אזעקות מתחילת המבצע. מה שאומר שחמאס לוקח את עצמו ברצינות הפעם.

יאללה מחר גיוס מילואים כללי, בעייזר ה'...הלוואי!!!

חבל על חיים של חיילים בשביל עוד סבב ועוד אחד.

משהו כמו חומת מגן. עשו את זה בעבר ביו"ש.

חיילים נהרגו. הכאב מטורף. אבל הייתה לזה משמעות. גל פיגועי ההתאבדות נעצר לשנים ארוכות.

64 חיילים נהרגו בכניסה הרגלית לעזה. אתמול הם ירו לכל הכיוונים.

מנהרות הם יכולים להמשיך לחפור ולא נתפלא אם נשארו גם קודמות.

אוקי, לחסל את כולם עד הסוף, לא נחסל.

אבל ללכת קצת יותר רציני מהכניסה האחרונה, עשו.

(דוגמא פחות טובה היא מלחמת לבנון השניה. הרבה מחדלים. בשטח מדינה ריבונית. ועם כל זה, נכנסו פחות כירורגי ויצרו יותר הרתעה. כמה טילים נשלחו מאז לצפון? כמדומני שזה היה לפני עופרת יצוקה...)

הלב שלי לא ישא את הלחץ הזה זה שוב 

ובכלל אם יכנסו בשביל שעוד פעם נגיע למצב של היום אז עדיף שלא יכנסו בכלל...

אני עצמי אנוכי ומשפחתי...

לא יודע אם לשמוח שלא הפסקנו או לחשוש לחברי הלוחמים שרק עכשיו יצאו מעזה... 

אני מבין שרק כאשר חלילה ימות מישהו בירושלים מרקטה אולי תסכים בטובך להבין את הוראות הבטיחות?

כדי להיכנס למקום מוגן לא חייבים להרגיש לחץ ופחד - צריך שכל. 

וגם הסיכוי כל יום שתמות בתאונת דרכים הוא פחות מאחד לשמונה מליון כי במדינה מת סטטיסטית אחד ליום מתאונות - זה אומר שעכשיו תתנהג לא זהיר בכביש?

לא יודע מאיפה הבאת את השטות הזאת. זה בבירור לא כותב בתורה.

אם היו שם אנשים, היו נפגעים.

זה לא קשור לזמן - גם בשדרות כיפת ברזל יכולה ליירט וראיתי את זה בעיניים שלי.

אחוזי ההצלחה של כיפת ברזל הם 90 אחוזים - כלומר, סטטיסטית, רקטה אחת מכל 10 שמשוגרת לשטח בנוי, אמורה ליפול בסוף באותו שטח בנוי (כיוון שבכל מקרה כיפת ברזל מופעלת רק כלפי ירי לשטח בנוי).

גם בירושלים זה האחוז.

אני מדבר עליך -  אתה כלפי עצמך לא צריך להיות בלחץ, ועם זאת ללכת למרחב המוגן.

וגם הרקטה שנפלה בחברון על בית - כוונה לירושלים בעיקרון. ככה שזה שטות להגיד מה שאתה אומר, זה לא אוחז במציאות...

גם אם היו אנשים בבית בחברון לא היה קורה כלום.

דיברתי אם מישהוא מהכיתת כוננות של הקריה שהיה שם והוא אמר שלא קרה כלום לבית.

הטיל פגע ישירות בבית ולא קרה כלום.

אם קורה נס זה לא אומר שצריך לסמוך עליו לכתחילה - זה לא צדיקות, זה טימטום, במחילה.

אמרת שבבית בחברון נפלה רקטה ואם היו שם אנשים הם היו נפגעים.

אז אמרתי שהדוגמא שלך לא נכונה, זה הכול.

לא נכנסתי לויכוח.

נפגעים. ולזה הייתה כוונתי - לאו דווקא לדוגמא הספציפית ולמה שקרה במציאות. אלא, חסדי טען שלא נופל בשטח בנוי ושאין סיכון - והראתי לו שנפל בשטח בנוי, והיה יכול לפגוע.

