אולי אפשר לקבל טיפים מאמהות/דולות/מלוות בחדר לידה
איך אפשר להקל על היולדת בזמן הצירים והלידה?
איזה עיסויים אפשר לעשות, מה להביא וכו'
תודה!
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
הכי חשוב- לא להטריד..כאן ועכשיו
תעשי רק מה שמבקשים ממך, וכשמבקשים לצאת מהחדר, תצאי.
אל תכפי את עצמך על אף אחד..
אל תכפי את עצמך על אף אחד..
עיסויים בגב להקלה על הציריםאמאשוני
להחזיק את היד, לנחם, להרגיע, לעודד, לשדר אמפטיה.
נראה לי הכי כדאי לעשות תיאום ציפיות לפני כן:
האם ביתך מצפה שתהיי אקטיבית או פסיבית?
אם נראה לך שהזוג הצעיר מקבלים החלטות שגויות בחוסר ניסיונם, להציע את דעתך או שהם מעדיפים לטעות בעצמם ושלא יתערבו להם?
האם הם רוצים להודיע בעצמם על הלידה או שאת יכולה גם להודיע?
האם מתפקידך לזרז עניינים אצל הצוות הרפואי?
אם ביתך מצפה ממך שתעזרי לה עם הנשימות כדאי שתתרגלי בעצמך לפני..
לעשות עם עצמך עבודת הכנה נפשית שיולדת לא ממש שולטת במצבי רוח שלה ולא הכי נימוסית וגם הבעל לא תמיד על הקרקע. זה יכול להתבטא בחוסר סבלנות, חוצפה, ריחוף משמעותי וכו'. לקבל הכל באהבה וסלחנות ולא לנסות להעמיד אותם במקום בחדר לידה.
לתאם מראש האם היא מצפה ממך למשהו אחרי הלידה ומתי את משוחררת. למשל אני ציפיתי מאמא שלי שתהיה לידי כל זמן ההתאוששות תגיש לי משככי כאבים, מים וכד' מיד ביציאה מיולדות היא קילחה אותי עוד לפני העליה לאשפוז וזאת היתה הרגשה מאוד נעימה להיכנס נקייה אבל לא כל אחת תרצה.
להציב לה גבולות מראש לפי כוחך כמה את מוכנה להיות איתה ולעזור אח"כ. אחרי הכל גם את בן אדם וגם לך יש חיים..
לא לריב עם המיילדת מעל ראש היולדת 
אנונימי (3)
מנסיון מר מהלידה האחרונה
ההורים שלי הפתיעו אותי והגיעו לח. לידה
למרות שזו לידה חמישית ולא תיכננתי שיהיו איתי
(היה ערב שבת והייתי בביה"ח בעיר אחרת והם לא רצו להישאר במתח כל השבת)
ובצירי בלחץ הם שתיהם פשוט התווכחו בינהם מה יותר טוב לי עכשיו
עד שהגעתי למצב שהייתי צריכה להגיד להם
"הלו אני יולדת פה אפשר לתת לי שקט וריכוז בבקשה"?
(חוויה לא נחמדה שקצת מאפילה על הלידה הכי סבירה שהיתה לי)
אוו לא נעים..משיח עכשיו!
את אמא ליולדת?רוני בלילה
אם כן, עצם השאלה מראה על כיוון חיובי, על רגישות. בכל אופן לי נראה שחשוב לשים את האגו בצד ולהיות קשובה לגמרי לגמרי ליולדת. גם אם היא מעיפה לך את היד למשל...
להמעיט בדיבור באופן כלליאם-אם
להיות רגישה- מה היא צריכה עכשיו, יתכן שבתחילת הצירים היא תצטרך סוג אחד של יחס,
ובהמשך היא תצטרך יחס שונה.
מסז'ים ועיסויים במקום הכואב- לפי מה שתבקש. -צריך רגישות לשאול האם העוצמה מתאימה.
איזו שאלה מקסימה 
תחיה דולה
להביא חיתול בד שאפשר להרטיב כדי לקרר ולרענן את הפנים של היולדת,
להביא בקבוק של מיץ תפוחים טבעי ללא סוכר וקשית כדי שיהיה קל לתת לה זריקות מרץ תוך כדי
עיסוי- בד"כ בגב התחתון, לתת קונטרה לציר אבל לשאול מידי פעם אם זה היה נכון לה, אולי בעוצמה אחרת? אולי במקום שונה?
להזכיר לה להתפנות מידי פעם כי שלפוחית מלאה גורמת לצירים להיות כואבים יותר ומקשים על התקדמות התינוק ואם היא עם אפידורל להזכיר לה ולעזור לה לשנות תנוחה מידי פעם.
שיהיה בשעה טובה לשתיכן!!
בנות אם תתנו טיפים טובים אני אקשר את זה לראש הדףתחיה דולה
דבר מאוד חשוב לדעתי-פרח חדש
לבדוק עם היולדת לפני שמגיעים ללידה מה דעתה על פלאפונים ושיחות עם אנשים אחרים במשך הלידה.
זה יכול ממש לעצבן ולהפריע שבאמצע הלידה כל הזמן מצלצלים לשמוע מה קורה ואיך הולך בדיוק.
הכי חשוב לא להלחיץ, להיות קשובים,navab
לא להיעלב אם היולדת "מוציאה עצבים", לתאם ציפיות עם היולדת אם יש משהו שהיא עצמה תרצה להקלה ולהרגשה טובה ואיזה יחס היא מעדיפה (יש כאלו שרק רוצות שקט).
לתאם ציפיות תחיה דולה
יש לתמיכה 2 צדדיםזהר הרקיע
חלק פיזי וחלק נפשי והם קשורים זה בזה.
אני אדבר בעיקר על הנפשי-
הכי חשוב זה לא לבא בתור 'אמא שלה'.
לבא כדי באמת להיות בשבילה.
כלה היא מלכה.
יולדת היא נסיכה שאפילו לנהל את הממלכה היא לא צריכה.
ומותר לה הכל.כי שורה עליה שכינה וכל רצון הוא קודש כדי להביא חיים לעולם.
בתור מלווה תבואי כל כולך בענווה. מתוך תחושה שאת זוכה להיות חלק מכאלו רגעים קדושים.
ולכן,
תשאירי מחוץ לחדר-
את העיסוק סביב עצמך,סביב המחשבה איך תהיי
ואיך תתנהגי..
את לא הנושא.
את תבואי רק בנכונות להקשיב איפה צריכים אותך בכל רגע נתון.
גם אם זה
מחוץ לחדר.
להיות מרגישה.
לשים לב .
לזהות איזה מקום את צריכה לתפוס- להגיש עזרה פיזית, לתת מרחק, לתת עידוד נפשי,לשתוק, לפרגן,לחבק,לתת יד, להציע לשנות תנוחה,לעשות עיסוי,לדבר עבורה עם הרופאה, לצאת מהחדר..וכו..
לא לבא עם הידע שלך.
לסמוך על ה' ולשדר לה שהיא יודעת ללדת.שיש בה את כל הכוחות. שהיא גיבורה ומסוגלת.
וברגעים שהיא מתיאשת וחשה נטולת כוחות- להזכיר לה שגם אם לה נדמה שאין כרגע כח, לקב'ה יש כח.והוא ימציא לה אותו כהרף עין.
אין מתנה יותר עמוקה מלהפוך כאב לתפילה.
כמובן,רק אם את מרגישה שזה
נכון באותו רגע.
