להחזיק את היד, לנחם, להרגיע, לעודד, לשדר אמפטיה.

נראה לי הכי כדאי לעשות תיאום ציפיות לפני כן:

האם ביתך מצפה שתהיי אקטיבית או פסיבית?

אם נראה לך שהזוג הצעיר מקבלים החלטות שגויות בחוסר ניסיונם, להציע את דעתך או שהם מעדיפים לטעות בעצמם ושלא יתערבו להם?

האם הם רוצים להודיע בעצמם על הלידה או שאת יכולה גם להודיע?

האם מתפקידך לזרז עניינים אצל הצוות הרפואי?

אם ביתך מצפה ממך שתעזרי לה עם הנשימות כדאי שתתרגלי בעצמך לפני..

לעשות עם עצמך עבודת הכנה נפשית שיולדת לא ממש שולטת במצבי רוח שלה ולא הכי נימוסית וגם הבעל לא תמיד על הקרקע. זה יכול להתבטא בחוסר סבלנות, חוצפה, ריחוף משמעותי וכו'. לקבל הכל באהבה וסלחנות ולא לנסות להעמיד אותם במקום בחדר לידה.

לתאם מראש האם היא מצפה ממך למשהו אחרי הלידה ומתי את משוחררת. למשל אני ציפיתי מאמא שלי שתהיה לידי כל זמן ההתאוששות תגיש לי משככי כאבים, מים וכד' מיד ביציאה מיולדות היא קילחה אותי עוד לפני העליה לאשפוז וזאת היתה הרגשה מאוד נעימה להיכנס נקייה אבל לא כל אחת תרצה.

להציב לה גבולות מראש לפי כוחך כמה את מוכנה להיות איתה ולעזור אח"כ. אחרי הכל גם את בן אדם וגם לך יש חיים..

יישר כח.

ניכר שהשאלה עוררה אמוציות חזקות.

אני לא פותחת השירשור אבל לא יכולתי שלא להבחין שרוב התגובות היו על דרך השלילה (והעצבים).

מנסיון מר מהלידה האחרונה

ההורים שלי הפתיעו אותי והגיעו לח. לידה

למרות שזו לידה חמישית ולא תיכננתי שיהיו איתי

(היה ערב שבת והייתי בביה"ח בעיר אחרת והם לא רצו להישאר במתח כל השבת)

ובצירי בלחץ הם שתיהם פשוט התווכחו בינהם מה יותר טוב לי עכשיו

עד שהגעתי למצב שהייתי צריכה להגיד להם

"הלו אני יולדת פה אפשר לתת לי שקט וריכוז בבקשה"?

(חוויה לא נחמדה שקצת מאפילה על הלידה הכי סבירה שהיתה לי)

אם יש סיבה שעל אמא שלי נאסר להכנס לחדר לידה איתי, זה רק בגלל איך שתפקדה בלידה הראשונה שלי.. הגעתי למצב שבצירי לחץ הייתי צריכה לדאוג לה שתשב לפני שתתעלף. זוועה.

להיות רגישה- מה היא צריכה עכשיו, יתכן שבתחילת הצירים היא תצטרך סוג אחד של יחס, 

ובהמשך היא תצטרך יחס שונה.

מסז'ים ועיסויים במקום הכואב- לפי מה שתבקש. -צריך רגישות לשאול האם העוצמה מתאימה.

להביא חיתול בד שאפשר להרטיב כדי לקרר ולרענן את הפנים של היולדת,

להביא בקבוק של מיץ תפוחים טבעי ללא סוכר וקשית כדי שיהיה קל לתת לה זריקות מרץ תוך כדי

עיסוי- בד"כ בגב התחתון, לתת קונטרה לציר אבל לשאול מידי פעם אם זה היה נכון לה, אולי בעוצמה אחרת? אולי במקום שונה?

להזכיר לה להתפנות  מידי פעם כי שלפוחית מלאה גורמת לצירים להיות כואבים יותר ומקשים על התקדמות התינוק ואם היא עם אפידורל להזכיר לה ולעזור לה לשנות תנוחה מידי פעם.

שיהיה בשעה טובה לשתיכן!!

לבדוק עם היולדת לפני שמגיעים ללידה מה דעתה על פלאפונים ושיחות עם אנשים אחרים במשך הלידה.

זה יכול ממש לעצבן ולהפריע שבאמצע הלידה כל הזמן מצלצלים לשמוע מה קורה ואיך הולך בדיוק.

