פותחת שירשור חדש בנושא ישן...אור היום

כבר התייעצתי איתכם לגבי עצירות של ילדה בת 4.

אחת מהמגיבות האחרונות (אולי "נקניקיות") כתבה לי שנשמע לי שהילדה מפחדת לעשות.

טוב, אז זה נכון. התמרים (מג'הול) עוזרים חלקית. היא הפסיקה לאכול את המישמשים המיובשים (אני מציעה, היא אומרת שהיא רוצה וגם לוקחת, ולא אוכלת למרות המון תזכורות).

 

מה עושים?

זה קצת מוציא אותי מדעתי. אין לי בעיה שהיא לא תעשה יציאה אם אין לה, אבל יש לה והיא מתאפקת בכוח בגלל הפחד.

זה משפיע עליה במשך היום כמה פעמים, כי היא נשכבת על הרצפה ואומרת שכואבת לה הבטן וכואב לה הישבן וכו' (ואז היא לא יכולה לאכול כי בדיוק כואב לה וכו'. זה "נתקע" באמצע התארגנויות).

אני אומרת לה הרבה שהיא יכולה להתגבר על הפחד ולעשות, ואין תוצאות. היום אחותה (הקטנה) עשתה בשירותים ארבע יציאות (כל פעם אמרה שנגמר והיה עוד), והראיתי לגדולה- הנה, את רואה, זה כואב קצת ואז עובר. זה פחות נורא מכאב בטן כל הזמן...

(היא לא עשתה מאז יום חמישי שעבר כנראה).

 

יש עצות? קרה למישהו?

אני יכולה לומר לך מה לא לעשות...אלזה
לא להציע לה טיטול כסיוע! אחיין שלי עד גיל מאוד מבוגר, בכל פעם שהיתה לו יציאה, קיבל טיטול כי פחד לעשות בשירותים. בסוף פשוט הודיעו לו שנגמרו הטיטולים ואין יותר. הטא סבל מעצירות במשך שבוע או קצת יותר ואז זה פשוט עבר לו... אולי פשוט צריך לא לעשות עניין סביב זה. היא תבין שאין לה הרבה ברירות חוץ מלשחרר את הפחד. הבן שלי פוחד מאוד מחרקים, רק כשהפסקתי להתרגש הוא התחיל להירגע קצת.
לא יודעת אם קשוראמא במשרה מלאה

אולי היא מפחדת מהשרותים עצמם ?

אולי אם את יכולה להיות איתה בזמן שהיא שם או להשאיר קצת מהדלת פתוחה

 

ואולי לנסות לחזור לסיר

טיטול ממש לא נשמע לי בא בחשבון היא גדולה

לא כדאי לחזור לסיר, לדעתינקניקיות

זה יתן לה הרגשה שהיא קטנה, ויתסכל אותה עוד יותר

נשמע ממש שזה נובע מפחדנקניקיות

תנסי להזכר, האם ברח לה מתישהוא ולעגו לה?

האם קרה שהייתם במקום כלשהוא והיא היתה צריכה לשרותים ולא היתה לך אפשרות לקחת אותה?

האם השרותים בגן נוחים?

 

כשהיא אומרת שכואבת לה הבטן, לא בהכרח כואב לה. יכול להיות שזו ההגדרה שלה להרגשת הצורך להתפנות, או להתאפקות.

 

קצת קשה להגיד לה להתגבר על הפחד, כי היא לא יכולה לצאת מהפחד הזה לבד, והיא צריכה משהו שיוציא אותה מזה.

 

נסי לעשות דבר כזה:

כשאת חושבת שהיא צריכה להתפנות, תושיבי אותה בשרותים ותספרי לה סיפור ארוך מספר, הצגה, משחק שאפשר לשחק כשהיא "באויר", תלכי להביא משהו טעים ותחזרי אחרי הרבה זמן..

לא כתנאי ליציאה - אלא כי עכשיו צריך לשבת ולחכות שיצא.בלי לחץ. אפשר לשבת 10 דקות, 20 דקות, בכיף, במשחק.

 

בהצלחה

 

וואו. נשמע קשה. רציתי להעירמדי פעם פה

רק שהבת שלך נשמעת פשוט מתוקה. ובהחלט הקושי שהיא מתמודדת איתו מעורר הערכה כלפיה.

וכמובן, הערכה גם כלפיכם - ההורים.

איזו מהירות! מקסימות אתן.אור היום

אני לא נלחצת מזה שהיא לא עושה יציאה.

כן קצת "יצאתי מדעתי" היום, כשהיא שוב ושוב נשכבה על הרצפה באמירה שכואבת לה הבטן והישבן... (וכאמור, זה לא פעם ראשונה שזה קורה).

 

אני לא מציעה טיטול, ובהחלט נכנסת איתה לשירותים. אני לא מושיבה אותה בכוח לעשות, אבל כשאני רואה את העמידה הכפופה... זה מתסכל אותי שהיא לא עושה.

ויש לנו מעין סיר- בית כסא קטן, שאני מסכימה שהיא תעשה בו (כמו שאחותה עשתה), והיא לא עושה.

 

נקניקיות- ברח לה פיפי פעם בגן. אני לא יודעת אם לעגו לה או לא, אבל הבעיה הזו (של עצירות ופחד מלעשות), מלווה אותנו לסירוגין כבר מאז הגמילה, אז אני לא חושבת שזה קשור לזה כ"כ.

ההצעה שלך היא יפה, ועם זאת- 99% שהבת שלי לא תשתף פעולה. כלומר, אם ייראה לי שהיא מוכנה גופנית לעשות ואבקש ממנה לשבת- היא דווקא תימנע ותסרב, תנסה להתרחק ותגיד שהיא פוחדת (זה מה שקורה בינתיים). אפשר לשבת שם סתם, "לכיף", אבל לא נראה לי שזה יביא לתוצאות :/

 

מדי פעם פה- תודה . היא באמת מתוקה (לאחרונה כשכואבת לה הבטן, היא אומרת לי "יש לי גזים שרוצים לצאת, אבל הקקי אומר להם-לא!" ).

ותודה על הסבת תשומת הלב |כוכב|

 

תודה רבה לכולן. אעדכן בעז"ה.

אפשר בתור התחלהאמא במשרה מלאה

שתשב על האסלה עם הבגדים ואת תספרי סיפור

אולי תמציאי משהו דומה למה שעובר עליכן

 

ואז אולי היא תפתח ותספר לך מה סיבת הפחד

אם יש לך בובות זה יכול להמחיש יותר טוב.

 

אני מקווה שזה יועיל

אצלינו כשהיה פחד מלעשות בשירותים נתתי סוכריהפנסאי
או שוקולד על כל הצלחה. תוך שבוע זה נכנס להרגל ללא צורך בתגמול. אולי זה יעזור?
אוי, איזו בובה!מדי פעם פה
תודה אור היוםאחרונה
מנסה כיוון אחראיזה יום שמח

אולי בגלל שזה מוציא אותך מדעתך היא ממשיכה?

אולי יש הרבה מלל ומעשים סביב זה?

אני רק מעלה השערה

כבר ראינו הרבה ילדים שעושים המון המון דברים הזויים בגלל כל מיני תגובות של ההורים..

והי דרך אגב מנפנף

שלום שלום...אור היום

אני ממש לא חושבת.

בגדול, אין הרבה התעסקות סביב זה (חוץ מזה שהיא נשכבת על הרצפה הרבה, אבל אני לא עושה מזה עניין). היום ספציפית זה כן קצת "הוציא אותי מדעתי", כאמור, אבל בד"כ זה לא מלווה ביותר מדי התעסקויות.

 

אני עוד אחשוב על זה, אבל בגדול, לא נראה לי.

 

תודה בכל אופן

היא פוחדת מכאב?אנונימי (2)

אולי להציע לה להזרים מים חמימים ולנסות באמבטיה?

היא אוכל מלפונים?אבני חן

הבת שנו בת חמש וחצי ומדי פעם יש לה עצירות .....

ואין לה ממש סבלנו אלהם . אמרנו לה שאם היא תשתה הרבה /תוכל מלפונים זה יעזור .

אפשר לנסות גם אתה , אולי יש לה עצירות וכאבים .....וזה משפיע .

 

נ.ב

וכן לשבת בשרותים אתה  אם ספר וכו .... כמו שזכירו כאן .

אפשר גם לנסות שהיא תבחר איזה ספר או איזה בובה /משחק היא רוצה ....

 

תודה לכולן ועידכוןאור היום
שוב תודה על העצות האחרונות.
אני לא חושבת שהן היו עוזרות (היה פרס שהובטח כשתעשה וזה לא שיכנע מספיק, דובבתי צעצועי אמבטיה, וגם זה לא עזר). הפחד מהכאב היה גדול מדי.

בכל אופן... בליל שבת, היא שוב הרגישה צורך לשירותים, והסכימה לשבת, ועשתה.
וכמה היא הייתה מאושרת אח"כ... זה היה תענוג, ברוך ה'.
מכירה מקרוב ממשצהלה

שלום אמא נחמדה

אני ממש מבינה את התסכול שלך. זה קשה מאד!!!

ביתי בת ה3+ חוותה בדיוק את מה שאת מתארת

לא רצתה ללכת לשרותים בכלל. פחדה נורא כי זה אכן כאב לה. [היו לה יציאות ממש קשות, כנראה לא מספיק הקפדתי שתשתה]

בכתה כל פעם כשכבר כן הסכימה,

הרגשתי, לא נעים לומר, ממש כמו בלידה.

אפילו לפעמים הייתי עוזרת לה ידנית(...)

בסופו  של דבר, לאחר תקופה של תמיכה והסברים, ותוספת של פרות ונוזלים לתפריט, זה עבר לה.

וכיום, גם כשהיא מזהה את הכאב, היא אומרת: יש לי קקי ענק, אבל אני יותר ענקית ממנו....

 

אין לי עצה מעשית, חוץ מלעודד אותה, ולהסביר לה שזה יעבור.

אבל היא תעבור את זה בסוף בעז"ה.

הרבה נחת

המון המון .... שתיה וגם מלפפונים עוזר ....אבני חן

גם לבת שלנו יש עצירויות ולפעמים כאב לה ....ואין לה תמיד סבלנו לשבת שם בשירותים .

היא אמנם לא בגמילה אלא יותר גולה בת חמש וחצי עולה לחובה .

ממה שקראתי כאן , זה נראה שיש חוסר בנוזלים וכדומה ....

 

ואצלנו היא אומר (כשהיא מתפנה ויש עצירות ) אמא תביא מלפפון כדי להוצאי לי את הצואה .

 

בהצלחה לכולם

תודה רבה על העצות אור היום

(וגם אני הרגשתי פעם כמו בלידה. זה היה מוזר, אבל מובן).

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות
מגוריםמחפש_מקום

מישהו מכיר שכונות בירושלים ?

למשל קריית יובל,  איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?

הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..?

אולי יעניין אותך