והחפנו איזה שתיים שלוש מילות נימוסין, כאילו - היי, שלום, מה קורה... - והמשכנו הלאה, שנינו... (בואי נגיד שזה היה יכול להיות ענק ביותר אם גם הבנות שהיו איתנו היו מכירות אחת את השנייה... )

וקרה לי גם בפעם אחרת (לפני הסיפור הראשון) שפגשתי מישהו שאני מכיר כשהייתי באמצע דייט (טוב, אי אפשר להאשים אותו...מי שבוחר לעשות דייט במדרחוב יודע מראש שסיכוי גדול שזה יקרה ) - וגם אז, אמר לי שלום, איזה שתי מילים, שאל אותי משהו גם על אח שלי שהוא מכיר, לא התערב בענייני הדייט ולא אמר כלום,והמשכנו הלאה.

כל אחד שיעשה מה שהוא מרגיש שיהיה הכי נוח לצד השני - אם הוא מכיר אותו מספיק טוב... אם לא, קשה להגיד מה יעשה בדיוק...

אם היא חברה שלי - ברור שיהיה לי נחמד אם תיגש אלינו ואפילו תנהל אתנו "סמול-טוק" של דקה או שתיים("אז מה? בא לפה הרבה?", "ברור לך שאתה יוצא עם הבחורה הכי יפה והכי שווה בעולם, כן?!" וכו'... סתם סתם, נו). אם היא מכרה/ידידה היא מוזמנת להנהן ולחייך. כמו תמיד, הכי חשוב לנהוג בטקט וברגישות כלפי הזוג.

באופן כללי, אני לא מהמתפדחות. כלומר - כן, זה הגיל שלנו. אנחנו יוצאות עם בחורים...

מה מפדח בלראות זוג בפגישה? עברנו את גיל 18, שאז זה עוד מביך..

הייתי רוצה שתאמר שלום לבבי, ותמשיך לדרכה.

כך אני עושה..

נוסף לכל התגובות אני חושבת שזה דווקא נחמד ככה אפשר לראות גם את התגובה לאחר... 

לא מפדח, אדרבה, אני יוזם שיחה.

בד"כ זה מייבש ומפדח את הבחורה

אפשר להעלות את השאלה בדרגה?
במקום חבר/ה - מדוייט/ת לשעבר. (נניח שהקשר נגמר בידידותיות ובנועם.) מה אז?

אני תמיד אומרת "שלום" חביב.

ומה נשמע? ובהצלחה.

דווקא נחמד מאוד. שמחה לראות אנשים טובים מפעם

מבחינתי אין כאן שאלה...

במקום מדוייט מפעם, מדוייט מפעם עם אשתו ועגלה...

גם אפשרות


 

נכון שלהגיד שלום שלום זה לא כזה נורא,אך לא הייתי מיוזמתי לחבר ואומר לו שלום באמצע דייט,אפשר לחשוב יש היום פלאפונים זה לא שאי אפשר לדבר איתו.

אולי אם זה חבר ששנים לא ראיתי זה שונה.

אם זאת חברה טובה אפשר לעצור, לדבר איתה, לעשות בינהם הכרות (לא בדייט ראשון כמובן, שאז באמת שלום שלום יספיקו בהחלט..) קצת לדבר..

אם זאת חברה שגם ככה בקושי בקשר איתה- אפילו שלום שלום לא בטוח הייתי אומרת..

בס"ד

אם רק היא רואה אותי ואני לא רואה אותה- שתתעלם ותתרחק

אם ראיתי אותה- שתגיד שלום 

מה, אני טורפת אנשים כי אני בדייט?

(מיילא טורפת- אבל אז מי שנמצא בדרגת סיכון זה המדוייט, לא היא)

{חוצמיזה שלהיות בדייט זו לא בושה, וגם לא לראו חברה בדייט...}

כמו שמכבים את הפלאפון בדייט,לא מתחילים לדבר עם לברים,נכון שסתם שלום שלוטם זה לא כזה נורא אך עדיין עדיף בלי.

זה בסיסי בעיני,

ולא נראה לי בכלל משו שלא מכבד,

להיפך.

לומר שלום או מה נשמע,

זה ממש הגיוני....

אולי זה סתם שבמקרים שיצא לי לראות אנשים אומרים שלום באמצע דייט זה היה מעבר ל"שלום"...

(פעם הייתי בדייט ופתאום חרה שלה פגשה אותץה והתחילךה להתחבק ולדבר איתה איזה כמה דקות,אולי זה קטע של בנות,מכל החברים שלי היחידים שאני מסוגל לחשוב עליהם עושים את זה הם אנשים חסרי טקט)

ב"ה

יש אחד שלא נעים לו / הוא בדייט ראשון ולא רוצה שיפריעו לו והוא באמת ובתמים מתפדח.

ויש אחד שממש לא מפריע לו / הוא בדייט מתקדם..

מה שאני עושה זה פשוט להמשיך ללכת, אולי לקרוץ לו לשלום, מעדיף לא להפריע כי אני לא יודע מה השני מעדיף.

אלא אם כן השני אומר שלום ואז אני מחזיר

ועם אותו חבר!!!

הוא עבר ושלח הודעה כמה דקות אחר כך

אמרתי לו שאם הוא היה אומר משו הייתי רוצח אותו!!!

נחמד שכמותי

לפחות ככה אני הייתי עושה במיידי  

[אין בדברי כוונה להעליב!]

עצרי או שאני יורָה 

אולי יש לך מישהו להכיר לה 
ואולי היא תהיה המדוייטת הבאה 

אם זאת סתם מכרה\ידידה- שתחייך בלי להגיד שלום

אם זאת חברה טובה-שתגיד שלום

אם זאת חברה של אחותי הקטנה (אולפניסטית קטנה)-שתשתוק ותפסיק לבהות ולצוטט(

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.