בנוי. עצם זה שנפל לשטח בנוי, רקטה ששוגרה לכיוון ירושלים - מוכיח את מה שאמרתי ואי אפשר להתווכח עם זה.

ושדרות - ואם זה לא נכון, זה לא נכון גם לירושלים.

צר לי, אבל הר"מ שלך, במילים עדינות, חי בסרט.

שיספר את זה לאלה אבוקסיס שמתה ותוך כדי כך הצילה את אחיה מקאסם.

שיספר את זה לשלוחי חב"ד שרק רצו לראות את היירוט בקריית שמלאכי (או שלא, הדעות חלוקות) ומתו מפגיעת קסאם.

לא דרשו ממך עכשיו לברוח לחו"ל, אמרו לך דבר בסיסי - לתוס מחסה בעת הישמע אזעקה. להיות חכם גדול, להרגיש "אני התוקף, לא המתגונן" - לא יעזור לך במיליגרם קטן אפילו.

וגם אם על עצמך זה לא אכפת - אתה אמור להתנהג באחריות ציבורית כללית - וכלל הציבור כן צריך להתמגן, ואתה צריך להראות דוגמא טובה ולא רעה.

אבל תעשה מה שאתה רוצה. אני רק מוחה.

כמו שאתה חושב שלא צריך לברוח לחו"ל וצריך להמשיך בחיים, חסדי הים חושם שלא צריך לברוח למקלט וצריך להמשיך בחיים.

מה ההבדל?

לברוח לחו"K - לא אומרים לך לעשות מפיקוד העורף - ואת התוצאה של לברוח לחו"K אתה יכול להשיג גם מכניסה לזמן קצר למקום מוגן.

לא מדובר כאן "לברוח".

צריך להמשיך בחיים - זה בדיוק. בחיים. ואידך זיל גמור.

מי שגר בשדרות וכל שניה יש טילים, לא יכול להמשיך בשגרת חיים אם הוא יכנס כל פעם למקלט.

לא כמו ביום יום, ברור - אבל אתה גם לא יכול להמשיך בשגרת החיים בתור גוויה בארון, כמו, נניח, כל אלו שמתו בגלל הטילים...

בס"ד

כשהילדים שלי היו ממש קטנים, במבצע הראשון (חומת מגן?)

בן כשהייתה אזעקה בן השלוש ובן הארבע שלי היו רצים לחלון,

במטרה לתפוס את הטיל ולרוק אותו בחזרה על הערבים...

בהנחה שהליכתך ברחוב לא באמת מתקיפה מישהו, מה ההיגיון בזה?

בס"ד

וכן, אני חושבת שמדינה שמסוגלת להמציא המצאות כמו כיפת ברזל,

במקום לחסל את הרוצחים, 

ונלחמת במנהרות במקום באלו שחופרים אותם, 
היא מדינה שהתרופף לה בורג.

עצם כיוון המחשבה מזכיר לי את משל הכלב, 

כלב שמלקים אותו, והוא בתגובה נושך את המקל, במקום להבין שיש יד שמשתמשת במקל הזה.

מזכיר גם את המערכון של לאטמה,  שם הציעו עוד פתרונות, לא זוכרת את כולם, אחד מהם היה "חורי תהילה".

מסתבר שברעיון אני מסכימה אתך.. 

ביישום קצת פחות.

בעיני ונשמרתם מאד לנפשותיכם לאזרח הפשוט,

זו אחריות. 

אני גרה בדרום שם הסכנה מוחשית . 

למקלט יורדים כסוג של ספורט אתגרי, (ספרינט..)

במצב רוח טוב ובלי פחד.

נכנסים למקלט לא כי המקלט שומר עלינו, אלא כאמירה לקב"ה שהחיים שלנו מספיק חשובים לנו,

בכדי לעשות את מה שניתן בכדי לשמור עליהם.

בכללי האמונה שלי היא שכל מעשינו הם תפילה, כי רק הקב"ה הוא באמת העושה,

אלא יש תפילה בפה, ויש תפילה מעשית. 

הליכה לעבודה למשל זו תפילה מעשית לפרנסה, וכן הליכה למקלט =תפילה לאריכות חיים.

הפחד הוא לא בעצם ההליכה למקלט, אלא באופן בו אנשים הולכים אליו.

ואותו מעשה ניתן לעשות בתחושה אחרת לגמריי.

כיפת ברזל - שהיא המגננה הכי גדולה שיש - א זלא היה לך אפילו אפשרות כלשהיא לטעון שזה "בטוח" להמשיך ללכת בזמן אזעקה בירושלים - כי אז מאה אחוז מהטילים לשטח בנוי היו נופלות בשטח בנוי.

אז תראה לאיזה פרדוקס אתה מכניס את עצמך - אתה אומר " צריך לא להתגונן אלא לתקוף" - ודווקא בגלל שהצבא מגונן עליך, אתה מרשה לעצמך ללכת זקוף גם בזמן אזעקה כשאותו צבא עצמו אומר לך בכל זאת להתמגן.

פרדוקס לא מובן - אתה שמח מהמיגון או לא?

אבל אני אשמח לראות אותך בזמן אזעקה בשדרות ממשיך ללכת ברחוב ויורה חיצי תפילתך בגויים...אתה מוזמן, בכיף.

יש לך מקור הלכתי למה שאתה אומר או שאתה בודה סברות מליבך? עדיין לא שמעתי משהו מספיק רציני שיסתור את "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" - בעיקר כאר מוכח שטילים נופלים ג-ם בשטח בנוי בירושלים. נקודה. אתה לא יכול להתווכח על זה.

דבר שני, כמו שאמרתי, הסיכוי שתמות בתאונת דרכים הוא אחד ל8 מליון.

ומה שבטוח - שזה ונשמרתם כללי של כלל הציבור - אתה לא עושה ככה אז אחרים לא יעשו גם, ואז גם בשדרות לא יעשו ומישהו ימות מזה - וזה בגללך.

אתה מוכן לקחת על המצפון שלך את הפגיעה בקולקטיב, בהבנה שלו שכן חשוב להתמגן כי זה סכנת חיים?

עזוב אותך, מצידי תתאבד - אתה נותן השפעה רעה לאנשים אחרים, כן, גם בתור יחיד.

תחשוב על זה.

כל טוב.

רוב האנשים לא מתיחסים לאזעקות

בשדרות מאוד מתייחסים לאזעקות. אומנם לא בפחד ובזעקות אימה כמו תל אביבי מצוי, כי הם מכירים את זה כבר 14 שנה - אבל כמעט כל שדרותי מצוי כשתהיה אזעקה, ימצא מהר את המחסה הקרוב, ויתפוס מחסה. אני אומר לך את זה מידיעה ומראייה בעיניים, שלא כמוך, כנראה.

שדרותי מצוי, כל הזמן כשהוא נוסע או הולך ברחוב, אוטומטית העיניים שלו מחפשות ומחשבות חישובים איפה המחסה/מיגונית הקרובה אליו ומה יעשה אם תהיה עכשיו אזעקה.

ב. אמרתי רוב, יכול להיות שאתה מכיר את המיעוט (או ההפך).

ואל תגיד לי שאתה מכיר יותר טוב ממני, כי זה סתם יהיה ויכוח שלא יוביל לשום מקום.

וככל הנראה אני מכיר יותר ממך את שדרות מלבד המקרה השטן יחסית להשערה שאתה ממש גר שם. ובכל מקרה - אני אומר את זה על סמך ניסיון ולא על סמך תחושות בטן בלבד.

אולי עוד כמה אזעקות פה בירושלים יעירו את ביבי

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר