בס"ד

ראש השנה מבחינתי זה העיקר התפילות וההתעלות אם זה יעשה לו טוב שמה ובאמת יצליח להתחבר והתפלל בטוח גם על הבית עלייך על הילדים..

יחזור בכוחות מחודשים ויעשה רק טוב, כמובן שזה צריך להיות בהסכמה מלאה ותמיכה ממך אחרת זה לא שווה כלום..

אני מכירה כאלה שטסים לאומן . כשגרנו בירושלים הוי לנו שכנים מכרים בבניין ליד .... שהבעל כל שנה טס לאומן

ואישתו והילדים נוסעים לקיבוץ /משב עם עוד משפחות שהבעל טס ....מעיין קבוצה כזאת .

וגם חברת ילדות שלי , שאני לא בקשר בעל טס לאומן לר"ה ולכן היא אצל המשפחה שלה, לחג.

אחד הפעמים שנסעתי למשפחתי לחג (עם הבעל והילדים ) ראיתי אותה לבד אם הילדים והיא ספרה לי שהוא טס כל שנה .

אני נותרתי לשמור 

בכלל, חב"דניקים נוסעים ל770 הרבה פחות.

יש אצלינו כאלה שהיו פעמים ספורות אם בכלל

אם בעלך או אתם מחוברים לר' נחמן, אז ודאי שיש טעם לזה.

האם את רוצה את זה, ומוכנה לעבור חג בלי בעלך- זו כבר שאלה אחרת.

עוד דבר- אני לא חושבת שזה ענין של רוצים לחזור או לא. תמיד לפני הטיסה זה נראה לנו הדבר הכי הזוי שאפשר, ובכל זאת הוא טס...למה? כי ר' נחמן אמר לבוא אליו בר"ה, וזהו. (בלי לפתוח פה ויכוח..)

ואיכשהוא תמיד הדברים המשמעותיים שעוברים עלינו מתחילים בתקופה שאחרי ר"ה.

ולגבי החסכון- מקובל ואף בדוק שמקבלים החזר על ההוצאה...כנראה שר' נחמן דואג גם לזה.

שר' נחמן דואג להחזרת ההוצאה.

שכר מצוות - מה' יתברך. לא להתבלבל בין הצדיק לבין הקב"ה!! יש בזה סכנת עבודה זרה ל"ע.

נסיעה לאומן - רק מתוך גישה אמונית נקיה מבלבולים מסוכנים שכאלה.

למנהלים: אם נמחקתי קודם בגלל הסגנון, מקבלת, והשתדלתי לשפר. אם יש סיבה מעבר - אשמח להסבר.

א. לטוס לאומן זו לא מצוה. ואין על זה שכר במובן הרגיל כמו שיש על שמירת שבת או כל מצווה אחרת.

ב. אין כאן בכלל בלבול בין ה' ובין הצדיק. נכון שלפעמים יש בלבול- אבל בכלל לא בנקודה הזו. זו לא מצוה שה' נותן עליה שכר כמו "לוו ואני פורע". זה ענין שהצדיק עוזר למי שבא אליו. זה הכל.

ואם גם זה נראה לך ע"ז- אז לדעתך כל הליכה לשמוע עצה ולבקש ברכה מצדיק, חי או מת היא ע"ז. גם ללכת לבבא סאלי ולבקש על רפואה זו ע"ז, וגם ללכת לרב אליהו זצ"ל ולבקש על מציאת זיווג זו ע"ז, לפי מה שכתבת.

ובכלל- אני מאוד רחוקה מהבלבולים המסוכנים שאת כותבת עליהם ואני מסכימה שהם קיימים.. אז אל דאגה...

להיות בגישה נכונה ולא מתוך מחשבת ע"ז ח"ו כאילו מבקשים ממנו על רפואה וכו'. לא הצדיק נותן! לא הצדיק 'עוזר למי שבא אליו'! ה' נותן. ה' עוזר. יש בחז"ל הרבה הזהרות על זה.

ככל הידוע לי הטיסות לאומן במשך השנה האחרונה התקיימו כולן כרגיל. אמנם חלק לא עברו דרך קייב אלא דרך נמלי תעופה אחרים.

אין טעם להפחיד סתם.

אמנם יש טעם לבדוק מה בדיוק קורה שם השנה, אבל לא להפחיד.

אין שם משטר. אדם לאדם זאב. ק"ו אם אתה יהודי.

אני הייתי מפחדת ואין ענין לבוא למקום סכנה. חסר לכם זכויות לשים על זה? 

סעו למירון, לר' מאיר, למי שאתם רוצים. 

מאוד מסוימים, וקברי צדיקים לא כלולים בזה והלוואי שיעלו את עצמותיו לארץ הקודש.

הרבה טסים ומרגישים התעלות, אבל איך אפשר להתעלות כשעוברים על ההלכה? עובדים את ה' או את עצמנו?

ולקבוע שטיסה לאומן נחשבת כעברה על ההלכה??

וכי את סבורה שאין לעשרות אלפי היהודים שטסים לשם במסירות נפש על מי לסמוך??

איזו עזות פנים! 

תביא היתר שמותר לאכול בורקס משולש. או היתר שמותר לשחק בלגו ירוק, אין לך היתר כזה כתוב, נכון?

תביא אתה מקום שכתוב שאסור לצאת מא"י לקבר"ץ.

ובכל זאת- אם אתה רוצה היתר- הרב נתן שטרנהרץ ציווה על בנו לצאת מא"י כדי להגיע לאומן ב"ה.

עכשיו תורך להביא רב שמתיר.

עקרונית, אסור לצאת מארץ ישראל אלא לישא אשה ללמוד תורה, ולצורך פרנסה ולחזור.

יש אומרים גם מצוות אחרות.

אז בוודאי שצריך "ראיה" לצאת ולא ההיפך.

[ואז - יש דעות לגבי יציאה לזמן וכו'.  הרב קוק אומר שמי שזה רבו, יכול לצאת לקברו]

השאלה היא לאיזה דברים מותר. ומה לגבי עראי, וכד'.

אבל בוודאי שקודם כל - יש בעיה ביציאה מהארץ; אח"כ צריך מי שחושב שמותר לנסוע לצורך כלשהו, להביא לכך ראיה.

פוסק הדור, עוקר הרים וטוחנם זה בזה, גדול הדור- 

הרב הגאון בימבה שליט"א וכו'.

מאיפה אתה מביא את הפסק הלכה הכ"כ ברור הזה שאסור לטוס לחו"ל??

ועוד במחי מקלדת ככה מתגאה להגיד שכל מי שטס לאומן עובר על ההלכה!!

תמהתי.

הרי עם הרב עובדיה זצוק"ל היה רוצה להוציא פסק כזה הוא לא היה מסתפק ב2 שניות של הקלדה, נכון?

בוא, תעמיק בסוגיא, תברר, תשאל רבנים. בוא נראה רב שאוסר ללכת לחו"ל בשביל דבר כזה. [לא רב שיגיד לך שיש קברי צדיקים בארץ, רב שיאסור לך לצאת.]

בהצלחה. ושתגלה את ההלכה, תחזור לפה ותקדיש קצת יותר מ2 שניות כדי לכתוב את מה שביררת.

אשריך.

נסיעה לאומן בראש השנה חלק א

נסיעה לאומן בראש השנה חלק ב

הרי ניכר על הדברים שנכתבו בתום לב.

וש"אסור לטוס לחו"ל" - זה לא חידוש.  השאלה לאיזו מטרה, זמן וכו'. בזה יש דעות.

ההבדל הוא שהיא זלזלה באלפי תלמידי חכמים ועשרות אלפי יהודים יראים שלמים,

והוא במישהי אחת.

אני אינני שופט והותרתי את שתי התגובות על כנן.

שהיא כתבה באופן שניכר לחלוטין שאין כוונתו "לזלזל". כתבה נקודה עקרונית שיש לשים לב אליה, לגבי היחס בין ה"הרגשה" לבין ההלכה. לגמרי בתום לב. אלא מאי? שבוודאי כאלה שמבססים דבריהם על ההלכה ובכ"ז נוסעים, אינם חשודים לעוות אותה בגלל ה"חשק" הזה שלהם.

אבל התגובה על דבריה, נכתבה בלעג, "הרב הגאון" וכו' - מה הענין...

[והראיה: שגם אתה הגבת על דבריה, "האיך מלאך ליבך" וכו'.. ואפילו סיימת בביטוי חריף במקצת. למה לא "מחו" על זה?.. אלא שבדיוק כמו בהודעתה, ניכר שגם זה בא מעצם הענין עליו אתה רצית למחות.  אבל בתגובה הנ"ל, זה כבר "גלש" יותר מידי. לגמרי]

ולא אתן דבריי לשיעורין.

כוונתי היתה שבמקרה הזה אין לה (או לאחרים) להתלונן עליו

לאחר מה שכתבה ובצורה שכתבה.

אז זו מחלוקת...

אני חושב שבהחלט יש מה להתלונן על כתיבה מאד חריפה ואישית, כלפי מישהי שניכר לגמרי שלא התכוונה ללגלג לאיש, ואמרה ממש "עניינית"; אלא שלא חשבה על כך, שבוודאי חלק מהם שהם לומדי תורה, ביררו שיש להם על מה לסמוך לשיטתם.  

לא נראה לי שעלה בדעתה "לפסוק" שזה אסור, כנגד פסיקה אחרת, כביכול. היה נראה לה, בתום-לב, שזה ברור..

ולכן - זה לא על אותה פאזה בכלל.  לגלגנות קשה ואישית ללא סיבה, ולא כתגובה לנסיון-פגיעה, זה ממש אסור.

https://a7.org/?file=20130826183942.pdf 

מש"ל.

אני מכירה את כל הסיבות למה לנסוע לאומן.

ועדיין, נוצר מצב שמשפחות שלמות לא נמצאות יחד בראש השנה.

יש לנו חבר שנוסע כל שנה. אשתו נשארת לבד עם חמישה ילדים. למרות שהיא נעזרת בהורים, העול עליה. והיא בכלל לא מתפללת בחג הזה כי היא עסוקה עם הקטנים, אין מי שיקל מעליה את העומס. התפילה של האשה לא חשובה? היא לא צריכה גם להתפלל?

אולי אני קטנונית אבל ככה מרגישה.

אישית אני נגד יציאה מארץ ישראל

אין לנו מה לחפש שם

קל וחומר אין לנו מה לחפש קדושה טומאת ארץ העמים 

אני גם נגד להיות לא ביחד כזוג וכמשפחה בחגים או בשבתות

זה הפך שלום בית

זה הפך חינוך הילדים לבית מאיר של תורה ואהבה ומשפחתיות

ויש אומרים שלא חיבת תפילת שמונה עשרה

ואפשר רק ברכות השחר, ברכות התורה ושמע ישראל ...

ותפילת שמונה עשרה רק פעם ביום או בשחרית או במנחה או בערבית...

(מאמינה שיש עוד פוסקים אבל זה החיוב והחילוקים שאני יודעת)

בר"ה עיקר החיוב של האשה זה לשמוע תקיעות (לדעת רוב הפוסקים אשה חיבת לשמוע תקיעות)

ותפילה זה כמו בכל יום + תפילת עמידה של אותו היום...

וכמובן שאפשר להתפלל את זה בבית !

מעידים על כך שתפילת ראש השנה היא חשובה לכל כך הרבה נשים. (בלי קשר למה שהן חייבות בראיה הלכתית מצומצמת, שלצערי אני לא בקיאה ככה שאני לא יכולה להשיב על זה)

האם החשיבות הזו היא בעינך פחותה יותר מחשיבות הבעל לנסוע לאומן?

בעיני לא.

זו ההשקפה שלי.

והשנה למרות שב"ה יש גם קטנה אני כנראה הלך והתפלל ליד המרפסת של בית הכנסת כדי לא להפריע לשאר המתפללות או ברוטאציות עם הקטנים של אחותי 

כמובן  כדי לזכות להמליך את ה' עלי שכן זו מהות החג ומלכויות יש בעמידה ובמוסף וברור שאיני רוצה לפספס זאת!

ואת כל מהות התפילה ומהות הקשר של ה' שזה לא רק חיובים וסיגים!

אך חשוב תמיד להבהיר מה החיוב ומה אינו

כי יש נשים שלפעמים עושות בחירות שגויות מתוך זה שהן חושבות שהן חיבות ובסוף את מה שהן באמת חיבות הן לא עושות..

לכן לדעתי חשוב לדעת מה את עושה, למה , וכו'...

למה כל אחת חושבת שהיא יודעת מה טוב יותר לחברה שלך או לנשים אחרות?

גם אם בעלי היה נשאר בארץ לא הייתי הולכת ליותר מתפילה אחת וגם אותה לא הייתי שורדת עד הסוף.

וגם אם יש אשה שכן חשוב לה אבל חשוב לה שבעלה יהיה באומן- אז היא עושה את שיקוליה ומחליטה.

לפי הרבנים שאני הולכת לפיהם- שהם פוסקים לפי שיטת הרמב"ן וסיעתו, עד לשיטות אחרונים --

אישה חייבת שתי תפילות ביום- שחרית ומנחה, ובזמנן.

למיטב ידיעתי תקיעות שופר בר"ה זה מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים לא חייבות, 

אבל נשות ישראל קיבלו על עצמן מדורי דורות כמנהג- ולכן יש להן חיוב בזה. 

(יוצא שאישה חייבת יותר להתפלל מאשר לשמוע תקיעות, אבל להתפלל אפשר גם בבית, ותקיעות צריך או ללמוד לתקוע לעצמך או שיבואו לתקוע לך. מלבד מה שתפילת ציבור בביכנ"X יש לה איכויות רוחניות מעולות.) 

*הכתוב כאן לא נועדלפסוק הלכה, שכל אחת תלך ללמוד את הסוגיה ותשאל את הרב שלמה לפסק הלכה. בהתאם לשיטת הפסיקה שלהם ובהתאם לנסיבות חייה הנרחבות.

מעניין שלא התייחס בהודעה שלי לסייפא - שהיא חשובה יותר מבחינתי

שלום בית

שמחת יום טוב של זוג ביחד

חינוך הילדים למצוות על ידי ההורים שלהם 

חשוב ביותר!!! ומי שנוסע לכל מקום שהוא לבד לחג- מפסיד את כל זה! 

במקום להיות נגד דברים שאחרים עושים שאת מפרשת אותם בצורה מסוימת

אפשר לכתוב "אני לא רוצה לצאת מהארץ, לי אין מה לחפש שם, לי זה פוגע בשלום בית, ומבחינתי זה לא טוב לחנוך הילדים"

אני למשל ממש לא חווה את זה כהיפוך שלום בית או נגד חינוך ילדים.

.

דווקא אני מרגישה שהצרכים של הבעל והאשה בראש השנה הם מאוד שונים. הבעל רוצה מקום להתפלל בו כמו שהוא אוהב והאשה רוצה שיהיה כיף עם הילדים, קצת עזרה ולהתפלל תפילה או שתיים (טוב, זה מה שאני רוצה בכל אופן).

וכשהוא באומן, כל הצרכים באים על ספוקם...

אם היה נשאר בארץ לא היינו מוצאים מקום שעונה על כל הצרכים.

בכל אופן, גם אם לחברה שלך קשה, מן הסתם היא מרשה לו או מעודדת אותו לנסוע כי זה חשוב גם לה.

ולגבי תפילה- מי אמר שתפילה צריכה להיות בבית כנסת? גם תפילה בבית או בגינה היא תפילתית לא פחות, אם לא יותר.

אבל היא יודעת שזה חשוב לו, אז היא בולעת את הגלולה המרה.

היא לא מספיקה בכלל לביה"כ, עייפה מלרדוף כל הזמן אחרי הילדים השובבים שלה. וככה זה כבר 8 שנים רצוף.

לא יודעת, לא נראה לי פייר.

(מילא שנה אחת, אבל כל שנה להשאיר לבד את האשה והילדים לבד בראש השנה?)

אני חושבת שרובם המוחלט של הגברים שמגיעים לאומן עושים זאת בהסכמת הנשים, ברמה זו או אחרת.

יש עוד הרבה ויתורים שאישה עושה למען בעלה או שהבעל עושה למען אשתו.

ולכן עניתי מה אני חושבת על הסיטואציה.

אח שלו טס כל שנה והבעלי ממש לא בקטע של לטוס הוא אומר שכל התפילות עוברות במערת המכפלה בארץ ישראל.

והאמת אני שמחה כי גם כך לא הייתי מסכימה לו לטוס. שיש ילדים זה כבר אחרת לעזוב משפחה ולהיות בחג בלי אבא- בפרט שהוא ממש לא ברסלב.

ופעם אחת כשהיינו מאורסים. והוא ממש לא ברלסלב.

אחרי החתונה הוא ממש לא חשב על זה יותר.

חוץ מהשנה שפתאום קצת התחשק לו כי חבר נוסע פעם שניה (נשוי עם 4 ילדים וגם לא ברסלב)

חשב לקחת את 2 הבנים שלנו, כי איזשהו עניין להביא בנים עד גיל 7.

האמת שמצד אחד לא דחפתי אותו ועודדתי לזה, אבל גם לא היה לי אכפת להישאר עם הקטנה חג אחד.

(בכל אופן יש הרבה שאומרים שזו זכות גדולה)

אבל הוא ירד מזה לבד, מסיבות כלכליות ואחרות.

מה העניין לא להיות עם המשפחה בחג????

סליחה על שאלות הכפירה אבל.....

מה העניין של הנסיעה לקבר של ר' נחמן?

למה דווקא ר"ה?

למה עדיף הקבר הזה ע"פ קבר אחר?????

לגבי החוויה- כשמה כן היא, חוויה, משהו אישי וסובייקטיבי.

מצטערת, אבל אני חושבת שאם אנשים היו מגיעים לביהכ"נ הר"ה מאותו מקום ובאותה מוכנות שהם מגיעים לקבר של ר' נמחן אני לא חושבת שהחוויה היתה שונה.

אגב, לגבי השנה, נראה לי שאומן לא רחוקה מהאזור שבו יש עכשיו מלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

בכל מקרה לא הייתי מתקרבת לשם.

להם האו"ם לא מפריע

אין ענין מיוחד לא להיות עם המשפחה בחג. לא נוסעים כדי לא להיות עם המשפחה...נוסעים כדי להיות עם הצדיק.

וזה דבר שהיה מאוד מקובל בכל החסידויות באירופה, שהחסידים היו נוסעים לחגים לרבי שלהם ןמשאירים את נשותיהם. לא המציאו את זה הברסלברים של היום.

דבר שני- מה הענין? כדי להבין את זה לעומק צריך ללמוד את זה. אבל בפשטות- ר' נחמן בחייו אמר שהמתנה שה' נתן לו היא ר"ה שלו, וציווה על חסידיו להיות אצלו דווקא בר"ה. אחרי פטירתו תלמידיו המשיכו את המסורת והנהיגו להגיע לאומן בר"ה, מתוך הבנה שצדיקים במיתתם קרויים חיים. כמו כן- לפני פטירתו ר' נחמן אמר בפירוש לביתו שאחרי שהוא יפטר מהעולם הוא יהיה לידם- כאילו הוא נמצא בחדר לידם.

אם לומדים יותר לעומק רואים שלנסיעה לצדיק יש משמעות חשובה בהבאת הגאולה.

ועל כן- דווקא בר"ה, ודווקא הקבר הזה.

לגבי החוויה- נכון שזו מן הסתם חוויה מאוד משמעותית (לא הייתי שם בר"ה...), אבל רוב האנשים , לפחות אלו שנוסעים באופן קבוע, לא נוסעים בשביל החוויה. בשביל חוויה לא מוציאים כל שנה 3000 ויותר ש"ח ונפרדים מהמשפחה לשבוע.

מי שטס באופן קבוע זה כי הוא מרגיש ומבין שאצל ר' נחמן כל אחד מקבל את התיקון לנשמה שלו. מי שטס יודע ששנה שהיית באומן נראית אחרת משנה שלא היית. ומי שטס קבוע הרבה פעמים זה נראה לו הזוי לגמרי אבל הוא טס כי ר' נחמן אמר לבוא אליו.

המלחמה לדעתי דווקא לא באזור שם אל צפונית יותר.

ולגבי מי שכתבה למטה שאסור- אז בבקשה שלא תפסוק פה חופשי, כי רבים וטובים כתבו שמותר לצאת לחו"ל ע"מ להשתטח על קברי צדיקים.

ועוד דבר- כל האנשים והרבנים שכל שנה נזכרים לצאת בפומבי נגד הטיסה לאומן- מוטב היו מוחים על התופעה שרווחת גם בציבור הדתי לצאת לנופשים בחו"ל, נופשים שהם ממש לא ע"מ להשתטח על קברי צדיקים.

אבל מכיוון שהמחאה מצדם נשמעת בריש גלי רק על הטיסה לאומן ולא על טיסות הנופש לאירופה- הרי שזה מעלה חשש שההתנגדות שלהם היא לברסלב ולא לעצם הטיסה.....

כל רב שאוסר לצאת לקברי צדיקים אוסר גם לצאת לנופשים.

מאיפה המצאת את זה, אני לא יודעת...

ההבטחות שלו היו מצוינות למציאות הגולה שהיתה אז...

כל דבר לזמנו...

זה נשמע יפה או מלומד אבל על מה זה מסתמך?

ברור שמי שאומר לא לצאת לאומן אומר גם לא לצאת לנופש. (וברור שרובם המוחלט של הטסים לאומן לא היו במקומות אחרים בחו"ל...מכירים רק את שדה התעופה בקייב ולא בלונדון או ניו יורק)

אבל הענין הוא שתמיד לפני ר"ה יש דיונים אינסופיים על זה בכל מקום- ואז רבנים, כמובן, אומרים שאסור לצאת מהארץ, וכותבים על זה בעלונים וכד'.

אבל, האמירות האלה נגד יציאה מהארץ נשמעות בפומבי ובריש גלי רק לפני ר"ה. לא בתחילת החופש הגדול, למשל- שאז כולם מתכוננים לנופש השנתי בחו"ל. (אולי אני טועה, אולי אני לא קוראת מספיק עלונים או לא קוראת בכלל...אבל זו התחושה)

אם כל הכותבים והקוראים לא לצאת לארץ היו עושים זאת ביתר שאת כנגד תופעת הנופשים בחו"ל- מילא.

אבל מכיוון שלא נשמעת קריאה ציבורית או קריאת רבנים נגד הטיסה לנופשים- אני מניחה שיש כאן איזו התנגדות סמויה לעצם הענין של ברסלב.

שיתרום אותם לנזקקים או יחליף את התפילין שלו לתפילין לכתחילה ולא בדיעבד או בתים לא מהודרים!

שיהדר במזוזות שלו ברכישת תכשיטים לגברת בלפנק את ילדיו בחופשה בישראל בדיבוק המשפחה

ובאמת נראה לי שכל אחד יעשה את שיקוליו הכלכליים לפי סדרי העדיפות שלו.

ואם זה לא ישמח (או חלילה יצער ) אותך בחג אז זה בעייתי.

(מעבר לבעיה של יציאה מארץ ישראל לחו"ל)

אני לא נגד מוחלט אבל-

יודעים למה רבי נחמן ביקש להקבר שם?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%9F

אותם אלו שהולכים לשם מפרנסים את צאצאיהם הרוחניים והפיזיים של אותם אלו שטבחו את כל הקהילה היהודית שם.

20000 יהודים.

נקודה למחשבה.

טוב באמת- כולם יודעים שיש בעיה מסוימת בפרנסתם של האוקראינים.

אבל א. כל אירופה מלאה בצאצאים של טובחים, רוצחים ושונאים. ובכל זאת אנשים טסים לאירופה ואף אחד לא אומר להם- צרפת? קחו בחשבון שלפני 50 שנה...או לפני 500 שנה....

ב. בסך הכל ההכנסות של האוקראינים הן לא כ"כ גדולות כמו שחושבים. כל הציוד והאוכל מובא מהארץ או מארה"ב, והכסף שעובר אליהם הוא על הדירות שהם משכירים. האם באמת אוקראינה עושה שם את הכסף הגדול של השנה? קשה לי להאמין.

נראה לי שמסעות התלמידים לפולין מכניסים לאנטישמים שם הרבה הרבה הרבה יותר כסף כל שנה מאשר החסידים ששוכרים דירות מעפנות בחלק הישן של אומן...

כך שרוב רובו של הכסף הולך על הטיסה, והשאר על הלינה, ברובע הכי עלוב של העיר.

אוכל לא קונים שם, וכמובן לא בגדים או מתנות לאשה וכד' כך שביחס לכל טיול אחר בחו"ל הנסיעה לשם לא נחשבת כמכניסת כסף לתושבי המקום.

מחילה, זו סוג של צביעות (שאיני יודע אם מגיעה מצד הכנות והקדושה וד"ל) לזעוק כנגד נסיעתם לשם בציווי האדמו"ר שלהם בזמן שאין מוחה פה ומצפצף על טיסות רגילות לאירופה (ובכל מדינה אני יכול למנות לך מעשי רצח נתעבים לא פחות ממה שתואר ביחס לתושבי העיר אומן), שלא לדבר על הטיולים לפולין שכוללים שהות בבתי מלון, מדריכים, כניסות לאתרים והוצאות רבות אחרות לטובת המשת"פים של הגרמנים

לגופו של עניין:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%9F_(%D7%A2%D7%99%D7%A8)

אם יש חברות תיירות ששוה להן להעסיק שם אנשים אז כסף נכנס לשם.

אם נחשיב את הבדל ההכנסות בין ישראל לאוקראינה אז אנחנו נותנים להם לא מעט.

קראתי קצת יותר.

בהתחלה חשבתי שתושבי אותה עיירה רצחו את היהודים שם.

חשבתי שריכוז כזה של רשע אסור לפרנס.

מהקריאה הנוספת התברר לי שחילות הקוזאקים הם אלו שרצחו את תושבי העיר.

עדיין אנטישמים שנואים.

אבל בדרגה פחותה יותר.

אני מושך את ההערה.

עקרונית:

ברור שמצד אחר ארץ ישראל עדיפה על הכל, ומצד שני המציאות לא מושלמת ויתכן שיש כאלה שיתקרבו שם יותר.

וכמה בורות.

מי את/ה ומה את/ה שתגדיר/י שהטיסה היא באצטלה של עבודת ה'?

למה בכלל צריך לשפוט או להתערב בעבודת ה' של אחרים? שכל אחד ידאג לעבודת ה' שלו.

ללא הצדקה? יש הרבה הצדקה. עיין בספרי רבני ברסלב, תשמע כמה שיעורים ותמצא הצדקה.

המחשבה הזו שכולם צריכים להאמין באותו דבר, לחשוב אותו דבר ושיש רק אמת אחת היא מטריפה!!

תשחררו כבר....

מי שלא רוצה שלא יטוס, סבבה. ומי שרוצה שיטוס- למה אם בעלי טס זה צריך להיות ענין לשיפוט של כל אחד אחר?[

אתם מכירים אותנו? אתם יודעים מה עובר עלינו?

אתם בכלל יכולים להתחיל להבין את גלגל ההצלה שנקרא ר' נחמן??????

כל המדברים גבוהה גבוהה, הדוגלים בלא לטוס.

לו פעם אחת הייתם טסים הייתם מבינים על מה אנחנו מדברים.

כמה אנשים פה ובכלל החיים שלהם ניצלו- פיזית ורוחנית רק בזכות ר' נחמן?

לא, לא רק אלה מהחוזרים בתשובה של הסיפורים. אנשים שמסתובבים ברחובות שלכם, שכנים שלכם.

כן. הם נושעו ועלו על המסלול האמיתי של עבודת ה'. עבודת ה' אמיתית, כנה, פשוטה.

הם נושעו והמשפחות שלהם נושעו. לא במופתים אלא באמת גדולה ופשוטה. שבאה מאומן.

אז מי בכלל יכול לפתוח את הפה על הדבר הזה?

מי שמעולם לא התחבר לר' נחמן- למה שיבין את הטיסה לאומן?

בחיאת, תנו לנו לחיות איך שאנחנו רוצים. ואם כ"כ חשוב לכם למחות- אני יכולה לספק רשימה ארוכה של דברים שרצוי למחות נגדם.

אלא בזכות העובדה ששם הם הרגישו (בלי צדק) שהם ממש מדברים עם השי"ת ואז תפילותיהם עשו פרות

אם הם היו מבינים שה' מקשיב לתפילה שלהם גם בבית הכנסת בשכונה עם הרעש של הילדים 

וההוא שמדבר בלי סוף בתקיעות היו מתפללים בלי לעזוב את המשפחה ולשלם הון באותה כוונה 

והפרות היו אותו הדבר.

50 או 70 אלף איש הם לא טפשים.

הם לא צריכים שיסבירו להם בטוב טעם שה' שומע אותם גם בבית הכנסת...הם ברסלברים....הם מדברים עם ה' כל הזמן בשדה ובאוטו, ומאמינים בכל לבם שה' שומע תמיד.

אבל שוב- מי שלא מחובר לר' נחמן, ומי שלא היה באומן- פשוט לא יכול להבין את זה, ותמיד יראה את זה מבחוץ. ככה זה. כשנמצאים מחוץ ללב הענין אז אף פעם אי אפשר להבין אותו עד הסוף.

הלא בשרשור זה ממש הביאו לך ראיות מפי ספרים ומפי סופרים שאין בכך שום בעיה, ולהיפך, ואילו את בוחרת לפסול כל אותם יראים ושלמים שהלוואי והיינו מגיעים לקרבת אלוקים לה זכו שנוסעים לשם במסירות נפש בכל שנה ושנה ולטעון כאילו הם עושים זאת לא לשם שמים אלא ב"איצטלה"..ו"ללא הצדקה".

עצוב לי

שהבעל צריך להתחנן?

ממתי בן זוג מתחנן למשהו??

לקבוע שעה שבה היא צריכה ללכת לישון.

ושתנהל את המשימות שלה עד אז.

כדאי לבדוק מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת.

זה יכול להיות קושי בהתארגנות, קשב וריכוז וכו'.

לפעמים זה משתפר עם הזמן, כשגדלים שצריכים לקחת יותר אחריות.

ב"ה זה לא נראה קשב וריכוז או קושי בהתארגנות, נטו דחיינות. היא ידעת לסדר מאד יפה רק לא בא לה לעשות את זה ברגע הראשון.

מקווה שיתאזן קצת...

תודה!

כי אם כן - היא לא עושה את זה בכוונה...

ומצד שני - אפשר ללמד אותה דרכי התנהלות מותאמים לקשיי קשב, ואז היא תוכל לצמוח לתפארת.

לא להשליך עליה חיים של מישהו אחר.

תכונות דומות לא מביאות לחיים דומים.

היא לא הוא, יש לה בוודאות עוד שלל תכונות, יתרונות ויכולות, שיכולות להביא אותה לכל מקום שהיא תבחר.

הדרך הכי טובה לבן אדם לקחת אחריות היא שלא לוקחים בשבילו את האחריות.

כשהוא מתמודד עם התוצאה של המעשים והבחירות שלו.

ועכשיו זה בדיוק הזמן לתת לה לטעות וללמוד לקחים בעצמה - כשטעויות שתעשה הן מינוריות ולא משמעותיות.

תנו לה לאחר, לפספס, אל תנסו להעיר לה כל הזמן או להזכיר לה שוב ושוב.
 

והכי חשוב לא להתנהל מתוך חרדה שאולי היא תהיה אותו אדם שאתם מפחדים שהיא תהיה.

כי היא כנראה לא, אבל אם תקחו את האחריות במקומה אולי היא באמת לא תלמד לקחת אחריות ותהיה כזאת.

היא עייפה? כשזה מפריע לה, היא תלמד לקחת אחריות, כשזה רק מפריע לך - היא לעולם לא תלמד, במקרה הטוב תציית עד שתתבגר.

נשמע שאיך שאתם מתנהלים בבוקר זה כיוון מעולה.

אם זה מפריע *לה* ומקשה *עליה* והיא זאת שלא מצליחה להתמודד עם זה למרות שמנסה, אולי כדאי לחשוב על דרכים שיעזרו לה.

חיפשתי כיוון מחשבה חינוכי עבורי, איך להתנהל מולה. 

והיא ברחה לכל החדרים בבית. כשניסינו להלביש לה נעליים, היא בעטה בנו בכוח.

האם נבנתה תוכנית בשיתוף היועצת והפסיכולוגית?

צריך לדעת שהמנעות היא דבר שמתפתח, ככל שהיא תישאר יותר בבית יהיה לה קשה יותר לחזור.

צריך מצד אחד להציב גבול ומצד שני לסייע לה להירגע וללוות אותה בתהליך.

אם בי"ס לא הצליח לסייע הייתי הולכת אפילו באופן פרטי לפסיכולוג חינוכי שיעזור לכם להחזיר אותה

ילד חייב ללכת לבית הספר מכוח החוק. הנוכחות של ילד בביהס נאכפת על ידי קצין ביקור סדיר שהוא עובד אגף החינוך ברשות.

לכאורה הוא אמור להיות מעורב בתהליך וביהס אמור לערב אותו (שוב, מכוח החוק). הרבה פעמים יהיו לו רעיונות טובים איך לעזור.

ילד לא מתעקש להיעדר מבית הספר באופן קבוע סתם בלי סיבה.

זה לא נשמע כמו סתם פינוק.

יכול להיות קושי חברתי, לימודי, מול מורה מסוימת ויכול להיות קושי או לחץ מסוים בבית שמקשים עליה ללכת לבית הספר.

אל תדחקו בה, גם במחיר של ימי חופש מהעבודה או במחיר של בית ספר רחוק יותר.

גם ילדים שטוב להם בבית הספר מעדיפים לפעמים להישאר בבית, אני מרשה לילדים שלי פעם בכמה זמן לבחור יום חופשי מבית הספר, זה לא נשמע המקרה שלכם.

אני לא מבין גדול מדי, אבל שווה לבדוק (ולו כדי לשלול) את האופציה הזו.

תראה, אני לא מאלו שאהבו ללכת וגם אצלי זה היה מאבק יום יומי בתור ילד (והיום בתור מבוגר יש לי אתגר דומה - קצת אחר עם הבכור שלי).

היא עושה בבית משהו? או שהיא כל היום מסתגרת?

הבן שלי עשה לנו את אותו הדבר. בתחילה נתנו לו להשאר כדי לוודא שהכל בסדר במוסד. אחרי כמה ימים שניסינו לקחת אותו ולא הסכים לרדת מהרכב או ברח מהחיידר, שיתפתי את אמא שלי יום אחד שההיתי חייבת לצאת לעבודה והילד לא הסכים לזוז שתבוא אלי לבית שלא יהיה לבד.