לא להיעלב אם היולדת "מוציאה עצבים", לתאם ציפיות עם היולדת אם יש משהו שהיא עצמה תרצה להקלה ולהרגשה טובה ואיזה יחס היא מעדיפה (יש כאלו שרק רוצות שקט).

השאלה של הפותחת ממש מתאימה לי גם. בעזרת ה' גם אני אמורה ללוות את בתי ללידה,

ואני רוצה לעשות זאת בצורה הכי טובה גם מבחינת הזוגיות שלהם לא לפגוע חלילה ולדעת מתי ומה

תפקידי?!

נתת לי המון בתגובתך!

יתכן ואתן לכן תגובה איך היה מהצד שלי לאחר מעשה אם תרצו...

בנתיים אני אוספת חומר...

יישר כוח

אחרי הלידה אפשר להתקשר ולאחל מזל טוב לסבתא לנכד החדש. 

לעניות דעתי את לא עוברת על מצוות כיבוד הורים בזה וממילא אין לך עבירה בידייך שאת צריכה לחשוש ממנה כאילו היא חלילה  מעכבת במשהו בלידה.

ואמא - גם אם היא לא מבינה ונפגעת, בסופו של דבר אם את אומרת דברים ברורים, היא תתמודד עם זה.

שדווקא אמהות שגם עברו את התהליך

קשה להן לפעמים להיות קשובות לבנות שלהן

דווקא בזמן הכי חשוב להן

אני בלידה השלישית שהיתה בשבת לא הודעתי לאמא שלי

רק שיצאה השבת והיא לקחה את זה קשה

ובלידה הרביעית הודעתי לה שלא תגיע  כי היתה מצוקה עוברית

ולא רציתי את הלחץ שלה הספיק לי הלחץ של עצמי

ולא אמרתי לה שיש משהו פשוט אמרתי שאני מסתדרת ולא רוצה שאף אחד יבוא

והיא דווקא הבינה פה יותר

כמובן שאחר כך סיפרנו לה על הבעיה שנוצרה

{ אני חושבת שגם אמא צריכה להיזכר בעצמה יולדת ולחשוב מה היא לא אהבה ואולי לשאול מראש

זה בסדר זה נעים תגידי לי מה לעשות }

אני גם זוכרת שהלכתי ללדת את אחד הילדים היתה אמא שרצה אחרי הבת היולדת שלה עם בננה ומעדן

הבת בצירים והיא רוצה להאכיל אותה שיהיה לה כוח ללדת ....

הכי חשוב לידה קלה בידים מלאות

הרבה בריאות לך לולד ולאמא

איך לא אמרת לה לעוף משם?!

אין לי עצות לאמא... אמא שלי לא באה אתי כי אני מעדיפה שהיא תהיה עם הילדים בינתיים,

אני לוקחת דולה מדהימה וזו חוויה נהדרת.

כיף למי שאמא שלה בענין לתמוך בה, אבל הכל ברגישות ובטקט.

חמות?! בחיים לא נראה לי...

20260217231014.pdf

רעיון טוב, אנסה לכתוב עוד...

אני בקושי מתפנה לכתוב, לצערי... גם טכנית (כל מיני תורים לילדים) וגם נפשית (כשאין תור ואין עבודה אני רק רוצה לנוח...)

הלוואי שאצליח יותר...

בכל אופן, שמחה שהסיפור הזה הצליח לצאת ממך!

אבל יצא שאני עכשיו כבר כמה ימים בבית

זו דווקא תקופה לא רעה להיות בה בבית.😅 אפשר להפוך את הבית לקראת פסח, להתקשקש עם ענייני משלוחי מנות, אפשר לפתח תחביב

מה שחשוב לדעתי זה שיהיה לך סדר יום שסובב סביב עשייה מסוימת שתעשה לך טוב

וכבר הכנתי את משלוחי המנות...

זה כבר תקופה ככה...

ובדיוק, אני מחפשת עשייה שתיתן לי הרגשה טובה וסדר יום יציב, ולא לחפש כל הזמן מה לעשות, כי זה נותן לי תחושה ממש רעה...

עד שהילדות מגיעות כמו שכתבת, אולי תשקלי עבודה זמנית?

מילוי מקום בהוראה למשל?

ואלופה וחרוצה♥️

אז אני לא יכולה להתחייב לעבודה אחרת.

אולי משהו ממש זמני מהרגע להרגע. יש לך רעיון?

הבנתי שזו השתבצות על סמך רצון וזמן פנוי אחרי שמתקבלים ולא מחייב כי יש מאגר של מחליפות

זה מה שהכי נראה לי הגיוני כרגע, אולי יגיעו רעיונות נוספים

יש משהו בהתנדבות והתעסקות עם עשייה טובה במעגל חיצוני שהוא לא אנחנו שעושה ככ טוב.

את יכולה להכין ארוחות ליולדות, לראות מה קורה עם נשות המילואים מסביבך... בטח יש עוד מלא אפשרויות.

זה דורש התעסקות והתקשקשות שהרבה אמהות היו שמחות לוותר על זה.

וגם להכין משלוחי מנות בתשלום עבור אחרים.

אם את קונה בעצמך את המוצרים (אפילו אם עושה משלוח) ויש לך זמן להרכיב, משלוח מוכן שאת מוכרת יכול להשאיר לך רווח.

תנסי לחשוב מה אנשים שאין להם זמן הכי נתקעים איתו והיו שמחים להעביר למיקור חוץ.

לקראת פסח בטוחה שיש מלאאא דברים בסגנון.

לטווח ארוך יותר אם אוהבת בינה מלאכותית ועיצוב, זה תחום שממש אפשר להתפתח בו.

למשל לבת מצווה של הבת שלי רציתי את הסרטון הזה שמרכיבים מתמונות ילדות ומנפישים את זה שהדמות עוברת מסיטואציה לסיטואציה..

אבל לא היה לי ראש וזמן לחפש מי יעשה לי.

הייתי עובדת בעסק של גלים כלומר שיש חודשים מאוד עמוסים והרווחים בהתאם ואז חודשים של שקט יחסי (קבועים)

בחודשי שקט הייתי משקיעה בעצמי עושה דברים שרציתי מסדרת את המגירוצ בבית מחדש יוצאת לים ובגדול נהנת..כי בתקופת העומס אין זמן ..

אני ממש אוהבת את הים, אבל ללכת לבד זה קצת מבאס...

ואני גרה בירושלים, אז עד שאסע אני אצטרך לחזור (באחת כבר יוצאת למסגרות).

יש לך רעיון לקורסים מעניינים?

הייתי מסתכלת בקמפוס IL ורואה אם משהו קורא לי

או לחילופין לבחור סדרת שיעורי תורה וללמוד אותה ברצף וברצינות (מערוץ מאיר או כל מקום אחר)

יש גם שלל קורסים דיגיטליים בכל נושא כמעט, השאלה אם יש לך כיוון

עוד דבר זה להסתובב בירושלים ולגלות פינות חדשות או ישנות וכיפיות. אם זה טבע אז נגיד לשבת בוקר אחד בעמק הצבאים, להסתובב בפריחה של עמק המצלמה, להרחיק קצת לסכר בית זית... ובתוך העיר יש גם מוזיאונים וכל מיני דברים נחמדים. שאלה של טעם אישי...

ים

לקרוא ספר בים🙈

מסעדות

שוק

לטייל בקניון

לבקר את אחיות שלי

לסדר את הבית מחדש

לנקות הרבה

וספורט בבקרים

למה שלא תכתבי עבור העסק שלך?

למשל:

מודעות פרסום.

תוכן לרשתות החברתיות - תוכן מקצועי, סיפורים של לקוחות שלך (בשינוי פרטים) , יום בחייך (נניח - יום בחיי מעצבת גרפית).

אנשים יגיבו למאמר, את תעני להם.

זה לא תופס את כל הזמן אבל חלק ממנו זה תופס וזה ומייצר עניין לגבי העסק שלה.

זה גם יכול לייצר לך תעסוקה נחמדה וגם יכול לייצר לך לקוחות.

אוסטופאסט ישחרר לו לחצים

וירגיע אותו.

ויעזור לו להרגע.

דבר 2 להמשיך ללמד אותו למצוץ מוצץ

לחפש עוד סוגים

ולהסתכל על סרטונים איך ללמד למצוץ

הוא לא צריך לאכול כּ"כ  הרבה

זה מעכל כזה שאוכל הרבה כי לא נרגע

ואז הוא מפוצץ ולכן יכול לעכל כזו כמות

ואז שוב בוכה.

דבר שני לחפש ביביסטר שעה וחצי ביום שתקח אותו לטיול בשעה שאת הכי רוצה שקט

וגם אם הוא בוכה שתסדר

ואת תהיי בנחת עם שאר הילדים.

חיבוק גדול  

בן כמה הילד?

קודם כל

להאכיל פחות

לדחות האכלות כמה שאפשר

לקנות/לשאול מנשא טוב, שיגור עלייך או על בעלך כל היום

להרגיע כמה שאפשר בלי האכלה

ממש לנסות לרווח את הארוחות לשעתיים-שעתיים וחצי.

זה הדבר הראשון שהאוסתאופת אמר לי.

(כמובן הייתי מאכילה הרבה מחוסר ברירה, אבל זה היה מעגל שמזין את עצמו)

חיבוק ענק

אנחנו הגענו לאוסתאופת בגיל חודשיים וחצי ובטיפול השני קרה הקסם והיא פשוט נרגעה בבת אחת.

הלוואי שתצליחו לעזור לו!

אם הוא מקיא אז זה בדכ אומר שהוא אוכל מהר מדי או יותר מדי. לא כל בכי זה רעב. בבקבוק את יכולה לדעת לפי כמה שאכל מתי הוא אמור להיות רעב, זה לא בלתי נגמר.

יכול להיות שמה שהוא צריך זה פשוט ידיים. ולבכות..

מתסכל מאד. גם לי היתה אחת כזאת.

הפתרון שלי הוא מנשא ומוצץ, ואז הידיים שלי פנויות לילדים האחרים. זה לא פותר במאה אחוז, אבל רוב שעות היום זה *יחסית* עזר. בשעות הערב של הגזים כשהבכי ממש בלתי נסבל היינו לוקחים אותה לסיבוב במנשא בחוץ. לפעמים צרחה פחות, לפעמים לא, אבל יש משהו בבחוץ שעוזר לשרוד את זה יותר בשפיות וגם שאר בני הבית לא מתחרפנים

כשלא ינק היה במנשא. ממש ממליצה לנסות.

ההנקה הרגיעה אותו מאוד, משהו בפעולה ואולי בקרבה עשה לו את זה. זה היה באמת קשה ברמה שידעתי שאם לא מניקה באותו רגע הוא לא יכול 'לעשות'. הכל היה תוך כדי הנקה.

ממש ממליצה להשאיל מנשא ולנסות.

מקווה שיסתדר. 

האם למישהי יש המלצה לאוסתואפת טוב ??

באזור המרכז ?

כשהוא עלי הוא רגוע יותר אבל אני מוצאת את עצמי איתו שעות על הידיים.

וגם לא רוצה מוצץ....

ככה שאנחנו סביב הבכי טהצעקות חלק ניכר מהיום.

* בבוקר יש לו שעתיים די טובות שרגוע

*בלילה כשנרדם ישן רצוף 4 שעות

יש לי המלצה בירושלים, במרכז לא מכירה.

הציל אותי בגיל הזה!!!

ואני הכי בעולם מבינה את הקושי, גם אני אחרי הלידה היה לי קשההההההההה ברמת הבלתי נסבל.

עם הזמן היה שיפור והוא ביסס ארוחות 

יכול להיות שזה ריפלקס ולכן מרגיש טוב יותר בתנוחה כזו ולא בשכיבה

נראה שהוא אוכל יותר ממה שצריך

זה מובן שהוא בוכה ואת מנסה להרגיע אותו באוכל אבל דווקא בגלל שזה לא רק הנקה אז לפעמים יש פה האכלת יתר.

או לתת משו נגד גזים?

אוסטאופט עוזר גם לזה

אם יש ריפלוקס זה מאוד כואב להם

כמה דברים שכדאי לבדוק:

האם יש לו לשון קשורה?

האם יכול להיות שיש לו רפלוקס?

האם באמת טיפול אצל אוסתיופאת יעזור?

בהצלחה יקרה, ושולחת חיבוק של הזדהות...

אמורה להיות כל 3-4 שעות- מניחה שזה תינוק קטן?

להיזהר לא להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן

תקחי לרופא- הם לא בוכים סתם. יכול להיות ריפלקס או גזים.

יש לי אחיינית שהייתה צורחת ממש כשהיתה בוכה. לא הבנו איך ההורים מסתדרים עם בכי כזה. בסוף מסתבר שהיה לה מים באוזנים ולכן לא שמעה טוב....

יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו... אולי רגישות או אחר.
הייתי מתחילה בזה
ובן כמה הוא?
יכול להיות שכדאי לנסות לתת מרק טחון וכו?
אולי מטרנה כבר לא מספק את הקיבה שלו...?לא ציינת בן כמה הוא.
 

ממש פיצי
הייתי קודם מחליפה מטרנה ומישם כמו שכתבו לך פה עצות ללכת לאוסטואופט

וגם להוריד מוצרי חלב שאת לא תאכלי..

הקטן שלי ממש מסכן אחרי שאני אוכלת חלבי...

דבר נוסף- אם יש ריר בצואה זה סימן לרגישות לחלבי. 

היה הבכור בלי אחים אז פשוט היה עלי בהנקה כלללללל היוםםם

מצטרפת להמלצה על אוסטאופט. אבל רק אחד טוב.(לא של הקופ"ח. תחסכי את העוגמת נפש שעברנו)

אני יכולה להמליץ על מישהו בירושלים. אם רלוונטי לך אז אכתוב לך בפרטי את המספר

ולא יודעת אם זה יעודד אבל עכשיו נראה נצח אבל בסוף זה עובר והם גדלים והם חייכנים ומתוקים ולא זוכרים בכלל שהתינוק שצרח כך היום זה בעצם הוא

היום אני שמחה על עצם ר"ח אדר,

על הימים המיוחדים והמרגשים האלה,

על החלום שחלמתי על אבי ז"ל לפנות בוקר והצחוק שלו והשמחה שלו היו כ"כ אמיתיים ומדבקים שהרגשתי אותו שוב קרוב קרוב,

על הביטחון שהקב"ה נוטע לי בלב היום,

על מילים מחזקות של חברה יקרה,

על היכולת לכתוב עכשיו כאן,

ועל תפילה שחיכתה לצאת והיום יצאה ועשתה כ"כ טוב.

תודה לך ה' הטוב 🙏

אני שמחה על שיחה עם חברה טובה שהייתה לי היום ועל עוד כמה חברות טובות שיש לי

אני שמחה שאני מסוגלת לפתוח את הלב ולשתף אחרים בפתיחות וזה מאוד מקל עלי

אני שמחה על חופשת לידה כיפית עם תינוק מתוק מדבש 

שמחה שהכנתי עם הילדים ארוחה שווה לכבוד ראש חודש ושמחה שיצא טעים ומפנק

אפשר גם לומר שאני מודה לה' על כל זה

מודה לה' על החברות שלי, על הילדים שלי ועל האיש שלי, מודה לה' על הכישרונות שלי ועל תכונות האופי שלי ומודה על זה שאני יכולה לראות את כל הטוב הזה..

ממש ברכה גדולה כל דבר ודבר שכתבת, ב"ה ממש!

תודה ששיתפת 🙏

ושתמשיכי לראות עוד המון המון טוב ואור בכל בשפע ב"ה ❤️

תפסת אותי ביום קשוח

אני יכולה לומר שאני שמחה בדברים כלליים

שמחה על בעל מדהים

ילדה מהממת

הריון תקין ובסך הכל אני מרגישה טוב ב"ה

אבל אין לי משהו דווקא היום ועכשיו

היה יום דיי מבאס

ותקופה של עומס קשוח מאוד

משמח לשמוע על האוצרות שלך

בעל מדהים (זכות גדולה ב"ה)

ילדה מהממת ב"ה

והריון תקין ב"ה

כן ירבו השמחות, הכוחות והחיוכים ב"ה! 🙏❤️

מודה לה' שהקטנה עם כל הבעיות הרפואיות ילדה בריאה, שמחה, מצחיקה.

מודה לה' שמחר יש ביקורת, וגם בעוד שבוע, והכל זה רק ביקורות ולא חלילה טיפולים

מודה לה' על רפואה מערבית שהצילה לי ילדים ממוות

ברוך ה' ממש על כל זה!

תודה יקרה ששיתפת

את נשמעת אישה עוצמתית כ"כ, ב"ה שתרווי רוב נחת מכל ילדייך האהובים ותשמעו רק בשורות טובות תמיד 🙏❤️

אם אתחיל לא אסיים נראה לי אז אכתוב בקצרה

על הבריאות

על הזכות לקום בבוקר להיות אמא הכי טובה שאני יכולה לקטנים שלי

על שיעור ששמעתי שפתח לי את הלב

על הבית, על בעלי, על ההורים שלנו והמשפחה, על תחושת משמעות

על השפע הגשמי

עליכן פה, שאתן החברות אחיות שלי

על הזכות לחזור בתשובה כל פעם מחדש

וגם על הפוסט הזה, שעוזר לשמר את זה בתודעה

♥️

את הניסים היומיומיים הללו

ב"ה ממש!

כמה טוב בכל כך הרבה תחומים, איזה משמח לשמוע יקרה! תודה רבה ששיתפת ❤️

שהקב"ה ימשיך להרעיף עלייך את אהבתו על בלי די בכל תחום שציינת כאן ובכל תחום אחר, מגיע לך כ"כ! 🙏❤️

בהיותי יהודיה חלק מעם נבחר

בזה שאני מכירה את השם ומשתדלת תמיד לחזור בתשובה

שיש לי משפחה, בעל, ילדים!! יש לי ילדים!!

שאני בריאה ושלמה מרגישה ברת מזל יחידת סגולה

ומהלאא???!!

זו באמת זכות עצומה, תודה לך שהזכרת אותה לכולנו.

שאנו יהודים, ועל התשובה, ועל החיבור ועל המהות.

ב"ה שתהני מכל אהובייך, משפחתך היקרה שבנית

בריאות איתנה תמיד ושתמיד תרגישי ברת מזל ויחידת סגולה בדיוק כמו שאת ❤️

והתגעגענו! לא היית פה הרבה בתק האחרונה.

ארשום את הדברים הפשוטים ..

שמחה שיש לי היום יום חופשי לחלוטין והתינוק איתי בבית ולא אצל מטפלת.

שמחה שהבית יחסית מסודר.

שמחה שרח אדר.

שמחה לחיות ב"ה!

ואני אחרי דיכאון אחרי לידה, אז כל כך כיף להיות שמחה ב"ה! 

גיבורה ואלופה שלנו! 👑

כמה השמחה שלך משמחת בעצם היותה, בעצם היותך!!! כ"כ נפלא מרומם ומחזק!

תודה לה' הטוב על כל החסדים הללו שפירטת

על התינוק המתוק, הבית כולו, הימים הללו, השמחה, והחיים עצמם!

ריגשת וחיזקת ❤️

ב"ה שתזכי לכל הטוב האושר השלווה האהבה והשמחה במתיקות אין קץ ❤️👑

ותודה רבה על המילים הטובות 🙏

כ"כ כ"כ משמח לשמוע!

ב"ה ממש על כל הברכות הללו שכתבת

על הבריאות, המשפחה, העבודה הטובה, האיש המיוחד, השמחה עצמה.

זה באמת לא מובן מאליו וכמה גיבורה מדהימה את שזכית לכל אלו במסירותך והתמדתך ובעצם היותך!!!

שתראי תמיד רק שמחה ואור גדול בטוב גלוי ב"ה 🙏❤️

על הבעל

על הילדים

על הבריאות

שיש עבודה ב"ה

על התנועות הקטנטנות שהתחלתי להרגיש

תודה יקרה ששיתפת 🙏

ב"ה שתמשיכי לרוות רוב נחת ושמחה גדולה מכולם ובכל התחומים, הריון תקין ושמח ולידה טובה בידיים מלאות בבריאות ובשמחה ❤️

הילדים שלי מתוקים ב"ה!!

מלאי חיים ושמחה טבעית בעצם היותם.

שניים עושים עכשיו יצירה ביחד.

אני יושבת ומניקה בנחת,

נסעתי הבוקר עם אחותי לקנות בגדים ושתינו מצאנו דברים יפים שמשמחים אותנו.

הבלאגן פה הוא בלאגן של שמחה ויסתדר בקלות אם רק ארצה.

יש מגוון של מצרכים בבית להכין אוכל כי עשינו קניות אתמול.

הספקנו היום להיות בספרייה ולשאול ספרים.

כמה נחת והרחבת הלב יש בהם!

מדהימים קטנים

תודה על השיתוף המשמח הזה

ב"ה תמשיכי להנות מכל האוצרות המתוקים ומהחיות (ו בשורוק) הגדולה הזו, איזה יופי אתם, בית מלא חיים ואור 👑✨❤️

המתוק הקטן שלנו עם עיכוב התפתחותי ועוד כמה עניינים רפואיים שמלווים אותנו.

ובדיוק היום (בדרך לאחד המעקבים) חשבתי איך מבחוץ זה נראה שהתמודדות כזו אמורה להוריד את 'מפלס השמחה' שלנו. אבל למעשה - כל דבר קטן שהוא מתקדם בו, כל חיוך שהוא מחייך (וב"ה יש הרבה כאלו) - משמחים כל כך, פי כמה מאשר מה שהיה עם הילדים הקודמים. ובכלל הוא מלמד אותנו גם להעריך ולשמוח הרבה יותר בהתפתחות התקינה והמדהימה של שאר הילדים, ב"ה...

(זה לא שאין רגעים קשים ומורכבים יותר. גם זה קיים,  וגם לזה יש מקום. אבל ב"ה באמת ביומיום הוא מוסיף לנו המון שמחה...)

כאמא לילד אוטיסט

כל דבר חדש שלומד או יכולת שרכש משמחת

בפניו.

הוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני רותחת מזעם.

אמאלה איזה מלחיץץץ

אבל תזכרי שעוד יומיים אף אחד לא יזכור את זה....

מה היה קורה אם הייתי נתקלת בכזה סטטוס

הייתי אולי קצת מובכת בשבילה, ואחרי יום וחצי הכי הרבה שוכחת מזה לגמרי

הבן שלי פעם שיחק לי בטלפון ושלח תמונה מהטלפון בקבוצה של העבודה

וזה היה תמונה שלי ישנה ולא הכי לבושה בעולם...

הוא היה בן שנתיים לא יודעת איך הצליח לפתוח את הנעילה

הבוסית שלי התקשרה וצלצלה להגיד לי למחוק דחוףףףףףףף

(בשבע בבוקר..)

שאני אף פעם לא מוכנה להצטלם לא ממש בצניעות ,

תמיד מפחדת שישלח איכשהו... 😵‍💫

לא יודעת למה עשו את אפשרות השליחה לסטטוס נגישה ומבלבלת...ממש מעצבן.

(ואם זה מעודד אותך, הגיוני שחלק ממי שנכנס לא טרח לקרוא).

אז מן הסתם כן קראו אוףףףף

שולחת לך חיבוק חזק הכי מבין בעולם!!!!

יש לי כמה פדיחות שאני זוכרת אותן מפעם מהעבר הרחוק

ואפילו שעברו כבר כמה שנים כל פעם שאני נזכרת בהן כולי מתכווצת ובא לי לקבור תעצמי באדמה.

אם עוזר לך יכולה לשתף בכמה כאלו.

פעם אגב אחת הפדיחות גם הייתה בנוגע לטיפול רגשי

שלחתי הודעה למישהי במקום לפסיכולוגית וזה היה ממש ממש מביך (אבל לא ברמות שלך).

האם יש לך אפשרות לעלות סטטוס חדש ולכתוב משהו שישתמע שמישהו אחר כתב את ההודעה?

אני לא יודעת מה היה כתוב שם ואם זה יכול להיות

אבל אם זה יצמצם לך את הפדיחה אולי זה יעזור?

ולגבי הבן שלך, תודיעי לכולם חד משמעית שטלפון שלך מחוץ לתחום ואין לגעת בו אפילו בזרת הקטנה.

איזה מביךךךךךךךךךךך

איך נרגעים מכאלה בושות??

ועוד מכל כך הרבה אנשיםםםם

מביך

אם זה היה מספיק ארוך מניחה שחלק לפחות לא טרחו לקרוא (או מקווה)

הפסיכולוגית של חברה שלי העלתה לסטטוס משהו שקשור במיניות, והיא שעה אכלה את הראש אם לשלוח לפסיכולוגית הודעה כי זה בטח בטעות אז להזהיר שתמחק, או שזה הפסיכולוגית שמה במודע 🤦🏻‍♀️ (לא איזו מודעה, משהו כתוב שלא ברור אם אישי או לא)

ואני גם מכירה מישהי שהעלתה בטעות ידיעה (לא מחמיאה בכלל בכלל) על מישהו שמכירה (ויש לה באנשי קשר אנשים מאוד קרובים אליו)

זה למחוק ולהתפלל שמחר ישכחו.

אה, ואולי יש דרך להגביל מראש את הסטטוס (נגיד שגם ככה רק כמה חברות שבחרת יכולות לראות אותו)

ורעיון לגבי ההגבלה בשביל הפעמים הבאות שלא יקרו..............

כשגרנו בדירה קטנה העליתי בטעות סרטוןן איך הילדים ישנים בצפיפות בחדר , רציתי לשלוח לאמא שלי ובטעות שלחתי  בקבוצה של העבודה .

לקח לי זמן לעלות על הטעות ולמחוק את זה

אבל בטוח שהיו שראו את זה..

תכווני לכפרת עוונות

ולא נעים. בושה זה רגש כזה שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך...

אולי יעזור לך לחשוב איזו כפרת עוונות ענקית היתה לך כאן? אם מדבר אלייך...

באמת, לכולם יש דברים אישיים שהם לא היו רוצים לשתף בתפוצה רחבה, ואת לא עשית שום דבר רע!

חיבוק

מבינה אותך הכי בעולם.

גם לקבור את עצמך לא יעזור 😅

אם זו היתה הודיה קצרה, בטוח הבינו מה התכוונת? לא בטוח שזה כזה ברור..

וכל הכבוד למי שאיר את עינייך!

הילדים שיחקו עם הטלפון שלו והעלו בטעות את התלוש משכורת שלו.

ופעם אחרת הם העלו איזה הודעה שעברה בקבוצה

תוכן ההודעה היתה בדיחה מאוד בוטה שאין סיכוי שבעלי ידבר בכזאת שפה.. זה היה מביך ברמות

אמא שלי שאלה אותי מה זה

הלכתי לראות וחשכו עיני..

ולא להבין

משהו כמו

אל תתנו לילדים שלכם לשחק בפלאפון האישי שלכם ואל תשאלו אותי איך אני יודעת או אל תשאלו אותי למה...

ויהיה אפשר להבין שההודעה הקדומת היתה בעזרת הילדים

ומי שלא ראה לא יבין וזהו...

או הודעה אחרת אבל סגנון כזה

שמרמזת על משהו כזה

שלפעמים קוראים דברים או נעשים דברים

לפני שנה בערך, בוקר אחד אני מקבלת הודעות משלוש נשים שונות (אחותי, שכנה ומורה לשעבר של הבן שלי), ושלושתן שואלות בדאגה אם הכל בסדר עם הילד ואיתנו.

מסתבר שהבחור (שהיה בערך בן 16) העלה לסטטוס פוסט עם קריאה לעזרה כי ההורים מתעללים בו (בוודאי מתעללים- לא הרשינו לו ללכת למקום מסוים שהוא רצה).

ותחשבי שיש לי אפס שליטה על מי ראה את זה, מה הוא כותב, וגם אין לי יכולת למחוק. רק להוריד את הראש ולחכות שיעבור...

באותה תקופה הוא גם התקשר כמה פעמים למשטרה לדווח שמרעיבים אותו (=לא רוצה לאכול את מה שיש, ולא הסכמנו להכין לו אוכל אחר).

🙊

גיל ההתבגרות על פול ווליום....

עכשיו סוף סוף תזכי ליחס יותר עדין,רך ומכיל מכל הסביבה....

מה רע?

בושה זו באמת  כפרת עוונות לא קטנה. הרי זה אחד העונשים העצמיים שאדם מקבל

(נותן לעצמו בגלל מעשיו) אחרי 120!

תעשי מזה בדיחה. באמת. ואז אף אחד לא יקח את זה ברצינות.

זו תופעת לוואי משמעותית. אפשר לנסות להחליף תרופה בתוך אותה משפחה, או לנסות משהו ממשפחה אחרת.

כמה זמן את כבר עם התרופה?

אם ממש מעט אז אולי שווה לחכות קצת, אבל אם כבר תקופה, אז בהחלט לנסות לבדוק עוד אופציות 

והתורות לפסיכיאטר סיוט..

בהצלחה ובבריאות

זה לא ציטוט של השיחה

רק תמצית של הרעיון

בכל מקרה התלבטתי אם לנסות לבדוק איתם

כי באמת פוחדת להעיק

והם לא צריכים להרגיש מחויבים אלינו

לגיטימי לגמרי שיש להם חברים ועניינים שלא קשורים אלינו

באמת שלא מתלוננת עליהם

פשוט מרגישה תלושה

אומנם לא עם סיפור כמו שלך אבל מבינה מאוד את התחושות

האמת שפורים זה חג מאוד מציף חברתית כבר מילדות ומסתבר שלאורך כל השנים.

גם לנו כמשפחה מאוד טוב מהרבה בחינות מקום המגורים אבל חברתית פחות. ביומיום זה לא מפריע לי יותר מידי יש לי חברות פשוט לא מפה. ובפורים זה זועק. אין לנו כמעט למי להביא משלוח מנות ולא ממש מביאים לנו כמובן.

גם למדתי שזה לא בהכרח משמח אנשים לקבל משלוח לא צפוי.

אין לנו עם מי לעשות את הסעודה. אזרתי אומץ להזמין את גיסי וגיסתי והם לא רוצים לעזוב את העיר שלהם בגלל החברים והאווירה (ולא קיבלנו הזמנה לבוא אנחנו אליהם)

וגם בלי פורים קשה לי להסתגל חברתית במקום חדש. אני תמיד חוששת שאני מעיקה. גם אם מישהי נוצר איתה חיבור בגינה אני לא ארגיש בני לבוא לשבת לידה על הספסל או להיכנס למעגל של נשים מדברות.