נראה לי שמה שאתה מתאר מהיכרות ספונטנית הוא  דווקא משיכה,כביכול זה יכול להראות דומה,אך מבחינה מהותית יש פער אדיר ביניהם.

גם אם נאמר שהערכה יכולה להוליד אהבה,גם הערכה היא דבר שנבנה עם הזמן.

די נו , צאו מהסרט הזה של בניית אהבה

אהבה זה לא בניין , ומי שחושב שאפשר לבנות את זה טועה טעות חמורה בהבנה של הרגש הזה

ואני לא מתכוון למשיכה אני עדין מבדיל בין משיכה לבין אהבה , ובגלל שאני מבין טוב את ההבדל בין השניים

אני מסיק שצריך לאהוב עוד לפני החתונה
 

עריכה: נערך לבקשת הכותב.

אבל לא הבאת ראיות,אתה יכול לנמק את הטיעון הזה ?

מנסיון החיים שלי אין ספק שהשקעה ונתינה בונים אהבה.

הערכה יכולה להוביל לאהבה משום שזהו תת מקרה,הערכה היא בעצם נתינה נפשית לענ"ד.

אבל זה לא רק פרט אחד,זה שילוב של דברים,אך כולם לא נוצרים באופן ספונטני, באופן ספונטני ניתן להתייחס רק  לדפוסי התנהגות ומראה חיצוני.

מימלא זו הגדרה של משיכה חיצונית.

אם נגדיר אהבה כקשר נפשי,אז חייבת להיות אינטראקציה בין הנפשות בשביל ליצור אהבה,אותה אינטראקציה חייבת להיות נתינה וקבלה.

את קוראת לאהבה נתינה לאורך זה , הדדיות ,  קשר טוב עם בן הזוג , יחסים טובים

אני קורא לאהבה , העניין של הרוח שאתה מרגיש כשאתה רואה אותה ואתה מרגיש מעולף רק כשהיא מדברת איתך

זו המחלוקת שלנו

אני בעד אהבה לפני החתונה , ולהעצים אותה לאחר מכן

היא לא מכילה את כל הרושם של המושג הזה בעיני,אבל לגבי מה שאתה מגדיר כאהבה הרי אם היסוד הזה לא יסתמך על קשר ואינטראקציה בין נפשית,הרי שזה בהכרח אלמנט חיצוני,לא כך ?

למה הוא מרגיש כך כשהוא רואה אותה ? מה הסיבה ? משום שהם בנו קומה נפשית משותפת לשניהם ? או משום המשיכה החיצונית או הערכה לדפוסי התנהגות או אופי ? לדעתי האופציה השניה קטנה מכדי להיות אהבה

אני בן כד"א

דבר שקורה מפני שאתה אוהב את הדיבור שלה , את המראה שלה , ואתה מבין

שאין אחת מיוחדת כמותה בכל העולם כולו !!! לא רק מראה חיצוני הכל הכל...דבר לא מוסבר..כמו הנשמה

אתה לא יכול להבין אותה לעומק ..אותו דבר

ואני לא מבין אתם באמת לא מבינים שאני מסכים איתכם שצריך לבנות קשר ולמסד אותו גם לאחר החתונה

ואז האהבה תגיע לרמות אחרות? בסדר! מסכים ! מה אבל דחיל שום שום מה ביקשתי?!

אהבה?!?!
 

לענ"ד אהבה אינו מושג שיכול להתבסס רק על קליטת או יצירת אינטראקציה עם סממנים חיצוניים (יש עוד סממנים חיצוניים מלבד מראה,אני לא מדבר רק על צורה).

מימלא מושג בשם כזה או אחר,מה שאני מדבר עליו הוא דבר נבנה נפשי עמוק,והוא היסוד העמוק שנראה לי שחיי זוגיות מתבססים בעיקר עליו (זה לא פוסל את שאר הצדדים,אני מדבר על חלק עיקרי).

על בשרם. טוען שהם שקרנים.

נו, בחייך...עד מתי??? איך אתה יכול לטעון משהו מוחלט כזה כשברגע שאני מביא לך מקרה אחד שהוא לא כמו שאתה אומר - זה סותר לך את כל מה שאמרת? אתה רציני? נשמע כאילו כל מה שאתה מנסה לעשות ביומיים האחרונים כאן זה להתל ולשטות בפורומים, לצחוק עלינו ולהציג את עצמך בעת ובעונה אחת גם כאן וגם כאן. סלח לי, זה כבר מתחיל להיות מגוחך.

אהבה זה בהחלט דבר שבונים וכמה שתתלוש שערות ותצרח שזה בלתי אפשרי - המציאות הקיימת מוכיחה אחרת ממך, ואתה יכול לייבב כאוות נפשך, זה לא יעזור לך כשיש מקרים במציאות שהם ההיפך הגמור ממה שאתה טוען.

כל טוב לך.

הפסקתי בפיסקה הראשונה ולא המשכתי לקרוא

לא התרשמתי שהיה לך משהו הגיוני להגיד

אם אתה לא יכול להתמודד עם הטענות שלי אני לא מתכוון להתווכח איתך

תנסה לדבר לגופו של עניין ולא לגופו של אדם

כל מה שכתבתי לך היה בדעת גמורה ובאמונה בצדקת דרכי ובמה שאני מאמין בו

זכותי לחשוב ככה ואף אחד לא ישנה את זה

לא סתרת שום דבר ולא הוכחת כלום

הסכמתי איתך שאהבה מתעצמת לא יותר מזה

אבל סבבה - אתייחס לגופה של טענה - תגיד לי, אם אני אומר לך: כל הירקות הם בצבע כתום - ואתה מביא לי משהו ומראה לי שההגדרה המדעית שלו היא ירק, ושהוא, הפלא ופלא - בצע ירוק, ולא כתום כמו שאני טענתי שכל הירקות בצבע כתום - האם זה סתר את הטענה לשי או לא?

בהחלט סתר.

עכשיו לטענתך שלך, ואני מצטט:

הערכה לא יכולה להביא לשום אהבה

קבעת קביעה מוחלטת - אתה לא יכול להגיד לא! בכותרת הזאת קבעת שחד משמעית הערכה לא יכולה להביא לשום אהבה.

קביעה מוחלטת שכזאת קל למוטט ברגע - אני מביא לך זוג אחד שהתחתן מתוך הערכה והגיע לאהבה בבניית הקשר שלו - וכל התזה שלך מתמוטטת כמו בניין קלפים. נקודה.

הנה, הוכחה מדעית-מתמטית נטו בלי להתייחס לגופו של אדם.

מוזמן להסביר לי איפה אני שוגה בניתוח המתמטי שלי.

תנסה לקחת הכל בפרופורציות הנכונות , אף אחד לא מנסה להטל ..ואף אחד לא יסתום לי את הפה

אני אגיד את מה שאני מאמין וחושב שהוא נכון , ניסיתי באמת ובתמים להבין מה העניין שאנשים חושבים שאהבה

זה רק לאחרי חתונה , לא שכנעתם אותי בכלום למעט זה שאת האהבה אפשר להעצים זה הכל

ולאור כל מה שאני קורא פה, אני אישית הגעתי למסקנה שאו שאתה בחור מאוד מבולבל, או שאתה מנסה קצת להשתעשע בחברי הפורומים שפה. בשפת הפורום קוראים לזה טרול מתוחכם. אני לא בטוח, אבל זוהי השערתי. ולמען האמת - עדיף שתהיה טרול מתוחכם מאשר בחור מבולבל, לעניות דעתי.

זוהי דעתי ואף אחד לא יסתום לי את הפה, כמו שאמרת...

כל טוב

 תהיה בריא אחי היקר 
 

ולא לגופו של אדם? (אני מתכוון על ההודעה שכותרתה "בהחלט סתרתי".

או שמתחמקים?

אני אשמח לקבל תשובה מדעית שמנסה לסתור את ההנחה המתמטית שהצגתי שם...

כי חשבתי שאתה טבעי איתי

עכשיו אני קולט שאני שעה מנסה כמו איזה מסטול לכתוב ולהסביר את עצמי

ואני קולט שהצד השני פשוט חושב שאני סתם איזה אחד שבא לשגע את הפורום , זה מאוד מוריד את החשק לדון איתך

לא חושב? אני גם מחכה להתנצלות קודם ואז אני יענה לך עד ביאת משיח גם

ושוב אני חוזר , מה שאמרת חלק ממה שאמרת קיבלתי , התעצמות האהבה , מקבל.

תגיד אני נראה לך מישהו משועמם להשקיע פה בכתיבה כל כך הרבה לחינם? סתם כדי לשגע?

אתה יודע יש משפט נכרים דברי אמת , עצוב שאתה לא מבחין בזה מאוד עצוב

אבל יודע מה? אני לא מתרגש מזה ..תמשיך לחשוב שאני מסתלבט עליך חופשי

למה? כי זה פשוט לא מעניין אותי ..למה שאני יתייחס למישהו שלא מאמין לי ורוצה להמשיך לדון איתי על הנושא הזה?

אז אני מחכה להתנצלות

ואז אני יגיב לך עניינית כמו שעשיתי מתחילת הדיון

אני מגיב הרבה פעמים גם לכאלו שאני חושב שהם טרולים.

על מה אתה רוצה שאתנצל? על כך שאני חושב שאתה טרול? זה לא יעזור, אני עדיין אחשוב ככה, לא אעשה שקר בנפשי. אז אני לא יכול להתנצל על דבר שאני מאמין בו.

אם אתה רוצה התנצלות על משהו אחר, תסביר את עצמך כדי שאבין.

אם אתה לא רוצה לענות לי, זכותך, וזכותי גם לחשוב שזאת התחמקות. (ואולי אשלח מחר מישהו שישאל שוב את מה ששאלתי ובגלל שהוא לא אני, תענה לו.).

כל טוב ובהצלחה בחיים.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אני בעד להפגש עם מאה בנות בשידוך אבל עד שאין אהבה אין טעם להכנס לזה בכלל 
 

באחרים. חלק מזה קשור מאוד להתאמה... אפשר לזהות בעצמנו סגנון אישיות ומראה שמושכים את הלב, ואפשר לנסות לחפש בהתאם. לא אומרת שזה מאוד נפוץ (רוב ניסיונות השידוך אכן לא מצליחים), אבל זה גם לא נדיר עד כדי-כך, כמו שאתה מציג את זה.

מה עוד? נראה לי גם שהטענה שלך שרוב האנשים לא מסכימים שצריך להיות רגש לפני החתונה - אין לה שום אחיזה במציאות... אני לא מכירה אף אחד שלא חושב שצריך לאהוב לפני החתונה (בלי להיכנס לדרגות ומינונים, האם יש הכרח בהתאהבות וזיקוקין דינור, או רגש אהבה רגוע, או חיבה, או "משיכת הלב" לחב"דניקים שבינינו - אבל כולם מסכימים שצריך משהו ברור מהזן הזה)

הדברים שאנשים לא הסכימו לגביהם הם המסקנה שלך - ששידוך היא לא דרך מוצלחת, ועם כך שתלית כמעט את הכל רק ברגש, והרחקת את השיקולים השכליים.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אני לא יכול לנסות להבין מה הכוונה שלו

את מבינה? זה בעיה
 

אני מעריך שהם מספיק בוגרים וחכמים כדי להבין זה את זו כשהם נשואים...

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

גם אני כמעט וזרקתי הערה כלשהי..

אבל אני לא חושבת שבתור כאלה שגדלו למציאות הזו ששידוך זה דבר מובן מאליו - מותר לנו לשפוט אותו.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אתה מאמין שאפשר להתאהב בכל אחת?

וואלה. אז איך כל הבנות שהכרתי בחיים לא התאהבתי בהן ?

איך זה שלא דיברתי עליהם כל היום , ולא חשבתי עליהם כל היום ... מוזר לא ... ?

אחרי הכל אפשר להתאהב בקלות בכל אחת . . .. . .אפשר לאהוב כל אחת? יש מצב שמה שאני קורא לו אהבה

אצלך זה אחרת , אתה קורא אהבה למושגים שטחיים יותר ..יש מצב
 

חילונים מתאהבים ונפרדים כל שנשי וחמישי, נו באמת... אולי אתה, כמוני בערך, "דוס", ולכן היכרות שהכרת בנות הייתה שיטחית.

כמה פעמים בחיים שלך התחבקת עם בת לאור השקיעה ודיברת איתה לתוך הלילה בטיול שעשיתם רק שניכם?

כמה פעמים בחיים שלך היית בפאב ודיברת בחופשיות לגמרי בלי "מגבלות דתיות" עם בנות, שהחמיאו לך שוב ושוב כמה אתה חתיך וחמווווווווודד וכו' וכו'.

אם היית חילוני היית מתאהב מהר מאוד בהמון בנות המון פעמים, אני מבטיח לך. אתה חי במסגרת של הדת ולכן עצור הרבה יותר מהחילונים - וזה טוב, וחיובי - אבל אתה דווקא משתמש בזה לטיעון ההפוך...חבל.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

וזה שני דברים שונים עם הגדרות שונות.

גם מדעית- בהתאהבות מופרש בגוף חומר מסויים, ומחקרים הראו שהיא נמשכת בין שנתיים לארבע.

אבל אהבה אמיתית יכולה להמשיך לנצח.

התאהבות זו משיכה חזקה למישהי\ו מסויימת. יותר קל להגיע אליה כשאתה בוחר את הבחורה, אבל בהחלט אפשר להתאהב גם משידוך. זה יכול להגרם ממראה, מאישיות מסויימת ובעיקרון זה דבר יותר חיצוני.

בהחלט חשוב להתחתן כשיש משיכה כלשהי, ולא לצפות שהיא תבוא אחרי החתונה, כי לא תמיד היא באה (אם כי רמת המשיכה משתנה בגילאים שונים או אופי שונה)

ההתאהבות יכולה להיות ממבט ראשון, ויכולה להיווצר אחרי כמה חודשים.

ועל זה אתה מדבר.

אהבה זה משהו אחר. כשאוהבים ילד או חבר זה בעקבות השקעה אחד בשני, וחוויות משותפות משמעותיות שקשרו ביניכם.

ככה גם בין בעל לאישה, הם מתחתנים כי יש להם משיכה אחד לשני (התאהבות) אבל עם השנים ההתאהבות ההתחלתית יורדת, ואז הקשר ממשיך רק אם הם הצליחו להשקיע אחד בשני ואם היו להם חוויות שקשרו ביניהם. הלב נקשר למי שמשקיעים בו ושעוברים איתו קשיים בהצלחה.

וזו האהבה עליה מדברים פה בפורום, שלוקחת זמן.

מי שמצפה להתחתן מהתאהבות בלבד, ולא להשקיע בבן זוגו (מהתפיסה המוטעית שאהבה זה רגש שקיים ולא צריך להשקיע בה), יגיע אחרי כמה שנים לאכזבה. כי ההתאהבות תרד ואז יתחילו לצוץ כל ההבדלים בין בני הזוג (ותמיד יהיו הבדלים) ומכאן הדרך הקצרה לגירושין ואפילו בגידות חלילה.

מקווה בשבילך שזה היה רגע קצר של נפילה ולא תפיסת חיים

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

יכול להגיד למישהו שמגיע מהמקום המלא ומדבר על זה בכנות - שהוא מדבר שטויות - כי אתה לא היית במקום המלא וגם אין לך את זווית ההסתכלות שלו.

אז ככה - האדם המלא, הנשוי - ברור שלא התחתן נטו שכלית, מלבד חסידויות מסוימות מאוד, זה לא קורה היום - אלא, שהאהבה האמיתית והגדולה שהם מבינים שקיימת אחרי החתונה, אחרי שהם כבר התחתנו - מגמדת את הרגש שהרגישו לפני החתונה, כל כך בעיניהם - שהם מדברים על זה ש"Tהבה" שלפני החתונה  זה משהו באמת זניח ורק לצורך ההתחלה ולא באמת האהבה האמיתית - כי כאמור, האהבה האמיתית והגדולה מגיעה עם שנים של קשר ונתינה. 

אני לא חושב שגם אתה חושב שמישהו מתחתן כאן עם אדם שהוא שונא או אדיש אליו.

אתה רק מקצין - ואולי אתה צריך להסביר מהי "אהבה" מבחינתך. חיבה בסיסית לאדם שכעת אחרי חודש/חודשיים/שלוש אני מרגיש קרוב אליו ומרגיש שאני יכול לחלוק איתו את חיי ושהוא מתאים לי מהרבה בחינות, ושכאמור, יש לי משיכה מסויימת וחיבה מסויימת כלפיו - זאת אהבה בעיניך או לא?

כי לאהבה שיש בין בני זוג שחיים ביחד כבר 20 או 30 שנה - אתה בחיים לא תגיע לפני החתונה, שכח מזה. גם לא לאהבה של זוג שנשוי 3 שנים ואפילו לא שנתיים (אפילו רק הקטע המיני, אם להיות בוטה - שבתור דתי כמובן שלא תבדוק אותו לפני החתונה - כבר משפיע בצורה שלא תיאמן על עניין האהבה).

ככה שהדיבורים שלך קצת לא מגיעים מהמקום הנכון וההגיוני. זה כמו שאני אנסה לייעץ לנשואים +++ איך לגדל ילד. זה הזוי...

שאלת אותי מהי אהבה בשבילי? אהבה בשבילי זה לא משיכה רגילה

זה משהו עילאי שאני רואה את אותה בחורה אני נמס , כל היום חושב עליה כל הזמן מדבר עליה וכו'

זה ממש לא קשור למשיכה ..אין פה מציאות של דבר גשמי רק רוח

אתה אומר שיש הבדל בין כמה חודשים לבין זוג נשוי שחי כבר ביחד 20 30 שנה , מסכים ..למרות שאומרים

שאחרי כמה זמן האהבה שהיתה בהתחלה דועכת דווקא , אז איך זה מסתדר? למרות שאני יכול להבין למה הכוונה

כי זה ביחד ביחד ביחד , אז זה מתעצם והקשר מתהדק , יפה

דיברת על הפן המיני , כתבת שזה משפיע בצורה שלא תיאמן על האהבה ...אז בוא אני יגיד לך משהו

אני לא מסוגל לחשוב. אפילו לא לחשוב על הקטע הזה עם מישהי שאני אוהב באמת . וזה גם אמר לי עוד חבר שהתאהב במישהי , הוא אמר "אני בכלל לא חושב על קטע כזה כלפיה" והוא צודק , כי אין קשר אפילו לא קטן לפן הגשמי הזה

זה ירוד ולא קשור לאהבה ..ברור שאחרי החתונה זה מתבקש ..זה גם קטע בפני עצמו

אני לא חושב שאנשים מתחתנים עם מישהו שהם אדישים כלפיו , אבל יש כן יש כאלה שאומרים שלא צריך להתאהב

רק שכל , ועם זה יש לי בעיה ..יש כאלה שאחרי 3 פגישות חתונה! וזה רק מוכיח את מה שאני אומר

אני מודע שאצל כל חברה זה אחרת אבל זה רק דוגמא לקו המחשבתי הזה שאומר מה אכפת לך? תראה אתם מתאימים לא צריך אחרי זה יבוא השאר , יבוא כן השאלה מה? יבוא אהבה שהיא בגדר "הוא מביא לי" "הוא מעניק לי " הוא דואג לי" או תבוא אהבה בפן של הרוח יותר מהלב ..? התשובה היא שהסיכוי שזה יבוא מהרוח הוא אפסי כי אתה לא מתאהב בכל אחת ..ככה אני מאמין

מה שמוכיח לי שאתה לא באמת יודע מה זה אהבה וחי בדימיונות כלשהם, כנראה. 

"הפן הגשמי הזה" - הוא חלק עיקרי מהותי ומאוד מאוד גדול של האהבה ובלעדיו אהבה בין איש לאישה היא לא שלמה.

ואתה מוזר - כי אם אתה אפילו לא מסוגל בכלל לחשוב על הקטע הזה עם מישהי שאתה אוהב באמת - אז למה שפתאום אחרי חתונה תעשה את זה? רק כי אתה חייב?

מצטער, אתה חי בסרט. לא של הוליווד אלא כנראה של "דמיונות קדושה ופרישות מינית עילאית". זה סרט רע מאוד.

משיכה מינית היא חלק מהאהבה ויעידו לך זוגות עד כמה הריחוק הגופני שבועיים בחודש משפיע מאוד על הקשר - אם לטובה ואם לרעה, ושהוא יכול להביא להתעצמות האהבה כאשר מותרים שוב, ועוד ועוד...

זה ממש לא ירוד וזה דבר נצרך מאוד, הקטע המיני והוא נדבך בסיס באהבה אמיתית, זה עובדה. את, כנראה, מהתפיסה הדתית המקוקלקלת שאולי קיבלת, תופס את העניין המיני כ"דבר ירוד שחלילה מלחשוב עליו" - וזה טעות גדולה מאוד. ויש רב חשוב מאוד שמבין בענייני שידוכין וכו', שאפילו שמעתי בשמו מחבר ששמע בעצמו את הרב אומר (והחבר הוא אמין) - שאם אתה לא מסוגל לחשוב על מישהי שאתה בקשר רציני איתה ורוצה עקרונית להתחתן איתה - אם אתה לא מסוגל לחשוב על הקטע המיני איתה ולא מסוגל להרגיש שאתה נמשך אליה גם בפאן הזה - משהו מאוד מקולקל באהבה כלפיה וכנראה היא לא שלמה ולא אמיתית. קח לתשומת ליבך.

אם אתה לא מסוגל לחשוב על קשר מיני עם מישהי שאתה אוהב - הפגם הוא בך, לא באהבה.

עכשיו לגבי הפיסקה הראשונה - מצטער, לא צריך אהבה כזאת כמו שאתה מתאר כדי להתחתן, ויותר נכון - הגיוני שעם אהבה כזאת כמו שאתה מתאר, גם אם יתחתנו, אולי יתגרשו מהר מאוד.

אתה לא מדבר על אהבה אלא על התאהבות רבה מידי, הורמונים שמופרשים למוח ברמה מוגברת ויוצרים לרוב עיוורון ועוד... - זה לא אהבה, מצטער, תקרא לילד בשמו - זה התאהבות, והתאהבות סופה לדעוך.

אני יכול להתאהב, ברצינות - בבת חדשה כל חודש. מבטיח לך. זה אומר שאז אני אתחתן איתה? זה אומר שהבת שאני אתחתן איתה בסוף, חייבת להיות לפני זזה "Vתאהבות מוגברת"? ממש לא.

אתה לא מבין מהי אהבה ולכן עצתי לך שלדבר על זה עם נשואים היא חשובה מאוד - אתה אומר "אהבה היא אהבה ולא צריך להסביר לי מהי אהבה" - פה רואים את שורש הבעיה שלך, בחוסר היכולת ללמוד עם אנשים שבאמת יודעים ועברו את זה. אתה מעולם לא אהבת באמת מישהי אם לא היית נשוי - אולי התאהבת. אם אתה מתעקש להמשיך בטעותך ולא להבין שיש דברים שאתה לא מסוגל להבין במצבך עכשיו - חבל מאוד, אנחנו לא נוכל לעזור לך כאן יותר ממה שאנחנו כותבים.

ואני עם חלק מסכים ועם חלק ממש לא

רגע אתה בעצם טוען , שמי שלא חושב על האהבה שלו בקטע מיני גם הוא ..לא אוהב אותה? ההפך !!

אם הוא חושב עליה בתור נפש ונשמה ולא בתור עוד בובה כדי לספק תאוות כאלה ואחרות אז הוא באמת אוהב

וזה לא בא מכיוון של "קדוש" ובוא נרבה פה בקדושה ! אני ממש לא כזה , אבל הבת היחידה שהתאהבתי בה

לא יכולתי לחשוב עליה בקטע כזה , וזה לא רק אני אמרתי זה גם חבר אמר לי שהוא לא מסוגל כי זה לא שייך

אתה יכול להתאהב בבת חדשה כל חודש? טוב אז וואלה מה אני יגיד לך , יש לך מזל

כי אני עד גיל 16 לא התאהבתי באף אחת , והכרתי בנות ..אם זה מהבצפר ואם סתם ככה

אם יש בי משהו דפוק בקטע הזה של המיני לא יודע וואלה אולי , אבל אני יודע שזה בה ממקום טהור

ויכול להיות ! שזה לא אמור להיות ככה .. אבל זה אני ככה אני מרגיש כלפיה ואני לא רואה בזה דבר פסול

אבל זה באמת בעיה קטנה ללא ספק ויש הבדל בין פסול לבעיה ..אני חושב שזה קורה כי יש פה משהו אחר

כי אם זה לא משהו אחר איך תסביר שכל בת אחרת אני כן יחשוב על קטע כזה ורק איתה לא? והינה אמרתי לך שזה לא רק אני טענתי את זה גם חבר אמר לי פעם ..אז מה גם הוא שיכור? לא יודע מה הוא אומר?

ואני לא צריך עזרה אני בקטע של לבדוק דעות של אחרים , מה הם אומרים על עניין השידוך בהקשר לאהבה

ונכון אני "התאהבתי" נו אז? מה אני נגד אהבה של נישואין כמו שאתם קוראים לזה? של 20 שנה ? לא אני בעד

אבל מה אני נגד? נגד אותם אנשים שחושבים שיאלה בוא נתחתן זה יבוא בהמשך ולא מעניין אותי אם זה אהבה או התאהבות זה לא משנה לי , לפני זה צריך להיות אהבה רגילה בלי עוצמות של אחרי החתונה וזה רבנים אומרים !! לא אני

והם ימשיכו להיות אנשים כאלו ויתחתנו מתי שנוח להם ועם מי שנוח להם והם גם יאהבו מאוד בסוף את מי שהם התחתנו איתו.

ואתה תתחתן עם מי שבא לך ותרגיש אליה לפני החתונה מה שבא לך, ובהצלחה. 

או שאתה לא מדבר על אהבה במובן האמיתי של אהבה, או שאתה מדבר על דברים שלהגיע אליהם לפני החתונה יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי, ואני מראש מרחם עליך על הזמן שתצטרך לחכות עד שתתחתן עם אחת כזאת... (ואולי זה גם דבר שמעכב הרבה בחורים ובחורות מלהתחתן, למעשה - הציפייה המוגזמת של רגש עצום ולא נורמאלי לפני החתונה, וכאשר הוא לא מגיע מתפרק עוד קשר ועוד קשר וככה נוצרת רווקות מאוחרת. אני לא אומר שזה רק זה, אלא שאולי זה סיבה מאוד משמעותית לרווקות מאוחרת, אחת הסיבות.

אהבה אמיתית, ולא משהו "מדומיין" - זה דבר שמגיע רק עם מחויבות, כשלא כל יום אתה יכול לזרוק ולהמשיך הלאה. לכן בחברויות חיילוניות והיכרויות רבות כל כך, זה "התאהבות" רגעית שממשיכה לזמן מוגבל, אפילו אם כמה שנים - וכאשר היא דועכת, מתגרשים, או ממשיכים לחיות ביחד מכוח ההסכמה החברתית, הילדים וכו' - אחוז הגירושין המעשי בציבור החילוני עומד היום על 30 אחוז, ואחוז הגירושים באמוציונאלים (כלומר - שבלב הם התגרשו אבל לא ביצעו את הגירושין בפועל) - המשוער, הוא גבוה בהרבה.

אלפי שנים, כולל היום, התחתנו בשידוכים - והנה, במחי מקלדת מגיע אדם שחושב שהוא יודע יותר טוב מכולם וגם מההלכה, ומחליט שקודם צריך לאהוב "באמת" לפני החתונה, וחלילה מלעשות זאת בשידוך, ורק אחרי זה להתחתן.

לא יעבוד, או שיותר נכון - לא יעבוד במסגרת הדתית. מצטער...

(אגב, בדיוק מה שאתה אומר יכולים להגיד חילונים נגד דתיים על ההתאמה המינית שאי אפשר להתחתן לפני שיודעים שיש התאמה מינית...זהו, שלא).

אהבה זה דבר הרבה יותר מורכב ממה שאתה תופס אותו וגם אני כרווק - אבל אני שמעתי מחכמים ממני ומפנים וללומד. אהבה זה גם דבר שאפשר לבנות ולפתח, ולמעשה מפתחים כל החיים. בגדול - אדם שמתאים לך שכלית, ואתה משקיע בו ונותן ונותן וגם הוא נותן ונותן לך - הסיכוי שתתפתח אהבה אמיתית היא גבוהה מאוד. כי אהבה זה נתינה. נתינה נתינה. כמובן שצריך מידה של התאמה - אבל זה כבר בודקים גם בשכל...

לפני שאתם יוצאים עלי תנסו להבין את העמדה שלי שנראה לי שבכלל לא הצלחתם להבין אותי

אני אומר ששידוך זה דבר חיובי ונכון ומי שאומר אחרת לא מבין כלום בצניעות ובדרכי התורה

אבל עם כל השידוך והשכל , צריך התאהבות והיא צריכה לבוא לפני החתונה ואפשר להעצים אותה לאחריה

ושוב ושוב אני שומע ממכם שאהבה זה בנייה לטווח ארוך , או שעכשיו הגדלת לעשות וקראת לזה "נתינה"

נתינה? זה אהבה שתלויה בדבר !!! אהבה בלב זה רגש ותו לא . מה הבעיה בלהסכים שצריך שיהיה אהבה בלב?

מזה אסור? נכון אני לא אומר צריך להעצים את האהבה במונחים של קשר הדדי וכו' אבל בחייאת ! למה שאני אתחתן עם מישהי שאני לא אוהב אותה מההתחלה בלב? מה אני מתחתן איתה כדי להעביר את הזמן ולהוליד ילדים? צריך שיהיה פה קטע של רגש !! לסיכום: שידוך זה טוב ומצויין , אבל האנשים שאומרים "שמע אחינו אתה תראה זה יבוא" לא זה לא יבוא. אני לא ישים טבעת למישהי שאני לא יודע אם בכלל אני יתאהב בה ..יודעים מה? זה בכלל מגוחך להתווכח על דבר כל כך ברור 
 

וכמו שאתה יכול להתאהב עד כלות נשמתך ולאחר מכן להישחק כי לא בנית את הרגש (מה שקורה הרבה) כך יכול אדם להגיע לחיי אושר גם אם התחתן ללא אהבה (מה שקורה בדרך כלל, כי אהבה אמיתית היא דבר יחסית נדיר) ולאחר מכן יבנה אותה.

אתה מתקשה לקבל זאת? אתה מוזמן להמשיך להיות רווק עד שתמצא אהבה אמיתית או עד שהרווקות תקרע את החזה שלך.

הנכונות.

אף אחד לא אומר שאתה צריך להיות קרש שמתחתן עם קרש. מה שאומרים שאהבה עמוקה עוד תבוא - זה שכאשר יש התאמה ויש רגש חיבה עמוק בסיסי, אבל כשאתה מסתכל על האהבה של ההורים שלך אתה אומר "זה לא זה" - ברור שזה לא אותו הדבר, י הבחורה שאתה מכיר אותה זה לא כמו אבא שלך שאוהב את אמא שלך יותר מעשרים שנה...זה לא בר השוואה בכלל. וזה הכוונה שהרגש עוד יבוא ויתעצם.

ולא, אתה טועה - אהבה זה נתינה וזה לא קשור בכלל לאהבה שתלויה בדבר - אהבה שתלויה בדבר זה שאני אוהב מישהו כי הוא נותן לי מתנות וכו' - אני דיברתי על מקרה הפוך, שאני אוהב מישהו - על ידי זה שאני זה שמעניק לו.

דמיין לעצמך זוג אוהבים שממש אוהבים אחד את השני - אבל אף אחד לא נותן לשני כלום, לא משתף, לא עוזר, כלום - חיים כל אחד לעצמו, אבל "אוהבים" - זאת תהיה אהבה? לא.

אתה מתחתן עם מישהי שאתה מרגיש אליה בלב רגש חיובי וחזק שאתה יודע שכל החיים ימשיך להתעצם בעזרת ה'. אתה לא מתחתן עם מישהי שאתה אוהב כבר 20 שנה... זה לא הולך ככה. ורגש האהבה ת-מ-י-ד יכול להתעצם ככה שאין לדבר סוף.

ואני יודע שטעיתי קצת שכתבתי על אהבה שתלויה בדבר , אני הבנתי אותך בהתחלה

אבל ניסיתי לגלוש לנושא קצת אחר ..

אוקי אני מקבל את זה שכשאתה אוהב אתה מעניק ונותן , נו אז?

למה אתה לא מוכן להסכים איתי שצריך אהבה ברוח ובלב לפני חתונה ?

רק רוח עזוב אותי עכשיו נתינה הענקה וכל המילים האלה 

רוח זה אומר התרגשות שהיא מדברת איתך , הסמקה כזאת (למי שיש) לדבר עליה כל היום ודברים כאלה

חיבה זה לא סיבה מספקת בישביל חתונה , וזהו אף אחד לא ישכנע אותי שחיבה זה רגש מספק

חיבה אני יכול לחבב הרבה בנות אז זה אומר שאני ירצה בכל מאודי להקים איתם בית ?

אני רוצה רוח והרגשה אדירה של אהבה , בלי זה אין בזה טעם

ושים לב ששניים פה הסכימו איתי לגמרי , ראה סוף שרשור

לא צריך אהבה כי אין אהבה לפני החתונה. לא אהבה כמו שאתה אולי חושב שאתה מדבר עליה. מקסימום התאהבות.

והתאהבות זה לא משהו שנדרש באמת בצורה כזאת מוגברת כמו שאתה מתאר.

ואם אתה רוצה לאהובבאמת מישהי בלב ובנפש כל כך כל כך כל כך לפני שאתה חושב אפילו להתחתן איתה - אחי, באמת שאני מאחל לך בהצלחה למרות שאני בספק אם זה יקרה לךאי פעם, אבל לך תדע...

(והמשפט המודגש שלך הוא עיקר הטעות. כי ה"רוח" הזאת - זה לא אהבה. אהבה היא מה שאמרתי - להעניק, לתת - רק זה בונה אהבה יציבה ואמיתית. התאהבות קצרת מועד כמו שאתה מתאר - אני חותם לך שאתה יכול תכל'ס להשיג עשרות כאלו בשנה אם אתה לא דוס סגור. חילונים מחליפים חברות כמו גרביים ועם כל חברה הם מתארים ב-ד-י-ו-ק את מה שאתה אומר "ברק בעיניים" "הסמקה" "לדבר עליה כל היום" וכו' וכו'... - זה לא מה שאני מחפש, באמת. אני מחפש להקים בית, ואני יודע יפה מאוד שגם כשכל מה שאמרת לא קיים - מקימים בתים נפלאים מאוד, כן, עם "רגש החיבה" (לא חייב להיות קטן - חיבה עמוקה וכו', אבל אני מסרב לקרוא לזה באמת אהבה) שלפני החתונה.

כל טוב ובהצלחה.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אם ..ונמאס לי מהמילה אהבה כבר

חח תראו מה עשיתם לי ...אבל אם הוא מתאהב ..אשריו !!!!

נסכם: כולנו מאמינים שצריך לאהוב לפני החתונה

זהו סגרנו וורט 
 

ואנחנו לא בונים משהו על סמך התאהבות אלא על סמך זה שתהיה אהבה גדולה שהיא לחלוטין ל-א מה שאתה דיברת עליו בהודעות למעלה - וזה, נקרא לאהוב באמת ולא להתאהב. ממש לא "לאהוב בכח/בכפייה". ממש לא.

אכן, הבדל גדול.

אני אומר מה שאתה אומר

רק שאני אומר שאני רוצה וחושב שצריך שיהיה אהבה לפני זה הכל

עם כל השאר אני מסכים , שתיהיה אהבת עולמים לנצח נצח נצחים טוב?? מה הקשר אבל לזה שאני רוצה

שיהיה חיבור כמו שרבנים בעצמם אומרים שתהיה חיבה? מה הקטע אני לא מבין

אז סלח לי אם אתה לא בקו הזה אז אתה לא בדעת תורה זה הכל ..הם אומרים חיבה

אני אומר אהבה שמבחינתי זה אבן יסוד לקשר ארוך ...
 

אני אומר לך שלחלוטין שמעתי רבנים שאומרים שלא צריך את מה שאתה אמרת, אלא את מה שאני אמרתי.

איך בדיוק אני יוצא פה לא ב"דעת תורה"?

אתה רוצה לחשוב אחרת, אולי להסתמך על דעות תורניות אחרות - שייערב לך, לא אמרתי לך עצמך כלום, תעשה מה שבא לך ויעבוד או לא יעבוד - אני לא נוהג ככה ואני בהחלט הולך על פי דעת התורה שאני מאמין בה. 

התכוון - כי מה שיצאתי נגדו זה רק הקביעה המוחלטת שאי אפשר להתחתן בלי אהבה לפני זה. אני מדבר על רגש חיבה בסיסי שמשיח לא הסכים איתי לגביו - ואני יודע שבהחלט ישנם זוגות שמתחתנים והתחתנו ככה ומאוד אוהבים. ככה שזה מה שיצאתי נגדו ופוררתי את התזה שלו, זה הכל. בנוסף - אני יכול אפילו ללכת יותר מזה - אפילו קשר שבו ההורים נטו החליטו לשני הצדדים להתחתן ולא היה אפילו רגש מינימלי לפני זה - אפילו בחתונה כזאת אפשר להתאהב אחרי החתונה ולאהוב הרבה מאוד מאוד...

ככה שלא משנה לי לאיזו אהבה הוא מתכוון כי זה לא העיקר במה שאני טוען.

על תלמיד שהמנהל בא אליו ומאשים אותו באיזה משהו שעשה ואומר לו שיש לו 5 תלמידים שעדים לכך שהוא עשה את זה. "אז מה" עונה לו התלמיד "אני יכולה להביא לך 100 תלמידים שלא ראו כלום".

אני מכירה כאלה שיש להם אהבה משידוך, אתה לא מכיר? נו מה לעשות..

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

דבר שני זה הדעה שלי ואף אחד לא ישנה אותה

בטח שלא בצורה כזאת

אני פתוח להקשיב והחכמתי פה מכמה חברים

עדין אני חושב שבלי אהבה שום קשר לא שווה כלום

זה מה שגם אני כתבתי לו למעלה

אז על מה היה הוויכוח אם אתם מסכימים איתי?

אמרתי כמה פעמים ששידוכים זה נכון , אז במה אתם חולקים עלי ..?
 

ההבדל של החולקים עליך זה שאין סתירה מוכרחת  בין שידוך להתאהבות

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

ואתה עדיין לא נשוי, אז כנראה שהם יותר צוחקים ומאושרים ממך.

כדי להוכיח שזה "מצחיק" - אתה צריך להוכיח לי מדעית שלפחות מעל לחצי מהזוגות שהתחתנו בשידוך כזה ללא  "התאהבות" כמו שאתה מגדיר אותה, לא באמת אוהבים אחד את השנייה לאחר שנה - אם תצליח להוכיח דבר כזה, אז אולי תהיה הווא אמינא להאמין למה שאתה אומר.

ממעט היכרות עם העולם הזה, מה שאתה אומר משולל יסוד לחלוטין - אוהבים בהחלט, גם כאשר לא הייתה ה"התאהבות" הזאת לפני כמו שאתה מתאר אותה אלא סוג אחר של קשר ו"חיבה הדדית".

אם אני יעבור לגור עם מישהי שנה שלמה אני בהכרח יתאהב בה?

לא חושב ..אבל אם אתה אומר...אני לא יכול לסמוך על מה שהם אומרים הנשואים כי אני יגיד לך למה גם

כי הם אומרים לי משהו שהוא טיפשי בהתחלה קרי "תתחתן גם בלי אהבה" ואז אחרי שנה בטח תאהב

טוב מה אני יגיד לך? מאמין שמה שאני קורא אהבה זה התאהבות ..וככה אני רוצה את זה לכל החיים

מתאים לי גם האהבה שאתם מדברים עליה..נתינה הענקה וואלה נשמע לי אחלה סבבה לגמרי

וכמו שאמרת אני יבחר איך ללכת ואחרים יעשו מה שטוב להם

כל אחד שילך איך שטוב לו ..רוצים להתחתן בלי אף רגש? סבבה ואני יודע שאתה מסכים שצריך שיהיה רגש

אבל יש שמאמינים שאפשר גם בלי רגש!!!!! להתחתן אחרי 3 פגישות אפשרי שיהיה רגש? כן כן יש מצבים שזה ככה 
 

צא ושאל את האנשים שאתה מכיר.
רוב האנשים שאני מכירה הכירו בסוג של שידוך והם כן אהבו אחד את השני

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

.

לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).

זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.

לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.

לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................

לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם השכל שולט אז כן.

אבל אם יש משקעים ורגשות יתר עדיף להימנע.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

אבל אחרי 3 חודשים, לשחרר

ולהבין שאין אף בחורה בעולם, מיוחדת ככל שתהיה, שבגללה "אוכלים את הלב" כשהיא נפרדת ממך.

זה פשוט לא נכון ולא הגיוני. לא ריגשית ולא שיכלית.

זוגיות זה כמו עסק, שותפות, ברגע שצד אחד לא מעוניין,

לא משנה הסיבה, אז אין כאן שום בעיה. שום דיון. כי אין כאן כלום.

זה כמו שתסתכל על השכנה שלך בת 80. אין בינכם כלום וברור שאין מצב ש"תאכל הלב" בגללה. זה בדיוק אותו דבר כאן.

מתי "אוכלים את הלב?"

אם פגעת במישהי שאוהבת אותך .

אם עצבנת מישהי שאוהבת אותך.

ויש כעס, ויש מתח, ויש תחושה לא נעימה.

כאן זה בדיוק הזמן "לאכול את הלב", לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים כדי לשפר את השותפות.

אבל ברגע שצד אחד אומר "נגמר", ואין שום ריב, שום ויכוח שגרם לזה, אז זה הזמן לשחרר כי הסיפור נגמר בלי לאכול שום לב. פשוט לתת לנפש לנוח קצת,

לנשום אויר, לעשות דברים מחזקים ואז אחרי הפסקה קצרה (כל אחד והקצב שלו) לחפש שותפה טובה יותר.

בהצלחה.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."