(חוץ ממתי שלא...)

ומצחיק! חשבתי שהאתר שלהם לא מעודכן כבר (פעם הייתי נכנסת אליו כדי ליהנות מלקרוא על זה שהמתנחלים בונים עוד ועוד , ההטבות שיש לנו (לכאורה) והעובדה שכביש 60 הוא ריק כי הוא "בשביל מעט מתנחלים ולפלסטינים אסור השימוש בו"- (אה באמת?! אז הפקקים שאני עומדת בהם הם אשליה...))

90% מהמכוניות בציר 60 (ויש הרבה) הם עם לוחית זיהוי לבנה (או ירוקה)

זה מגיע למצבים שאני מפחדת לעצור טרמפים..

http://www.peacenow.org.il/content/הכבישים-העוקפים-בגדה-המערבית

ציטוטים: (ההדגשות הן שלי) אני תוהה לעצמי אם מי שחיבר את הדו"ח הזה  נסע אי פעם בכביש 60. רואים שהוא לא נתקע בפקקים בחיזמה אף פעם

איך נראים הכבישים העוקפים?
הכבישים העוקפים יוצרים מערכת תעבורה מודרנית, אשר חלקים ממנה מזכירים כבישים בין-עירוניים רב-נתיביים. הם רחבים ברובם (וכוללים שוליים רחבים לצדי הכביש), והם סלולים היטב (עם עיקולים משופעים, נתיבים מסומנים בבירור, ומחלפים מודרניים). מערכת התעבורה כוללת גם כבישים החוצים (ולא עוקפים) גבעות גדולות, וכן מנהרות ארוכות מאוד (באזור שמדרום לירושלים). הכבישים מוארים היטב וכוללים שילוט מודרני בעברית ובאנגלית (שלעתים מספק מידע לגבי התנחלויות ומקומות בישראל בלבד, ללא כל אינדיקציה שהנהג נמצא על כביש שהוא מחוץ לתחומי מדינת ישראל), תחנות אוטובוס מקורות (עבור מתנחלים וחיילים), ובמספר מקרים גם מדרכות להולכי רגל. מאחר שהכבישים מתוכננים כדי לענות על האינטרסים של המתנחלים, עם מעט או ללא כל התחשבות בבעלי האדמות, אין זה חריג למצוא כביש החוצה מטע זיתים ותיק או שדה מעובד. הנסיעה בכבישים העוקפים יעילה ביותר וקלה, גם משום שהתנועה בהם לרוב דלה – דבר שמשקף את העובדה שגם לאחר יותר מ-30 שנה של התנחלות, עדיין חיים בגדה המערבית יחסית מעט ישראלים.

האם יכולים הפלסטינים להשתמש בכבישים העוקפים?
לפני פרוץ המהומות בחודש ספטמבר 2000, יכלו פלסטינים, באופן כללי, להשתמש ברוב הכבישים העוקפים. כך יכלה מדינת ישראל לטעון כי הכבישים משרתים את כלל האוכלוסייה בגדה המערבית, לרבות הפלסטינים. והפלסטינים אכן עשו שימוש בכבישים העוקפים כאשר היה הגיוני לעשות כן – למשל בנסיעה מירושלים לחברון או מירושלים לשכם. אולם, התועלת של כבישים אלו עבור הפלסטינים היתה מלכתחילה מוגבלת, מאחר ולא נבנה חיבור תשתיתי בין ישובים פלסטינים רבים בסמוך לכביש העוקף לבין הכביש עצמו. בלא חיבור כזה שיאפשר תנועה מהישובים הללו אל הכביש וממנו, הפכו הכבישים העוקפים לפרוייקטים זוללי קרקע שפלסטינים רבים נפגעו מהם ורק מעטים יכלו לעשות בהם שימוש שכיח. 
לאחר פרוץ המהומות בחודש ספטמבר 2000, צמצמה מדינת ישראל באופן ניכר את גישת הפלסטינים לכל הכבישים העוברים דרך הגדה המערבית, לרבות הכבישים העוקפים. כפי שדווח על ידי ארגון בצלם, נוצרה מערכת שליטה שרירותית (ובלתי כתובה) בכבישים, מערכת המורכבת מכבישים בהם חל איסור מוחלט על נסיעת כלי רכב פלסטינים (לעתים הם מכונים "צירים סטריליים"); כבישים שהנסיעה בהם מותרת רק לפלסטינים המצוידים בהיתר תנועה מיוחד (הקרוי "רשיון תנועה מיוחד במחסומים הפנימיים באיו"ש" – היתר שקשה מאוד להשיגו); וכבישים בשימוש מוגבל שבהם כלי רכב פלסטיניים מורשים לנוע, אולם מרבית דרכי הגישה אליהם נחסמו על ידי צה"ל (מחסומים קבועים בחלק מהצירים; מחסומים תקופתיים או ניידים באחרים). פלסטינים הנוסעים בכבישים אסורים, או שאינם מחזיקים באישורים המתאימים מסתכנים בקנסות, מעצרים, והחרמת כלי הרכב שלהם. הכבישים היחידים בהם לא קיימת הגבלת תנועה של פלסטינים (למעט בזמן פעולות צה"ל) הם אותם כבישים הקיימים באזורים הבנויים של הכפרים והערים הפלסטיניים.

בחלק מהמקרים חל איסור לא רק על הנסיעה בכביש עצמו אלא גם על חצייתו באמצעות כלי רכב. כתוצאה מכך מוגבלת יכולתם של הפלסטינים להשתמש גם בכבישים עליהם לא חל האיסור. במקרים אלה יכולים הפלסטינים להגיע עד לנקודת ההצטלבות עם כביש אסור, שם הם נאלצים לרדת מן הרכב, לחצות ברגל את הכביש האסור ולהמשיך בנסיעה באמצעות כלי רכב אחר. בצלם, משטר הכבישים האסורים בגדה המערבית, עמ' 16)

מתחקיר בצלם עולה כי בגדה המערבית קיימים: 17 כבישים בהם אסורה לחלוטין תנועת כלי רכב פלסטיניים, שאורכם הכולל מגיע לכ-124 ק"מ; 10 כבישים בהם חל איסור חלקי על תנועת כלי רכב פלסטיניים, שאורכם הכולל מגיע לכ-244 ק"מ; ו-14 כבישים בהם מוגבלת תנועת כלי רכב פלסטיניים, שאורכם הכולל מגיע לכ-364 ק"מ.

הכבישים נפתחו בשנים האחרונות (עוד מעט הם יטענו שלערבים אסורה השימוש בתחבורה ציבורית, כמובן שזה שנסעתי באוטובוס מלא ערבים ושזה המצב הרגיל בשעות מסוימות לא ישכנע)

שאלה שעלתה לי- הם גם היו מוכנים לנסוע בכבישים ש90% מהמכוניות הם בעלי לוחית זיהוי לבנה או ירוקה ותרבות הנהיגה (חוסר התרבות- הכוונה שלמהירות של 140+ ולעקיפות המסוכנות בפס לבן) בהתאם?

האופציה השניה היתה ללכת לסיור הזה בלי תיאום, או בלי ליווי צבאי בכלל. ואז מה היה קורה? לא נרצח אחד ו3 פצועים אלא חבורה שלמה טבוחה.

אני בא לומר שמאוד קשה לתת אמון בצה''ל אחרי שרואים דבר כזה

כשאני מסתכל על מה שאלפי החיילים עושים במשימות השונות, גם אצלנו ביו"ש, קל עד בינוני לתת אמון. זה לא אומר אמון בכל מצב, וצריך גם שכל - אבל להסתכל רק על האירוע הזה זה לא שגוי.

עכשיו אני רואה שבאמת שינו את הדיווח.

ועדיין, מיותר לציין שהביקורת על היעדר הירי של החיילים עד לאחר האסון היא מוצדקת בלי "אבל".

אפשר לעשות יותר אבל הפוסט הזה הוא במידה רבה כפיות טובה.

לגרש אותם מהארץ הקדושה שלנו.

ארץ ישראל השלמה שייכת אך ורק לעם ישראל.

ישראל השלמה

אף פעם לא חשבתי שיהודים לא נוסעים משם.

אשמח למידע

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.