אינה פוסלת אותה מצד מעלתה, אלא שיקול של התאמה סובייקטיבית לענין נישואין.

שואלים פה גם על דברים הרב פחות מהותיים.

בגלל שזה כ"כ סובייקטיבי, אני לא מבין מה העניין של השאלה!

וגם את השאלות האחרות שהתשובות שלהן סובייקטיביות, אני לא מבין למה שואלים אותן פה..

זה ממש לא מועיל, ואפילו יכול להזיק במקרה שזה נוגע במקום רגיש אצל חברים כאן!

אבל זה "לכאן ולכאן"...

אני לכתחילה לא הייתי מעלה כלל שאלה כזו כאן. הרי זה יכול לפגוע באנשים ממש טובים וצדיקים.

אבל כשהעלו - וכולם אומרים "מה הבעיה" - אז יש חשש לאידך, שהשואל שעבורו זה משמעותי, יחשוב שהשאלה אינה לגיטימית ואין כאן משהו "סובייקטיבי" שמותר לשקול, יתעלם "בכח", וכבר ראינו תוצאות הרסניות גם מדברים כאלו.

אז לכן, אין לי ברירה, ומתוך שאני חס על השואל - אני מרגיש חובה "לאזן" ולומר שיש גם היתכנות לצד כזה - ללא קשר למעלה האישית של מי שמדובר.

אבל שוב - הכי טוב שלא יעלה. למה להכאיב לב של אנשים שעשו מאמצים גדולי לפעמים להגיע לאן שהגיעו, ולהעלות אותם כאילו הם "שאלה"..  הם קודם כל בני אדם, ככולנו..

אמור להשתקלל עם הנתונים האחרים מסביב.. 

בתור "עוד" נתון זה לא מה שהיה גורם לי לשלול

נפגשתי עם לא מעט כאלה

ואפילו יותר מכך, אני הייתי רוצה להתחתן עם משהיא שההתקדמות בקשר עם ה' היא מהותית לה ולא סתם כי כך היא גדלה (זה כמובן לא אומר שמי שהיא דתייה היא לא כזו, אלה שמי שהיא חוזרת בתשובה היא כן כזו)

אבל קשה, קשה מאוד

תלוי באדם, עד כמה דברים מסויימים יכולים להפריע לו.

ותלוי באיזה שלב חזרה בתשובה וכו'.

ואין לכך כל סתירה למעלתה.

אינו דומה בחור (או בחורה, לצורך העניין) שלפני רגע החליט לעשות מהפך בחייו,

ואין לדעת האם בזה הוא יפסיק לנוע או שמא יחזור שוב בשאלה,

לבין בחור ששנים חי ושוחה בעולם התורה והכל בנוי היטב ומבוסס יפה

הגיוני

לי אין העדפה רשמית , מה שיבוא מתאים לי
 

מעיד לרוב על נפש ובחורה איכותית ביותר, אני ממש מעריץ חוזרים בתשובה, אחדים מהחברים הכי טובים שלי הם חוזרים בתשובה, ואני לחלוטין לא מפחד מזה או ממשפחה שלה שלא דתית.

[עריכה - כעת ראיתי שכתבת שהמשפחה חילונית למהדרין - אז אתקן, במקרה אצלי גם משפחתה כבר לא היית חילונית למהדרין, ובכל מקרה אני מקווה שתשובתי לא הייתה משתנה גם במקרה כזה...]

גם במשפחה דתית, יתכן שיש אחד או שנים שהתפקרו, אז בגלל זה נעניש את אלה שלא התפקרו ונמנע מהם להתחתן?!

"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו.."

אפילו בעדיפות ראשונה

רק חבל שאתה בן 
 

ביי אני יחזור עוד חודש ככה 
 

עד אז,

תהנה מהספק...

אני ממש לא טרול

אתה יודע אנשים דתיים אוהבים גם לצחוק זה לא משהו פסול

בהתחלה שכתבתי "אני פנוי" כתבתי את זה בצחוק במחשבה שזה בת

אחרי זה קלטתי שאתה בן אז בכלל יצא מוזר
 

חוזר בתשובה רציני וצדיק ממשפחה חילונית למהדרין.

כמובן תלוי כמה זמן הוא בתשובה וכו'.

השאלה לא במקום.

השאלה אפילו לא בודקת את הרמה הדתית של האדם!

אז, מישהו שומר מצוות שהמשפחה שלו לא,

 בגלל שיהיה לא נעים להתארח אצלם ('מה מותר לאכול')- לא להתחתן עם מישהו?

לאיזו רמה של בדלנות הגענו?

אז שהיא תלך להציל חיים ואני אשמור על הילדים אחרי הגנים/בתי ספר, ואכין לה את ארוחת הערב החמה כשתחזור לבית הערב עייפה, או לחלופין אביא לה מנות בקופסא לבית החולים (מניסיון - מבאס להסתמך על אוכל של בית חולים...בין בתור מטופל בין בתור מטפל).

מגניב איך עניתי תשובה סופר רצינית לשאלה שככל הנראה לא נשאלה ברצינות... אני כזה ייקה

במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. לא אני אמרתי אלא חז"ל. הבעיה היחידה שיכולה להיות עם זה, זה שבעלי תשובה עלולים להקפיד על קוצו של יו"ד ולהגיע לקיצוניות כזאת שתמרר את חיי הדתי "המקורי" . לפעמים, מתוך חוסר הבנה או חוסר ידיעה, הם גם עלולים להוסיף "דינים" שלא קיימים. אבל, אם יש להם אופי נוח, ואם הם מבינים שבן/בת הזוג הדתי "המקורי" יודע מה שהוא עושה, ובמקרים חריגים אפשר לשאול את הרב, אז אין בעיה כלל.

אני נשואה באושר לאדם שחזר בתשובה בנערותו.

החזרה בתשובה ,זה לא העניין מה שמשנה מי האדם מולך.

וגם על ימים נוראים ועל עוד כמה דברים. כמו מוסר ויושרה.

הוא לא שאל מה מעלתה - 

אלא לגבי השלכות ספציפיות שנוגעות לנישואין. לכשלעצמו זה לגיטימי לגמרי. ויש לפעמים גם הבדל בין בנים לבנות בכמה עניינים.

לגבי לשאול דברים כאלה ב"פורום", גם אני חושב שלא טוב. עלול לפגוע שלא בצדק בבנות טובות ומעולות.

ממש לא התכוונתי לפגוע ח"ו ולהוריד ממעלתם של החוזרים בתשובה. להפך, אני חושב שכמו שאמרו פה לפני שהמעלה שלהם יכולה להיות גדולה יותר..

הנקודה שרציתי להתמקד בשאלה היא עד כמה חשוב שגם המשפחה של הצד השני תהיה משפחה טובה ותומכת ולא רק הבעל או האישה. זה יכול להיות כל דוגמה אחרת, למשל הורים גרושים או משפחה הרוסה..

אני מצטער שנתפסתי דווקא לדוגמה של חוזרים בתשובה וזה היה נשמע קצת שזה בא מתוך זלזול ח"ו במעלתם של החוזרים בתשובה. אני מאד מעריך ומכבד חוזרים ותשובה ולי אישית לא היה שום בעיה להתחתן עם אחת כזאת.. במידה וההורים שלה מסכימים ומקבלים זאת.. (אגב ההורים שלי בעצמם שניהם בעלי תשובה..)

ואני חושב שמי שכותב תגובות פזיזות כאלה שמי ששואל שאלה כזאת יכול לוותר על חודש אלול, היה צריך בעצמו לחשוב פעמיים האם תגובה כזאת מתאימה לחודש אלול.. צריך לדון כל אדם לכף זכות..

אם היית מנסח כך מתחילה, לא הייתה בעיה.  

ו... אני הייתי יוצאת עם חוזר בתשובה, בהחלט.
אבל לא עכשיו איזה אחד שגילה את ה' ויהפוך לדוס.
 

חוזר סבבה זה לא רע..

למה מה זה נראה לך אחד שחוזר בתשובה? אחד שאיבד את ה'? זה בדיוק אחד שמגלה את ה' מחדש...

מה זה "חוזר סבבה"? עושה מה שבא לו?

מה ההבדל בין חוזר סבבה לדוס, מבחינת רמת החיוב לקיום מצוות? "חוזר סבבה" יקיים מה שבא לו? אז איזה חזרה בתשובה יש כאן?

נבהיר - מדובר באדם שהחליט שכעת  הוא מרגיש מחוייב לתרי"ג מצוות. אנא, הסבירי מה בין "חוזר סבבה" לבין "דוס"?

אתה באמת לא מבין למה היא התכוונה או שהתעצבנת על הטרמינולוגיה שהיא השתמשה בה?

מעמת אותה עם ההגדרות של עצמה. וגם כדי לוודא שהיא באמת התכוונה למה שאמרה...

לא קשור ללהתעצבן. אדם שחוזר בתשובה מחוייב לשמור תרי"ג מצוות. דוס, מחוייב לשמור תרי"ג מצוות. אני רוצה שהיא - אם היא מוכנה כמובן - תסביר לי מה ההבדל הגדול בין אדם שמחוייב לשמור תרי"ג מצוות, שהוא "סבבה" לבין אדם שמחוייב לשמור תרי"ג מצוות שהוא "אחד שגילה את ה'...דוס...".

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.