טיפים לאמא שמלווה לחדר לידהאנונימי (פותח)

אולי אפשר לקבל טיפים מאמהות/דולות/מלוות בחדר לידה

איך אפשר להקל על היולדת בזמן הצירים והלידה?

איזה עיסויים אפשר לעשות, מה להביא וכו'

 

תודה!

הכי חשוב- לא להטריד..כאן ועכשיו
תעשי רק מה שמבקשים ממך, וכשמבקשים לצאת מהחדר, תצאי.
אל תכפי את עצמך על אף אחד..
עיסויים בגב להקלה על הציריםאמאשוני

להחזיק את היד, לנחם, להרגיע, לעודד, לשדר אמפטיה.

נראה לי הכי כדאי לעשות תיאום ציפיות לפני כן:

האם ביתך מצפה שתהיי אקטיבית או פסיבית?

אם נראה לך שהזוג הצעיר מקבלים החלטות שגויות בחוסר ניסיונם, להציע את דעתך או שהם מעדיפים לטעות בעצמם ושלא יתערבו להם?

האם הם רוצים להודיע בעצמם על הלידה או שאת יכולה גם להודיע?

האם מתפקידך לזרז עניינים אצל הצוות הרפואי?

אם ביתך מצפה ממך שתעזרי לה עם הנשימות כדאי שתתרגלי בעצמך לפני..

 

לעשות עם עצמך עבודת הכנה נפשית שיולדת לא ממש שולטת במצבי רוח שלה ולא הכי נימוסית וגם הבעל לא תמיד על הקרקע. זה יכול להתבטא בחוסר סבלנות, חוצפה, ריחוף משמעותי וכו'. לקבל הכל באהבה וסלחנות ולא לנסות להעמיד אותם במקום בחדר לידה.

לתאם מראש האם היא מצפה ממך למשהו אחרי הלידה ומתי את משוחררת. למשל אני ציפיתי מאמא שלי שתהיה לידי כל זמן ההתאוששות תגיש לי משככי כאבים, מים וכד' מיד ביציאה מיולדות היא קילחה אותי עוד לפני העליה לאשפוז וזאת היתה הרגשה מאוד נעימה להיכנס נקייה אבל לא כל אחת תרצה.

להציב לה גבולות מראש לפי כוחך כמה את מוכנה להיות איתה ולעזור אח"כ. אחרי הכל גם את בן אדם וגם לך יש חיים..

איזו תגובה נעימה.אנונימי (5)

יישר כח.

 

ניכר שהשאלה עוררה אמוציות חזקות.

 

אני לא פותחת השירשור אבל לא יכולתי שלא להבחין שרוב התגובות היו על דרך השלילה (והעצבים).

לא לריב עם המיילדת מעל ראש היולדת אנונימי (3)

מנסיון מר מהלידה האחרונה

ההורים שלי הפתיעו אותי והגיעו לח. לידה

למרות שזו לידה חמישית ולא תיכננתי שיהיו איתי

(היה ערב שבת והייתי בביה"ח בעיר אחרת והם לא רצו להישאר במתח כל השבת)

ובצירי בלחץ הם שתיהם פשוט התווכחו בינהם מה יותר טוב לי עכשיו

עד שהגעתי למצב שהייתי צריכה להגיד להם

"הלו אני יולדת פה אפשר לתת לי שקט וריכוז בבקשה"?

 

(חוויה לא נחמדה שקצת מאפילה על הלידה הכי סבירה שהיתה לי)

 

לא לאבד עשתונות כשעניינים מתחילים להסתבך...אנונימי (4)

אם יש סיבה שעל אמא שלי נאסר להכנס לחדר לידה איתי, זה רק בגלל איך שתפקדה בלידה הראשונה שלי.. הגעתי למצב שבצירי לחץ הייתי צריכה לדאוג לה שתשב לפני שתתעלף. זוועה.

אוו לא נעים..משיח עכשיו!

את אמא ליולדת?רוני בלילה
אם כן, עצם השאלה מראה על כיוון חיובי, על רגישות. בכל אופן לי נראה שחשוב לשים את האגו בצד ולהיות קשובה לגמרי לגמרי ליולדת. גם אם היא מעיפה לך את היד למשל...
להמעיט בדיבור באופן כלליאם-אם

להיות רגישה- מה היא צריכה עכשיו, יתכן שבתחילת הצירים היא תצטרך סוג אחד של יחס, 

ובהמשך היא תצטרך יחס שונה.

 

מסז'ים ועיסויים במקום הכואב- לפי מה שתבקש. -צריך רגישות לשאול האם העוצמה מתאימה.

איזו שאלה מקסימה תחיה דולה

להביא חיתול בד שאפשר להרטיב כדי לקרר ולרענן את הפנים של היולדת,

להביא בקבוק של מיץ תפוחים טבעי ללא סוכר וקשית כדי שיהיה קל לתת לה זריקות מרץ תוך כדי

עיסוי- בד"כ בגב התחתון, לתת קונטרה לציר אבל לשאול מידי פעם אם זה היה נכון לה, אולי בעוצמה אחרת? אולי במקום שונה?

להזכיר לה להתפנות  מידי פעם כי שלפוחית מלאה גורמת לצירים להיות כואבים יותר ומקשים על התקדמות התינוק ואם היא עם אפידורל להזכיר לה ולעזור לה לשנות תנוחה מידי פעם.

 

שיהיה בשעה טובה לשתיכן!!

בנות אם תתנו טיפים טובים אני אקשר את זה לראש הדףתחיה דולה
דבר מאוד חשוב לדעתי-פרח חדש

לבדוק עם היולדת לפני שמגיעים ללידה מה דעתה על פלאפונים ושיחות עם אנשים אחרים במשך הלידה.

זה יכול ממש לעצבן ולהפריע שבאמצע הלידה כל הזמן מצלצלים לשמוע מה קורה ואיך הולך בדיוק.

הכי חשוב לא להלחיץ, להיות קשובים,navab

לא להיעלב אם היולדת "מוציאה עצבים", לתאם ציפיות עם היולדת אם יש משהו שהיא עצמה תרצה להקלה ולהרגשה טובה ואיזה יחס היא מעדיפה (יש כאלו שרק רוצות שקט).

לתאם ציפיות תחיה דולה
יש לתמיכה 2 צדדיםזהר הרקיע
חלק פיזי וחלק נפשי והם קשורים זה בזה.

אני אדבר בעיקר על הנפשי-

הכי חשוב זה לא לבא בתור 'אמא שלה'.
לבא כדי באמת להיות בשבילה.
כלה היא מלכה.
יולדת היא נסיכה שאפילו לנהל את הממלכה היא לא צריכה.
ומותר לה הכל.כי שורה עליה שכינה וכל רצון הוא קודש כדי להביא חיים לעולם.

בתור מלווה תבואי כל כולך בענווה. מתוך תחושה שאת זוכה להיות חלק מכאלו רגעים קדושים.

ולכן,
תשאירי מחוץ לחדר-
את העיסוק סביב עצמך,סביב המחשבה איך תהיי
ואיך תתנהגי..
את לא הנושא.
את תבואי רק בנכונות להקשיב איפה צריכים אותך בכל רגע נתון.
גם אם זה
מחוץ לחדר.

להיות מרגישה.
לשים לב .
לזהות איזה מקום את צריכה לתפוס- להגיש עזרה פיזית, לתת מרחק, לתת עידוד נפשי,לשתוק, לפרגן,לחבק,לתת יד, להציע לשנות תנוחה,לעשות עיסוי,לדבר עבורה עם הרופאה, לצאת מהחדר..וכו..

לא לבא עם הידע שלך.
לסמוך על ה' ולשדר לה שהיא יודעת ללדת.שיש בה את כל הכוחות. שהיא גיבורה ומסוגלת.
וברגעים שהיא מתיאשת וחשה נטולת כוחות- להזכיר לה שגם אם לה נדמה שאין כרגע כח, לקב'ה יש כח.והוא ימציא לה אותו כהרף עין.
אין מתנה יותר עמוקה מלהפוך כאב לתפילה.
כמובן,רק אם את מרגישה שזה
נכון באותו רגע.

להיות חיובית. לשדר כל הזמן שאת מאמינה בה. להרגיע. לומר לה
המון מילים טובות.
לא לבא בתור אמא מגוננת.
להשאיר את הלחץ שלך מחוץ לחדר.
אל תשדרי את הדאגה שלך.
תשדרי לה רק שהיא טובה ומסוגלת.ושיהיה טוב.

ותבואי שמחה.
זו זכות.

חושבת על הפיצית שלי שרק נולדה..להיות איתה בלידה שלה..כ'כ עמוק.

אל תפחדי. רחשי ליבך יורו לך הדרך..
כתבת כ"כ יפה! תודהבהתהוות
וואו, כל מילה.רוני בלילה
מקסימה! נהניתי לקרוא!חגבית הסלע
זוהר הרקיע, ממש תודה רבה.אם ל2

השאלה של הפותחת ממש מתאימה לי גם. בעזרת ה' גם אני אמורה ללוות את בתי ללידה,

ואני רוצה לעשות זאת בצורה הכי טובה גם מבחינת הזוגיות שלהם לא לפגוע חלילה ולדעת מתי ומה

תפקידי?!

נתת לי המון בתגובתך!

יתכן ואתן לכן תגובה איך היה מהצד שלי לאחר מעשה אם תרצו...

בנתיים אני אוספת חומר...

רוצות, רוצות! אנא חזרי לספר. שיהיה בקלות ובבריאות!בהתהוות
^^^מצטרפת לרצון רבה אמונתך!
זוהר מה שכתבת מקסים וכל כך זה ...אמא במשרה מלאה

יישר כוח

אהבתי ממש את האכפתיות והגישה החיובית לליויאנונימי (6)
הלידה...

באמת כפי ששמת לב, ״דרכת״ פה בטעות על יבלת די כואבת של הרבה יולדות...

אכן אחת הטעויות הנפוצות למלוות מהמשפחה היא לשכוח ״להיות שם בשביל היולדת״ ובטעות להיות דומיננטית מדי.

זה יכול להתבטא בלהחליט בשבילה מה טוב לה עכשיו כך או אחרת, זה יכול להתבטא בלהציע שתיה או עיסוי יותר מידי (לדחוף) בלי לשים לב שהיא לא מעוניינת, זה גם יכול להתבטא בהתרגשות יתר, עד כדי כמעט״התעלפות״ כמו שכתבה פה אחת המגיבות, וכל לתפוס את המקום של היולדת...

באמת רגישות ליולדת ומה שהיא צריכה, גמישות בהתאם לרצונותיה/שגיונותיה ו״לסבול״ אותה כשהיא לא במיטבה או בשליטה זה הכי חשוב.

את יכולה להציע עיסוי, לתת יד או להרטיב את הפנים. אבל תשימי לב לתגובה שלה, היא מתכנסת בעצמה ולא מעוניינת? תניחי לה. היא שמחה ומחכה לכל חיבוק? תמשיכי עוד. תהיי רגישה.

ונשמע שלא חסר לך מזה ב״ה. אז זה רק להעלות יותר למודעות... לפעמים כצופים קצת קשה לזכור איך העניין מרגיש מבפנים...

ועוד משהו קטן, באחת הלידות שלי אמא שלי וחמותי היו. הרגשתי ממש בנוח עם אמא שלי כי הרגשתי שהיא אכן קוראת אותי ושמה לב מתי כבר אני מעדיפה לבד, ואין לי כוח להתייחס למישהו, ומתי העידוד שלה יכול לקדם אותי... אבל עם חמותי היה לי ממש קשה, במיוחד בשלב הלחיצות הרגשתי שהיא צופה בי כאילו אני סרט וכל הצניעות שלי נחשפת. אני יודעת שמן הסתם זו לא היתה כוונתה, אך זה ממש הפריע לי כשהיא התבוננה. אמא שלי למשל עמדה לצידי ולא מולי...
אז סתם עוד נקודה שאולי לא משמעותית לכולן, אבל יכול להיות שליולדת שתלווי זה כן יפריע...

בהצלחה, ובשורות טובות עם ידיים מלאות...
אויש. אני ממש מבינה אותךאין כמו אמא
שחמותך תעמוד מולך? באמת זה מאוד מעצבן. פעם הבאה תגידי במפורש שאת מבקשת שהיא לא תעמוד שם. אני באמת כל פעם מסתבכת עם אמא שלי מחדש, אני לא רוצה שהיא תהיה בחדר ממש בלחיצות האחרונות והיא נפגעת כל פעם מחדש. לא נעים לי ממנה אבל אני נהית עצבנית כשהיא שם. אני תמיד קוראת לה ברגע האחרון אבל היא באה מהר. האמת כשאומרים שזהו הלידה מתחילה אז אני אומרת שאני רוצה להיות לבד והיא כל הזמן צועקת מהפתח אפשר להיכנס? לידה האחרונה האמת בהתחלה אמרתי, אמא רגע, עוד מעט, אח"כ לא עניתי והמילדת אמרה גברת תכבדי את הבת שלך היא מבקשת להיות לבד, אבל אני מרגישה רע עם זה שאני פוגעת באמא, אני רוצה בעצם הצלחה בלידה בינתים אני עוברת על כיבוד הורים. במיוחד שכל אחיותי היא איתם מהתחלה ועד הסוף. ואיך אני פתאום מסרבת? היא תמיד חוזרת ואומרת שוב לא רציתי אותה בלידה. ממש מבאס. זה ממש כואב לי כל פעם שהיא מרגישה שהיא לא מספיק טובה בשביל שאשאיר אותה בחדר בלידה. היא אומרת אני יעמוד ליד הראש, אני לא אסתכל, לא אדבר, לא אנשום אפילו, מוכנה לעשות הכל. אבל אני לא יודעת איך להסביר עצם הנוכחות מכניסה אותי ללחץ ועצבים
אז אל תגידי לה שאת נוסעת ללדת..א"ם

אחרי הלידה אפשר להתקשר ולאחל מזל טוב לסבתא לנכד החדש. 

 

תעשי שאלת רבאנונימי (5)

לעניות דעתי את לא עוברת על מצוות כיבוד הורים בזה וממילא אין לך עבירה בידייך שאת צריכה לחשוש ממנה כאילו היא חלילה  מעכבת במשהו בלידה.

 

ואמא - גם אם היא לא מבינה ונפגעת, בסופו של דבר אם את אומרת דברים ברורים, היא תתמודד עם זה.

עצוב ליאנונימי (7)

שדווקא אמהות שגם עברו את התהליך

קשה להן לפעמים להיות קשובות לבנות שלהן

דווקא בזמן הכי חשוב להן

 

אני בלידה השלישית שהיתה בשבת לא הודעתי לאמא שלי

רק שיצאה השבת והיא לקחה את זה קשה

 

ובלידה הרביעית הודעתי לה שלא תגיע  כי היתה מצוקה עוברית

ולא רציתי את הלחץ שלה הספיק לי הלחץ של עצמי

ולא אמרתי לה שיש משהו פשוט אמרתי שאני מסתדרת ולא רוצה שאף אחד יבוא

והיא דווקא הבינה פה יותר

כמובן שאחר כך סיפרנו לה על הבעיה שנוצרה

 

{ אני חושבת שגם אמא צריכה להיזכר בעצמה יולדת ולחשוב מה היא לא אהבה ואולי לשאול מראש

זה בסדר זה נעים תגידי לי מה לעשות }

 

אני גם זוכרת שהלכתי ללדת את אחד הילדים היתה אמא שרצה אחרי הבת היולדת שלה עם בננה ומעדן

הבת בצירים והיא רוצה להאכיל אותה שיהיה לה כוח ללדת ....

הכי חשוב לידה קלה בידים מלאות

הרבה בריאות לך לולד ולאמא

 

אני בקטע הזה שמתי חסם רגשי...אנונימי (4)
אני לא נותנת לעצמי להתעסק בשאלת ”נפגעה או לא נפגעה” בסיטואציה הזאת. הבריאות של היילוד ושלי, שזה ממש עניין של פיקוח נפש, הן היחידות שעומדות על המאזניים פה. חשבונות אפשר לנהל בהזדמנות אחרת. אני האנונימית שאמא שלה כמעט התעלפה. היתה לידה קשה עם צירי לחץ ארוכים שהסתיימו בואקום. אני מאמינה באמונה שלמה שאחד הדברים שתרם לזה זה הלחץ של אמא שלי, והעובדה שבנוסף אליה סבתא שלי וחמותי הזמינו את עצמן לחדר לידה בלי לשאול אם זה בכלל מתאים לי. הוגינה שלי וחוויית הלידה הםרטית שלי הפכה להיוצת תחנת אוטובוס, כי גם רופאים למיניהם נכנסו לשם בתדירות גבוהה בגלל שהיה מיעוט מי שפיר וירידות בדופק. אני נזכרת בזה ומקבלת חום. אני מבינה שכולם התחשבו בעצמם חוץ ממני. היחיד שחשב עלי היה בעלי שהלך למקום רחוק כדי לומר תהילים ופספס את הלידה. בלידה השניה לוויתי ע”י דולה שאימצה את הגישה ”רואה ואינה נראית”. היא היתה שם בשבילי במאה אחוז, אבל נוכחותה לא הפריעה בכלל... כל ההחלטות היו שלי במאה אחוז.
בתכלס, הלידה השניה היתה רחוק מההוריםאנונימי (6)אחרונה
וזו לא היתה שאלה, והיתה לי מלווה מדהימה שידעה איך לא להיות נוכחת, או מתי להיות נוכחת.
ובלידה השלישית שגם לא היתה בארץ חמותי באה, אבל היא נשארה עם הגדולים בסוף.

אני חושבת שהיא קצת נעלבה מזה, אבל העדפתי שבעלי יבוא, ובהחלט היה לי קשה עדיין עם האנרגיות...
הייתי מתעלפתרננה*

איך לא אמרת לה לעוף משם?!

אין לי עצות לאמא... אמא שלי לא באה אתי כי אני מעדיפה שהיא תהיה עם הילדים בינתיים,

אני לוקחת דולה מדהימה וזו חוויה נהדרת.

כיף למי שאמא שלה בענין לתמוך בה, אבל הכל ברגישות ובטקט.

חמות?! בחיים לא נראה לי...

כמה זמן לקראתציונה.

הלידה אתם מפסיקות לנסוע למרחק שהוא לא סביר להגיע לבית חולים שרציתם ללדת בו?

יש לי עוד הרבה זמן, אבל אוהבת לחשוב על הכל מראש.

אני נוסעת כמעט עד המשוערחמדמדה

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

וואו איזה אומץ חחחקל"ת

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

זו היתה לידה ראשונה, לא היתה לי הסטוריה להשוותחמדמדה

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

לרוב בכל מקרה לא יוצא לי לנסוע רחוקהשם שלי

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

מתחילת תשיעישיח סוד

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

אני נסעתי גם בשבוע 38+בוקר אור

נוסעת עד הלידה בלי בעיהדיאן ד.

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

שבוע 37-38 לשהות של שבת כבר לא נוסעתכחל

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

בהתחלה מתחילת תשיעישומשומונית

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

לא הייתי נוסעת לאיזור אילת או קרית שמונה משבוע 38שיפוראחרונה

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

צהבת איך להוריד? ואיך לגרום לו ליציאות?,שגרה ברוכה

אז הצהבת במגמת עליה. הברית שנדחתה עוד מילא... מאוד לא רוצה להגיע לאשפוז. אשמח לכל טיפ שיש לכן (שמנוסה)

אבל מה הקאצ הכי גדול?

הצהבת יוצאת בקקי... והילד לא עושהההה אני מיואשת כבר.

עשה אולי פעמיים מאז שהשתשחררנו. מה עושים עם זנ?? והמוזר שלא נראה שסובל! לא מתפתל. לא מתכווץ. אני יודעת מה זה שהם סובלים מעצירות וכאלה.. מכירנ מהילדים הגדולים. אבל הוא רגוע ושליו. אבל אני חייבת את היציאות בשביל הצהבת.

יונק בעיקר. היה פה ושם מטרנה אבל כרגע לא באה הישועה לא מההנקה ולא מהמטרנה.

אז גם טיפים לזה אשמח..

אחחח

הדאגות לא פוסקות. רוצה לנוח כבר. ככ רציתי לסיים עם הברית לעשות וי.

כרגע המטלה זה לא להגיע לאשפוז כי רק זה מה שחסר פה ממש לחוסר איזון בבית. יאללה נעבוד בזה

וואי איזה קשוח!!EBM

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

להניק הרבה/ לעבור למטרנה לכמה ימיםיעל...

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

הוא אוכל בתדירות גבוהה?כבת שבעים

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

תסחטי טיפונת חלב כל פעם אחרי ההנקהחילזון 123אחרונה

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

מתי לספר לילדים על ההיריון?אבןישראל

אתחיל בזה שאת ההיריון הזה התחלתי עם בטן מלכתחילה אבל עכשיו זה כבר בולט יותר (בתחושה שלי וגם במבטים של נשים פה ושם) מתלבטים אם לחכות עוד קצת או לספר, אני בסביבות שבוע 12/13 ,ילדים מגיל 12-4..

אני חושבת שסיפרנוהשם שלי

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

סיפרתיירושלמית במקור

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

אני סיפרתי לגדולה שלי אחרי הא"ס הראשוןמתואמת

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

לבן 4 ששאל בשבוע 10- סיפרנו אז שימושית

בדרך כלל אני מספרת לילדים בשבוע 18מבורכת

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

באחרון סיפרנו לגדולות ממש מוקדםמוריהאחרונה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

איך אפשר לטשטש בטן הריונית,?מעיין34

יש אירוע משפחתי ואני רוצה לטשטש את הבטן. חודש שישי. או לפחות ללבוש בגד שלא מושך יותר מדי תשומת לב לבטן

לפעמים חולצת טוניקה בגזרה רחבה ומתחתיום שני

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

זה שלב שקצת קשה לטשטש בונעמי28

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

יש שמלות קומות שיכולות להתאיםפצלושון

שולחת לך בפרטי תמונה

וואו בחודש שישי?מבורכתאחרונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

מלטונין לילדה בת 5אריאל765

הי לכולן, למישהי יש ניסיון עם זה?

בת חמש שפשוט לא נרדמת שעות...היא גם סובלת מזה.

אין בעיות בשינה בכלל.

מתלבטים אם פשוט לקנות ולתת

נסי לפניכן לתת מגנזיוםהמקורית

ביסגליצינאט דווקא.

אקרא על זה, תודה!אריאל765

יש גם רגיעון של הדס לשינהיום שני

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים

הלוואי.. נקרא על זהאריאל765אחרונה

יש לכן רעיונות מה לתת לאכול לילדים בבוקר שבת?אוהבת את השבת

שיהיה קל וקצר ממש

לפני התפילה

מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

עונהבאתי מפעם

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

יש לנו דגני בוקר ויוגורטים מיוחדים לשבתשימושית

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

איזה סוג אוכל את מחפשת?השם שלי

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

לחם עם ממרחשנהב

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

ביסקויטיםכורסא ירוקה.

לא הבנתי לאן אתם ממהריםדיאן ד.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

מתי הם קמים?רק טוב=)אחרונה

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

על איזה ברזל אתן ממליצות? משהו שיהיה קל בבטןאביגיל ##

אקוסאפ מושלםמסע של החיים

תודה! אם יודעת אם יש אותו גם בכדור?אביגיל ##

יש להם גם קפסולות של ברזל על אותו עקרון ספיגה.מסע של החיים

לא ניסיתי

אקטיפרין. אבל עד שלא תנסי לא תדעי אם הוא טוב לך...מתואמת

פריפולכל הישועות

לא עשה לי בכלל עצירות ובעיות..

אלטמן באבקהAvigailh1

תודה!!אביגיל ##אחרונה

והיום בפינת שאלות מטופשות של חמדמדה על הריון ולידהחמדמדה

לנשים שבחלק הריונות סבלו מבריקסטונים/ כאבי גב/ התכווצויות וכל כיף הזה ובחלק לא

כשהיה ילדתן מוקדם יותר מאשר כשלא?🥹🫠

כן את זה אני עושהחמדמדה

אמרתי לבעלי מרגיש לי בזבוז גם ככה

לפחות שאתאמן חח

אולי יעניין אותך