שמעתי על פלוני – אף על פי שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם. ו אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר: "כך וכך עשה פלוני וכל וכך היו אבותיו וכך וכך שמעתי עליו" ואמר דברים של גנאי – על זה אמר הכתוב (תהלים י"ב) "יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות"."

מה ההפרש בין ללכת רכיל לבין לשון הרע? הרי לא הרי זה כהרי זה- אם כן שהרי אפילו אמירה שהיא ללא תועלת

על אדם אחר יש בה מצד "לא תלך רכיל", לשון הרע זה אמירת דברי אמת שיש בהם גנאי והוצאת שם רע היא

אמירת שקרים שיש בהם גנאי.

ודברים שאינם מבוססים הם חסרי תועלת, כי לא ניתן לדעת מהם דבר. לפחות כך הבנתי מדברי הח"ח.

כל החלק השני בחפץ חיים מדבר על הלכות רכילות

ושם הוא מגדיר רכילות כדבר שאינו רע\טוב - אבל יגרום לסיכסוך בין שני אנשים 

פלוני דיבר עליך, פלוני עשה לך, זה פלוני שהלשין עליך, פלוני קנה אצל המתחרה שלך וכן על זה הדרך

אבל לא סתם העברת ידיעות שלא גורמות לסיכסוך

גם לכן כתבתי שזה "קרוב ל" ולא ממש "לא תלך", אבל יש סכנה לפחות שזה יגרום לסכסוך.

כן, אבל לפני שאישרתי או הכחשתי, שמועה מבחינתי היא לא יותר מרעש. בגלל זה שאלתי בשם מי זה נאמר,

זה עוזר להתקרב להכחשה או אישור של שמועה כלשהי. אם זה היה נאמר בשם הרב טאו זה דבר אחד, ואם זה 

נאמר בשם מישהו שלא מכיר, או שאני לא מכיר אותו כמי שמכיר, זה אחרת מבחינתי.

וגם אז אני מפקפק שאולי זה לא נאמר כך בדיוק והייתה אי הבנה.

ולעניין ההבדל- לא יודע מספיק בשביל להגיד, גם לא יודע בדיוק מה ההגדרה שלו ל"בני עקיבא שהתחזקו" ול"חרדים

שנהיו ציונים" ככה שזה לא ממש משנה. אני יודע שזו הסיבה המסופרת והמוגדרת ע"י הרבה מהאנשים שלמדו שם 

במהלך הפילוג. 

אבל המקור הוא כן דמות רבנית שלא מלמדת לא במרכז ולא בהר המור שאמר זאת בחצי ציניות כנראה.

בניגוד לתגובתי הראשונה, ככל שאני מתבגר כך אני מבין שההבדל בין שתי הישיבות האלה כל כך קטן עד שלנסות לעמוד על ההבדל ביניהם הוא סתם התקטנות חסרת טעם ואין באמת טעם לעמוד על למצוא את ההבדל, כמו שאמרה צאדיקה "מבינים בשקט מה הקטע וממשיכים בחיים.

ואפשר בהחלט להמשיך בחיים בלי להבין.

לי זה נשמע כמו התחמקות אבל סבבה..

כשכרונולוגית מרכז הוקמה לפני תנועת בני עקיבא...

אא"כ התכוונת לאופי ולא למציאות (הר-המור היו חרדים שנהפכו להיות ציונים)

בכל מקרה אני הבנתי שהיה שם מחלוקת על ראשות הישיבה אחרי שהרב צבי יהודה נפטר.

(הוא חצי קווניק כזה)רוב הרמים במרכז בזמן הפילוג היו כאלה שבאו מרקע יותר דוס וחרדי

(הוא מכיר את הנפשות הפועלות)

רב אברום, הרב שטיינר, הרב מגנס, הרב דוד חי

רוב הרמים שעברו להר המור באו מרקע יותר "מזרוחניקי" בנ"ע כזה...

הציוניים יותר רצו להראות שגם הם דוסים ועם התורה אז התרחקו לכיוון התורה בקנאות יותר ופחות א"י(הכל בקנאות)

ואלו שהגיעו מהצד של הלימוד תורה נהיו קנאים לקטע של א"י

ובעצם עשו החלפות

למעשה, רוב התלמידים הבוגרים עברו להר המור עם מרבית ר"מי האמונה של מרכז..

במחילה,

"בשם הרם שלך" - זה באמת נורא.. טעות גדולה.

כאילו "הרמים" האלו באו מרקע חלש יותר ורצו "להראות שגם הם דוסים"... חבל שכתבת. גם מה שבהמשך (ארץ ישראל והתורה) לא נכון. והרמ צריך לעשות תשובה אם באמת אמר כך.

אני לא יודע אם אתה יודע על מי מדובר. אבל היו שם תלמידי חכמים עצומים (וחלקם היו גם בנים של כאלה). חבל שמתגלגלים לכתוב כך. הנה סיבה למה צדק/ה מי שאמר/ה שלא טוב לעסוק בכך.  ולו מהסיבה הפשוטה שכותבים דברים פשוט לא נכונים, אבל לא  על "מכשיר פלפון" אלא על תלמידי חכמים גדולים.  חבל...

וכל הנזכרים ושלא נזכרו, מכל ה"צדדים", צדיקים וחכמים ואהובים.

כולם אהובים כולם ברורים כולם צדיקים

אלא רק להראות נקודה מעניינת שכן, כל אחד הגיע ממקום אחד דווקא למקום השני.. ולא שההר המורניקים נולדו חרדים והמרכזניקים ילדי בני עקיבא

שלא אלו ככה ואלו ככה. וגם לא ההיפך.

זה בכלל לא קשור "מאיפה הגיעו" כשהיו ילדים..  וגדלו בכל מיני רקעים. ובוודאי שלא "רצו להראות" שהם כך או אחרת..

אלו כולם תלמידי חכמים גדולים עוד מלפני כן. ולא פעלו כדי "להראות" משהו שנוגע לרקע כזה או אחר.  אלא מתוך מה שהבינו מעומק תורניותם.

וגם לא הגיעו "למקום השני"... התיאור לא נכון.. ובשני המקומות מחזיקים היטב בתורה, בארץ, וכו'.  ב"ה.

על הקיצוניות ודרך האמצע

על זו הדרך אפשר לומר

שמי שיש לו צד חזק של תורת ישראל ופחות א"י ילך לקיצוניות של א"י

וההפך(ככה זאת הדרכת הרמב"ם במידות אפשר להגיד זאת גם כאן)

אבל הוא לא נכון פשוט, כהכללה, לגבי המציאות המדוברת...

למרכז. אבל זה רק היה הקש ששבר את גב הגמל במחלוקת כנראה רבת השנים, הפנימית, שהייתה בין שני "מחנות" בתוך מרכז, שאם נשתמש בהכללות, וב"ראשי המחנות" - זה יהיה  "מחנה הרב טאו" מול "מחנה הרב שפירא".

אבל הסיבה הכאילו רשמית לפיצול, כאמור, הייתה כנסת לימודי מכון הוראה למרכז הרב, והתנגדות עיקשת של הרב טאו לכך, בסברתו כי אסור לערב לימודי חול בישיבה. (אני עצמי תלמיד של כמה וכמה מהתלמידים שחוו את הפיצול הזה על בשרם ממש)

או יותר נכון - הסיבה המוכרת היסטורית שיש לה אחיזה במציאות. שאר ההשערות/ספקולציות/סיבות עומק - הם דברים שנתונים לליבו של כל אחד, וקצת קשה לדעת מה נכון בהן ומה לא ומה סתם השמצות.

ככה שלמעשה, עניתי את התשובה הטובה ביותר שניתן לתת - כי עניתי את המציאות שנראתה אז.

ותשאל כל אדם שהיה במרכז בזמן הפילוג

הרב טאו לא היה ר"ם במרכז בזמן הפילוג

עוד מלפני מותו של הרב צבי יהודה הוא הפסיק ללמד במרכז(מסיבות שאין כאן המקום לפרטן, מי שיודע יודע,
זה ממש לא להפצה)

הרבה מהרמים במרכז היו תלמידיו של הרב טאו.

הוא ראה שרב אברום לא ממשיך את דרכו של הרב צבי יהודה, היו לו עמו הרבה ויכוחים גם בתוך צוות הישיבה בין תלמידיו(שכולם מונו לרמים לפני תקופת רב אברום חוץ מהרב אדרי) למחנה של רב אברום עד שזה היה הקש ששבר את גב הגמל ותלמידיו הלכו והקימו ישיבה

ושוב גם שם הוא לא הלך להיות ראש ישיבה...

בכ"מ ר' אברום לא היה תלמיד של הרצי"ה

הוא הגיע למרכז כר"ם(לאחר שלמד בחברון) עוד בתקופת הרב חרל"פ

ב, נכון שמרכז פתוחים יחסית לגישות אחרות(והכל במסגרת הרצי"ה) ובהר המור רק במסגרת הרב טאו.

ג. נכון שהרצי"ה מינה את ר' אברום לראשות הישיבה ולכן הוא החליט שהוא זה שיחליט על הדור הבא. אבל זה לא אומר שדרכו היא דרכו של הרצי"ה בדיוק, כשם שפרצופיהם שונים וכו'.

ממש כמו שהראי"ה מינה את הרב חרל"פ שדעותיהם לא היו שוות...

ד. הסיבה שהרב צבי יהודה מינה את ר' אברום זה כי הרב טאו לא רצה מהסיבה שהוא גם לא לימד בישיבה

ה. אני איתך, גם אני נגד הקווניקים

ו. מצטער על הפלישה אני מתחת לגיל 20 פשוט היה לי מה לכתוב בנושא

מוזמנים למחוק

אבל אם לא היתה הסיבה ההיא

אכן הוא היה פונה לרב טאו

בכ"מ הכל זה השערות,

אין זה משנה

כי בסופו של דבר הרצי"ה מינה את ר' אברום לראשות הישיבה...

הרצי"ה לא מינה את ר' אברום לראש הישיבה. וגם לא את מישהו אחר.

ר' אברום והרב ישראלי היו מגידי שיעורים כלליים בישיבה, עוד בזמן הרצי"ה. אבל הוא לא מינה אף אחד לראש ישיבה אחריו. זה גם לא התאים לו לעשות כך (וממילא גם לא נכון מה שכתוב אח"כ, למה מינה - כי לא מינה..).

מי שמינה, היתה הנהלת הישיבה שהתכנסה אחרי פטירתו.

וגם האמירה לגבי הרב חרל"פ אינה מדוייקת. הוא היה "ראש ישיבה" עוד בזמנו של הרב, במובן שהיה מקובל אז.  אבל הרב השאיר פתק לרצי"ה ובו כתוב שהוא ממנה אותו להיות בא כחו בכל ענייני הישיבה, וידו כידו ופיו כפיו ווכו'. וכל הרשאה אחרת מבוטלת. התאריך: תרפ"ח.  ובאמת כשהיו "דיונים" בישיבה, בשנים מאוחרות יותר, כשהרצי"ה כיהן בראשות הישיבה אחרי פטירת הרב חרל"פ זצ"ל, הוא באמת "הוציא" לא פעם את הפתק - כדי לחדד את הדברים.

וכל הנזכרים לעיל - כולם ענקים וקדושים, וכולם היו ביחסי אהבה וכבוד עצומים אלו לאלו.

אבל הרב ישראלי ר' אברום הביא אותו שיעביר איתו

ר' אברום יום ג.

הרב ישראלי יום ה.

הרצי"ה "משך" אותו מכפר הרא"ה.

את הקטע הזה אני לא זוכר בדיוק

תודה...

[אם כי אין סיבה שזה יהיה "מופרך". הוא היה המבוגר יותר. אבל לא שמעתי אף פעם על דבר כזה]

אגב, הרבה דברים הרב בדיחי אומר שהרב צבי יהודה עשה והרבה מתלמידי הרציה(גם כאלה שכיום במרכז!) אומרים אחרת...
המחלוקת היא גם בין הרבנים..

בלנ"ד אשאל את ר' יוסי בהזדמנות על זה.

יש פה משהו "מוזר" קצת, לא ברור איך לא התפרסם אז. אולי משהו בניסוח. נבדוק בלנ"ד.

לגבי "מחלוקות בין רבנים", מעבר לכך שזה לא אסון, יש כאלו דברים ביהדות.. אבל האמת היא שר' יוסי בדיחי לא היה אז "רב". הוא היה המשמש של הרצי"ה, ואשר על כן, ראה באמת הרבה דברים, "מעשה רב", אשרי חלקו.  אבל מטבע הדברים, אין הדבר מחייב אותו עומק הבנה של כולם. צריך לראות לגופו של ענין.

וכיוון שהוזכרו האנשים הגדולים הללו - אז לחובבי הציטוטים, כמה ציטוטים מהרצי"ה לגבי ר' צבי טאו (וגם ר' אברום):

"ר' צבי ואני זה ענין אחד".

"ר' צבי הוא גדול בנגלה וגדול בנסתר - וגדול בענוה. וגדלות בענוה, זה משהו מיוחד".

"ר' צבי הוא עמוד התווך של הישיבה"

"אשרינו שיש לנו את הרב טאו"

ר' אברום ו' צבי הם העמודים העליונים  של הישיבה"

זה אחד הדיונים שאותי חינכו- שלא פותחים אותו לדיון... 

פעם אחת מבינים בשקט מה הקטע- וממשיכים בחיים... כי כל חפירה נוספת לא תועיל לעולם בלשון המעטה... 

תלמידי חכמים גדולים יכולים לחלוק בעוצמה- ועדיין לאהוב אחד את השני כת"ח

לפעמים תלמידים או אנשים קטנים- לא מסוגלים, ותופסים מחלוקת בצורה חיצונית וקשה יותר... וחבל

מעניינת אותי הרתיעה בחידוד העמדות אחת על גבי השנייה.

אם זה היה רמב"ם ורמב"ן היית מנסה להבין מה שורש המחלוקת? למה כאן לא?

כשהרמב"ם והרמב"ן חולקים - זה שכלי נטו, וגם בויכוחים שהיו טעונים רגשית - עברו מספיק שנים

אבל כאן מהר מאד עלולים לעבור להשמצות אישיות, ולהורדת כבוד ת"ח

ומפחדים לשחק באש

אני אישית משתדל כן להתענין במחלוקות אקטואליות ולהיזהר לא לדבר על השמצות

אפילו הושבתי את הילדים והסברתי להם באריכות על המחלוקת הגדולה אצל האשכנזים בימינו (אצל החרדים)

כאשר רוב החברים שלי בורחים מהנושא כמטחווי קשת

לא יודע מה המצב בחברה החרדית בנושא של מחלוקות בנות ימינו, בציבור הדתי לאומי מחלוקות בנות ימנו הם נושא נפוץ לשיחה.

ואם אתה מסביר לילדים באופן של "זה אומר כך" ומטעים את דבריו - "וזה אומר כך" ומטעים את דבריו, אתה מחנך אותם לאופן של הסתכלות גבוה יותר על מחלוקת לשם-שמיים, ולא בסגנון התגרנות שבשוק.

ויש יותר סיכוי שיהיה להם מזה גם כבוד התורה, כי יראו שלחכמים יש שיקולים עמוקים.

אם כי אפשר גם להבין את הגישה האחרת, שמשדרת ש"לא מכניסים ראשינו בין ההרים"..

הרבה פעמים זה תלוי-סיטואציה. וברור שגם באופן שאתה מסביר, ולא בא "להכריע" ביניהם, הם קולטים עד היכן "הבנת הצדדים" ומהיכן אין זה מקומַם..

קודם כל- לכל סברה שיש לך אני מניח שלרב טאו שליט"א יש הסבר ותשובה ותירוץ 

ד) לא חושב שיש לך זכות להגיד שהם טועים, מקסימום שאתה לא מתחבר לכך, או שרבותייך מלמדים אחרת. לשים את עצמך

מול הרב טאו זה קצת בעיה לדעתי. כמו שלשים את עצמי מול הרב שרלו שלי"טא, גם אם יש דברים שלא נוחים לי בדבריו, זה לא

נכון בעיניי.

ו) כנ"ל

ז) לא לך לשפוט תלמידי חכמים. צורם לי, סליחה.

ח) היחס שלהם הוא למקום שתופס הכוח החילוני ולא כנגד חוכמות חול, אם תקרא את דבריהם, והבעיה היא במובהק המקומות

החילוניים שבהם מזלזלים בדברי הקודש של התורה, ובעיקר לימוד קודש במקומות כאלו(ועיין עוד ב"צדיק באמונתו יחיה"

להרחבה). דווקא לימוד חוכמות חול במובהק פחות מתנגדים.

וגם על זה יש תשובה.

"הם" מבינים מצוין..

אבל מבחינים בין המהות לבין מה שמסביב, שיכול לשמש כ"כלי עזר" ואינו מה שקובע את המהות.

וגם דברי "ראשון" נאמרו מתוך התורה שבו, ולא מתוך "הסביבה". הסביבה יכולה להסביר נסיבות.

מה מועיל "הרבה חידושים והבנות" אם אין היחס הבסיסי של חרדת קודש אל תלמידי חכמים..

[זהו - לא מתכוין להמשיך בזה יותר. מי שמאד חשוב לו, ישאל באישי..]

לזה בעבר כאן בפורום, וכתבת ככל המראה והחזיון הזה.

לא?

בסוף זה היה בפורום ברוך, ואיכפל תנא:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t615570#6821431

שלא אימצת מה שכתבה צאדיקה. וגם אני - מישהו כתב לי שאולי אענה על השאלה שעלתה בראש השרשור בצור מכיר-מקרוב, ועניתי לו שאינני חושב שיש בכך דבר טוב להעלות ענין כזה כנושא לשרשור.

אבל כיוון שכתבת, עברתי על כל סעיפיך אחד לאחד, ובכולם טעית (למעט משהו שציינת על דעות בראשונים לגבי מלך שחוטא. וגם בזה יש מה להעיר על הרלוונטיות למציאות זמננו).

ומכיוון שע"י כך גם ביזית תלמידי חכמים - שהרי הצגת דברים ההיפך ממה שאומרים, וגם בצורה שטחית - אז אני מביא דוגמה שתַראה (בכלל אדם שכותב "אלה הסיבות שהלכתי למרכז הרב ולא להר המור - מדבר על כשהלך בתור מי שעוד לא ממש למד.. וכבר הוא "ידע"?!...):

כתבת, "נכון שהרב כותב "שבני כאחד עמי", אבל הוא מדגיש לכתוב "כ", ולא ממש אחד"..

כל ה"דיוק" פה אינו רלוונטי. אב למיטב זכרוני, הרב בכלל כותב "שהוא האחד עימי"..  ובוודאי שלא עלה על דעתו "להדגיש" וכו'.. 

והרצי"ה העיד על עצמו שהוא ההמשך האבסולוטי של הרב זצ"ל.

ומכל מקום, זה אינו נצרך כאן - כתבתי רק כדי להראות את רמת הדיוק. באשר כל ה"טיעון" סביב זה הוא שטחי ורחוק מדיוק. 

אגב, ר' חיים ויטאל אכן מוחזק כממשיך דרכו המוחלט של האר"י, גם במקומות שלומדים עוד מתלמידיו.

לא אכנס עוד לדיון זה - לא כאן המקום. אבל מה שנכתב מוטעה ושטחי.  ואני מכיר מקרוב ובידידות גם כאלו משם וגם כאלו משם - כולל כאלה שאתה מן הסתם מחשיבם כרבותיך בישיבת מרכז הרב.

אם זו הסיבה שגם הם לא ענו - אז אני מבין אותם...

מה זה "לא ענית עניינית"?... אתה באמת חושב שכל מי שיכתוב דברים שהם פשוט שטחיים ומוטעים ביחס לנושא, בהרבה סעיפים, אז חובה לענות, וכאן, על כל "טיעון", כי אחרת זה "לא עניתי לך עניינית"...

לא עניתי - כי לא שאלת. וכי זה ארוך. ובגלל שלא שאלת - זה גם לא היה עוזר אם הייתי עונה "לך". ורק היה גורר כנראה אותו סגנון שוב, בדיוק כמו שקרה הרגע..

אז אני כתבתי בשביל מי שקורא. ומי שמאד מעונין במשהו מהדברים, כבר אמרתי שאענה באישי.

אני לא רואה כל "תחביב" בהעלאת דברים כאלה. זה די בזוי בעיני.

[ומה שאמרת לגבי רח"ו, זה בדיוק הענין לגביו. לומדים (בסיוג. זה תלוי בפירוש דברי האר"י לתלמידיו, האם התכווין גם למי שלא היה כבר כשאמר את דבריו. היינו, ר"י סרוג, למיטב זכרוני). אבל בוודאי לא בהמשך העיקרי]

ולגבי הדיוק מדברי הרב - מיטב זכרוני לא ציטטת מדויק. הרב לא כותב שהוא "כאחד עימי", אלא שהוא כמעט האחד עימי" וכו'.. וזה נכתב כשהרצי"ה עוד היה בן 17...

אני לא יודע עם מי דיברת..

אני אומר לך באחריות מלאה: עברתי על כל דבריך. פשוט לא הבנת על מה מדובר.

ואני לא מדבר כאן כ"נציג" של אף אחד.

אני גם לא יודע האם ניסית להקשיב לדבריהם, או שכל מה שמעבר לרובד הפשטני, קראת לו "נתקעו".. אני לא יודע - כי  לא הייתי שם.  מן הסתם אתה יודע, שאבא של הרב קוק הציע לו לכתוב "מקורות" לדבריו, וכך יחלקו עליו פחות. והרב ענה לו שזה לא יעזור לאלו שיוצאים נגדו. כי בשביל לראות מה שהוא רואה במקורות, צריך "הקשבה" מיוחדת (זה באיגרות ד).

אז אני לא יודע מה היה שם. מכל מקום, לכל מה שכתבת אפשר מאד בבהירות להתייחס; ואלו באמת דברים שטחיים, מה נעשה, ביחס לדברים שאומר למשל הרב טאו אותו הזכרת. וחלקם ממש הפוכים מדבריו, כפי ששמעתי אותו במו-אוזני (מזה שדיברת עם "תלמידים" אני מבין שלא איתו בעצמו. אז אני מביא לך מ"מקור ראשון"...)

אבל נדמה לי שבאמת לא ענית לו. אין כמעט טענות של ממש בדברים שלך, הרוב רק חזרה על למה הוא לא הסביר ולא טען יפה.

והאמת שכמי שמכירה את בית המדרש ההר המורניקי דווקא מקרוב, הוא דווקא דרש יפה מאוד. יש עם מה להתמודד.

סליחה, תמשיכו.

מעט הקטנה

ב. אני לא ת"ח.

ג. באמת "התערבת" לא במקום, שהרי את אומרת שאין "טענות של ממש" בדברים - והסברתי מפורש מקודם מדוע אינני מתייחס ספציפית לנקודות שהועלו. אז פשוט - עייני מה שנכתב קודם. חבל לחזור..

ד. ואת כנראה לא מספיק "מכירה". מי שחושבת שהיא מכירה את "בית המדרש ההר המורניקי מקרוב" (וגם אחר), בלי שלמדה בו או בדומיו, בעמל, כמובן, אלו אשליות. 

ואני חוזר ואומר שוב: כל הנקודות שהועלו, אחת לאחת, הן או שטחיות ביחס למי שמדובר, או פשוט לא נכונות, לעיתים הפוכות. וזה ממש מהמקור.

ובהיות שדובר על מי שמנחה את הכיוון הזה, אז אני מציע להסתמך על דברים שנשמעו ישירות מפיו, מאשר על "היכרות" חיצונית של "בית המדרש" הזה..

תחפש שם מישו שאומר אחרת(בר"מים) וככה גם משמע בשיעורים.

ולצורך העניין גם במרכז יש סגירות מחשבתית.

כל מי שמעביר שם שיעורים(חוץ מבמשמר) למד במרכז...

מסקרן למה אנשים מפחדים להגיד שיש הבדל (ותעשו טובה, מספיק לשמוע חצי משפט מכל צד בשביל להרגיש בהבדל וככל ששומעים יותר הוא יותר בולט) ולהתעסק במה הוא.

יש לי תאוריה למה זה אבל אני מספיק מסתפינא באמת מכדי לכתוב גם עם התוספת של לולי דמסתפינא..

מכל צד פוליטי (בין אם מדובר באחים לנשק או רבנים חרדים),

רק אנשים שמעריכים את חיינו פה יותר מכך שערכיהם ישלטו הם שותפים אפשריים לדעתי.

שיש כאן דו שיח בין חרשים. מכיוון שהתשתית, היסוד, כל כך שונה מהותית,

שאי אפשר לבנות עליו דיון, מבלי לדבר על הדבר החשוב ביותר:

מה פירוש להיות יהודי

מה זו אמונה (במקום התשובה: יש דבר חשוב יותר, אמונה,

הייתי אולי משנה ל: יש דבר יותר חשוב מהחיים;  א י ך  לחיות אותם

נכון כפי שעם ישראל צריך להחיות ו ה ת ח י י ב  לחיות.)

יש כאן ניגודים חריפים מאוד בין המראיינים

החילונים מאוד (אולי זה דבר טכני, אבל לפחות להניח כיפה

כדי לכבד את הרב והמקום; האם, להבדיל אלפי הבדלות,

בכנסיה, אם היו מבקשים לעשות משהו שמנוגד לאיך

שנכנסים לכנסיה - לא היו עושים זאת?) 

לבין רב שמטיח את הדברים חד וחלק.

מבינה למה הם הלכו לרב, אבל למשל אם

היו משוחחים עם הרב נויגרשל או כל אדם

עם סבלנות רבה ויכולת להביא את הדברים

כך שיסברו את האוזן לאדם הרחוק כל כך

מהיהדות - זה היה עדיף.

זה לא בדיוק נכון, כך הבנתי ושמעתי,

שהיחידות ה"נפרדות" - באמת נפרדות כל כך.

כדי לתת ליהודי שלא היה חשוף כלל לעולם

החילוני, את צרכיו בצבא, צריך להיות כך

שהממונה יבין ויסכים  ל ע ו מ ק, עם דרך

החיים שלו. עם הזהירות שלו. על הנשמה שלו.

הם, לענ"ד, לא הלכו לרב הנכון. אי אפשר לבוא

עם אפס ידיעה והבנה להשקפה היהודית הצרופה

לרב שחכם ככל שיהיה, ל א  אמון להסביר 

עם יהודים רחוקים כל כך.

אין ספק, שהם יצאו מתוסכלים, מאוכזבים

ואנטי, יותר מאשר היו קודם לכן.

הם מביאים את השביעי באוקטובר, כמו שיהודים חילונים רואים זאת;

היתה "פשלה" של הצבא, המחבלים המפלצתיים ניצלו זאת ועשו

ככל העולה על ליבם, כישמעאלים ועמלקים "גלות ישמעאל"

הרב נויגרשל. מומלץ.)

וזו כבר מקור לדו שיח של חרשים. כי אנחנו, כדתיים,

יודעים ומבינים שיד השם היתה כאן.

אז אם מלכתחילה מביאים את הנקודה החשובה כל כך

הזו, אולי קל יותר להבין את לעומק את ההתנגדות.

יש למשל דיעה שאומרת שעצם קיום המדינה הוא נס.

מדינה קטנטונת המקופת ברבבות שונאים שכל שאיפתם

היא להשמיד אותם  - ועדיין עומדת על תילה?!!

(ברור שזה לא רק הצבא שהצליח ומצליח לשמור על קויומה).

ובשביל נס צריך...זכויות.  המון זכויות.

אם כך, הוקמה כאן מדינה המושתתת על... נס,

אבל לא מכירה בנס הזה, עובדה, כמה הרבה

יהודים שאינם שומרי מצוות, חיים בה ואפילו

מתנגדים לכל המושג נס ולכל מה שכרוך בכך?

אז מבקשים מיהודים שכן שומרי מצוות ושאינם חשופים

ולא רוצים להיות חשופים לעולם החילוני וכל מה שכרוך

בו,  להתגייס לצבא שכולו מושתת על טבע? על כוחי ועוצם

ידי עשו לי את החיל הזה?

גם כך נלחמים בציפורניים לשמור איכשהו

על טוהר יהודי בתוך כל הכאוס הזה והטומאה

הזו..... אז עוד להיזרק למקום של כל היצרים

הרעים?   זה מאוד מורכב ולא פשוט.

הם לא יכולים ל הבין מה פירוש שיש

דבר שיותר חשוב מהמוות. בקושי אני

מבינה את זה. למרות שרואים זאת

בכל ההיסטוריה היהודית; שיהודים

העדיפו להקריב את נפשם ולא להיטמא.

אני די מרחמת על שני היהודים

האלה עם הרב, הם לא אשמים;הם לחלוטין

לא הבינו אותו ואת השקפת עולמו.

זה כמו להפגיש X עם Y. לא הולך. פשוט, לא שייך.

ולא הייתה שום אפשרות חוץ מזה שהם יצאו מאוכזבים

(בסוף הרב אמר שאין *לו* אמון שיכולות להיות יחידות נפררדות. *שהוא* חושב שכולם יתחלנו אם ילכו לצבא. וגם שבעיניו אין משמעות לעם ישראל מעבר לשמירת תורה ומצוות. הוא בכלל לא דיבר על זכויות שמגינות על עם ישראל וכאלו, כי הוא באמת חד וישר.

באמת מול גישה כזאת האפשרות היחידה היא להגיד 'אוקיי אז אנחנו לא מוכנים לתת לכם תקציבים לכלום' או 'אז תרדו מהארץ'.

או להכנס לדיון עם מקורות שמראים שליהדות כן אכפת מעם ישראל, אפילו כשהוא לא שומר מצוות.

אבל אני חושב שרוב הציבור החרדי לא יכול להגיד מול עצמו שהוא מאמין בדברים שאומר הרב - שהוא *באמת* מאמין שכולם יתחלנו, שלא יכולות להיות יחידות נפרדות, ושהביטחון הזה כל כך מוחלט שהוא מוכן למות על ידי הערבים כפשוטו ולא להתגייס)

(לאיזה מעגלים את חשופה ובנו בך את ההערכה הזאת? איך היא מסתדרת עם זה שהרב פרידמן נחשב למנהיג של הקבוצה היותר קיצונית בפלג עצמו?)

את צודקת לגבי העבר, אבל היום יש את חטיבת חשמונאים שהיא חרדית למהדרין.

את לא צריכה להאמין לי, פשוט תראי עדויות של חיילים משם.

ובחרו ברטוריקה עניינית, מכבדת מההתחלה ועד הסוף, עם חתירה לדיבור ענייני ורצון להימנע מהתנגשות, עם עשרות התגמשויות, פנייה לשכל הישר הפשוט ביותר, גם מול הכפשות ושיח מאוד קיצוני מזלזל ונוקשה מצד הרב

או לרב ש:

- מזהה את מדינת ישראל כרעה מיסודה ומעדיף את הבריטים על פניה

- שמעדיף שילדיו ימותו ע"י ערבי ולא יהיו חילונים

- שאוטם את השכל שלו מלחשוב על כל היתכנות לגיוס חרדים לצבא ואומר שזה לעולם לא יעבוד בשום אפשרות

- שאדיש לגורלם של המגינים בפועל על המדינה ולא מתרגש ממשל האלונקה

- וכל זאת תוך כדי שהוא נתמך על ידי המדינה, נתרם ולא תורם, משעבד ולא משועבד?

מה אומר ומה אגיד, אמנם אחים לנזק הם מגמתיים ובעייתיים ואולי אפילו זדוניים, אבל כוונתם רצויה, גם אם הדרך שלהם בולשביקית....

הרב לעומת זאת מגלם עמדה שקשה מאוד מאוד לסנגר עליה. 

אבל הסיקריקים החילונים באו לדבר עם הסיקריקים החרדים באצטלה שלא מצליחה לכסות את הערווה של עצמה. "נשק לאחים" באו לנסות לנהל "הסכם חודייביה", הא ותו לא. הם לא רוצים חרדים, הם לא רוצים דמוקרטיה, והם לא רוצים דת או לאום. הם רוצים כלים שיאפשרו להם לשלוט ולהשליט את המחשבה הקומוניסטית מחדש על מדינת ישראל.

הדיון היה מכובד רק מצידם ולא מצד הרב... זה מורכב, גם הרב דיבר בצורה "מכובדת" אבל אטומה ואדישה (=בלתי מכבדת)

אני מודע היטב לטהרת הכוונות של מוטיבצית האחדות של המחנה הליברלי הפרו גיוס, ויודע שהם לא רוצים את החרדים בצבא אלא רוצים את החרדים בלתי חרדיים בצבא. ואני גם מכבד את החשדנות הצינית החשדנית החרדית

ויחד עם זאת אחים לנשק כשרים יותר מאשר הרב בדיבייט הנ"ל (*הוא יותר צדיק ומקיים הלכה מהם והם באים הוגנים יותר ממנו בדיון)

רק בהעמדת פנים ורק להשיג את מבוקשם, הרב הסביר את עצמו. זהו יקבלו טוב לא יקבלו גם טוב.

מה שווה כל העמדת פנים אם באמת הם לא מתכוונים לזה?

אני לא קונה את זה שבגלל שבן אדם מדבר יפה אז לא משנה מה הכוונות האמיתיות שלו.

איך הם הוגנים? אני לא מבינה. 

או אנשים שחושבים שהם היחידים שצודקים ולכן דורסים על הדרך אנשים אחרים?

ליבם מלא כוונות זדון, או שכוונתם רצויה ודעותיהם אוויליות?

ועדיין, למה הרב (שמייצג בצורה די קלאסית את התודעה של הציבור החרדי) לא מוכן לפתח דיפלומטיה פתוחה או ישרה יותר. הבונקריות הזאת לא קלה לעיכול

למה בכלל הקיצוניים של אחים לנשק באו רק לרב הקיצוני של הפלג הירושלמי? למה בדיוק הם הגיעו דווקא לפלג הזניח הזה, ואיך הם בכלל הגיעו לרב כל כך לא משמעותי מבחינה ציבורית?

זה די שקוף, שלשני הצדדים מאוד שווה לתחזק זה את זה, ולכן הם נפגשים כדי להראות שאין סיכוי לגיוס וככה כל אחד מהם יוכל להמשיך לקבל תזרים מהספטנסרים שלו.

זה עוד לפני השאלה מה נאמר בפגישה, אם זה בכלל משנה משהו.

לא מכיר אותם, אבל היו כמה פגישות של אחים לנשק עם רבנים דת"ל

איך הם יכולים לדבר על האמונה בשביל החרדים אם הם לא מבינים מה זה אומר?

שמעת מה אמר התלמיד לקראת סוף הסרטון? ה7 לאוקטובר והצורך הצבאי אינו מה שגרם להם לדרוש את החרדים בצבא, גם כשלא היה צריך חיילים עדיין הם נלחמו על זה. זה לא בגלל צורך אמיתי.

טוב אין מה לומר אני משוחדת קצת כי אני בדעה כמו הרב ויש לי סלידה מהחברה שבאו לפניו, אם הייתי במקומו הייתי מדברת יותר חמור.

בסוף הוא אמר את האמת, הוא ענה לשאלות שלהם, הם רוצים להגיע להסכמה אבל אין אפשרות כזאת, הרב לא ימציא אפשרות רק כדי להיות נחמד בעיניהם, אם אין אז אין. זאת התשובה שלו, הוא חזר על זה כמה פעמים והסביר כמו שביקשו, הם בחוצפתם אומרו שהם לא מוכנים לקבל את זה בתור תשובה, ועוד באים אליו בטענה שהוא לא אחראי שלא אומר לציבור שלו לפעול, אין מה לעשות יש כאן שתי תפיסות שונות לחלוטין, אין נקודת השקה.

לא הבנתי איפה ראית שהרב היה לא מכובד, בגלל שאמר שחילוניות זה תת רמה אצלם? הם שאלו למה חילוניות יותר גרוע ממוות והוא ענה. וזה נכון גם מה שאמר שאצל החילונים הדתיים הם מפגרים, ומרגישים התנשאות וכאילו רק הם צודקים, והאמת אצלם. 

אני לא מזוהה עם תנועת אחים לנשק אבל במהלך השיחה צודדתי בהם בעיקר בגלל ההוגנות בשיח. הרגשתי שהמוטיבציה להידברות היתה יותר כנה מהצד שלהם ושהעמדה המתגוננת של הרב שאומרת: "לא תהיה שום צורה של שיתוף פעולה ואין לכם מה לטרוח" היא עמדה מרגיזה / מתישה / מבאסת... הוא עושה הורדת ערך מטורפת לחילונים (* חצי קשור לכאן - תהיתי האם הוא עוצם עיניים/ משפיל מבט בגלל שאסור להביט בפניו של עז פנים, כלומר בפניהם).

אני מסכים עם זה שאחים לנשק בעייתיים וגם מסכים שהתקשורת בישראל עשתה דה-הומניזציה מטורף לחרדים ושיש שמחה לאיד על הצרות שלהם בקרב תומכי המדינה (ציונות דתית, חילונית) והשמאל...

אבל הסרטון הזה דווקא מתקף את הסיבה המוצדקת לקושי בציבור מול המנטליות החרדית, העקשנית, המתחפרת, הבלתי מוכנה לשיח בוגר, הבלתי מוכנה לשום צורה של חשיבה מחודשת.

אגיד יותר מזה - לדעתי אילו הרב היה מוכן להידברות על תנאים מגוחכים של צבא: "רמטכ"ל חרדי ירא שמיים, בסיסים נפרדים, הכשרות נפרדות, רובים נפרדים, הכל נפרד" - זה היה יותר טוב מאשר העקשנות: אי אפשר, לא יכול, בשום מצב, אין סיכוי. *העמדה* האדישה מרגיזה, לא הטענה...

- השאלה שהכי מציקה לי היא טענה שאמר הגרי"ז סולובייצ'יק לנטורי קרתא:

"האם ברוסיה הייתם מעיזים להפגין נגד השלטון? הלא הייתם חוששים לחייכם! מדוע אם כן כאן, בארץ ישראל, אתם מפגינים נגד הציונים?... אם כן, בסתר לבכם גם אתם נתפסתם לציונות!"

(זו טענה רדיקלית)

הכל מתחיל ונגמר בכך שנוח להיות חרדי. אמנן כועסים עליך בציבוריות ההמונית, אבל אתה יכול לחיות את חייך ויש לך הקלות כי אתה לא משתתף. להפך - אתה תפגין ותיאבק על זכויותיך כמה שצריך... אבל אתה לא צריך לעשות שום דבר, נוח לך שדברים ילכו וישתבשו, לא אכפת לך מיהודים שנהרגים בשדה הקרב, להכל יש לך תשובות, אתה משלב ידיים מסתגר ושולח נציגי ציבור להשיג קומבינות עבורך מממשלה שתתן ותתן. זו התנהגות צינית...

אני לא טוען שלא טוב להיות חרדי ולא יודע מי צודק. אולי באמת כל מי שלא חרדי הוא טועה. אבל הרגשתי בשיחה שהיתה שם עמדה לא ישרה... והרגשתי שההימנעות מהידברות היא לא מכבדת. ואני חושב שחרדי עם יושרה פנימית צריך לבקש אישור להתנתק מהמדינה ומשירותיה לגמרי, בלי שום עזרה או מימון. אם את זה הם היו צועקים יחד עם "נמות ולא נתגייס" אז ניחא, זה היה ישר...

לא היתה עמדה מתגוננת. זה פשוט שוני כל כך עצום בין שתי הגישות, שאין באמת שום נקודת השקה.

הם המראיינים מסכימים, ולו במשהו, עם ההשקפה החרדית? כלומר, היהודית? הם באמת רצו

שיקבלו את עמדתם ודעתם. הרב עמד על דעתו, ואני מסכימה לגמרי, שאם הצבא אינו כמו הצבא

בימי דוד המלך, אין ליהודי שמור מה לעשות שם. אולי באמת כמו שאמרו כאן, היחידה החרדית באמת

שמורה מאוד, לא יודעת...

הרב אמר את דעתו מבלי ללכת סחור סחור. הטיח את זה בפנים בלי התחכמות, התיפיפות וחנופה..

הוא, והלוואי כולנו היינו כך, לא פוסח על שני סעיפים. הוא לא עומד עם רגל אחת בחילוניות

ובשנייה, בחרדיות. זה לא יכול ללכת יחד. לעולם לא. איך אמר אליהו הנביא בהר תבור

(אני לא טועה, נכון?).

ובינינו, האם לא היינו מעדיפים לההרג על קידוש השם מאשר לראות את ילדינו עוברים

לצד השני, החילוני?

הוא פשוט אמר את דעתו ללא כחל ושרק.

אני לא הייתי מעזה להתבטא כך, למרות שאני די חושבת כמוהו, כי אולי לא היה נעים

לי להעליב אותם וכו', אבל הוא לא חשש.

אני לא מכירה את האידיאולוגיה (?) שלהם אבל מתארת לעצמי שהיא מאוד מאוד

אנטי יהודית ולוחמנית.

אנחנו פשוט .... התרגלנו לחילוניות; כי היא מסביבנו, בכל מקום, מאוד קרובה. אז

ההתרגלות הזו, נושאת בחובה סכנות. קצת, קצת, לחשוב כמותם.

לא כך?

צריך ללמד עליהם זכות וכן, גם להתפלל עליהם. על כל עם ישראל.

אומרים שמשיח קרוב. הלוואי. כי רק הוא יצליח לאחד את עם  וליישר את ההידורים.

שבוע טוב. 

לולאי יהודים שנלחמים בשיניים ובצפורניים על האידישייט, על עולם התורה 

המצב במדינה הזו היה הרבה יותר גרוע. הרבה יותר. מי יודע אם לא היינו

יוצאים שוב לגלות.

זו התרומה הכי גדולה. לא?

כמה מקבלים האוניבסיטאיות ושאר המוסדות (המשחקים בקוביה למשל....)

וכמה מקבל אברך עם משפחה ברוכה?

בדקתם?

או שאמצעי התקשורת מוצאים מסילות גם  ללבבכם, לבבנו...למרבה הצער.

אולי הם הנושאים בנטל? בנטל האמיתי?

למה שהחילונים לא יטו שכם וישאו גם הם, בנטל? ואיך בעצם הם יעשו

זאת כשהם כל כך מושפעים מהתקשורת?

הוא אמר שמבחינתו היה עדיף שהמנדט יישאר פה. כלומר שלא תהיה מדינה ושכן תהיה גלות

כשחיפשתי קצת היום ראיתי שהוא באמת נגד שמוסדות תורניים יקבלו כסף מהמדינה? אז הוא מציג עמדה ישרה ועקבית, שאני לא חושב שאת מזדהה איתה (למשל, ברמת האכפתיות לעם ישראל שאינו שומר תורה ומצוות)

וזה בסדר גמור, לא? להגיד "הוא רב חשוב וחכם מאוד, ובכל זאת הלב שלי לא נותן לי להזדהות עם הדברים שהוא אומר ועם הדרך שלו"

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום