אלופה! אני חולה על הסגנון הזה, הלוואי ויכלתי להיות יצירתית ומקורית כמוך!!!!

אני באמצע שיעור.עוד דקה המורה אוכלת אותי בלי מלח על הגלישה הבלתי לגאלית.

נדבר.

מחכה לתגובתך בכליון עיניים (;

קודם כל-ברור לך כבר שאת אלופה ברמות?

 

כן? יופי.

 

עכשיו.את גם עמוקה.נורא נורא עמוקה.יש?

 

אני יכולה לנסות ולומר מה א נ י רואה פה,

אבל זה מסוג הציורים שכל אחד יכול לראות בו משו אחר,

והוא צודק.לאו דווקא שהמצייר התכוון לזה,אבל ככה זה.

 

אז אני רואה פה ערבוב של אופטימיות ופסימיות,

אני רואה צלילה ליאוש ומנגד תקווה,שמנסה לפרוח ולא תמיד הולך לה.אבל היא לא נובלת לגמרי.

היא מנסה (התקווה,כן?) לעמוד איתן מול כוחות שליליים שמנסים לעצור בעדה.

וגם בחושך אני רואה את הטוב,בירח (?) המחוייך בשלווה ורוגע..

 

וכאן תמו חפירותיי להיום.לא אכתוב את כ ל  מה שראיתי וניתחתי לעצמי....

 

עלי והצליחי!!

ובאמת אהבתי את הציור הזה!!! וואו.

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!