קודם כל בוא נדבר על הבעיה.
אני חושבת שיש נושאים שבהם אנחנו צריכים להיות פחות סלחניים עם עצמנו.
כלומר, לפעמים כשאנו קוראים לזה "התמודדות", אנחנו כביכול קוראים לזה "אתגר זמני"- אבל בד בבד גורמים לו להתמשך או לא להעצר בעוצמה הראויה.
אם "התמודדות" משמעה- "מכור", זאת בעיה שצריך לפתור, לעבור גמילה דחופה בלי פשרות.
ואם לא מדובר ב"מכור"- אז ה"התמודדות" לא שייכת כאן. (מבחינת ההגדרה)
היה. נגמר.- (גם אין אפשרות לגלוש יותר) וזה לא יחזור על עצמו.
ואם יחזור חלילה באיזו הזדמנות, שוב זה "היה. ונגמר." לא עושים מזה עסק, כי מהר מאוד זה יהפוך ככה ל"התמודדות".
כל זה ^^^^^^ לגבי ההווה.
לגבי העבר- [חשוב לציין שאלו לא דברים שלי, קראתי כמה מאמרים שהייתי צריכה לקרוא באיזושהי מסגרת]
אז גם לגבי העבר- בעיה.
כי אלו מראות שקשה מאוד לשכוח.
מעבר לזה שהכלל הוא= יותר זבל- פחות תמימות.
הבעיה העיקרית בזה (שהיא לא רק אצל דתיים אגב), זה ה"פנטזיות והציפיות" (המבחילות אגב) שלא באמת ניתן לממש אותן (ב"ה),
אם זה כי מה שמראים שם רחוק (או נדיר) במציאות [שוב, לא אומרת מנסיון],
ואם זה כי זה נוגד את דרכי הטהרה, הטוב והקדושה שאנחנו צריכים להתחנך אליהם ולנהוג בהם.
זה לגמרי מבלבל את הראש ואת הנפש.
זה^^^^ לגבי העבר (והווה).
לגבי העתיד- אין. כי פשוט לא יהיה שוב.
עכשיו מה עושים??
(מתייחס גם לבחורות)
אז כאמור- בחור שנפל, אז נפל- וקם.
מעולה.
ושיעשה הכל בשביל לא ליפול שנית.
בחור שהוא עדיין ב"התמודדות", כלומר "מכור" - יעבור גמילה דחופה.
בחור שזה קרה לו בעבר,
שקודם כל יבין ויחדד עם עצמו כמה כל מה שראה הוא שקר וגועל נפש.
ויטהר את המחשבה שלו כמה שאפשר בשביל לשכוח את מה שראה.-
כך שיוכל להקים בית של אהבה טהורה ותמימה, אמיתית ונצחית ושל קדושה.
כמובן שגם הזמן עושה את שלו. (מתייחס לשאלה של "כמה זמן")
שואל אותי מה אני הייתי עושה?-
לא בטוחה שניתן לדעת על הבחור מה הספיק ומה לו.
בכל אופן (בהנחה שאני כן יודעת)-
אוכל להתפשר עד לדרגה שלי מהבחינה הזאת.
ונראה לי שככה הרוב וככה זה לפי שורת הדין.
אולי יהיו בנות שזה פחות מפריע להן...
) <ר>
)
