אזעקות מתחילת המבצע. מה שאומר שחמאס לוקח את עצמו ברצינות הפעם.

יאללה מחר גיוס מילואים כללי, בעייזר ה'...הלוואי!!!

חבל על חיים של חיילים בשביל עוד סבב ועוד אחד.

משהו כמו חומת מגן. עשו את זה בעבר ביו"ש.

חיילים נהרגו. הכאב מטורף. אבל הייתה לזה משמעות. גל פיגועי ההתאבדות נעצר לשנים ארוכות.

64 חיילים נהרגו בכניסה הרגלית לעזה. אתמול הם ירו לכל הכיוונים.

מנהרות הם יכולים להמשיך לחפור ולא נתפלא אם נשארו גם קודמות.

אוקי, לחסל את כולם עד הסוף, לא נחסל.

אבל ללכת קצת יותר רציני מהכניסה האחרונה, עשו.

(דוגמא פחות טובה היא מלחמת לבנון השניה. הרבה מחדלים. בשטח מדינה ריבונית. ועם כל זה, נכנסו פחות כירורגי ויצרו יותר הרתעה. כמה טילים נשלחו מאז לצפון? כמדומני שזה היה לפני עופרת יצוקה...)

הלב שלי לא ישא את הלחץ הזה זה שוב 

ובכלל אם יכנסו בשביל שעוד פעם נגיע למצב של היום אז עדיף שלא יכנסו בכלל...

אני עצמי אנוכי ומשפחתי...

לא יודע אם לשמוח שלא הפסקנו או לחשוש לחברי הלוחמים שרק עכשיו יצאו מעזה... 

אני מבין שרק כאשר חלילה ימות מישהו בירושלים מרקטה אולי תסכים בטובך להבין את הוראות הבטיחות?

כדי להיכנס למקום מוגן לא חייבים להרגיש לחץ ופחד - צריך שכל. 

וגם הסיכוי כל יום שתמות בתאונת דרכים הוא פחות מאחד לשמונה מליון כי במדינה מת סטטיסטית אחד ליום מתאונות - זה אומר שעכשיו תתנהג לא זהיר בכביש?

לא יודע מאיפה הבאת את השטות הזאת. זה בבירור לא כותב בתורה.

אם היו שם אנשים, היו נפגעים.

זה לא קשור לזמן - גם בשדרות כיפת ברזל יכולה ליירט וראיתי את זה בעיניים שלי.

אחוזי ההצלחה של כיפת ברזל הם 90 אחוזים - כלומר, סטטיסטית, רקטה אחת מכל 10 שמשוגרת לשטח בנוי, אמורה ליפול בסוף באותו שטח בנוי (כיוון שבכל מקרה כיפת ברזל מופעלת רק כלפי ירי לשטח בנוי).

גם בירושלים זה האחוז.

אני מדבר עליך -  אתה כלפי עצמך לא צריך להיות בלחץ, ועם זאת ללכת למרחב המוגן.

וגם הרקטה שנפלה בחברון על בית - כוונה לירושלים בעיקרון. ככה שזה שטות להגיד מה שאתה אומר, זה לא אוחז במציאות...

גם אם היו אנשים בבית בחברון לא היה קורה כלום.

דיברתי אם מישהוא מהכיתת כוננות של הקריה שהיה שם והוא אמר שלא קרה כלום לבית.

הטיל פגע ישירות בבית ולא קרה כלום.

אם קורה נס זה לא אומר שצריך לסמוך עליו לכתחילה - זה לא צדיקות, זה טימטום, במחילה.

אמרת שבבית בחברון נפלה רקטה ואם היו שם אנשים הם היו נפגעים.

אז אמרתי שהדוגמא שלך לא נכונה, זה הכול.

לא נכנסתי לויכוח.

נפגעים. ולזה הייתה כוונתי - לאו דווקא לדוגמא הספציפית ולמה שקרה במציאות. אלא, חסדי טען שלא נופל בשטח בנוי ושאין סיכון - והראתי לו שנפל בשטח בנוי, והיה יכול לפגוע.

בנוי. עצם זה שנפל לשטח בנוי, רקטה ששוגרה לכיוון ירושלים - מוכיח את מה שאמרתי ואי אפשר להתווכח עם זה.

ושדרות - ואם זה לא נכון, זה לא נכון גם לירושלים.

צר לי, אבל הר"מ שלך, במילים עדינות, חי בסרט.

שיספר את זה לאלה אבוקסיס שמתה ותוך כדי כך הצילה את אחיה מקאסם.

שיספר את זה לשלוחי חב"ד שרק רצו לראות את היירוט בקריית שמלאכי (או שלא, הדעות חלוקות) ומתו מפגיעת קסאם.

לא דרשו ממך עכשיו לברוח לחו"ל, אמרו לך דבר בסיסי - לתוס מחסה בעת הישמע אזעקה. להיות חכם גדול, להרגיש "אני התוקף, לא המתגונן" - לא יעזור לך במיליגרם קטן אפילו.

וגם אם על עצמך זה לא אכפת - אתה אמור להתנהג באחריות ציבורית כללית - וכלל הציבור כן צריך להתמגן, ואתה צריך להראות דוגמא טובה ולא רעה.

אבל תעשה מה שאתה רוצה. אני רק מוחה.

כמו שאתה חושב שלא צריך לברוח לחו"ל וצריך להמשיך בחיים, חסדי הים חושם שלא צריך לברוח למקלט וצריך להמשיך בחיים.

מה ההבדל?

לברוח לחו"K - לא אומרים לך לעשות מפיקוד העורף - ואת התוצאה של לברוח לחו"K אתה יכול להשיג גם מכניסה לזמן קצר למקום מוגן.

לא מדובר כאן "לברוח".

צריך להמשיך בחיים - זה בדיוק. בחיים. ואידך זיל גמור.

מי שגר בשדרות וכל שניה יש טילים, לא יכול להמשיך בשגרת חיים אם הוא יכנס כל פעם למקלט.

לא כמו ביום יום, ברור - אבל אתה גם לא יכול להמשיך בשגרת החיים בתור גוויה בארון, כמו, נניח, כל אלו שמתו בגלל הטילים...

בס"ד

כשהילדים שלי היו ממש קטנים, במבצע הראשון (חומת מגן?)

בן כשהייתה אזעקה בן השלוש ובן הארבע שלי היו רצים לחלון,

במטרה לתפוס את הטיל ולרוק אותו בחזרה על הערבים...

בהנחה שהליכתך ברחוב לא באמת מתקיפה מישהו, מה ההיגיון בזה?

בס"ד

וכן, אני חושבת שמדינה שמסוגלת להמציא המצאות כמו כיפת ברזל,

במקום לחסל את הרוצחים, 

ונלחמת במנהרות במקום באלו שחופרים אותם, 
היא מדינה שהתרופף לה בורג.

עצם כיוון המחשבה מזכיר לי את משל הכלב, 

כלב שמלקים אותו, והוא בתגובה נושך את המקל, במקום להבין שיש יד שמשתמשת במקל הזה.

מזכיר גם את המערכון של לאטמה,  שם הציעו עוד פתרונות, לא זוכרת את כולם, אחד מהם היה "חורי תהילה".

מסתבר שברעיון אני מסכימה אתך.. 

ביישום קצת פחות.

בעיני ונשמרתם מאד לנפשותיכם לאזרח הפשוט,

זו אחריות. 

אני גרה בדרום שם הסכנה מוחשית . 

למקלט יורדים כסוג של ספורט אתגרי, (ספרינט..)

במצב רוח טוב ובלי פחד.

נכנסים למקלט לא כי המקלט שומר עלינו, אלא כאמירה לקב"ה שהחיים שלנו מספיק חשובים לנו,

בכדי לעשות את מה שניתן בכדי לשמור עליהם.

בכללי האמונה שלי היא שכל מעשינו הם תפילה, כי רק הקב"ה הוא באמת העושה,

אלא יש תפילה בפה, ויש תפילה מעשית. 

הליכה לעבודה למשל זו תפילה מעשית לפרנסה, וכן הליכה למקלט =תפילה לאריכות חיים.

הפחד הוא לא בעצם ההליכה למקלט, אלא באופן בו אנשים הולכים אליו.

ואותו מעשה ניתן לעשות בתחושה אחרת לגמריי.

כיפת ברזל - שהיא המגננה הכי גדולה שיש - א זלא היה לך אפילו אפשרות כלשהיא לטעון שזה "בטוח" להמשיך ללכת בזמן אזעקה בירושלים - כי אז מאה אחוז מהטילים לשטח בנוי היו נופלות בשטח בנוי.

אז תראה לאיזה פרדוקס אתה מכניס את עצמך - אתה אומר " צריך לא להתגונן אלא לתקוף" - ודווקא בגלל שהצבא מגונן עליך, אתה מרשה לעצמך ללכת זקוף גם בזמן אזעקה כשאותו צבא עצמו אומר לך בכל זאת להתמגן.

פרדוקס לא מובן - אתה שמח מהמיגון או לא?

אבל אני אשמח לראות אותך בזמן אזעקה בשדרות ממשיך ללכת ברחוב ויורה חיצי תפילתך בגויים...אתה מוזמן, בכיף.

יש לך מקור הלכתי למה שאתה אומר או שאתה בודה סברות מליבך? עדיין לא שמעתי משהו מספיק רציני שיסתור את "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" - בעיקר כאר מוכח שטילים נופלים ג-ם בשטח בנוי בירושלים. נקודה. אתה לא יכול להתווכח על זה.

דבר שני, כמו שאמרתי, הסיכוי שתמות בתאונת דרכים הוא אחד ל8 מליון.

ומה שבטוח - שזה ונשמרתם כללי של כלל הציבור - אתה לא עושה ככה אז אחרים לא יעשו גם, ואז גם בשדרות לא יעשו ומישהו ימות מזה - וזה בגללך.

אתה מוכן לקחת על המצפון שלך את הפגיעה בקולקטיב, בהבנה שלו שכן חשוב להתמגן כי זה סכנת חיים?

עזוב אותך, מצידי תתאבד - אתה נותן השפעה רעה לאנשים אחרים, כן, גם בתור יחיד.

תחשוב על זה.

כל טוב.

רוב האנשים לא מתיחסים לאזעקות

בשדרות מאוד מתייחסים לאזעקות. אומנם לא בפחד ובזעקות אימה כמו תל אביבי מצוי, כי הם מכירים את זה כבר 14 שנה - אבל כמעט כל שדרותי מצוי כשתהיה אזעקה, ימצא מהר את המחסה הקרוב, ויתפוס מחסה. אני אומר לך את זה מידיעה ומראייה בעיניים, שלא כמוך, כנראה.

שדרותי מצוי, כל הזמן כשהוא נוסע או הולך ברחוב, אוטומטית העיניים שלו מחפשות ומחשבות חישובים איפה המחסה/מיגונית הקרובה אליו ומה יעשה אם תהיה עכשיו אזעקה.

ב. אמרתי רוב, יכול להיות שאתה מכיר את המיעוט (או ההפך).

ואל תגיד לי שאתה מכיר יותר טוב ממני, כי זה סתם יהיה ויכוח שלא יוביל לשום מקום.

וככל הנראה אני מכיר יותר ממך את שדרות מלבד המקרה השטן יחסית להשערה שאתה ממש גר שם. ובכל מקרה - אני אומר את זה על סמך ניסיון ולא על סמך תחושות בטן בלבד.

אולי עוד כמה אזעקות פה בירושלים יעירו את ביבי

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