בצורה שיש בה לא מעט גסות וחוצפה (בניגוד למה שעליו הגבת) אתייחס לטובת מי שקורא.
לגבי "א" - אין כל קשר. הבנתי מראש שאת אדם מאמין. ציינתי שגם כאלה שלא בדיוק כך (שעילהם אמרת שהם "אחרת") גם הם יכולים להיות טובים בכמה וכמה דברים.
לגבי "ב". הסגנון "אני חושבת שהדעות שלך הן מאד אטומות" הוא סגנון שמוטב לא אגיד במילים ברורות.. על כל פנים, בוודאי שהוא אטום. פסלת במום שיש בך. קראת מישהו אומר אחרת ממך - והתחלת לקלל.. מקסים.. ומי אמר ש"ליברליות" זה מה שטוב.. בגלל שאת חושבת? אבל "הכרת השונה" זה ענין אחר. ואני אכן מכיר את ה"שונה" שעליו דיברת - הרבה יותר ממה שאת הספקת להיכר את ה"שונה" הזה. וגם אם תוסיפי עוד כמה חירופים - זה לא ישנה את העובדה. אכן, גם עם השנים מכירים משהו. קל וחומר כשאדם מתיימר להכיר משהו שבקושי הספיק לגעת בו. וזהנכון לכל תחום - לאו דווקא זה.
ג. רוב הדתיים, כמוך למשל, חושבים שאם יש מישהו שהדעה שלו קצת שונה משלהם - הוא פסול. זו תת-רמה. את מכירה את "רוב הדתיים"?... את מכירה "אותי". אופייני למי שרוצה לפתור דיון בקלות - אז הוא "מסביר" מה השני חושב באופן ה"נוח" ביותר. אז לא - להפתעתך, אני לא חושב שמי שהדעה שלו קצת (וגם יותר) אחרת ממני הוא פסול... ואני מניח שגם לא "רוב הדתיים" שאת כבר מתיימרת להכירם. אין לכך כל קשר לנושא עליו דובר. אף אחד לא דיבר על "פסול".
ד. איך את מתלוננת ש"לא ניסיתי לשוחח איתך ואני לא יודע מה את יודעת" - כשאת בעצמך כבר, כביכול, יודעת מה אני ו"ורוב הדתיים" חושבים?.. אבל מעבר לכך, לא דיברתי על היכן את אישית - אמרתי שאינך יכולה לדעת את הדברים עליהם כתבתי, בגלל שהעדת על עצמך גם על גילך וגם על מתי התחלת להתענין בהם, וגם על ההתלבטות. זה בסדר גמור - אבל אני יודע אכם מה צריך בשביל להכיר את הנושא הזה. וזה לא קיים.
זה כמו שסטודנט שנה א לרפואה יגיד לאיזה רופא ש"הוא לא דיבר איתו" והוא לא יודע שבעצם הוא כבר יכול להיות רופא..
ה. יפה שאת מסכימה שהתורה אכן מעצבת את האדם (זה לא רק ה"אמונה" אלא מעבר לזה). זה מה שאמרתי - שלא נכון לומר כאילו כל השוני הוא ב"לבש החיצוני".
ו. את מטילה על דברי הזולת דברים שלא אמר - אולי זה יותר נוח להתממודד, אבל זה לא יעשה אותם אמיתיים.
אני לא כתבתי בשום מקום שאני "מזלזל" - ובוודאי לא "באנשים עם דעות קצת שונות משלי", שזה שקר (גם שקר זה איסור..). יש פה הרבה עם "דעות שונות משלי" שמתכתבים איתי ויודעים שחלילה אינני מזלזל בהם, כמובן..
את כתבת בזלזול ("דתיים שנמשכים לחילונות" גיוואלד.." אגב, כתבת "חילונות", לא כתבת "חילוניות", כלומר - הבנתי שלא דיברת על בני אדם, אלא על החילוניוּת. כעת את אומרת "זלזלת במי שנמשך לבחורה חילונית".. אז טעית. אם הייתי כותב על בחורה, הייתי פשוט כותב שזה לא כדאי) - ועל זה הגבתי שאין מה לזלזל. אם אדם "נמשך" לעזוב את מורשת אבותיו זה דבר חמור.
ז. בינתיים, היחידה ש"זלזלה באנשים עם דעות קצת שונות משלה" - זו את. תראי באיזו אגרסיביות ופראות הגבת על הודעה שלא הסכימה איתך. ונכתבה בנימוס ובכבוד. זו אכן אולי תוצאה של "צעיריות" (את יכולה להתחיל לגדף שוב..). אני לא "פוסל" "דעות קצת שונות" - לכל היותר יכול לחלוק עליהם. ומה שהגבתי פה, גם לא היה על דבר "קצתשונה" - על אף שכעת הגבת בכלל לא על מה שכתבתי..
ח. הנה, אולי דוגמה לראיית הכל מהמשקפיים האישיות, אבל דווקא שלך. את בטוחה שכולם יודעים מי זה "מנחם בן" ומה זה אומר.. כלומר: רואָה את העולם דרכך. לא.. אני שמעתי דומני שהוא עיתונאי, לא יודע מה הוא אומר וזה גם לא מענין אותי. לא מהעיתונות אני חי.. כדאי להבין שיש עוד זוויות הסתכלות וסדרי עדיפויות.
ט. לגבי השאלה ששאלת בסוף - בוודאי שאני חשוב שזה לא פסול שאת "לא רוצה חבר חילוני"... הרי בדיוק על כך שחשבת שזה מה שאני אומר, "התקפת"... ובערך מאותה סיבה שאת "לא רוצה" - אני חושב שגם אחרים שרוצים להתחתן עם מישהו דתי, רוצים. לא כי האחרים "רעים", אלא כי זה מאד משמעותי.
ואני באמת מציע, שאם יש לך עולם ערכים כזה (בלי להתייחס כרגע לצורת הדיבור בתגובה), כדאי שתבררי אותו יותר לעצמך. אדם דתי רציני, באמת לא סתם תהיה לו "חברה", זה לא נכון, לא הלכתית וגם מעבר לכך. אז אם את פשוט רוצה להכיר מישהו "דתי" כדי להתחתן עימו, זה יפה מאד. מן הסתם את מבינה שגם לו יש אורח חיים שהוא מאד מעונין לחיות בו (אם הוא רציני) - אז כדאי קודם לברר לעצמך אם זה אכן מתאים לך. זה לא "פלומבה", "אני חילונית".. (אני בכלל לא כ"כ מתלהב מה"חלוקות" האלה). זה משמעות של צורת החיים, ערכיהם ויישומם. אני באמת מבין את ה"בעיה", את מצד אחד "שם" אבל מצד שני - לא לגמרי בטוחה בזה. נכון - זו בעיה אמיתית. אבל הפיתרון לדעתי נעוץ בכך שתבברי לעצמך. ולא בכך שתגידי "בעצם אין הבדל משמעותי אם דתי או לא"...
ושיהיה לך, ולכולם, בהצלחה.
)
,
