מוצרי מותגים של חברות  גדולות /חשובות , ולקנות חברות פחות מוכרת ....

זה יוכל לחסוך די הרבה . מניסיון שלנו .

למשל : חבות כמו : אוסם ,תלמה, עלית ..... וכאלה

אשפר לקנות בחברות כמו : המותג , טעמן , כרמית......

* קורנפלקס של תלמה מול קורנפלקס של המותג (ברמי לוי ...) היה שונה במחיר בכמה שקלים.

*   קטשופ של אוסם מול המותג /טעמן (לא זוכרת ) גם כן הפרש במחיר , של כמה שקלים.

תקפיאו הרבה

דברים משומרים

להתמקד במזון הממש חשוב ולוותר על חטיפים למשל

הסעיף של האוכל יצא יקר לחודש...

אלא אם כן נישאר רעבים

דווקא ביצים הן אוכל בסיסי וחשוב. מאוד בריא. דווקא כשאין כסף לבשר או עוף או דגים -- ביצים הן תחליף מצוין. לפחות ביצה אחת כל יום לכל ילד. לילדים בדרך כלל עדיין אין בעיה של קולסטרול, כך שביצים תורמות להם המון. אפשר לעשות חביתות עם קמח מצה או פרורי לחם וכך זה משביע. זה עושה הרבה אוכל מביצה קטנה. גם לפחות שתי כוסות חלב כל יום לכל ילד. חומוס וטחינה הם גם אוכל בריא. אפונה ושעועית גם כן. מלבד זה חיוני שילדים יקבלו ירקות ו/או פרות. לא ידוע לי איפה את גרה אבל יש חנויות יותר זולות  כמו למשל החנות שבכניסה לישוב "קדימה". החנות נקראת 3.80 נדמה לי. הכל נמכר שם ב- 3.80 ש"ח לקילו. חוץ מזה ביום ששי אחר הצהרים גם בשוק וגם בסופרמרקט נוהגים להפחית את המחירים. קטשופ זה דבר מיותר. כל החטיפים מיותרים. כמובן, בדרך כלל, פרות וירקות העונה הם הכי זולים, אם כי השנה הכל מאוד יקר. לחם אחיד זול יותר [אם כי כנראה פחות בריא]. אם אין לילדיך נטיה להשמנה, תוכלי לבשל דייסה של סולת עם חלב. זה זול ומשביע והחלב נותן את התזונה הדרושה. אם יש לך חצר, אולי תגדלי שם קצת ירקות? [כפי שאת כותבת, את לא חוששת לעבוד קשה. יש אפילו אנשים שנהנים לגדל ירקות.]

מה שיעזור לך הכי הרבה, זה לייצר קצת כסף. אולי תכניסי הביתה תינוק או שנים ותהיי להם לשמרטפית. אולי תוכלי לתת שעורי עזר בביתך. תלוי אם את יכולה לצאת מהבית.

שתהיה לך שנה טובה ושמצבך הכלכלי ישתפר מאוד. כל טוב לך !

אני לא נותנת לילדים שלי יותר מחצי כוס- כוס חלב ליום. 

וביצה- לפעמים כן לפעמים לא.

בכלל אנחנו רגילים לאכול הרבה יותר חלבון ממה שאנחנו באמת צריכים. וגם צריך לקחת בחשבון את החלבונים ש"מתחבאים" בתוך הפחמימות- למשל בלחם ובאורז.

ראיתי שהמגיבים אחרי נתנו הרבה רעיונות מצוינים אז לא אחזור עליהם, חוץ מדבר אחד- אני קונה חזה עוף כשיש בזול, קוצצת ומקפיצה ומכניסה עם הרוטב של הפסטה/ האורז זה משדרג ובריא ועולה ממש מעט (בערך כמו ביצה לאדם) כנ"ל לגבי בשר- אני קונה במבצעים של רמילוי לפני החגים הרבה- ואז טוחנת ומקפיאה בקופסאות של חצי קילו- ומוסיפה לכל מיני תבשילים. טעים וזול.

ולגבי עבודה- מה עם קופאות בסופר? זו עבודה לא מאוד מכניסה אבל זמינה בד"כ וגמישה יחסית.

שפע בכל המובנים לכם ולכל ישראל!

במקום דג, בשר או עוף אפשר באמצע השבוע לאכול קטניות בשילוב עם דגנים.

אפונה, שעועית, חומוס, עדשים- בשילוב עם אורז, קוסקוס וכד'.

צריך ללמוד את זה ולהתרגל, אבל זה טעים ומשביע והכי חשוב- מספק את החלבונים לגוף.

ואם מנביטים את הקטניות אז הן נהיות עוד יותר עשירות בחלבונים.

עוד דבר- על ירקות לא הייתי מוותרת. סלט לפחות פעם ביום. דווקא ירקות זה החלק היותר זול בקניה, אם קונים ברשתות זולות ובמבצעים (10 שח  לקילו??? שוד לאור היום!!)  גם אפשר להכין המון דברים מירקות- מרקים, פשטידות, מילויי בורקס, וכד'- וזה משביע. תוספת של סלט לארוחה עוזרת לשבוע, ויש בהם את רוב הויטמינים והמינרלים שצריך.

של קטניות ודגן כלשהו כדי ליצור חלבון מלא. למשל, מג'דרה - אורז עם עדשים - זה תבשיל שנותן חלבון מלא.

קיטניות זה טוב רק כתוספת כי אלה לא חלבונים מלאים. זה לא מספק את הצורך בחלבונים. האחות בטיפת חלב צודקת. ולהוריד חלב זאת שגיאה גדולה מאוד. החלב מספק לא רק חלבון אלא גם סידן שהוא חיוני לבנין העצמות. דגנים הם פחמימות. וכך גם ספגטי. פחמימות טובות רק כדי להשביע את הרגשת הרעב אבל הן לא נותנות ויטמינים, מינרלים, חלבון וסיבים תזונתיים שהגוף צריך לפעילות תקינה.

שנה טובה עם הרבה בריאות.  מקווה שתצאו מהמצב הקשה הזה במהרה !

הגוף חייב גם פחמימות וכל תזונאי מתלמד יגיד את זה!!

האחות בטיפת חלב לא צדקה.

קטניות הן מקור טוב לחלבונים. חברות שלמות על פני כדור הארץ חיות על קטניות (הן בריאות לפעמים יותר מאשר החברות ה"בשריות" שלנו. יש חסרונות בתזונה עשירה בחלבון מהחי.)

צריך לדעת עם איזה דגן לשלב. למשל- אורז ושעועית, אורז ועדשים, חיטה וחומוס, תירס ושעועית. אבל לא חייבים דווקא באותה ארוחה, אלא באותו יום. אם יש שילוב נכון זה מספק חלבון מלא לגמרי.

אישית- אנחנו אוכלים בשרי שנשאר משבת פעם אחת בשבוע וכל שאר הימים- קטניות.

ב. לא ניכנס לויכוח ארוך, אבל סידן אפשר להשיג מהרבה דברים חוץ מחלב (טחינה, כל דבר שצמח באדמה- ירקות ופירות), ועוד יותר מזה- מחקרים מראים שצריכה גבוהה חלב ומוצריו לא זו בלבד שלא מונעת אוסטיאופורוזיס אלא אף גורמת לו. (בחברות שבהן אין חלב אחוזי "בריחת הסידן" בגיל מבוגר הם מאוד מאוד נמוכים).

אם ילדים אוכלים הרבה פרות וירקות סביר להניח שהם יקבלו את הסידן שהם צריכים. לא צריך להיות בהיסטריה על זה

ג. פחמימות מלאות כן נותנות ויטמינים ומינרלים וגם סיבים תזונתיים. ואף משביעות יותר. נכון שזה לפעמים יותר יקר, בעיקר אורז מלא. אבל פסטה מלאה, קוסקוס מלא הם באותו מחיר כמו הרגיל (לפחות במקום שבו אנחנו קונים). ומנסיון- חבילת פסטה מלאה מספיקה ליותר אנשים מחבילה זהה של פסטה רגילה. פשוט כי זה יותר משביע ואוכלים מזה פחות.

כנ"ל קמח מלא- לחמניה אחת מקמח מלא משביעה כמו פיתה וחצי מקמח לבן, בערך...

במיוחד בריכוזים חרדים, יש מכירות בסופי שבוע ולפני חגים של ביצים, עופות, קמח וכד' ממש בזול. 

לאפות לחם בבית- לאו דווקא זול יותר

כיכר עולה כ 6 שקל

זמן, חשמל, קמח, כלים לשטוף..

ביצים זה חלבון מן החי יחסית זול- נ"ל שיש לצרוך 5-10 שבועי לילד, 10-20 מבוגר

טונה- כדאי פעם- פעמיים בשבוע

כדאי לראות האם ניתן לייצר הכנסה כלשהי בצד- תיקוני בגדים, בייביסיטר, הקלדות, ...

ולהתפלל

בהצלחה

אך בד"כ שיקול של זמן פנוי לדברים אחרים חשובים

ב. בדרך פלא, הלחם של אנג'ל בד"כ יותר טעים/ יותר נאכל/ לא נזרק

0אל תגידו שזה שיקול כלכלי לשים לחם לא טעים כדי שייאכל פחות)

הלחם של אנג'ל (לאו דווקא אנג'ל, כמובן), פחות בריא...

ואגב, כשמדברים על לחם מקמח מלא, הביתי זול בהרבה מהקנוי....

בתבניות של שלושים משמעותי ביותר במחיר בערך 25-26 לתבנית

ובקשר למה שאמרה שירה צודקת לחלוטין

גם אני מכינה קציצות שניצלים פלאפל פיצות בבית כמות נכבדה

מקפיאה ומוציאה לפי הכמות שאני צריכה

ומה עוד : לעשות קניות מחושבות

כלומר מה שאני לא צריכה השבוע - לא אקנה אשאיר אותו ברשימה לשבוע הבא

אני מתנהלת עם שני רשימות מה שדחוף

ומה שצריך ויכול לחכות עוד קצת

והכי חשוב להתפלל הפרנסה היא מהשם .

בהצלחה רבה

ראשית אני מברכת אותכם שה' ירחיב פרנסתכם ויתמלא ביתכם כל טוב.

כמה עיצות:

1.כמו שכתבו כבר לפני , הכנסה של ירקות לתפריט מאוד מגדילה את מגוון המאכלים ומוזילה משמעותית את התפריט.

להלן כמה רעיונות לשימוש בירקות: ממולאים - באורז/בורגול/קוסקוס, עם טונה/עוף טחון, מתקבלת מנה יפה ומשביעה ואפילו חגיגית. קציצות, פשטידות, בתנור או עם קטניות, מרקים או סלטים.

2.הכנת קציצות זולה יותר ומספיקה לכמות יותר גדולה של מנות מאשר עוף/בשר (ממולץ להוסיף ירקות מגורדים/לחם/אורש/בורגול וכך מקבלים כמות גדולה יותר של עיסה וקציצות הרבה יותר רכות.

3. הכנת תפריט קבוע: מנסיון, הכנת תפריט קבוע למהלך כל השבוע - מה מבשלים בכל יום, חוסכת זמן מקום ובעיקר כסף כי פחות מתפתים למבצעים ויודעים בדיוק מה יש בבית וכמה.

4 לא זורקים אוכל...- הרבה פעמים נשאר אוכל בכמות קטנה (מנה אחת וכדומה)- שימי בקופסא במקפיא ותרשמי מה יש, אותי הדהים לראות באיזה מהירות הצטברו לי מספר אורחות מגוונות ומוכנות. כמו כן לא זורקים לחם (מקפיאים ללחם קלוי/ לחם מטוגן/להוסיף לקציצות/פשטידת לחם.

5. קניות בסוף יום או בימי שיש- בסופרים ובשוק אשפר לעשות קניות של ירקות/פירות/מאפים במחירים זולים משמעותית . ובימי שישי ניתן למצוא מבצעים מאוד טובים על מוצרי עוף. בנוסף ישנם חלקי עוף שנמכרים באופן משמעותי זול יותר כגון- גרונות, קורקבנים, כנפיים, וכמו כן עוף שלם זול משמעותית מעוף מחולק (ומספיק ליותר אנשים).

6. להתארח- אירוח בשבת אצל אחרים מוזיל את עליות הקניות באופן משמעותי.

7. מתכונים למאכלים עם קטניות אפשר למצוא היום למצוא בקלות באתרים של טבעונים/צמחונים, וכן בספרי בישול לאוכל של סבתות (פעם בישלו עם הרבה מחשבה איך לחסוך ולבשל טעים ומזין).

8.מוצרי חלב- הם עסק יקר, ולכן ניתן לקנות אשל ושמנת שמספקות מנת סידן טובה במחיר שפוי (אצלי הילדים מעדיפים שמנת של פעם בלחם יותר מאשר גבינה) .

9. קניה אצל חרדים/ אריזות משפחתיות: במרכזי הקניות החרדים ניתן למצוא הרבה פעמים מוצרים שזולים באופן משמעותי מחניות רגילים כי החברות פחות מוכרות/ אין את האריזות המושקעות או שישנם אריזות גדולות יותר שמוזילות את המחיר.

10. (ואחרון) לא ברור באליו אבל חד פעמי זה מוצר צריכה יקר,רצוי מאוד להפחיט את השימוש בו לכמה שניתן.

בהצלחה גדולה.

{ פחות בל תשחית } ונשאר טרי

שלום לכולם.

אני דיאטנית קלינית, עובדת בבית אבות ובקופ"ח.

ראשית, אני מציעה לפנות לדיאטנית, זה אכן עולה 23 ש"ח לרבעון, אך שווה ביותר. בכללית דיאטנית תקבלך לפגישה אחת גם ללא הפניית רופא (גם אם אינך זכאית לפי סל הבריאות לטיפול).

כל מה שאכתוב לא מהווה כלל וכלל יעוץ פרטני אצל דיאטנית.

אני מציעה למלא את התפריט ב:

חלבונים:

אפשר לעשות תחשיב כמה חלבון את צורכת ביום  לעומת כמה את צריכה (אדם מבוגר בריא צריך 0.8 גר' חלבון לק"ג גוף- כך שאדם השוקל 50 ק"ג- צריך 40 גר' חלבון ביום). ניתן לחשב כמה חלבון צרכת באתר "פוד דיקשיונרי"

ביצים- חלבון יחסית זול, דווקא כן משביע, ומלא ויטמינים. אין כמות מינימלית מומלצת לשבוע.

קטניות- (עדיף מונבטות כפי שנאמר- מגביר זמינות מינרלים. הנבטתי בשבוע שעבר עדשים ירוקות והיה משובח)- זה דווקא כן עשיר בחלבון.

דגים זולים, כמו סול, זהבנון וכו'.

ניתן לקנות עופות שלמים בימים שיש מבצע ברמי לוי ודומיו- כך שהעוף יחסית ממש יוצא בזול- אפילו 8 ש"ח לק"ג. לזרוק שומן ועור. יש גם שוקיים סוג ב' של תנובה- שחתכו אותם לא יפה.

אני לא ממליצה לקנות יותר מדי כנפיים- אמנם זול מאוד, אבל עתיר שומן.

ירקות ופירות:

ירקות ופירות- לא לוותר בשום אופן!!  כמו שהציעו- ללכת לשוק בסוף היום (כמו הסיפורים על הרב אליהו זצ"ל).  ולא לקנות בררה, לקנות רק סחורה יפה! ולא לקנות כמות גדולה מדי, שאח"כ תירקב (רואים מלפפונים ב2 ₪, מעמיסים טונות, ובסוף זורקים חצי- זה לא חיסכון!!).

יש פירות שמחזיקים זמן רב יותר כמו תפוחים. צריך ללמוד איך לאחסן נכון כל ירק ופרי בכדי להאריך חיי מדף.

סלק ודלורית הינם ירקות מעולים ובעלי יתרונות רבים- וגם יחסית זולים. גם כרוב רגיל זה זול ואחלה, אך גוש קטיף אכן יקר.

לשלב גם בצל ושום.

פחמימות:

אמנם תפו"א זה זול...אך פחות עדיף.

אני בכלל לא קונה פסטות! אלא כן בורגול/קוסקוס/כוסמת/סולת/גריסי פנינה=שעורה/קטניות (קטניות עשירות בחלבון, אך שייכות לקבוצת הפחמימות). זה מעולה לשלבם במרק.

קני מעט בטטה (יקר, אז קני מעט) ושלבי במרק ירקות או דגנים.

לחם- אם באמת זול יותר- עדיף לאפות ולשלב קמח מלא. אם קשה- לחם אחיד לא פרוס עולה סכום סביר.

שומנים:

טחינה!!! באריזה חיסכון.

קנו גם שמן זית איכותי, שמחזיק לכמה חודשים- לאחסן בחושך, לבחור שמן שהחמיצות המירבית שלו מתחת ל0.8%.

וחוץ מזה- לנצל כמה שניתן את משאבי הטבע- אם את גרה במקום שגדילם זיתים או פירות אחרים שניתן לקטוף- זה אחלה.

ניתן לגדל ירקות בגינה, ולהשקותם ב"מים אפורים" ששטפת איתם ירקות, שרחצת ילדים (ללא סבון).

ובשבת- "לוו עליי ואני פורע"- "ולוו עליי בניי, ועדנו מעדניי, שבת היום לה'".

שהקב"ה יפתח לכם את ידו הרחבה, ותהיו תמיד מהנותנים ולא מהמקבלים, אכי"ר.

אפשר  לצמצם במוצרי חלב  - אבל גם הם חשובים במידה (בעיקר לילדים ואמהות מניקות)

אפשר לצמצם בעוף - אבל חשוב לאכול עוף

על בשר אפשר לוותר או לאכול ממש לעיתים רחוקות, וגם זה בתנאי שמקפידים על ביצים. לא לצמצם בצריכת ביצים בשום אופן: ביצה ליום לילד, להרות ומניקות  ו4-5 ביצים לשבוע למבוגר.

כמו שאמרו קטניות, דגנים, מעט פירות, הרבה ירקות.

מי שמצמצם מדי באבות המזון יצטרך חלילה להוציא כספים על תוספי מזון, רופאים ותרופות.

הקב"ה יפתח לכם שערי פרנסה טובה. בתאבון ובבריאות.

בחבילות של חצי ק"ג עולה 7 ש"ח.

אני עושה מזה שניצלים, קציצות, רוטב בולונז, ירקות ממולאים...

מחבילה אחת של חצי קילו את יכולה להכין סיר ענק של קציצות

שיספיק ליומיים (או להקפיא חצי)

אני מכינה כך:

במעבד מזון טוחנת כוס חומוס מבושל (או משימורים)

תפו"א גדול, חצי בצל, גזר גדול, חצי גמבה

ואורז (מבושל) בכמות של כוס וחצי

לזה מוסיפים קמח (אני שמה קמח מלא), פרורי לחם (או פרוסת לחם) ו-3 ביצים

וכמובן את ההודו\עוף טחון

ותבלינים בנדיבות -

פפריקה, אבקת שום, כמון, פלפל שחור ומלח

(יוצאת תערובת בנפח של יותר מפי 2 מהבשר עצמו)

הרוטב:

בסיר גדול מטגנים בצל, מוסיפים גמבה קצוצה ועגבניה (לא חובה)

מתבלים לפי הטעם (כן, לפני הוספת המים, זה מקפיץ את הטעם של התבלינים),

מוסיפים מים רותחים וקופסת רסק קטנה (הכי קטנה, זה כבר נותן טעם ולא צריך יותר מזה)

אפשר גם להוסיף פטרוזיליה\כוסברה אבל לא חובה

אחרי שהתבשל ונהיה מרק נחמד טוחנים עם בלנדר מקל

כשהסיר על אש קטנה - יוצרים קציצות עגולות בידיים רטובות ומחליקים אותן בצורה מסודרת לסיר

מתבשל בערך שעה וחצי

מגישים עם קוסקוס \ פירה \ אורז

העיקר - שהשם ירחיב לכם, מידו הפתוחה, המלאה, הגדושה והרחבה!

(במאמר מוסגר -

אולי אפשר לחשוב על כיוונים שתוכלו להרוויח קצת יותר? אולי למכור משהו מהבית, או להציע שרות כלשהו?

תלוי בכשרונות וביכולת אבל אפשר -

חוג לילדים כמו ציור\בישול\פלסטלינה\אנגלית\התעמלות

בישול ביתי - עוגות לשמחות\שרות הכנת קידוש לבית הכנסת

שרותי מזכירות\טלמרקטינג

אם זה יכול לעזור אשמח להעלות עוד רעיונות, מכירה המון עסקים ביתיים קטנים שעובדים בקטנה ומרוויחים תוספת הכנסה)

קניות -

לבדוק איפה זול, איפה יש מבצעים, לפעמים שווה לפצל קניה ולרכוש במקום אחד נניח - כמות של עופות כי יש מבצע

יש הרבה פעמים מבצעים שווים על עוף טרי

כך את יכולה לקנות כמה עופות, לנקות ולחלק אותם ויש לך במחיר זול חבילות של  - חזה, כרעיים, כנפים וגרונות

מקפיאה, ואת מסודרת לתקופה ארוכה.

פסטה אפשר להכין לבד, זה אפילו כיף!!!

את החנות הזו אתם מכירים? www.colel.co.il

מוצרי בסיס ללא מותגים, בזול, ויש להם סניפים שאפשר להגיע ולקנות, לא חייבים משלוח (יש בירושלים, אלעד וצפת, אולי בעוד מקומות)

מאוד משמעותי.

לא הייתי מוותרת על ביצה בשבוע כוס חלב וסלט ירקות. בשר פעם בשבוע... חוץ משבת. להפחית בחטיפים וקישקושים והשאר פתיתים עם חלב, דיסת אורז , מג'דרה ןכו...

ויש עוד רעיון לי יש בבית עוד מקפיא גדול לפני חגים אני קונה מלא מלא בשר ועופות ואז כל פעם מוציאה שצריך! זה ממש מקל. ולקנות דברים כמעט ורק במבצעים. אפשר להשתדל להכין בבית דברים. יש בקרין גורן מתכון לפיתות זעתר טעימות...זרמי. תשוטטי באינטרנט ו...

בהצלחה מקווים שמצבך הכלכלי ישתפר.

וחוצמזה... אני מזמן עברתי לבישול בכירה חשמלית...  לדעתי זה יותר זול. אצלנו בלון גז עולה 178 שקל בערך...

כדאי לחשב מחיר של אוכל לפי מנה שמכינים ממנו, ולא לפי מחיר לק"ג. לדוגמה:

אורז הוא אחד המאכלים המאוד זולים, כי הוא מתנפח מאוד בבישול. משקית אורז יוצאות המון מנות. (אורז הרבה יותר זול מפתיתים, פסטה וקוסקוס)

לטחינה גולמית מוסיפים מים, ולכן המחיר לק"ג של טחינה שאת מכינה בבית הוא בערך חצי (תלוי כמה מים את מוסיפה...) מהמחיר לק"ג של הטחינה הגולמית. 

בכרעיים יש עצמות, בחזה עוף אין עצמות, ולכן גם אם הוא מעט יקר יותר הוא יותר משתלם. 

כשרופא שיניים עובד עם ביטוח מסויים, אין את הטרחה הבירוקרטית של מילוי טפסים וקבלת אישורים לטיפולים יקרים.  

לפי הניסיון שלנו במשפחה, ביטוחי השיניים תומכים בטיפולים אצל כל רופא, פרטי או דרך קופ"ח.  מגישים ומקבלים את מה שהביטוח מכסה.  

אבל רוב הרופאים לא אוהבים את הטרחה הכרוכה בעבודה ישירה מול הביטוח.  זה מוסיף להם המון בלבול מוח, התעסקות רבה, שמתורגמת בסופו של דבר בהוצאות להעסקת עובדת שזה התפקיד שלה.  

במשרה מלאה, עם כל העלויות של העסקת עובד.  

בכל אופן, לטעמי, האם הרופא כן/לא בהסדר עם ביטוח, לא צריך להוות שיקול האם ללכת אליו לטיפול.

השיקול צריך להיות רק המוניטין המקצועי שלו.   

לקבוע שעה שבה היא צריכה ללכת לישון.

ושתנהל את המשימות שלה עד אז.

כדאי לבדוק מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת.

זה יכול להיות קושי בהתארגנות, קשב וריכוז וכו'.

לפעמים זה משתפר עם הזמן, כשגדלים שצריכים לקחת יותר אחריות.

ב"ה זה לא נראה קשב וריכוז או קושי בהתארגנות, נטו דחיינות. היא ידעת לסדר מאד יפה רק לא בא לה לעשות את זה ברגע הראשון.

מקווה שיתאזן קצת...

תודה!

לעיתים קרובות דחיינות היא תוצאה של קושי אמיתי בניהול זמן, בתיעדוף משימות באופן יעיל ובעוד מיומנויות הקשורות לתפקודים ניהוליים- שזו היכולת שלנו לנהל את עצמנו וקשורה בהחלט לקשב

אגב, גם הדמות המבוגרת שתארת יש לה דפוסים שדומים לאנשים עם הפרעת קשב.

ויש מה לעשות באופן חלקי, אפשר לעזור לה ללמוד לנהל את הזמן, לתעדף מטלות ועוד...

וגם, כאמא לילדה עם דפוס דומה אפשר גם להבין שהיא שונה ויש לה את הקצב והדפוס שלה עם הרווחים וההפסדים שלה

למה? כי כשהיא רוצה היא מארגנת מעולה.

יצא שבדיוק היום היא אירגנה (מיוזמתה האישית, אני עוד ישנתי...) את 3 האחיות שלה. כולל תסרוקת, דאגה שיתלבשו ושיצחצחו שיניים.

לכן זה נראה לי משהו אחר.

זה שיש למישהו יכולת שיש מוטיבציה לא סותר את קיומו של קושי במצב בו אין מוטיבציה.

מתחברת להצעות המעולות של @נעמי28

כי אם כן - היא לא עושה את זה בכוונה...

ומצד שני - אפשר ללמד אותה דרכי התנהלות מותאמים לקשיי קשב, ואז היא תוכל לצמוח לתפארת.

לא להשליך עליה חיים של מישהו אחר.

תכונות דומות לא מביאות לחיים דומים.

היא לא הוא, יש לה בוודאות עוד שלל תכונות, יתרונות ויכולות, שיכולות להביא אותה לכל מקום שהיא תבחר.

הדרך הכי טובה לבן אדם לקחת אחריות היא שלא לוקחים בשבילו את האחריות.

כשהוא מתמודד עם התוצאה של המעשים והבחירות שלו.

ועכשיו זה בדיוק הזמן לתת לה לטעות וללמוד לקחים בעצמה - כשטעויות שתעשה הן מינוריות ולא משמעותיות.

תנו לה לאחר, לפספס, אל תנסו להעיר לה כל הזמן או להזכיר לה שוב ושוב.
 

והכי חשוב לא להתנהל מתוך חרדה שאולי היא תהיה אותו אדם שאתם מפחדים שהיא תהיה.

כי היא כנראה לא, אבל אם תקחו את האחריות במקומה אולי היא באמת לא תלמד לקחת אחריות ותהיה כזאת.

היא עייפה? כשזה מפריע לה, היא תלמד לקחת אחריות, כשזה רק מפריע לך - היא לעולם לא תלמד, במקרה הטוב תציית עד שתתבגר.

נשמע שאיך שאתם מתנהלים בבוקר זה כיוון מעולה.

אם זה מפריע *לה* ומקשה *עליה* והיא זאת שלא מצליחה להתמודד עם זה למרות שמנסה, אולי כדאי לחשוב על דרכים שיעזרו לה.

חיפשתי כיוון מחשבה חינוכי עבורי, איך להתנהל מולה. 

שאני לא אשת מקצוע, וגם אין לי ניסיון במקרים כאלה בגיל כזה.

(עם מבוגרים יש לי, כששחררתי, לקחו אחריות).

יכול להיות שהיא עדיין קטנה וכן צריכה הכוונה, אבל לדעתי הכוונה כזאת שלא לוקחת בשבילה את האחריות.

אולי למשל "אני רואה שקשה לך להתארגן מוקדם בלילות ולכן בבקרים ואת עייפה, אם תרצי נוכל לשבת על תוכנית ביחד"

אולי משהו כזה, שהאחריות תישאר בידיים שלה ולא את זו שמתזכרת אותה 10 פעמים.

בהצלחה🤍

א. נשמע שיש כאן מטענים רגשיים שהם יותר שלך וכדאי לעבד אותם בינך לבין עצמך.

זה לגיטימי שאת דואגת לבת שלך, רוצה שהיא תצליח בחיים, חוששת שלא תדע להתנהל ולבטא את הפוטנציאל שלה ושיהרסו לה החיים הבוגרים.

יחד עם זה כשאת בסוג של חרדה סביב כל המטענים האלה, זה מעמיס עליה ופחות מאפשר לך להיות פנויה אליה ולראות את הצורך שלה ולהגיב בצורה נקיה בלי כל הקולות מאחורה של היא תהיה כמו הדוד ומה יהיה איתה.

הקולות האלה הם טבעיים, יש לנו כהורים חששות שונים על הילדים שלנו, שנובעים מהרצון העמוק שלנו שיהיה להם טוב.

אבל הדרך להתנהל איתם נכון זה עיבוד רגשי שלנו עצמנו, ולא השלכה שלהם על הילד.

ב. יש לא מעט אנשים דחיינים שסך הכל מסתדרים.

לרוב ההמנעות נובעת או מפחד מסויים, או מתעדוף אחר. יש אנשים שהאדרנלין של הדד ליין עוזר להם להיות יעילים ולכן קל להם יותר לעבוד ברגע האחרון.

נראה שסך הכל אם היא כן מצליחה בסוף לתעדף ולהגיע בזמן המצב יחסית בשליטה. כן כדאי בהזדמנות לנסות לעזור לה לראות איך להתנהל בלי שתצטרך לותר על דברים שהייתה מעדיפה להספיק.

ג. לילדה בת 8 יש צורך בלא מעט שעות שינה, ובדרך כלל גם בסמכות הורים שתעזור ותכוון אותה לשינה והתארגנות, ולא תשאיר את ההתנהלות מול זה רק לה.

בנוסף, נשמע שזה מפריע גם ללוז שלך ולפניות שלך בערב, שגם זה ערך בפני עצמו, כך שצריך פה פשוט דד ליינים וסיוע להתארגנות מצידך.

מציעה לשבת איתה יחד ולנסות לתכנן את הערב בצורה משותפת, כשאת מציבה כעובדה באיזה שעה

היא צריכה להיות במיטה מאורגנת (באופן שיהיו לה מספיק שעות שינה ותוכל לקום בקלות), ומה מבחינתך צריך להיעשות קודם; נניח להתקלח, להתלבש, לאכול ולארגן מערכת.

אפשר לשאול אותה אם יש עוד דברים שרוצה להספיק בלילה (נניח לקרוא או לשחק)

ולנסות לחשוב יחד כמה זמן היא צריכה להתארגנות, מתי יתאפשר לה לעשות דברים נוספים (לדוגמא אם היא רוצה לקרוא וצריכה לישון ב20:30, אז היא יכולה לקרוא החל ממתי שתסיים את כל ההתארגנות ועד אז).

פשוט לחשוב יחד איך לתכנן, לשאול אם יש משהו שהיא צריכה עזרה, ולעזור לה להתרגל, למשל להזכיר לה מה השעה בשבע וחצי, ושראיתן שזו השעה שצריך להתחיל להתארגן בה, להזכיר בשמונה שעוד חצי שעה וכן הלאה.

אפשר להכין יחד לוז חמוד ומקושט, יש גם כאלה שאפשר לסמן בהם וי על מה שבוצע.

ככל שתראי שהיא מצליחה לקחת אחריות ולנהל את הזמן, תוכלי להרפות מהדברים ולהשאיר לה לעשות את זה לבד.

בהצלחה. 

והיא ברחה לכל החדרים בבית. כשניסינו להלביש לה נעליים, היא בעטה בנו בכוח.

האם נבנתה תוכנית בשיתוף היועצת והפסיכולוגית?

צריך לדעת שהמנעות היא דבר שמתפתח, ככל שהיא תישאר יותר בבית יהיה לה קשה יותר לחזור.

צריך מצד אחד להציב גבול ומצד שני לסייע לה להירגע וללוות אותה בתהליך.

אם בי"ס לא הצליח לסייע הייתי הולכת אפילו באופן פרטי לפסיכולוג חינוכי שיעזור לכם להחזיר אותה

ילד חייב ללכת לבית הספר מכוח החוק. הנוכחות של ילד בביהס נאכפת על ידי קצין ביקור סדיר שהוא עובד אגף החינוך ברשות.

לכאורה הוא אמור להיות מעורב בתהליך וביהס אמור לערב אותו (שוב, מכוח החוק). הרבה פעמים יהיו לו רעיונות טובים איך לעזור.

ילד לא מתעקש להיעדר מבית הספר באופן קבוע סתם בלי סיבה.

זה לא נשמע כמו סתם פינוק.

יכול להיות קושי חברתי, לימודי, מול מורה מסוימת ויכול להיות קושי או לחץ מסוים בבית שמקשים עליה ללכת לבית הספר.

אל תדחקו בה, גם במחיר של ימי חופש מהעבודה או במחיר של בית ספר רחוק יותר.

גם ילדים שטוב להם בבית הספר מעדיפים לפעמים להישאר בבית, אני מרשה לילדים שלי פעם בכמה זמן לבחור יום חופשי מבית הספר, זה לא נשמע המקרה שלכם.

אני לא מבין גדול מדי, אבל שווה לבדוק (ולו כדי לשלול) את האופציה הזו.

תראה, אני לא מאלו שאהבו ללכת וגם אצלי זה היה מאבק יום יומי בתור ילד (והיום בתור מבוגר יש לי אתגר דומה - קצת אחר עם הבכור שלי).

היא עושה בבית משהו? או שהיא כל היום מסתגרת?

הבן שלי עשה לנו את אותו הדבר. בתחילה נתנו לו להשאר כדי לוודא שהכל בסדר במוסד. אחרי כמה ימים שניסינו לקחת אותו ולא הסכים לרדת מהרכב או ברח מהחיידר, שיתפתי את אמא שלי יום אחד שההיתי חייבת לצאת לעבודה והילד לא הסכים לזוז שתבוא אלי לבית שלא יהיה לבד.

היא הגיעה, לא היה צריך הרבה, הציבה עובדה שהוא יוצא איתה תוך חמש דקות.

הוא התלבש מיד ויצא איתה. ליד התלמוד תורה היא פגשה את אחד מחברי הצוות שהיא מכירה מהשכונה. והוא לקח אתו איתו. ליד החבר צוות הנ''ל הילד התפדח לברוח .

ומאז שקט. הילד הולך ומפסוט וכל כך משוחרר.

לפעמים הילדים קולטים אותנו שאנחנו נוותר להם. וצריך מישהו חיצוני וחזק מספיק שהילד מבין שאין ברירה, הוא הולך 

כדי להתמודד עם זה. 

כנראה היא פיתחה חרדה מ'נטישה', שלא יחזירו אותה הביתה בסוף היום, אגב זו חרדה שיש להרבה ילדים, אבל רובם מצליחים להתגבר עליה עם התערבות קצרה.

במקרה של הבת שלכם, נשמע שזה התפתח למשהו גדול, וכדאי לכם לקבל הדרכה מתאימה.

אני ממליצה מאד ללכת להדרכת הורים בגישת 'הסמכות החדשה'. גישה קצת אחרת מהדרכות הורים רגילות וצריך מטפל שהתמחה בשיטה.

היא מיועדת בדיוק למקרים כאלה, ואני מכירה כמה מקרים דומים שזה ממש עזר ופתר את הבעיה. (אפילו אצל ילד ששנתיים לא הלך לבית ספר והם ניסו המון דרכים להחזיר אותו, וכשעשו תהליך של הסמכות החדשה זה פתר את הבעיה).

מצרפת קצת מידע על הגישה ואיך לפנות אליהם הדרכת הורים בגישת הסמכות החדשה - מרכז הסמכות החדשה

בהצלחה!!

שהעיקר זה לדבר איתה.

ילד לא סתם מסרב להגיע לבית הספר. כנראה משהו מאד רע לו שם. האם היה מקרה שאחיה לא הוציא אותה? כן כדאי להקשיב למה שהיא עברה ולנסות להבין מה קרה שם, מה היא הרגישה, ועם זאת זה נשמע יחסית קיצוני בשביל להתמיד בלא ללכת לבית הספר בגלל זה לאורך זמן.

איך לה בלימודים?

איך לה מבחינה חברתית?

יש לה חברות? היא מצליחה? היא שמחה?

מה היה עד עכשיו, היא לא התלהבה ופתאום לא רצתה או שתמיד היה טוב ובבת אחת היא לא רוצה?

האם היא כבר נשארה בבית כמה ימים? לפעמים אחרי שילג נשאר בבית כמה ימים הוא מעצמו רוצה לחזור.

בכל מקרה נשמע שהמפתח הוא שיח עם הילדה, הבנה עמוקה של מה שקורה איתה (לפעמים יש ל"ע מקרים של פגיעה, או של חרם, וילד לא סתם מתנגד)

לנסית לתת לה כמה ימים להיות בבית ולראות אם זה משתנה, כמובן לדבר על החוייה שהייתה כשאחיה לא בא.

אם זה לא מספיק, אז הדרכת הורים, ובמידת הצורך גם טיפול רגשי עבורה.

ומוסיפה:

איך היא בבית? שמחה? שותפה לפעילויות ביתיות?

ואיך היא מחוץ לבית שלא במסגרת בית הספר - כמו למשל אצל סבא וסבתא?

האם בעבר היא כן הלכה ללימודים בשמחה?

בכל אופן, אם בבית הספר לא יודעים איך לעזור, אז כדאי לפנות לטיפול מחוץ לבית הספר - במרפאת בריאות הנפש בקופה או אצל פסיכולוג פרטי. (אם יש באפשרותכם אז עדיף ללכת בפרטי כדי לטפל כמה שיותר מהר)

בהצלחה.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

טעימים ורק אז להתחיל שירים ודברי תורה

אצלנו זה מושך את הגדולים ומימלא כל האווירה משתנה.

עשינו איתם גם שיחה מקדימה "מה כל אחד מביא איתו לשולחן שבת?". והם משתדלים יותר שתהיה אווירה נעימה

מי שאומר דבר תורה אנחנו עפים עליו ממש

גם יצרנו מחרוזת שירים קבועה, כל אחד בחר שיר ואנחנו שרים לפי הסדר- את השיר של אבא, אח''כ את של אמא את של הבכור וכו'

אגב לא חייבים את כל אורך השיר..

בשבתות הראשונות קיצרנו כמה שאפשר העיקר שתהיה חוויה טובה ושישאר טעם טוב

אח''כ לאט לאט הילדים כבר נשארים ונמרחים יותר בשולחן.. ואני משתדלת גם להעלות דיונים מה קורה באותו שבוע

למשל "מה אתם חושבים על מה שקרה בהפגנה השבוע" וכו' זה מחבר אותם

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב