אולי היא מפחדת מהשרותים עצמם ?

אולי אם את יכולה להיות איתה בזמן שהיא שם או להשאיר קצת מהדלת פתוחה

ואולי לנסות לחזור לסיר

טיטול ממש לא נשמע לי בא בחשבון היא גדולה

זה יתן לה הרגשה שהיא קטנה, ויתסכל אותה עוד יותר

תנסי להזכר, האם ברח לה מתישהוא ולעגו לה?

האם קרה שהייתם במקום כלשהוא והיא היתה צריכה לשרותים ולא היתה לך אפשרות לקחת אותה?

האם השרותים בגן נוחים?

כשהיא אומרת שכואבת לה הבטן, לא בהכרח כואב לה. יכול להיות שזו ההגדרה שלה להרגשת הצורך להתפנות, או להתאפקות.

קצת קשה להגיד לה להתגבר על הפחד, כי היא לא יכולה לצאת מהפחד הזה לבד, והיא צריכה משהו שיוציא אותה מזה.

נסי לעשות דבר כזה:

כשאת חושבת שהיא צריכה להתפנות, תושיבי אותה בשרותים ותספרי לה סיפור ארוך מספר, הצגה, משחק שאפשר לשחק כשהיא "באויר", תלכי להביא משהו טעים ותחזרי אחרי הרבה זמן..

לא כתנאי ליציאה - אלא כי עכשיו צריך לשבת ולחכות שיצא.בלי לחץ. אפשר לשבת 10 דקות, 20 דקות, בכיף, במשחק.

בהצלחה

רק שהבת שלך נשמעת פשוט מתוקה. ובהחלט הקושי שהיא מתמודדת איתו מעורר הערכה כלפיה.

וכמובן, הערכה גם כלפיכם - ההורים.

אני לא נלחצת מזה שהיא לא עושה יציאה.

כן קצת "יצאתי מדעתי" היום, כשהיא שוב ושוב נשכבה על הרצפה באמירה שכואבת לה הבטן והישבן... (וכאמור, זה לא פעם ראשונה שזה קורה).

אני לא מציעה טיטול, ובהחלט נכנסת איתה לשירותים. אני לא מושיבה אותה בכוח לעשות, אבל כשאני רואה את העמידה הכפופה... זה מתסכל אותי שהיא לא עושה.

ויש לנו מעין סיר- בית כסא קטן, שאני מסכימה שהיא תעשה בו (כמו שאחותה עשתה), והיא לא עושה.

נקניקיות- ברח לה פיפי פעם בגן. אני לא יודעת אם לעגו לה או לא, אבל הבעיה הזו (של עצירות ופחד מלעשות), מלווה אותנו לסירוגין כבר מאז הגמילה, אז אני לא חושבת שזה קשור לזה כ"כ.

ההצעה שלך היא יפה, ועם זאת- 99% שהבת שלי לא תשתף פעולה. כלומר, אם ייראה לי שהיא מוכנה גופנית לעשות ואבקש ממנה לשבת- היא דווקא תימנע ותסרב, תנסה להתרחק ותגיד שהיא פוחדת (זה מה שקורה בינתיים). אפשר לשבת שם סתם, "לכיף", אבל לא נראה לי שזה יביא לתוצאות :/

מדי פעם פה- תודה . היא באמת מתוקה (לאחרונה כשכואבת לה הבטן, היא אומרת לי "יש לי גזים שרוצים לצאת, אבל הקקי אומר להם-לא!" ).

ותודה על הסבת תשומת הלב |כוכב|

תודה רבה לכולן. אעדכן בעז"ה.

שתשב על האסלה עם הבגדים ואת תספרי סיפור

אולי תמציאי משהו דומה למה שעובר עליכן

ואז אולי היא תפתח ותספר לך מה סיבת הפחד

אם יש לך בובות זה יכול להמחיש יותר טוב.

אני מקווה שזה יועיל

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

אני ממש לא חושבת.

בגדול, אין הרבה התעסקות סביב זה (חוץ מזה שהיא נשכבת על הרצפה הרבה, אבל אני לא עושה מזה עניין). היום ספציפית זה כן קצת "הוציא אותי מדעתי", כאמור, אבל בד"כ זה לא מלווה ביותר מדי התעסקויות.

אני עוד אחשוב על זה, אבל בגדול, לא נראה לי.

תודה בכל אופן

אולי להציע לה להזרים מים חמימים ולנסות באמבטיה?

הבת שנו בת חמש וחצי ומדי פעם יש לה עצירות .....

ואין לה ממש סבלנו אלהם . אמרנו לה שאם היא תשתה הרבה /תוכל מלפונים זה יעזור .

אפשר לנסות גם אתה , אולי יש לה עצירות וכאבים .....וזה משפיע .

נ.ב

וכן לשבת בשרותים אתה  אם ספר וכו .... כמו שזכירו כאן .

אפשר גם לנסות שהיא תבחר איזה ספר או איזה בובה /משחק היא רוצה ....

שלום אמא נחמדה

אני ממש מבינה את התסכול שלך. זה קשה מאד!!!

ביתי בת ה3+ חוותה בדיוק את מה שאת מתארת

לא רצתה ללכת לשרותים בכלל. פחדה נורא כי זה אכן כאב לה. [היו לה יציאות ממש קשות, כנראה לא מספיק הקפדתי שתשתה]

בכתה כל פעם כשכבר כן הסכימה,

הרגשתי, לא נעים לומר, ממש כמו בלידה.

אפילו לפעמים הייתי עוזרת לה ידנית(...)

בסופו  של דבר, לאחר תקופה של תמיכה והסברים, ותוספת של פרות ונוזלים לתפריט, זה עבר לה.

וכיום, גם כשהיא מזהה את הכאב, היא אומרת: יש לי קקי ענק, אבל אני יותר ענקית ממנו....

אין לי עצה מעשית, חוץ מלעודד אותה, ולהסביר לה שזה יעבור.

אבל היא תעבור את זה בסוף בעז"ה.

הרבה נחת

גם לבת שלנו יש עצירויות ולפעמים כאב לה ....ואין לה תמיד סבלנו לשבת שם בשירותים .

היא אמנם לא בגמילה אלא יותר גולה בת חמש וחצי עולה לחובה .

ממה שקראתי כאן , זה נראה שיש חוסר בנוזלים וכדומה ....

ואצלנו היא אומר (כשהיא מתפנה ויש עצירות ) אמא תביא מלפפון כדי להוצאי לי את הצואה .

בהצלחה לכולם

(וגם אני הרגשתי פעם כמו בלידה. זה היה מוזר, אבל מובן).

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...