להיות חיובית. לשדר כל הזמן שאת מאמינה בה. להרגיע. לומר לה
המון מילים טובות.
לא לבא בתור אמא מגוננת.
להשאיר את הלחץ שלך מחוץ לחדר.
אל תשדרי את הדאגה שלך.
תשדרי לה רק שהיא טובה ומסוגלת.ושיהיה טוב.
ותבואי שמחה.
זו זכות.
חושבת על הפיצית שלי שרק נולדה..להיות איתה בלידה שלה..כ'כ עמוק.
אל תפחדי. רחשי ליבך יורו לך הדרך..
אני אדבר בעיקר על הנפשי-
הכי חשוב זה לא לבא בתור 'אמא שלה'.
לבא כדי באמת להיות בשבילה.
כלה היא מלכה.
יולדת היא נסיכה שאפילו לנהל את הממלכה היא לא צריכה.
ומותר לה הכל.כי שורה עליה שכינה וכל רצון הוא קודש כדי להביא חיים לעולם.
בתור מלווה תבואי כל כולך בענווה. מתוך תחושה שאת זוכה להיות חלק מכאלו רגעים קדושים.
ולכן,
תשאירי מחוץ לחדר-
את העיסוק סביב עצמך,סביב המחשבה איך תהיי
ואיך תתנהגי..
את לא הנושא.
את תבואי רק בנכונות להקשיב איפה צריכים אותך בכל רגע נתון.
גם אם זה
מחוץ לחדר.
להיות מרגישה.
לשים לב .
לזהות איזה מקום את צריכה לתפוס- להגיש עזרה פיזית, לתת מרחק, לתת עידוד נפשי,לשתוק, לפרגן,לחבק,לתת יד, להציע לשנות תנוחה,לעשות עיסוי,לדבר עבורה עם הרופאה, לצאת מהחדר..וכו..
לא לבא עם הידע שלך.
לסמוך על ה' ולשדר לה שהיא יודעת ללדת.שיש בה את כל הכוחות. שהיא גיבורה ומסוגלת.
וברגעים שהיא מתיאשת וחשה נטולת כוחות- להזכיר לה שגם אם לה נדמה שאין כרגע כח, לקב'ה יש כח.והוא ימציא לה אותו כהרף עין.
אין מתנה יותר עמוקה מלהפוך כאב לתפילה.
כמובן,רק אם את מרגישה שזה
נכון באותו רגע.
להיות חיובית. לשדר כל הזמן שאת מאמינה בה. להרגיע. לומר לה
המון מילים טובות.
לא לבא בתור אמא מגוננת.
להשאיר את הלחץ שלך מחוץ לחדר.
אל תשדרי את הדאגה שלך.
תשדרי לה רק שהיא טובה ומסוגלת.ושיהיה טוב.
ותבואי שמחה.
זו זכות.
חושבת על הפיצית שלי שרק נולדה..להיות איתה בלידה שלה..כ'כ עמוק.
אל תפחדי. רחשי ליבך יורו לך הדרך..
כתבת כ"כ יפה! תודהבהתהוות
וואו, כל מילה.רוני בלילה
מקסימה! נהניתי לקרוא!חגבית הסלע
זוהר הרקיע, ממש תודה רבה.אם ל2
השאלה של הפותחת ממש מתאימה לי גם. בעזרת ה' גם אני אמורה ללוות את בתי ללידה,
ואני רוצה לעשות זאת בצורה הכי טובה גם מבחינת הזוגיות שלהם לא לפגוע חלילה ולדעת מתי ומה
תפקידי?!
נתת לי המון בתגובתך!
יתכן ואתן לכן תגובה איך היה מהצד שלי לאחר מעשה אם תרצו...
בנתיים אני אוספת חומר...
רוצות, רוצות! אנא חזרי לספר. שיהיה בקלות ובבריאות!בהתהוות
^^^מצטרפת לרצון רבה אמונתך!
זוהר מה שכתבת מקסים וכל כך זה ...אמא במשרה מלאה
יישר כוח
אהבתי ממש את האכפתיות והגישה החיובית לליויאנונימי (6)
הלידה...
באמת כפי ששמת לב, ״דרכת״ פה בטעות על יבלת די כואבת של הרבה יולדות...
אכן אחת הטעויות הנפוצות למלוות מהמשפחה היא לשכוח ״להיות שם בשביל היולדת״ ובטעות להיות דומיננטית מדי.
זה יכול להתבטא בלהחליט בשבילה מה טוב לה עכשיו כך או אחרת, זה יכול להתבטא בלהציע שתיה או עיסוי יותר מידי (לדחוף) בלי לשים לב שהיא לא מעוניינת, זה גם יכול להתבטא בהתרגשות יתר, עד כדי כמעט״התעלפות״ כמו שכתבה פה אחת המגיבות, וכל לתפוס את המקום של היולדת...
באמת רגישות ליולדת ומה שהיא צריכה, גמישות בהתאם לרצונותיה/שגיונותיה ו״לסבול״ אותה כשהיא לא במיטבה או בשליטה זה הכי חשוב.
את יכולה להציע עיסוי, לתת יד או להרטיב את הפנים. אבל תשימי לב לתגובה שלה, היא מתכנסת בעצמה ולא מעוניינת? תניחי לה. היא שמחה ומחכה לכל חיבוק? תמשיכי עוד. תהיי רגישה.
ונשמע שלא חסר לך מזה ב״ה. אז זה רק להעלות יותר למודעות... לפעמים כצופים קצת קשה לזכור איך העניין מרגיש מבפנים...
ועוד משהו קטן, באחת הלידות שלי אמא שלי וחמותי היו. הרגשתי ממש בנוח עם אמא שלי כי הרגשתי שהיא אכן קוראת אותי ושמה לב מתי כבר אני מעדיפה לבד, ואין לי כוח להתייחס למישהו, ומתי העידוד שלה יכול לקדם אותי... אבל עם חמותי היה לי ממש קשה, במיוחד בשלב הלחיצות הרגשתי שהיא צופה בי כאילו אני סרט וכל הצניעות שלי נחשפת. אני יודעת שמן הסתם זו לא היתה כוונתה, אך זה ממש הפריע לי כשהיא התבוננה. אמא שלי למשל עמדה לצידי ולא מולי...
אז סתם עוד נקודה שאולי לא משמעותית לכולן, אבל יכול להיות שליולדת שתלווי זה כן יפריע...
בהצלחה, ובשורות טובות עם ידיים מלאות...
באמת כפי ששמת לב, ״דרכת״ פה בטעות על יבלת די כואבת של הרבה יולדות...
אכן אחת הטעויות הנפוצות למלוות מהמשפחה היא לשכוח ״להיות שם בשביל היולדת״ ובטעות להיות דומיננטית מדי.
זה יכול להתבטא בלהחליט בשבילה מה טוב לה עכשיו כך או אחרת, זה יכול להתבטא בלהציע שתיה או עיסוי יותר מידי (לדחוף) בלי לשים לב שהיא לא מעוניינת, זה גם יכול להתבטא בהתרגשות יתר, עד כדי כמעט״התעלפות״ כמו שכתבה פה אחת המגיבות, וכל לתפוס את המקום של היולדת...
באמת רגישות ליולדת ומה שהיא צריכה, גמישות בהתאם לרצונותיה/שגיונותיה ו״לסבול״ אותה כשהיא לא במיטבה או בשליטה זה הכי חשוב.
את יכולה להציע עיסוי, לתת יד או להרטיב את הפנים. אבל תשימי לב לתגובה שלה, היא מתכנסת בעצמה ולא מעוניינת? תניחי לה. היא שמחה ומחכה לכל חיבוק? תמשיכי עוד. תהיי רגישה.
ונשמע שלא חסר לך מזה ב״ה. אז זה רק להעלות יותר למודעות... לפעמים כצופים קצת קשה לזכור איך העניין מרגיש מבפנים...
ועוד משהו קטן, באחת הלידות שלי אמא שלי וחמותי היו. הרגשתי ממש בנוח עם אמא שלי כי הרגשתי שהיא אכן קוראת אותי ושמה לב מתי כבר אני מעדיפה לבד, ואין לי כוח להתייחס למישהו, ומתי העידוד שלה יכול לקדם אותי... אבל עם חמותי היה לי ממש קשה, במיוחד בשלב הלחיצות הרגשתי שהיא צופה בי כאילו אני סרט וכל הצניעות שלי נחשפת. אני יודעת שמן הסתם זו לא היתה כוונתה, אך זה ממש הפריע לי כשהיא התבוננה. אמא שלי למשל עמדה לצידי ולא מולי...
אז סתם עוד נקודה שאולי לא משמעותית לכולן, אבל יכול להיות שליולדת שתלווי זה כן יפריע...
בהצלחה, ובשורות טובות עם ידיים מלאות...
אויש. אני ממש מבינה אותךאין כמו אמא
שחמותך תעמוד מולך? באמת זה מאוד מעצבן. פעם הבאה תגידי במפורש שאת מבקשת שהיא לא תעמוד שם. אני באמת כל פעם מסתבכת עם אמא שלי מחדש, אני לא רוצה שהיא תהיה בחדר ממש בלחיצות האחרונות והיא נפגעת כל פעם מחדש. לא נעים לי ממנה אבל אני נהית עצבנית כשהיא שם. אני תמיד קוראת לה ברגע האחרון אבל היא באה מהר. האמת כשאומרים שזהו הלידה מתחילה אז אני אומרת שאני רוצה להיות לבד והיא כל הזמן צועקת מהפתח אפשר להיכנס? לידה האחרונה האמת בהתחלה אמרתי, אמא רגע, עוד מעט, אח"כ לא עניתי והמילדת אמרה גברת תכבדי את הבת שלך היא מבקשת להיות לבד, אבל אני מרגישה רע עם זה שאני פוגעת באמא, אני רוצה בעצם הצלחה בלידה בינתים אני עוברת על כיבוד הורים. במיוחד שכל אחיותי היא איתם מהתחלה ועד הסוף. ואיך אני פתאום מסרבת? היא תמיד חוזרת ואומרת שוב לא רציתי אותה בלידה. ממש מבאס. זה ממש כואב לי כל פעם שהיא מרגישה שהיא לא מספיק טובה בשביל שאשאיר אותה בחדר בלידה. היא אומרת אני יעמוד ליד הראש, אני לא אסתכל, לא אדבר, לא אנשום אפילו, מוכנה לעשות הכל. אבל אני לא יודעת איך להסביר עצם הנוכחות מכניסה אותי ללחץ ועצבים
אז אל תגידי לה שאת נוסעת ללדת..א"ם
אחרי הלידה אפשר להתקשר ולאחל מזל טוב לסבתא לנכד החדש.
עצוב ליאנונימי (7)
שדווקא אמהות שגם עברו את התהליך
קשה להן לפעמים להיות קשובות לבנות שלהן
דווקא בזמן הכי חשוב להן
אני בלידה השלישית שהיתה בשבת לא הודעתי לאמא שלי
רק שיצאה השבת והיא לקחה את זה קשה
ובלידה הרביעית הודעתי לה שלא תגיע כי היתה מצוקה עוברית
ולא רציתי את הלחץ שלה הספיק לי הלחץ של עצמי
ולא אמרתי לה שיש משהו פשוט אמרתי שאני מסתדרת ולא רוצה שאף אחד יבוא
והיא דווקא הבינה פה יותר
כמובן שאחר כך סיפרנו לה על הבעיה שנוצרה
{ אני חושבת שגם אמא צריכה להיזכר בעצמה יולדת ולחשוב מה היא לא אהבה ואולי לשאול מראש
זה בסדר זה נעים תגידי לי מה לעשות }
אני גם זוכרת שהלכתי ללדת את אחד הילדים היתה אמא שרצה אחרי הבת היולדת שלה עם בננה ומעדן
הבת בצירים והיא רוצה להאכיל אותה שיהיה לה כוח ללדת ....
הכי חשוב לידה קלה בידים מלאות
הרבה בריאות לך לולד ולאמא
אני בקטע הזה שמתי חסם רגשי...אנונימי (4)
אני לא נותנת לעצמי להתעסק בשאלת ”נפגעה או לא נפגעה” בסיטואציה הזאת. הבריאות של היילוד ושלי, שזה ממש עניין של פיקוח נפש, הן היחידות שעומדות על המאזניים פה. חשבונות אפשר לנהל בהזדמנות אחרת. אני האנונימית שאמא שלה כמעט התעלפה. היתה לידה קשה עם צירי לחץ ארוכים שהסתיימו בואקום. אני מאמינה באמונה שלמה שאחד הדברים שתרם לזה זה הלחץ של אמא שלי, והעובדה שבנוסף אליה סבתא שלי וחמותי הזמינו את עצמן לחדר לידה בלי לשאול אם זה בכלל מתאים לי. הוגינה שלי וחוויית הלידה הםרטית שלי הפכה להיוצת תחנת אוטובוס, כי גם רופאים למיניהם נכנסו לשם בתדירות גבוהה בגלל שהיה מיעוט מי שפיר וירידות בדופק. אני נזכרת בזה ומקבלת חום. אני מבינה שכולם התחשבו בעצמם חוץ ממני. היחיד שחשב עלי היה בעלי שהלך למקום רחוק כדי לומר תהילים ופספס את הלידה. בלידה השניה לוויתי ע”י דולה שאימצה את הגישה ”רואה ואינה נראית”. היא היתה שם בשבילי במאה אחוז, אבל נוכחותה לא הפריעה בכלל... כל ההחלטות היו שלי במאה אחוז.
בתכלס, הלידה השניה היתה רחוק מההוריםאנונימי (6)אחרונה
וזו לא היתה שאלה, והיתה לי מלווה מדהימה שידעה איך לא להיות נוכחת, או מתי להיות נוכחת.
ובלידה השלישית שגם לא היתה בארץ חמותי באה, אבל היא נשארה עם הגדולים בסוף.
אני חושבת שהיא קצת נעלבה מזה, אבל העדפתי שבעלי יבוא, ובהחלט היה לי קשה עדיין עם האנרגיות...
ובלידה השלישית שגם לא היתה בארץ חמותי באה, אבל היא נשארה עם הגדולים בסוף.
אני חושבת שהיא קצת נעלבה מזה, אבל העדפתי שבעלי יבוא, ובהחלט היה לי קשה עדיין עם האנרגיות...
הייתי מתעלפתרננה*
איך לא אמרת לה לעוף משם?!
אין לי עצות לאמא... אמא שלי לא באה אתי כי אני מעדיפה שהיא תהיה עם הילדים בינתיים,
אני לוקחת דולה מדהימה וזו חוויה נהדרת.
כיף למי שאמא שלה בענין לתמוך בה, אבל הכל ברגישות ובטקט.
חמות?! בחיים לא נראה לי...
כואב לי שיש לו עדיפות עלינוהריון ולידה
גיסי , עם חצי מכמות הילדים שיש לנו
נמצא בבית של חמותי מתחילת המלחמה למרות שיש לו אופציה נוספת אצל הצד השני
לנו אין את האופציה ובגלל זה נצטרך עכשיו לסכן את עצמנו ואת ילדנו ולהיות בבית שלנו בלי מרחב מוגן.
הסברנו לו שעכשיו אין לנו כבר את הפתרון (הלא נוח יש לציין) שהיה לנו עד עכשיו וביקשנו שיתחשבו. לא בא להם אז הם נשארים שם
ועכשיו גם אין לנו ממש פתרון לכל הפסח בערך כי להיות בבית מחזלש את האופציה של החג.
אנחנו מנסים כמובן למצוא פתרונות יצירתיים אבל אני עם סימפיזיוליזיס קשוח ולכן האופציה שהביאו לנו לא רלוונטית כי מכילה המון מדרגות
וכואב גם שאני נאלצת לסכן את האהובים שלי
וזהו לא צריכה פתרונות כי אין
רק חיבוק ותפילה שזה כבר יהיה מאחורינו ויעבור בשלום
🫂 באיזה מצב הזוי אנחנו נמצאיםיעל מהדרום
חיבוק גדולפייגא
הלוואי שיסתדר הכל לטובה
שוב חיבוק
אי אפשר לפנות לחמותך?ואז את תראי
זה ממש כואב וקשוחכורסא ירוקה
רק רוצה להגיד בזהירות שאולי זו לא עדיפות, אלא שיש אולי משהו אצל הצד השני שאתם לא מודעים לו ולכן הם דווקא בצד הזה. לא תמיד מה שאנחנו יודעים או חושבים זו התמונה המלאה.
וההורים לא יוציאו ילד אחד בגלל ילד אחר..
^^מקופלת
זו לא הסיבההריון ולידה
בוודאות זה כי נוח להם להישאר ובוודאות הם יכולים להיות בצד השני
היה לו מילואים כמה ימים בודדים בתחילת המערכה והסתיים אז זה פשוט המשך של השהות שם מבחינתו
וההורים שלו לא מבינים מה הביג דיל מבחינתנו כי הסתדרנו עד עכשיו
והם אמרו שסבבה שלא נבוא אליהם כל החג אם לא מסתדר לנו. @ואז את תראי
זה בדיוק מה שהתכוונתי לגבי הדברים שלא יודעים.כורסא ירוקה
אם גם הוא וגם אישתו הם אנשים אטומים בצורה קיצונית זה משהו אחר, אבל אם לא, אז כנראה יש סיבה שאתם לא יודעים
הם לא הבינו אולי את המשמעות של זה בשבילנוהריון ולידה
ואין איך להסביר
אתםתקומה
מנהלים את השיח מול האח?
אולי שבעלך ידבר עם אמא שלו ויסביר את הקושי?
עדיין יכול להיות שבסוף לא יהיה פתרון, אבל נראה לי עדיף לנהל את זה ככה
זה מול אמא שלו אבל לא עוזרהריון ולידה
לא כזה ביג דיל מבחינתם שלא נהיה אצלם בחג
גם ככה הם עייפים
אאוצ'!רוני 1234
ממש כואב החוסר אכפתיות הזה…
רק לגבי המדרגות- אין לך אופציה לעלות רק פעם אחת ובשאר הזמן פשוט להשאר בבית? גם ככה בקושי יוצאים עכשיו בגלל המצב…
המקלט לא בתוך הבית אלא בהפרש של 5 קומות כמעטהריון ולידה
זה בהחלט מבאס♥️המקוריתאחרונה
מצד שני, אולי לאמא שלו לא נעים להגיד לו ללכת?
אולי בגלל שאתם משפחה יותר גדולה והיא כבר מארחת מתחילת המלחמה זה כבר כבד לה ואין לה כח?
לחיות כמעט חודש עם עוד משפחה זה לא קל
שלא תחשבי שאני לא רואה את הקושי שלך, הכי שבעולם חברה,סימפ זה סיוט, אין לי מושג איך אפשר לרדת ככה למקלט או לתפקד בכלל, אבל קצת לשקף צד שני כדי שלא תרגישי ככ רע עם זה שהיא לא משנה את המצב
אולי זה לא שהם עדיפים עליכם, אלא שנגמר הכח והם כבר שם
חיבוק ענק!! ,,♥️♥️♥️
יש לי דז'ה וו משנה שעברה- מזג אוירoo
גם השנה פסח מתחיל עם חורף
לא הקור של שנה שעברה
אבל עדיין קר וגשום
זה החג הראשון
(כמובן זה יכול להשתנות אבל זה הכיוון)
לא יודעת כמה קר אצליכםיעל מהדרום
לק"י
אבל לפעמים מספיקה גופיית חורף או קפוצ'ון מעל.
סנט ג'וזף - מישהי ילדה שםאחת כמוני
ויכולה להמליץ או לא??
תודה
זה לא נוצרי?נפש חיה.
כן זה נוצרי,שגרה ברוכה
..נפש חיה.
אני ממש התלבטתימקרמה
אני אוהבת את הגישה הטבעית
ושלידה מלכתחילה היא לא מקרה רפואי
לא מפריעה לי ללדת במקום נוצרי
אבל-
כן הפריע לי שאין להם מענה מלא למקרא חירום
כי אולי לידה היא לא מקרה רפואי מלכתחילה
אבל היא בהחלט יכולה להפוך לכזאת וצריך שיהיה לזה מענה
על הנל היה נכון לפני 7 שנים...
אולי זה השתנה
קראתי עכשיו עליהם כי לא היכרתיממתקית
נשמע מרשים ממש.
צילום לתינוק, לידת מים, מכון יופי...וואו
למה לא בעצם?
זה בבעלות נוצרית?
ראיתי שכתוב שיש אוכל כשר וכו...
למה לא? בערך כמו למה לא להכנס לכנסיה?נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ז' בניסן תשפ"ו 18:18
גם אם זה כשר...
יש אפשרויות סבירות יותר
נישט שייך
ככה אומרים, לא?
זה ממש לא אותו דברשלומית.
כמו להכנס לכנסיה. להכנס לכנסיה זה ממש איסור. אין שום איסור ללדת בבית חולים נוצרי.
אישית אכן אני לא רוצה שנזירות יטפלו בי ובתינוקות שלי, ויש בזה משהו פחות טוב, אבל בעיניי זה לא במקום להשוות את זה לכניסה לכנסיה
את יכולה לדייק לי מה ההבדל? כי זה נשמע לינפש חיה.
בשני המבנים האלה יש נזירות
שניהם שייכים במישרין לאנשי הדת/ מאמינים ב נצרות
האווירה נוצרית, לא?
בשתיהן אממממ 'עוזרים' לאנשים
האיסור הוא על כניסה לבית פולחן של עבודה זרהירושלמית במקור
כנסיה היא בית הפולחן. לא בית חולים
תחשבי שמי שגרה בחו"ל - יהיו שם אחיות נוצריותבארץ אהבתי
מן הסתם.
אף אחד לא אומר שאסור ללדת בבי"ח בחו"ל.
באופן אישי אני מסכימה שאם כבר יש לנו את הזכות לחיות בארץ, אז בעיני הרבה יותר נעים ומתאים ללדת בבית חולים יהודי, שרוב הצוות הוא יהודי.
אבל עדיין אי אפשר להשוות בין הדברים.
אני לא יודעת מבחינת הלכה. לי מרגיש,שגרה ברוכהאחרונה
ממש לא קשור ולא מתאים.
נשמה יהודית באה לעולם ומול העיניים יהיה לה צלב? (לא הייתי שם אבל מניחה שיש על הקירות או על המיטןת או בשרשרת על האחיות)
לא יודעת..
אני גדלתי שמשפיע על הנשמה מה שהיא רואה בסביבה.. גם ילד שלא מבין שיהיה סביבו תמונות חיוביות וכו'. שיש השפעה.
אז שם נראה ההיפך לצד השני.
זה הכל במחשבה שלי לא ראיתי אז לא יודעת מה באמת
אני רציתי.שושנושי
מתחברת מאוד לגישה הטבעית ולצד זה הלחיץ אותי כמו שמקרמה כתבה המוגבלות שלהם להתערבות רפואית חיונית.
רק מלחשוב על בת דודה שילדה בביקור חולים ובגלל סיבוך העבירו אותה בהיסטריה לשערי צדק, לא יכולה לדמיין את זה על עצמי ה' ישמור
כמה בגדים לשמור?יהלומה..
אנחנו משפחה מרובת ילדים יחסית בבית קטן.. אבל יש לנו גינה שאפשר לשים שם מחסן (כרגע אין מחסן)
ועוד משהו - כרגע רק אחד מאיתנו עובד...
לכל הילדים בגדים טובים ברוך השם..!
עכשיו בפסח קיבלנו מלא בגדים חלק גם עתידיים נגיד שיתאים לעוד שנה לחלק מהם
הקטע זה שהבגדים ממש במצב חדש! ואני חושבת כן לשמור בגלל זה. באופן כללי אני מתבאסת לקנות בחנויות במחירים יקרים. בדרך כלל נוסעת מחוץ לעיר לגמח כי אנחנו גרים בעיר שרוב הבגדים בחנויות יד 2 הם לא מתאימים מבחינה רוחנית
הייתן משקיעות במחסן קטן ? או לא שווה לשמור?
רעיונות נוספים יתקבלו בברכה...
אני מאחסנת מתחת למיטותרוני 1234
בכוונה קונה מיטות עם ארגז מצעים.
אולי יש אפשרות לאחסן אצל ההורים שלכם?
אין ארגז מצעים לשים בו?כחל
בשקיות ואקום, זה מקטין ממש את הגודל ולא צריך הרבה מקום
אני שומרת בגדי תינוקותפילה
וגם בגדים במצב טוב.
לילדים קטנים אני גם שומרת קצת בגדים עם כתמים , שמה להם בזמן ווירוס בטן וזורקת.
חבל לקנות אותו דבר כמה פעמים. אם את גם ככה קונה ביד 2 , עדיף כבר לשמור
אני שומרת לעונה הבאהאפונה
שמה בארון למעלה.
פריטים מיוחדים שומרת גם שנתיים (מכנסיים שלמים למשל... נעליים, סנדלי שורש)
רעיונות למקומות אחסון:מתואמת
ארגזי מצעים (גם בחדר ההורים)
מעל ארונות בתוך קופסאות פלסטיק
קופסאות פלסטיק שטוחות שאפשר להכניס מתחת למיטות והספות
בתוך שקיות סגורות על מתלה על הדלת
האמת שמחסן בחצר יכול להועיל גם בלי קשר... לאחסן עגלות, כלי פסח, קרשים לסוכה וכו'. אז אם יש לכם אפשרות לקנות אז כדאי.
הייתי קונה מחסן (אפשר יד 2) ושומרתבעלת תשובה
באמת מחסן שימושי לדברים של פסח , סוכות, בגדי עונה הפוכה, משחקים לתינוקות שכרגע לא בשימוש אבל בעזה יהיו בעתיד, בגדי הריון כשאת בין הריונות, כל דבר שצריך אחסון לטווח של כמה חודשים ומעלה
^^^ חושבת גם, אם עש אםשרות שווה לשמור!אוהבת את השבת
תודה רבה לכולם!יהלומה..
כנראה שזה מה שנעשה.. שוב תודה!
אם יש אפשרות למחסן אז הייתי שומרתפרח חדש
באופן אישי העברתי המון בגדים מילד לילד וזה חסך לי הרבה כסף והתעסקות.
תמיד קונה כמה פריטים חדשים בכל עונה אבל הבסיס יש ומאוד מיקל
אולי לשאול את ההורים אם יש להם מקום לכמה שקיותלפניו ברננה!
ואקום?
שימי לב במחסן בחוץכורסא ירוקה
שהוא צריך להיות אטום לגמרי אחרת יש רטיבות ועובש
אני הייתי שומרת, בפרט שמצב הבגדים חדש וטובממתקיתאחרונה
אני מאחסנת בשקיות ואקום בתאי אחסון של המיטות
או בקופסאות גדולות יפות של איקאה, ומניחה מעל ארונות הבגדים בכל חדר...
מחסן לא נראה לי כדאי כי חום וקור, לחות,רטיבות וכו יכולים להרוס את הבגד... אבל אם אין ברירה הייתי שמה מחסן ומאחסנת ואוטמת טוב טוב את הבגדים.
את לא עובדת
אתם הרבה ילדים
חד משמעית לשמוחר!!!
מתלבטת האם יש מקום להגיד משהובארץ אהבתי
קרוב לשכונה שלנו יש מפעל עם הרבה עובדים.
כל פעם כשיש אזעקה, הם מגיעים למקלט השכונתי שלנו.
אבל אין להם באמת אפשרות להגיע תוך דקה וחצי, והם לא מגיעים בהתרעה, מה שגורם לזה שהם מתחילים להגיע כשהאזעקה נגמרת, ואז יש זרם ארוך של אנשים שממלאים את המקלט, הרבה פעמים תוך כדי ששומעים ברקע כבר את היירוטים.
זה גם לא בטיחותי עבורם (במקרה של נפילה ח"ו - הם רובם עוד בדרך), וגם מוריד לנו את הבטיחות, כי אי אפשר לסגור את הדלת כל עוד הם מגיעים.
הייתם אומרות משהו? תוהה אם יש טעם ולמי בכלל להגיד.
הייתי פונה למוקד העירוניאבי גיל
בעל המפעל צריך לדאוג להם למיגוניות..
הוא לא צריך לחסוך על חשבונכם או על חשבון חיי העובדים זה לא תקין בשום אופן.
אני גם חושבת שזה לא לענייןבארץ אהבתי
אנחנו גרים בישוב. מוקד המועצה זה הכתובת לפניות כאלו?
הייתי מנסה...קופצת רגע
זה לא לעניין גם מצד הצפיפות..לפניו ברננה!
לא?
זה בטח ממש מצופף לכם את המקלט..?
האמת שכן, די צפוף כשהם כולם מגיעיםבארץ אהבתי
אבל כשמדובר רק על 10 דקות אז זה לא נורא.
הם בדרך כלל עומדים ולא תופסים מקומות ישיבה...
מזכירות אולימנגואית
פיקוד העורף לדעתי והייתי אומרתהמקורית
או מוקד המועצה שלכם באמת
זה לא תקין
האמת שגם אצלנו מגיעים למקלט אחרי האזעקהטארקו
ולא מעט.. זה באמת באסה אבל זה מה שיש...
הייתי ממליצה לך לתפוס קבוע פינה פנימית רחוקה מהדלת
בעיקרון גם מקלט עם דלת פתוחה הוא הגנה משמעותית, ודאי משברי יירוט(גם גדולים)
כי יש את התקן של הכניסה שכולל בעצם מין מסדרון כזה מבוטן לפני הדלת...
ומה שהם עושים זה שלהם.. לא יודעת אם יש מה לפנות.
מוקד המועצה או פיקוד העורףניגון של הלב
וממליצה לך להקפיד לא להיות מול הדלת אלא כמה שיותר רחוק (כמו שבמיגונית אין דלת וצריך לעמוד במקום שלא חשוף מול הפתח)
הייתי שואלת את העובדים עצמםאמאשוני
למה הם לא באים בהתראה.
להבין אם הם עובדים בשכר מינימום שהמעסיק חוסך עליהם כמה דקות,
או שזו שאננות של תרבות ארגונית ואז אין כ"כ מה לעשות.
אם חוסכים עליהם הייתי מחפשת מי ממונה בטיחות במפעל ושולחת לו מייל ישירות ותוהה למה הם לא יוצאים למקלט כבר בהתרעה המקדימה.
האמת לא הייתי פונה למועצה.
סביר שבמקרה הטוב לא יעשו כלום,
ובמקרה הרע, יפנו לבעלים (ולא לממונה בטיחות) והבעלים יכול להוציא הוראה שאסור לעובדים להיכנס לישוב בלי לתת לעובדים מענה אמיתי.
בסוף זה עובדים שצריכים להביא אוכל הביתה וכל אחד בוחר "את המלחמות שלו"
מבחינתך כמו שכתבו תיכנסו הכי פנימה שאפשר.
תודה לעונותבארץ אהבתיאחרונה
האמת שאנחנו לרוב כן יושבים ממש מול הדלת, זה נהיה הספסל הקבוע שלנו. אבל בעקבות מה שכתבתן אז נשנה וניכנס יותר פנימה.
בינתיים לא פניתי, עדיין מתלבטת...
למנוסות-הנקה והיריוןאנונימית בהו"ל
אני בהיריון שבוע 8 או 9
ומניקה פעוט מתוק בן שנתיים ורבע.
כרגע זה בעיקר להרדמות בלילה, ובצהריים כשהוא ישן. לא לוקח מוצץ.
אני גמורהההה, ממש עייפה.
מצד אחד רוצה לגמול אותו בשביל שיהיה לי יותר כח (וממש לא מתכוונת להניק שניים ביחד)
מצד שני יצא במלחמה אז ממש כואב לי עכשיו להפסיק לו כי גם ככה אין שגרה ומאתגר וכו'.
בניתי על זה שישתנה הטעם והוא לא ירצה…
מתי זה קורה בדרך כלל? בשלב הזה או יותר מאוחר?
יש לי אחד שנגמל ככה (הוא היה הרבה הרבה יותר קטן וניסיתי כן להמשיך והוא לא הסכים בשום אופן).
אשמח לעצות…
לא תמיד זה קורהשלומית.
משתנה הטעם והתינוק לא רוצה. לא חושבת שאפשר לבנות על זה, במיוחד בגיל גדול.
לא מנוסה בגמילה בגיל כזה... בהצלחה!
אצלי זה לא קרה. 😅מוריה
והנקתי בסוף 2.
אם את רוצה לגמול, אז בנתיים תעבדי על זה כלפי עצמך.
וגם לטפטף לו שבתאריך איקס מפסיקים לינוק.
לא ידעתי שזה אפשריראשונית
אצלי זה קרה פעם אחת בחודש רביעימתואמת
ופעם אחת בחודש שישי... (לא יודעת אם השתנה הטעם או שסתם כך היונק מיצה)
בקיצור, לא כדאי לבנות על זה.
צריך לעשות שיקול של כוחות שלך מול שמירת השגרה שלו. קחי בחשבון שגם הכוחות שלך חשובים בשביל שמירת השגרה שלו...
כשבאמת החלטתי שמממממש מיציתי אז זה קרה...חילזון 123
בד''כ זה היה לקראת סוף ההריון
אני יזמתי את הפסקת ההנקה בהריונות (באמצע ובסוף)יעל מהדרום
לק"י
את יכולה להתחיל מלהוריד הנקה אחת בצהריים. ואחר כך לעבור ללילה.
בגיל הזה הם כבר ממש מבינים, ואפשר להסביר להם מתי כן ומתי לא.
את סוף ההנקה הצלחתי למסמס, ככה שיום אחד ינקו לפני השינה, יום אחד לא וכו', עד שזה נגמר סופית.
אני מתחילת ההריוןאיזמרגד1
הורדתי לאט הנקות, ובחודש חמישי הפסקתי לגמרי
יש לך זמן, את יכולה לחכות קצת שנחזןר לשגרה ואז להתחיל לגמול...
אני בדרך כלל הנקתי עד אמצע ההריוןהשם שלי
אצל הגדולה, נגמר החלב כשהייתי בחודש שישי.
השני הפסיק מיוזמתו לינוק כשהייתי בחודש חמישי, כנראה בעקבות מעבר חדר ובלי קשר לחלב עצמו.
את השלישית גמלתי כשהייתי בחודש רביעי והיא היתה בת שנתיים.
היא לא היתה נרדמת בהנקה, אלא יונקת בבוקר, כשחזרה מהמעון ובערב. לא תמיד את שלושתם.
פשוט יצרתי מצב שלא יהיו לה הזדמנויות לינוק.
כמו ללכת לגן שעשועים מייד אחרי במעון, לקום לפניה וכשהיא קמה לא להביא אותה אלי למיטה וכד'.
יכול להיות שהוא יפסיק באיזשהו שלב, אבל אל תבני על זה.
אם את מחליטה שאת רוצה להפסיק, אז תגמלי אותו. הרבה פעמים זה יותר קל ממה שנדמה.
אני עם בעיה הפוכה.
עם יונק באותו גיל, אבל לא בהריון.
ובגלל שתמיד הפסקתי להניק תוך כדי הריון, קשה לי לשחרר וסתם לגמול אותו.
בקצב הזה הוא יגמל מטיטול לפני שיגמל מהנקה.
חח יש מצב שגם אצלי זה יקרהאנונימית בהו"ל
נראה לי שאגמול מטיטול כשקצת יתחמם
תודה לכל העונותאנונימית בהו"ל
שמחתי לשמוע שאני לא לבד בגם וגם..
במשפחה שלי בכלל לא מבינים למה אני עדיין מניקה, והם עוד לא יודעים על ההיריון…
הפחד שלי שיהיה לו קשה להירדם, כי זה מה שמכניס אותו למיטה ומרדים אותו…
אולי זה הזמן כשאין מעון והוא לא מסכים לישון בצהריים-להרדים אותו בלי כי יהיה עייף מאוד…
גם אצלי חמותי לא הבינה למה אני מיניקהמתואמת
מעבר לכמה חודשים... הייתה שואלת בהלם: "הוא עדיין יונק?" כי זה מה שהיא הכירה...
בילדים האחרונים היא כבר התרגלה
זה ממש תלוי חברותניגון של הלב
לי יצא לאחרונה להיחשף לחברות שמניקים רק כמה חודשים, וזה הפתיע אותי מאוד כי בסביבה שלי מאוד מקובל להניק עד איזור גיל שנתיים ואפילו שלוש (יש לי אח אחד שנגמל מהנקה חודש לפני גיל שלוש), ומי שמפסיקה מוקדם יותר זה באמת לרוב כי נכנסה להריון
אל תבני על זה שישתנה הטעם...ממתקיתאחרונה
אצלי לא השתנה, וינקו עד שיזמתי הפסקת הנקה.
לא קל, בטח שלא במלחמה
הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה
יואוווווו אפשר להסביר לבעלי שכלי כסף זה לא חמץ???עודהפעם
אני עצבנית.
סכמנו שעושים פסח ממש בקטנה.
בעלי רק רוטן שלא מתקדם כלום,
ו"רק אני עושה בבית הזה".
הלוווו אני בהריון!!!!! אני לא אמורה לעבוד קשה!
ועכשיו אני מגלה שרשם לקנות חומר לניקוי כלי כסף.
ממש דחוף. ממש!!!!
אוףףףףף אין לי כוח.
חילקתי ביניכם תפקידים?המקורית
תעשי את שלך ותני לו לעשות את שלו
גם אם ינקה כלי כסף, כל עוד עושה את שלו לא הייתי מתערבת
לא צריך להסבירoo
מי שרוצה שינקה בעצמו
ואכן בהריון לא צריך לעבוד קשה ואולי לא לעבוד לפסח בכלל
הריון זה עבודה בפני עצמה
וואו פסח זה ממש הפרעה נפשיתרוני 1234
אנחנו שנינו בפוסט טראומה מרוב שהאמהות שלנו היו ב OCD מהחג הזה 😂
הלכנו לקיצוניות השניה (עושים פחות מהמינימום נראה לי) ועדיין אני ככ מתוסכלת מהחג הזה ולא מבינה איך נוצרה כזאת "מפלצת" ולמה הכל כל כך מסובך.
כןoo
ההתנהלות סביב פסח של הרבה אנשים מזכירה הפרעה נפשית
של חרדה ואובססיה
תראי יש באמת מורכבות מסויימת בחג הזהפרח חדש
גם בלי להשתגע
אני לא משתגעת בכלל ואין לי פוסט טראומה מזה
אבל טכנית כשהילדים בבית כל היום
ההורים לפעמים עובדים עד ערב החג
וצריך להפעיל מטבח משביע כל היום
אז זה ממש קשה ההחלפה הזאת של כלי פסח וחמץ.
ולדאוג שיהיה בבית את כל המוצרים הכשרים לפסח
ושיהיה בגדים לכל החג (לא מכבסים כל החג!!)
אז לא תמיד זה קשור להפרעה
יש באמת קבוצה של אנשים שאפשר להגיד שהם עושים הכנות לפסח כאלו שלא נדרשות מעיקר ההלכה
וזה גורם להתעסקות מרובה והרבה לחץ.
אני יודעת שאם צריך בגדים לקטנים מותר לכבס בצנעהנפש חיה.
נכון. אבל בגדול צריך להתכונן היטב עם הבגדיםפרח חדש
לחג
וכשיש ילדים גדולים ההיתר הזה לא עוזר
כן אני יודעת. חשבתי שדובר רק על קטנים...נפש חיה.
יש עכשיו קצת שמש
נראלי שאפשרי לכבס
אפשר גם לכבס לפני, ולתלות במהלך החגיעל מהדרום
זה לא העניין. אני מכבסת כל יוםפרח חדש
ומה שאני מכבסת עכשיו עדיין לא קשור לחג..
יש עוד שבוע עד שם
אני מדברת באופן כללי על נושא ההתארגנות לחג הפסח.
זה לא רק עניין של הפרעה או נערווים או סטנדרטים גבוהים.
יש פה חג עמוס בהתארגנויות וגם מי שעושה את המינימום שצריך זה דורש הרבה
כשלוקחים את כלל הנתונים שכתבתי קודם זה יוצר לחץ והרבה עבודה.
מסכימה. זה חג עמוס להרבה אנשיםיעל מהדרום
מסכימה ממשטארקו
זה חג שיש לו המון דקויות ומורכבויות.
אפילו ברמת הקניות, מאוד קשה לסגור קניות לפסח בכשרויות מתאימות במקום אחד בלבד.. אז זה מתפצל ל2-3 מקומות וזה מעמיס ממש.
וגם הכי הכי בסיס של להכשיר לפסח זה זמן ומאמץ
אם הוא רוצהרקאני
שינקה בעצמו
זה לא אמור להפריע לך
אנחנו סיכמנו שהוא אחראי על המקרר מקפיא תנורים מיקרוגל
ואני על הארונות של הכלים
זהו
שכל אחד יעשה כשמסתדר לו
מה אכפת לך שהוא יעשה את זה?פרח חדש
שימצא לעצמו את הזמן לעשות ולא על חשבונך
עונה לכולםעודהפעם
כי הוא עצבני ומתוסכל שדברים לא מתקדמים בבית לפסח.
נכון, כי אני לא ממש יכולה לעבוד עכשיו,
לכן סיכמנו שעושים מינימום!!!
אז אל תוסיף דברים לרשימה!
תתמקד במה שחייבים וזהו!
ברור שאם יעשה כלי כסף זה יבוא על חשבון התקדמות במטבח, שזה הרבה יותר נחוץ!
אני יכולה להגיד לך שבעלי ממש יכול להכניס גםטארקו
דבר כזה לרשימה
וזה באמת ממש ממש מפריע לו, ממש!!
וגם מאוד מתסכל אותו שרוב הניקיון לפסח עליו(זה תמיד ככה שהוא טוב בזה יותר ממני, אבל בשנים שאני בהריון זה יותר..)
ועדיין הוא יקנה בשביל החלום שהוא יצליח להגיע לשימוש בזה. אבל זה לא שהוא יתחיל מזה על חשבון דברים אחרים.. הוא יחכה עם זה לסוף הרשימה אבל אם הוא לא יקנה לא יהיה סיכוי להגיע לזה וזה כן חשוב לו בעיקרון...
אם הוא מתלונן הייתי אומרת לוהמקוריתאחרונה
שיש עוד זמן ושיהיה בנחת
אולי קשה לו עם זה שהכל עליו
אפילו שאת בהריון,זה לא מאוד ברור מאליו שגבר לוקח על עצמו לנקות לפסח את רוב הבית בטח אם הוא לא רגיל לזה,אזתנסי להבין אותו
אם שנים קודמות היית שותפה והוא היה רגיל גם לנקות כלי כסף, מבחינתו זה אולי חלק מהדברים שהוא רוצה להספיק
תני לו לשחרר קיטור בלי לשפוט אותו. חבל להתפוצץ בשלום בית על דברים שוליים
במקום זה תראי את הטוב שבעזרה שלו ותשחררי שייקח על עצמו גם עוד אלף משימות
תשחרריים...
יש עוד זמן
הכי טוב בלי לחץ
יואווו אבל אם הוא מנקה, מה אכפת לך?ממתקית
תינוקת צורחת בלילה הצילווורקאני
אני חייבת את כל העצות שיש לכן
מליל שבת האחרון כל לילה הבת שלי (שנה וחצי) מתעוררת ובוכה
ולא רוצה כלוםםםםם
בעיקרון היא מכורה לבקבוק ותמיד זה מה שהרגיע אותה
לפעמים גם ליטופים
עכשיו כלוםםםם
לא מוכנה שנתקרב אליה
אנחנו רק מנסים והצרחות מתגברות
ושום דבר לא עוזררר
כבר 4 לילות לא ישנתי נורמלי
זה לא נראה אוזניים
גם אין לה חום
במהלך היום היא מהממת
גם ישנה שנצ 3 שעות בכיף בלי בעיות
הדבר היחיד שעזר בסוף היה לקום איתה ללכת לסלון ולשבת לשחק איתה במשחקים עד שהיא מתעייפת ורוצה בקבוק
וזה טירוף
הלילה זה קרה פעמיים
כל פעם לפחות שעתיים שלוש עד שהיא חוזרת לישון
אנחנו מותשיםםם
בבקשההה תאירו את עיניי
תולעים אולי?איזמרגד1
לנסות להסתכל בטיטול עם פנס ולראות אם את רואה משהו, או לנקות עם מגבון/ לשים משחת החתלה ולבדוק אם זה מרגיע
הבעיה היארקאני
שהיא כל כך משתוללת שאני לא מצליחה להסתכל
בקושי להחליף לה טיטול הצלחתי
לבדוק בזמן שהיא רגועה גם עוזר?
ניסיתי לראות אם היא מנסה לגרד שם אבל זה לא היה נראה
עם טיטול הרבה פעמים לא מגרדיםאיזמרגד1
תנסי לראות אם היא מתפתלת
ואפשר להסתכל כשהיא ישנה חזק, לפעמים רואים
ושמעתי פעם (לא ניסיתי🤢) שאם משאירים טיטול מלוכלך בשמש ויש תולעים אחרי כמה דקות תראי אותם זזות.
תודהרקאני
נבדוק את זה
בתקווה שזה לא יקרה גם הלילה
אבל אם חס ושלום....
היא לא מתפתלת היא נעמדת במיטה ובוכה
וכשאנחנו באים לתת בקבוק או ללטף או לנסות להרגיע היא מתעצבנת ובורחת לצד השני של המיטה
דופקת את הראש בסורגים
מעיפה לנו את היד
זורקת את הבקבוק על הרצפה
ממש בזעם
לא מכירה תיאור כזה... היא לא במסגרת נכון?ירושלמית במקור
אתם מראים לידה לחץ כשיש אזעקה נניח?סתם כי נשמע סטרס שמתבטא בלילה
איפה הייתם בשבת שאז במוצש זה התחיל?
מחילה אם הכיוון לא קשור
(והייתי מדביקה את התיאור בצ'ט)ירושלמית במקור
רעיון טוברקאני
תודה!
לא היא בביתרקאני
בעיקרון יש גן אבל לא היה בגלל המלחמה ועכשיו חופשת פסח
אבל אנחנו לא עושים כלום באזעקות
זה לא מזיז לה
לא האזעקה ולא הבומים
אנחנו עצמנו גם לא ממש מתרגשים מזה
היא ישנה בהרבה אזעקות וזה לא העיר אותה
ואיפה הייתם בשבת כשזה החל מוצש?ירושלמית במקור
היה איזה שינוי?
אולי מישהו חדש היה אז בקירבתה?
בביתרקאני
לא, הכל היה כרגיל
זה גם התחיל לה רק עכשיו
ואנחנו כבר שלושה שבועות מאז אז לא נראלי קשור
הייתי נותנת וורמוקס ובודקת אם עוזרשיפור
ממש נשמע כמו תולעים.
הסתכלתי לה עכשיורקאני
לא רואה שום דבר שזז
הסתכלתי חמש דקות בערך עם פנס
מניסיון הרבה פעמים לא רואיםשיפור
מה שמוזר לי בעיקררקאני
זה שברגע שמוציאים אותה מהמיטה לסלון
היא נרגעת בשניה
רוצה לשחק
כאילו היא לא צרחה לפני רגע
והיא עייפההה
אז לא יודעתשיפור
יכול להיות שמפחדת ממשהו בחדר?התברזל!
אולי נבהלה ממשהו וזוכרת את זה, או אחסנתם משהו חדש ונראה לה מפחיד, או סתם חשוך מידי?
לא נראלי שהיא מפחדתרקאני
עשיתי קצת אור יותר מהרגיל כי חשבתי שאולי היא לא רוצה חושך
לא עזר
עדיין הייתי מנסה וורמוקסשיפור
הייתי הולכת לרופא ליתר בטחוןפילה
לבת שלי היו דלקות אוזניים בלי חום.
יכול להיות גם שיניים
נזלת , קר , חם ?
היא עושה קקי? אם לא אז גם עצירות
רציתירקאני
לא היה היום רופא ילדים פה
מקווה שמחר יהיה
אולי באמת שיניים למרו שרובן יצאו כבר והיא אף פעם לא הייתה ככה כשיצאו לה שיניים
יש לה נזלת נראלי מתחילת החורף ברצף חחח אבל לא משהו קיצוני
היא עושה בטיטול אבל באמת לא בקצב שהיא רגילה
תודה! זה ממש עוזר הכיווני חשיבה
אצלנותקומה
זה בערך הגיל שבו מפתחים תלות בבקבוק בשביל לישון, והפתרון היחיד היה לגמול מבקבוק להירדמות לחלוטין
אין לי בעיהרקאני
שתיקח בקבוק
הבעיה היא שכשהיא נכנסת להיסטריה גם בקבוק היא לא רוצה
אז מה שהיהתקומה
אצלנו, שהתלות בבקבוק היא זו שגורמת להתעוררויות בלילה ולעצבים.
ולכן רק גמילה מבקבוק עזרה
ואיך מרדימים בלי בקבוק?רקאני
תלויתקומה
את מי את שואלת.
אצלנו זה לקח הרבה זמן להיגמל
הסברנו שיותר אין בקבוק בלילה, ואז מכניסים למיטה, לילה טוב וזהו.
היו כמה לילות של בכי, אבל בסוף זה עבר
לנסות לתת נורופן .. אם עוזר כנראה כואב לה משהואור עולה בבוקר
היא קיבלה אקמולרקאני
בחלק מהלילות ולא ראיתי הרבה הבדל
אולי רק שאחר כך כשכן נרדמה ישנה יותר חזק
קרה אצלנו גם(אהבת עולם)
שבוע של קפיצת גדילה ונגמר
ולא עשיתם כלום?רקאני
אני על סף שיגעון
לנו היה ככה ונתתי ורמוקסshiran30005
נעלם באותו יום כבר...
אצלה היה בערך שבועיים וזה היה סיןט סיוט, לא ראיתי אף פעם תולעים גם לא נתנה לראות ככ , בהמלצת הרופאה נתתי בלי שידענו בוודאות מה זה.
אחרי שהיא נרגעה באותו לילה לא היה לי ספק בכלל
ניסינו הרבה(אהבת עולם)אחרונה
התייעצנו גם עם יועצת שינה והיא נתנה כמה טיפים, אבל לא היה משהו שממש עזר, זה פשוט נגמר אחרי שבוע בערך.
ניסית להשכיב אותה לישון בסלון?יום שני
פעם הבת שלי פחדה ממקדחה... בגלל הרעש.
לקח לנו זמן להבין שהיא נבהלת כשהיא רואה אותה.
ילדה אחרת בכתה מהשואב אבק 🙂