הבעיה היא לפני הנישואין (שאז זה עלול להוביל לקרבה יתרה)

זאת לאשה אחרי הנישואין (ואולי גם אחרי הארוסין או לקראת)

זה פשוט, השאלה היא למה השדכנים והממליצים וכדומה משתמשים במילה

מכובסת של 'נאה' כאילו זה יותר צנוע מלהגיד 'יפה'.

(והפסוק פשוט לא שייך במקרה הזה, לכן כתבתי את זה..)

בתנ"ך כתוב "הנך יפה רעיתי"  בגמרא "כלה נאה וחסודה" " מה נאה אילן זה " . 

 הרבה פעמים מתיחסים אחרת לשני ביטויים זהים . 

מישהו יעדיף "אשה הרה" ומישהו אחר "מעוברת".  מישהו יגיד "שמנה" ומישהו אחר " מלאה" .

 למה אומרים אצלנו כאילו צריך להגיד "נאה" ? בגלל כל הבלבולים אצלנו סביב התיחסות נורמלית לאשה.

 ואם רואים בשיר השירים ובכל התנ"ך התיחסות נורמלית , אז קופצים עם השטויות הרכילות :

"זה נורא עמוק וצריך להבין " , או להפך "זה נורא גבוה  וצריך להבין " .

"זה נורא רחב וצריך להבין " , או להפך "זה נורא דק  וצריך להבין " .

משתמשים במונח 'נאה' ביום יום לגבי כל שאר הדברים, אלא משתמשים במונח 'יפה'

אבל כשמגיעים לנושא הזה, זה נראה כאילו יש רתיעה ופחד

מאיזה משהו לא ברור ומשתמשים במונח 'נאה'.

בגלל זה זה מפריע לי, למה לפחד להגיד את המונח 'יפה'.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t670064#7427431

לרוב זו הסיבה (מהכרות עם שדכנים)

לא צריך לפחד להגיד על כל דבר בחיים שהוא

טוב אם אנו משוכנעים שהוא אכן כך.

ואם יתברר שלטעם המציע היא יפה ויש חולקים אז לא נורא.

יופי הוא בעיני המתבונן, ו'נאה' זה מושג כללי יותר.

אם אתה אומר על מישהי שהיא נאה, אתה מתכוון שהיא לא מכוערת, ועם קביעה כזו יסכימו איתך הרבה מאד אנשים.

לעומת זאת, אם אגדיר מישהי כיפה לא יהיו הרבה שיצטרפו אלי, כי היופי הוא עניין של טעם.

מדריך למשתמש (יוצא לדייטים) עם מילון ערכים להסביר

את כל ההתחכמויות האלה, בסדר גמור.

לפחות עכשיו אני יכול להבין איך אומרים לי על בחורה שהיא נאה ביותר,

וזה רחוק מלהיות כך, פעם הבאה רק אם יאמרו שהיא יפה אז אולי יהיה חשש שזה נכון...

בכל אופן: שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל.

זה רק אומר שהטעם שלך ושל המציע שונים..

מהתורה ששרה היתה יפה.

בראשית פרק יב 

(יד) וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד:

ואם יופי הוא סובייקטיבי, איך התורה אומרת שהיא היתה יפה, באופן אובייקטיבי?

במדרש מובאות ארבע נשים שהיופי שלהן היה אובייקטיבי והכל היללו אותו. יופי שאין חולק עליו.

היום אין תופעות יופי כאלה.

בשאר המקומות חז"ל מדברים על יופי פנימי שמקרין החוצה.

ולגבי שאר מקורות חז"ל, אשמח להפניה למקור לדברייך

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סו עמוד א 

קונם (נדר) שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה מותר בה לא מפני שהיא כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה אלא שהנדר טעות ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה והכניסוה לבית ר' ישמעאל וייפוה אמר לו ר' ישמעאל בני מזו נדרת אמר לו לאו והתירה ר' ישמעאל באותה שעה בכה ר' ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן וכשמת ר' ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל על ר' ישמעאל בכינה.

גמ' מעשה לסתור? חסורי מחסרא והכי קתני ר' ישמעאל אומר אפילו כעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה 

רש"י מסכת נדרים דף סו עמוד א 

וייפוה - שקישטוה והלבישוה ונראית יפה.

מעשה לסתור - דרישא קתני אם היא נאה מעיקרא הוי נדר בטעות אבל אם נעשת נאה ע"י קישוט כגון הך דר' ישמעאל ה"ל נולד ואין פותחין בנולד והדר קא מפיק מעשה (הוא) אפי' היכא דנעשת נאה ע"י קישוט פותחין לו.

חסורי מיחסרא והכי קתני - רבי ישמעאל אומר אפי' כעורה ונעשת נאה ע"י קישוט אינו נדר ופותחין לו ומעשה נמי וכו'.

בקיצור גם אם לא עקבת, לא חשוב לפי התנא הראשון של המשנה יש מושג של כעורה למרות שע"י טפוח תהיה יפה לעניין נדר, ולפי רבי ישמעאל אם ע"י טפוח תהיה יפה גם דינה כך שהנדר בטל. אבל כולם מסכימים שיש מושג של כעורה ויפה.

והשאר בדברי חז"ל בכל מיני מקומות.

המדרש העיד על ארבע נשים יפיפיות בלבד, כך שהיום היופי הוא עניין של טעם.

חו"מ, היופי היום הוא תלוי תרבות, ובעולם שלנו אין מושג אובייקטיבי בכל מה שנוגע לחומר.

(הדיון הזה די חסר טעם, אין עניין לחלוק על דברי חז"ל, במיוחד לא כשהדיון הוא על מושג שמעולם לא נתקלנו בו)

לא הבנתי מה ניסית להוכיח בהבאת המדרשים. אנחנו מדברים על השפה הנהוגה היום ולא פעם.

ואם תסתכל טוב תראה שהמושג יפה=לא כעורה.

אדם שיפה בעיניך לא יפה בעיני ולהפך (ולכן חוץ מבמקרים מאד קיצוניים אין טעם לשאול אם הבחור\ה יפה)

וכמו שכתבה ריבה אחת- באמת עם זה פחות יסכימו מאשר עם ההגדרה נאה.

ועוד דבר- זה גם נובע מהביקורתיות שבתרבות המערב, שכל אחד שהוא לא מושלם הוא נאה, ורק ה'מושלמים' נכנסים לקטגוריה "יפה". לכן כמעט ואין אנשים שמגדירים אותם כיפים היום, כי כמה אנשים עם מראה מושלם אתה מכיר?

(מושלם לדעתך, גם זה כמובן סובייקטיבי)

לחיות ולחשוב כיהודי ועברי.

להגיד משפטים קצוניים כאלה, צריך להיות בנורמה, מה שכולם חושבים.

חשבתי לתומי שהאמת מקורה בתורה, והנה גיליתי (ח"ו) שאין זה אמת

בתרבות המערבית שבה אנו חיים. טוב, האמת שאתם צודקים נחזור לבית

המדרש לקיים את הפסוק תתן אמת ליעקב ולא נוציא את בית המדרש לרחובה של עיר.

כל טוב לכם, היה נחמד להיות פה, נפגש בביאת המשיח, או יותר נכון בכל האירועים שיקדמו לו... 

שאנו כבר בעצומן...

אוהב לקרוא את מה שאתה כותב 

 

שאנשים אומרים דווקא נאה ולא יפה?

מבחינתי אם אני לא צריך לדבר על בחורה כלשהי ולהגדיר את דעתי על המראה שלה - אז גם להגיד נאה וגם להגיד יפה, זה לא ראוי - כי זה אומר שאני מביט בה שלא לצורך. ואם זה בסדר שאגיד את דעתי על המראה שלה (נגיד - אני מתלבט עם השדכן לגבי בחורה שהציע לי, ובין היתר בפרטים אני גם מתאר לו את התרשמותי החיצונית ממנה...להסתכל על בחורה לצורך נישואין מותר, כמובן, וגם זה בגבולות הצניעות - וכל סיטואציה דומה שבה אני בוחן את הבחורה במראה בגלל  הקטע של שידוכים). - אז אני לא רואה סיבה שאגיד דווקא שהיא "נאה" ולא "יפה" - ובכל מקרה, זה לא יהיה מול כל העולם ואשתו.

מלחשוב ולהביע דעתי על האם מישהי היא יפה או לא, אם זה לא קשור לענייני שידוכין. גם אם בתכל'ס ראיתי אותה אפילו בלי להתכוון וכבר התקבע אצלי שהיא יפה - עדיין, לא רואה צורך לדבר על זה...

אבל אנשים אחרים יכולים לאמץ גישות אחרות. ובלבד שכולם יכוונו ליבם לשמיים

לדעתי, אין הרבה בנות שאפשר לומר עליהן שהן *לא יפות*.

(ואז כשאני מנסה להכיר למישהו מישהי והוא שואל בעדינות ואני עונה, אזזז:

"טוב, לא באמת אפשר לסמוך עלייך. אין מצב שתגידי:

                                                                 "שמע, היא לא יפה" ").

נראית סבבה (כלומר, לא פחות טוב מהממוצע).

יפה משמעותו מישהי שנראית מאוד טוב, יותר מהרגיל.

וככל שמילה נמצאת במשלב גבוה יותר, ככה היא נחשבת יותר מעודנת.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.