היא הגיעה, לא היה צריך הרבה, הציבה עובדה שהוא יוצא איתה תוך חמש דקות.

הוא התלבש מיד ויצא איתה. ליד התלמוד תורה היא פגשה את אחד מחברי הצוות שהיא מכירה מהשכונה. והוא לקח אתו איתו. ליד החבר צוות הנ''ל הילד התפדח לברוח .

ומאז שקט. הילד הולך ומפסוט וכל כך משוחרר.

לפעמים הילדים קולטים אותנו שאנחנו נוותר להם. וצריך מישהו חיצוני וחזק מספיק שהילד מבין שאין ברירה, הוא הולך 

כדי להתמודד עם זה. 

כנראה היא פיתחה חרדה מ'נטישה', שלא יחזירו אותה הביתה בסוף היום, אגב זו חרדה שיש להרבה ילדים, אבל רובם מצליחים להתגבר עליה עם התערבות קצרה.

במקרה של הבת שלכם, נשמע שזה התפתח למשהו גדול, וכדאי לכם לקבל הדרכה מתאימה.

אני ממליצה מאד ללכת להדרכת הורים בגישת 'הסמכות החדשה'. גישה קצת אחרת מהדרכות הורים רגילות וצריך מטפל שהתמחה בשיטה.

היא מיועדת בדיוק למקרים כאלה, ואני מכירה כמה מקרים דומים שזה ממש עזר ופתר את הבעיה. (אפילו אצל ילד ששנתיים לא הלך לבית ספר והם ניסו המון דרכים להחזיר אותו, וכשעשו תהליך של הסמכות החדשה זה פתר את הבעיה).

מצרפת קצת מידע על הגישה ואיך לפנות אליהם הדרכת הורים בגישת הסמכות החדשה - מרכז הסמכות החדשה

בהצלחה!!

שהעיקר זה לדבר איתה.

ילד לא סתם מסרב להגיע לבית הספר. כנראה משהו מאד רע לו שם. האם היה מקרה שאחיה לא הוציא אותה? כן כדאי להקשיב למה שהיא עברה ולנסות להבין מה קרה שם, מה היא הרגישה, ועם זאת זה נשמע יחסית קיצוני בשביל להתמיד בלא ללכת לבית הספר בגלל זה לאורך זמן.

איך לה בלימודים?

איך לה מבחינה חברתית?

יש לה חברות? היא מצליחה? היא שמחה?

מה היה עד עכשיו, היא לא התלהבה ופתאום לא רצתה או שתמיד היה טוב ובבת אחת היא לא רוצה?

האם היא כבר נשארה בבית כמה ימים? לפעמים אחרי שילג נשאר בבית כמה ימים הוא מעצמו רוצה לחזור.

בכל מקרה נשמע שהמפתח הוא שיח עם הילדה, הבנה עמוקה של מה שקורה איתה (לפעמים יש ל"ע מקרים של פגיעה, או של חרם, וילד לא סתם מתנגד)

לנסית לתת לה כמה ימים להיות בבית ולראות אם זה משתנה, כמובן לדבר על החוייה שהייתה כשאחיה לא בא.

אם זה לא מספיק, אז הדרכת הורים, ובמידת הצורך גם טיפול רגשי עבורה.

ומוסיפה:

איך היא בבית? שמחה? שותפה לפעילויות ביתיות?

ואיך היא מחוץ לבית שלא במסגרת בית הספר - כמו למשל אצל סבא וסבתא?

האם בעבר היא כן הלכה ללימודים בשמחה?

בכל אופן, אם בבית הספר לא יודעים איך לעזור, אז כדאי לפנות לטיפול מחוץ לבית הספר - במרפאת בריאות הנפש בקופה או אצל פסיכולוג פרטי. (אם יש באפשרותכם אז עדיף ללכת בפרטי כדי לטפל כמה שיותר מהר)

בהצלחה.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

טעימים ורק אז להתחיל שירים ודברי תורה

אצלנו זה מושך את הגדולים ומימלא כל האווירה משתנה.

עשינו איתם גם שיחה מקדימה "מה כל אחד מביא איתו לשולחן שבת?". והם משתדלים יותר שתהיה אווירה נעימה

מי שאומר דבר תורה אנחנו עפים עליו ממש

גם יצרנו מחרוזת שירים קבועה, כל אחד בחר שיר ואנחנו שרים לפי הסדר- את השיר של אבא, אח''כ את של אמא את של הבכור וכו'

אגב לא חייבים את כל אורך השיר..

בשבתות הראשונות קיצרנו כמה שאפשר העיקר שתהיה חוויה טובה ושישאר טעם טוב

אח''כ לאט לאט הילדים כבר נשארים ונמרחים יותר בשולחן.. ואני משתדלת גם להעלות דיונים מה קורה באותו שבוע

למשל "מה אתם חושבים על מה שקרה בהפגנה השבוע" וכו' זה מחבר אותם

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם