דברים יכולים להשתנות בשבועיים הקרובים לא?!

נהיית חרדי שדואג רק לאנ"ש?

אולי דווקא עדיף שיקנו דברים שאין בהם קדושת שביעית, כי הרי ברור שלא יתנהגו עם הפירות והירקות כמו הדתיים...זה מורכב ומסובך וזה ממש לא יעניין את רובם... אז כן כדאי שיהיו פתרונות הלכתיים נוספים שלא כרוכים בקדושת שביעית, כדי שלפחות אלו שקונים ולא מעניינת אותם העובדה באילו פירות מדובר - עדיין לא יעברו על חילול קדושת שביעית...

מניין תשיג עגבניה בחודש תמוז, למשל - שלא נזרעה בתוך השמיטה? והרי ברור - שגם באוצר בית דין, אסור לך לזרוע בתוך השמיטה - מותר לך רק ללקוט ולעשות עבודות השדה ההכרחיות לשימור המצב הקיים - לא יצירת מצב חדש.

גם באוצר הארץ, כאשר נגמרים כל הירקות שנזרעו לפני השמיטה, וגמרת ללקוט אותם (וכמובן שהם קדושים בקדושת שביעית כיוון שבירקות הולכים בתר לקיטה) - אין להם כבר במלאי מה לספק...ואז צריך שיטות אחרות - או היתר מכירה, או יבול נוכרי, או מהבקעה/מהגולן...

אני חושב עכשיו על חקלאי הגולן איזה נוח להם יחסית מצד אחד, מצד שני גם אם הם רוצים לקיים את מצוות השמיטה לא בדיוק יהיה בזה ערך הלכתי...

כללית בה כאשר אתה חושב על פתרונות הלכתיים אתה לא יכול לחשוב רק על עצמך אלא על כולם. 

"נאכל" - אתה תאכל. הרי ברור לך שזה לא שכל המדינה פתאום תעבור לא לאכול כמה חודשים ירקות, כן?

ברור שיאכלו. והרבנות, וההלכה, צריכה לספק להם את הדרך הכשרה הלכתית כדי לעשות זאת, או, נגיד - הדרך הכי פחות רעה (נגיד - להחליט מה עדיף - יבול נכרי מחו"ל, יבול נכרי מארץ ישראל, היתר מכירה, יבול מהבקעה/גולן... - ולבחור בדרך הכי פחות גרועה...).

לגבי מס מיוחד - אתה כבר מדבר על מדינת הלכה, במדינת ישראל זה לא ילך. מה שכן - בהחלט יש תקציבים מיוחדים לשנות השמיטה שחלקם הולך לעזרה כלכלית לחקלאים. אבל זה לא מגיע מ"מיסים מיוחדים על מי שאינו חקלאי".

גבולות הארץ לפחות שיש לנו כיום, ואז הפיתרון לא יהיה ישים...

לנוכח הגירוש מגוש קטיף.בימים ההם בזמן הזה. 

http://www.inn.co.il/Besheva/

שאם יהיה מדינה מתוקנת יעשו "מס שמיטה"

ושתדע שעיקר הבעיה של החקלאי זה לא שאין לו פרנסה לשנה, אלא שהוא שוכר דברים שהוא צריך לשלם עליהם גם בשמיטה (דמי חכירה, טרקטורים וכו') והוא לא יכול להחזיר את זה לשנה, כי אז לא יתנו לו את זה חזרה לאחר השמיטה

כך שיש הוצאות עצומות בלי הכנסות

אני מניח שבמדינה מתוקנת כל המסחר עם חקלאם יהיה אחר, ואוטומאטית הנטל על חקלאים יהיה קטן יותר

(למעשה חקלאי שומר מצוות בימינו מומלץ לו להתעסק עם עצים, ואז בשמיטה הוא עושה אוצר בי"ד, ואז ההפסדים לא גדולים כ"כ)

ייתכן שזה עם השמיטות, יוכל להיות פיתרון שישתמשו בו יותר ויותר, לצורכי הירקות והדגנים - ואילו עצים, כמו שאמרתם, אוצר בית דין - ופירות שישית בכלל לא חייבים בקדושה, ופירות שביעית יהיו חייבים בקדושה רק בשנה שלאחר מכן...

במצע מנותק מקיימים מצות שמיטה, בהיתר מכירה עושים הערמה להיפטר ממנה

לא נראה לי שיש בעיה במצע מנותק של הערמה. מ"ש מצע מנותק של שדה שלם או עציץ אחד? יש חילוק לגבי ההערמה?

אתב יכול לומר שתשתכח תורת שמיטה, וזה חשש שאני יכול להבין, אבל זה לא הערמה

התורה ציוותה שהקרקע תשבות, לא שלא נגדל אוכל

כשהמצע מנותק - הקרקע שבתה, אז מה אם יש לנו אוכל? למי יש בעיה עם זה?

ומה מברכים על גידולי מצע מנותק. על אכילת מצע ?

(לא לברך בורא פרי המצע אבל כן לברך שהכל)

ולמעשה מה שראיתי זה כן לברך אדמה, כי דרך הפרי הזה לגדול באדמה

ואני ממליץ לקרוא את הספר אחד מאלף, הוא ימחיש לך כמה ברי מזל אנחנו שאנחנו אוכלים אוכל נורמלי

אם זה היה שולי אז לא היתה בעיה אבל כאשר זה נהיה שיטתי וחלק גדול (באחוזים) נעשה בהערמה אז זו בעיה 

(לענ"ד הצולעת, לא מחייב)

גם שם אתה מפרנס ערבים בלי למצמץ

רק כשזה מגיע לשמיטה כהלכתה בלי טריקים ובלי שטיקים אתם נזכרים פתאום שאסור לפרנס ערבים... אפשר לחשוב מי בונה את הוילות שלכם ומי מתקן את הרכבים שלכם ומי עובד במפעלים שלכם. אז תשמור שמיטה כהלכתה בלי שטיקים ובלי טריקים - כמו שהשם רוצה - שהאדמה תשבות ממש.\

למי שלא הבין אני נגד כל התחבולות האלו

נ.ב. כתלמיד הרב גינזבורג אני משתדל מאוד (היכן שניתן) לא לקנות תוצרת ערבים או גרמניה 

זה בערך כמו שתגיד שיבול נוכרי מחו"ל זה הערמה...

אז לא, כאמור, יש הבדל בין "להתחכם" - בהיתר, עם ההלכה, באדמת ארץ ישראל עצמה, לבין לעשות דבר שלא "מעביד" את האדמה עצמה. כמו מצע מנותק.

אין ספק שהלכתית זה מהודר הרבה הרבה יותר מהיתר מכירה - הבעיה היא רק העלויות המטורפות של זה, והעובדה שלא כל דבר יכול לגדול ככה... (בפרט עצים, כמובן, ובכמויות מסחריות...)

כי הדין הוא בקרקע אבל מצע מנותק זה נשמע מוזר, מה תגיד על מי שסובר שיש לגוי קיניין אבל חושש ל"לא תחונם" ולכן מוכר רק ג' טפים העליונים שבקרקע? לי זה נשמע מופרך, ברור לי שגם אם זה כשר אז זה כשר אבל מסריח ואני לא מבין מה ההבדל בין זה לבין מצע מנותק

בלי קשר לשמיטה

ראשית כל, זה מאוד לא בריא לאכול רק לחם, קטניות ובשר. באשר לקטניות ודגנים [שמהם עושים קמח וממנו עושים לחם] גם אותם מגדלים על האדמה כמו ירקות אחרים. מה שנוגע לבשר, אם מדובר בבקר שגדל בארץ, הרי שהבקר הזה צריך לרעות בשדה שבו מגדלים עשב מתאים לפרות, בקיצור , הפתרון שלך הוא לא פתרון.

אם מדובר בבשר בקר מיובא מחו"ל, בקטניות מיובאות מחו"ל ובלחם מקמח מיובא מחו"ל אז אין הבדל בין האוכל שלך לבין הירקות מיבול נוכרי. כלומר, זה פתרון, אבל פתרון פגום בדיוק כמו הפתרונות האחרים שגם הם פגומים. לכן, לדעתי, כמו שאנחנו יכולים לחיות עם עקיפות אחרות כמו ריבית וכו' אנחנו יכולים לחיות עם היתר מכירה.

ת בארץ

כי לא התקדש עם עולי עזרא ונחמיה, כמו עוד חלקים בארץ...

חייבם במעשרות מספק וכמו כן גם בשמיטה 

ראה משנה שביעית ו, א.

של המדינה בגלל המצב הקשה שהיה שם

היום כבר המצב השתנה ואפשר להסתדר באופנים אחרים אז אין ענין לעשות את זה

ואגב זה פתרון רלונטי גם היום באופן מסוים שלא שים בגלל המצב הפוליטי בין דת למדינה

הוא פסק במותו יותר מבחייו

הרב עובדיה יוסף הגיע למעמדו בזכות עצמו ולכן לא היה מחוייב לאף אחד בפסקיו.

הרב יצחק יוסף הגיע לרבנות הראשית בתמיכת החרדים, שלהם יש אינטרסים מסוימים, ולכן כנראה נמצא פסק ששולל היתר מכירה על מנת להסתמך עליו

וד"ל

היתר מכירה, עובר עבירה...יש לו על מי לסמוך.

כפי שהבאתי קישורים בהמשך.

[אמנם, בראש מערכת הכשרות עומד כרגע ככל הידוע לי הרב דוד לאו, והרב יצחק יוסף הוא נשיא בית הדין]

מכתבו של הרב הראשי לחקלאים

טופסי הרשאה להיתר מכירה

מצוות   השמיטה היא לא לעבוד בקרקע בשנת השמיטה, להפקיר אותה.

אין מצווה מיוחדת לאכול דווקא פירות שביעית, אלא שאם אתה אוכל אותם - יש להם קדושה.

אם כבר קונים היתר מכירה או משהו כזה - אמרתי שעדיף לקנות מגוי שלא בארץ שלא תהיה בעיית לא תחונם.

מאיפה בדיוק הוצאת כאן שאני מזלזל במצות שמיטה?

בס"ד

אלו פירות עם קדושה.

זה שיש בהם קדושה - כי עצם השנה עושה אותם קדושים - אבל איך מזה אתה לוקח שיש מצווה מיוחדת לאכול פירות שביעית? ואם אני לא אוהב פירות בכלל? 

אין הרבה מצוות בתורה שנוגעות לאוכל ממש, שהתורה אומרת לך שמצווה לאכול אותו - יש מעט, כמו מצה ומרור, קורבן פסח, וכו' - אבל רוב המצוות, הן - אם אתה אוכל, אז ככה וככה וככה...

ואם אתה אוכל פרי קדוש אז אולי יש מעלה - אבל זה לא הופך את זה למצווה לאכול פירות שביעית.

ואם יש לך מקור הלכתי שטוען אחרת, שיש מצווה מפורשת מהתורה דווקא לאכול פירות שביעית - אשמח שתראה לי...

זה אחת מהמצוות שבתרי"ג שלו (כמו מצות ישוב א"י)

ובביעית אין ענין לברוח מזה.

יש ענין דווקא קצת להתאמץ ולחבב את יבול ארץ ישראל באופן כי מהודר.

אז יהיה פחות מבחר אבל יותר קודשה

לא עדיף כבר שיקנו יבול נוכרי מחו"ל בלי בעיות של קדושה שהם לא יודעים להתמודד איתה? ולא רוצים אפילו..?

הרי זה לא שהם יעברו עבירה אם יאכלו פירות מחו"ל, ולעומת זאת, כן יעברו עבירה אם יאכלו חצי פתוח קדוש בשביעית ואת החצי השני יזרקו לזבל סתם ככה...

אז מה עדיף?

אתה כדתי, כל אחד יעשה לעצמו את החישוב שלו מה הוא חושש או לא.

אבל אי אפשר להגיד שמי שבוחר לאכול יבול נוכרי, "מזלזל במצוות שמיטה" - זה לא הגון כלפיו. ייתכן דווקא להיפך, שהוא דואג לשמיטה ופוחד שלא יצליח הוא וביתו מספיק לשמור על קדושת הפירות - וזאת מציאות, וקשה להגיד במוחלטות -" שיסתדרו" - ולכן הוא בוחר באפשרות של ללא קדושה...

תחשוב על זה.

אבל לא צריך לעזור לה' לנהל את העולם.

יש בחירה חופשית לכל אחד

אנחנו צריכים לדאוג לקיים את המצוות

כולל חבב את ארץ ישראל ופרותיה

הבנתי שבכל השיטות יש טעם לפגם. ראשית כל, בימינו רוב ההכנסות של החקלאים באות ממכירה לחוץ לארץ. אם שנה אחת הם לא מספקים סחורה אז הלקוחות שלהם הולכים למקום אחר ונשארים שם. כלומר כל הביזנס של החקלאים העבריים הולך לעזאזל. חוץ מזה, גם תושבי ישראל עלולים להתרגל לקנות ירקות ופרות מחו"ל או, גרוע מזה, מערבים. זאת אומרת לעזור לאוייב במקום לאחינו.

בהיתר מכירה יש בעיה כי זאת בעצם עקיפה של התורה. באוצר בית דין יש בעיות אחרות, שגדולים ממני כבר עמדו עליהן.

מאחר שבכל השיטות יש פגמים, אז עדיף להשתמש בהיתר המכירה.

לקנות מערבים , זה לקנות מהאוייב ולתמוך בו מצד אחד ולנשל את החקלאים היהודים מצד שני.

בס"ד

ערב שנת השמיטה, היתר המכירה יצא לדרך, במעמד הרב הראשי לישראל -הרב דוד לאו וסגן השר לשירותי דת הרב אלי בן דהן נמכרו הקרקעות לג'ורג' שטרייכמן גוי אוקראיני המקיים 7 מצוות בני נוח

הכתבה המלאה באתר סרוגים

באקדמיה, בתעשיית ההייטק, בתחומי מו"פ (מחקר ופיתוח) - כאן אכן תקציבים גדולים וכסף רב מהווים פוטנציאל ליותר חוקרים מבריקים, ליותר סטארטאפים ופיתוח המצאות בתחומים שונים שיתורגמו בהמשך לחברות מצליחות - את הפירות נראה בעוד שנים.  

 בפוליטיקה, אני צריך את ההצלחה עכשיו. לא בעוד 5-10-15 שנים.  איך הכסף הגדול יביא לי לבחירות הקרובות את המועמדים המתאימים להובלת המגזר הדתי לאומי על זרמיו וגווניו, מועמדים שיהיו מוכרים ועם ניסיון ועשייה ציבורית מוכחת כדי שהציבור הדתי לאומי יזכה לנבחרת מנצחת בבחירות שיתבטא בכוח פוליטי בכנסת?

מי הם המועמדים הכריזמטיים שלנו, הכוכבים הפוליטיים המקבילים לבנימין נתניהו, אריה דרעי, בני גנץ, יאיר לפיד, יאיר גולן, בציבורים האחרים? מי מהם הגיע לאן שהגיע בגלל כסף גדול ולא בזכות כישוריו האישיים שהביאו אותו לעמדת הנהגה?

אני לצערי לא מכיר. 

ביבי מתנהל *בדיוק* לפי התפיסה השמאלנית שאומרת - 

יש בעזה מיליון-2 חפים מפשע, אנשים ממש טובים.

למרבה הצער קבוצה טרוריסטית איכשהו השתלטה עליהם.

בגלל 7.10 ישראל נאלצה בלית ברירה לצאת למלחמה וחבל על כל הרוג ופצוע "לא מעורב".

עכשיו שחמאס כמעט נעקר אז ישראל כמובן תעזור לעזתים, האנשים הטובים והאיכותיים, להשתקם חזרה.

כי נראה שלא.

מדובר פה על דרישה אמריקאית, לא על מה שישראל עושה או מבצעת, אז אין פה הוכחה לכלום על נתניהו.

אפשר לנסות ללחוץ שלא יקרה אם באמת אכפת לך.

גם אתה היית רואה אם היית גר באיזורים מסויימים בארץ.

ראיתי כיפת ברזל רודף אחרי טיל ופוגע בו לפחות שלושים פעמים. ראיתי שיגורים של כיפת ברזל יוצאים מהקנים. ראיתי והחזקתי בידיים המון רסיסים - גם של מיירטים.

אולי מישהו השתיל לי שבב עם דמיונות לתוך הראש, כשנכנסים לעולם הקונספירציות אפשר להיות מאד פוריים ואין גבול לאפשרויות. 

שעומד בדרישות של השר לוין ושל בגץ גם יחד

כך או כך הפרשה ירדה מסדר היום הציבורי

מקווה שהפצר החדש יעשה ניקיון בפצריה

או לפחות תשתנה שם רוח המפקד

אבל תודה שהחזרת את הנושא החשוב הזה לדיון

ומתנערים מזה.

עכשיו יש להם מפקד חדש

כי פגשתי אותם בבית כנסת באזור שלי, שהוא כללי, לאו דווקא חרדי.

הם אוספים כסף במקומות שאנשים תורמים, וזה לא בהכרח מקומות של חרדים. אז מחר אתה יכול לפגוש אותם מתחת לבית שלך.

ועכשיו כשפסק נגדם, פתאום זה לא מתאים.

הם עושים חילול השם של הרמה השפלה ביותר.

ד"א זה לא כ"כ חריג שבחורי ישיבה מתרימים לישיבה שלהם

באמת לא מעניין אותי מי צודק ולמי מותר לקרוא לעצמו פוניבז'. בעיקרון מהמעט שאני מבין, רק מתחילת שנהל תשפ"ז יחול עליהם האיסור הזה, אבל זה באמת לא משנה.

ממה שאני מכיר בעולם החרדי, בחורים שאוספים כסף לישיבה, זה או לת"ת (תומכי תורה - עזרה של הישיבה לתלמידים וחתנים מעוטי יכולת) או אסיפת כספים נקודתית לבניית ספרייה וכדו' (כשהייתי בישיבה קטנה חרדית, היו אוספים לפני פורים לספרייה של הישיבה. אבל היה סתם בכמה רחובות ליד הישיבה, בעיקר כדי להעסיק את הילדים). וגם זה, בדרך כלל באזור מסוים או לפי כתובות של בוגרים. ככלל, תלמידים לא עומדים כמו בבית כנסת קבצנים ומתרימים בשביל האחזקה השוטפת של הישיבה שלהם.

נראה שאתה מזדהה כנראה עם צד אחד, ומעמיד פני תם כאילו אין לך דעה בעניין,

אני יושב בבית כנסת שאליו מגיעים המון בחורים לא פעם ולא פעמיים, לא בהכרח אוהב את זה,

אבל לא רואה בזה דבר כזה הזוי,

מה שאתה כותב זו דמגוגיה זולה במיטבה,

כמובן שיש הרבה ישיבות, אבל יש משפחות רבות שמבחינתם זו הישיבה שמייצגת את תפיסת עולמם, כמובן שזכותך המלאה כפי שנראה עשית לא לתרום, אבל כזו צרות עין, שאכפת לך שחלילה מישהו יתרום להם כמה פרוטות,

עוד לא ראיתי

אבל אני חייב לפתוח בזה שאתה משתמש בהרבה מילים שיפוטיות (מעמיד פני תם, דמגוגיה זולה במיטבה, כזו צרות עין). זה לא תמיד נעים לקרוא את זה. אבל זו הערת אגב.

לגופו של עניין:

אין לי דעה לגבי מי צודק בדיון עצמו. אין לי מושג על סמך מה הרב מרקוביץ חושב שמגיע לו והרב פלוני חןשב שלא מגיע לו. באמת אין לי מושג.

ברמה האישית, מבחינתי יש אנשים טובים בכל צד ובימים שהייתי בחרדי היו לי חברים משני הפלגים והערכתי מאוד את הנחמדעם והחכמים שביניהם, ללא הבדל. מבחינת קשר לצד מסוים בפוניבז' - צר לי ידידי, אין לי חיבה לישיבה הזו ולא למגזר שהיא מייצגת, משום כיוון.

מבחינת התנהלות, כתבתי בצורה ברורה בהודעה הראשונה, שלטעמי הרב מרקוביץ לא נהג בהגיון ובאחריות בכך שהוא לא עזב את פוניבז' מזמן והקים לו ישיבה משלו. הוא אדם אחד ועד כמה שהוא ראוי, הוא יוכל לבסס טת מעמדו בעצמו. בצד השני יושבים הרבה אנשים שנמצאים שם הרבה שנים וחלקם אינטגרליים בישיבה (כמו המנהל ואוספי הכספים וכו'), אז טבעי שהציפייה תהיה ממנו, לקום וללכת, לא מתוך צדק אלא דווקא מתוך אחריות לכבוד התורה (אתה לא תאמין, אבל ממש לאחרונה אמר לי את זה בדיוק, אדם שמאוד מחובר ושותף בהגיונות הפלג הירושלמי וכו).

עד כאן דברים שלא מאוד רלוונטיים לפתיחת השרשור, אבל הוצהרו בפירוש בפתיחת הדברים.

אני מדבר על תופעה שרב מבוגר רוצה לפתוח ישיבה, אז שיילך ויפתח ישיבה. למה הוא שולח בחורים לקבץ נדבות בבתי כנסת? קורה שישיבה עושה אירוע התרמה גדול והיא פונה לציבור, אבל זו תמיד ישיבה קיימת שפונה בדרכים יחסית מכובדות, לבוגרים, שכנים ומקסימום בפרסומות באינטרנט, ובוודאי לא שולחת תלמידים לשוטט ולקבץ נדבות. מה גם, שתמיד סרטון הישיבה וההיסטוריה שלה חשוף לציבור כפרסומת.

כאן מדובר בפנייה לציבור שמבזה את התלמידים, במצג שווא לציבור התורמים ובכלל בהקמת מוסד שלא ברור למה הוא מוקם. הרי אם מדובר בישיבה שנפתחת, למה שלא יסדרו את ההיבט הכלכלי בדיוק כמו כל ישיבה שמוקמת. הרי לא מדובר באנשים טיפשים או חסרי ניסיון.

זה מה שאני מבהיר, וכמובן מי שבא לו - שיתרום לאן שבא לו.

אני לא בא להצדיק שום צד מבעלי המחלוקת. למעשה, כמעט מאז שהתחיחו המחלוקות היו אנשים טובים שניסו לשבת על הגדר או אפילו לפשר. המציאות היא ששני הצדדים דחו והפריעו לכל גורם כזה, וזה ממש לא כבוד גדול לאף אחד.

כן אציין שהתופעה הזו חוזרת על עצמה הרבה. גם במחלוקת היעב"ץ והרב אייבשיץ, היו רבנים שניסו לפשר וכמדומני הרב חיים רפפורט כתב אז בכאב שחבל שאף צד לא מוכן להקשיב ולהגיע להבנות.

כשלא עובדים, כסף הופך לאישיו ובסוף פועלים באופן לא ראוי להשיג כסף.

כך כבר פירשו רבותינו על המשנה במסכת אבות:

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:

יָפֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ,

שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן.

וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה,

סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן.

וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר,

יִהְיוּ עֲמֵלִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם;

שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן,

וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד.

וְאַתֶּם,

מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם:" (מסכת אבות פרק ב משנה ב)

רש"י שם:

"שיגיעת שניהם משכחת עון. שמתוך שהוא לומד ועוסק בתורה ובסחורה להתפרנס אינו חומד וגוזל ממון אחרים:"
 

הרמב"ם שם:

"רוצה לומר בדרך ארץ הנה - העוסק בפרנסה.

ואמרו וגוררת עון - כמו שבארנו במקום אחר, אמרו "סופו, שהוא מלסטם את הבריות"."

הרב עובדיה מברטנורא שם:

"דרך ארץ - מלאכה או סחורה:

שיגיעת שניהם משכחת עון - שהתורה מתשת כחו של אדם, והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף, ומתוך כך יצר הרע בטל ממנו:

וכל תורה שאין עמה מלאכה - ואם תאמר יהא עמל בתורה תמיד ויגיעתה תהא משכחת עון, ומה צורך למלאכה, לכך הוזקק לומר וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, לפי שאי אפשר לו בלא מזונות, ומלסטם את הבריות ומשכח תלמודו:"

הטור:

"ואחר כך ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, שאם אין לו מה יאכל העוני יעבירנו על דעת קונו.

ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר אלא עראי ותורתו קבע, כמו שמצינו בחסידים הראשונים שהיו עושין מלאכתן עראי ותורתן קבע וזה וזה נתקיים בידן, כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט.

וישא ויתן באמונה, ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה, שבכל מקום שהזכרת השם מצויה מיתה מצויה.

ומאד מאד יזהר אדם בענין השבועה, שהרבה הפליגו רבותינו בענין שבועת שקר, ואפילו לישבע באמת, כמו שאמרו אלף עיירות היו לו לינאי המלך וכולם נחרבו מחמת שבועת אמת.

ויזהר מלהשתתף עם העו"ג, דשמא יתחייב לו שבועה וישבע בשם יראתו ועובר משום לא ישמע על פיך. מיהו אם נשתתף ונתחייב לו שבועה, יכול לקבלה. ומיהו אין כל אדם יכול לעמוד בזו, וגם רש"י התירם שאין עכשיו עו"ג." (טור אורח חיים סימן קנו)

הבית יוסף:

"ואח"כ ילך לעסקיו וכו' כלומר ולא תימא למה אתה אומר ילך לעסקיו יותר טוב היה לו שילמוד לעולם בתורה לכך אמר מדה טובה הוא שילך לעסקיו כדתנן (פ"ב דאבות) כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה כלומר שיכלה ממונו ואח"כ יצטרך לחזור אחר פרנסתו ולא יוכל אפי' לקבוע עתים לתורה וגם יגרום לו עון כי העוני יעבירנו על דעת קונו." (על הטור באורח חיים סימן קנו וכך הוא פסק בשולחן ערוך)

"ואחר כך ילך לעסקיו דכל תורה שאין עמה מלאכה מה שהביא רבינו הסיפא ולא הביא הרישא יפה ת"ת עם ד"א וכו' הוא לפי דנראה דהתנא מדבר בשתי כתות מישראל הא' הם התגרים דפורשין בספינות הים והולכים בסחורות בדרך רחוקה וארז"ל ולא מעבר לים היא לא תמצא תורה בתגרין ועליהם אמר יפה תורה עם ד"א דאצל כת זו ד"א עיקר והתורה טפלה ולכן אמר יפה הוא דיהיה יודע מה שכתוב בתורה שיגיעת שניהם משכחת עון וכת אחרת הם לומדי תורה ויושבים בביתם שהתורה אצלם הוא עיקר אמר עליהם וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עון דבכת זו צריך שיתפרנס במלאכה והוא יושב בביתו ועוסק בתורה כי בזה יש לתורה קיום אצל כת זו. ורבינו מדבר כאן בכת זו שיושבי' בביתם ומתפרנסים במלאכה או בשאר עסקים כגון רבית וכיוצא כדי שיוכל לישב בביתו וללמוד תורה על כן הביא על זה הסיפא נ"ל אמת וצדק:" (על הטור באורח חיים סימן קנו)

רבותינו היו חכמים, מי שמשנה ופועל נגדם בסוף משלם מחיר.

בפני עצמה, ניהול חינוכי של המוסד.

אחרת גם הטענה שלך צריכה להיות מופנת לראשי ישיבה/רבני עיר/ר"מים בציונות הדתית שמקבלים על זה משכורת.

חוץ מזה שכל ישיבה זקוקה לתקציב, כמו שתיאטרון הבימה זקוק לתקציב או כל מוסד

לגבי ראשות ישיבה והיתר להתפרנס מלימוד תורה - זה אכן נושא השרוי במחלוקת בין הפוסקים.

(בכלל, זה קצת עצוב שכל כך הרבה לומדים תורה בישיבות ובודדים מהם למדו הלכות תלמוד תורה מהתחלה ועד סוף ברמב"ם או בטור או בשולחן ערוך...

זה כמו שאנשים לא ילמדו הלכות חגים לקראת החגים.)

זה שהטענה נכונה על רבים בציונות הדתית זה לא סותר את נכונותה.

לא הבנתי איך הטענה שלך בסוף רלוונטית להלכה או לדברי רבותינו.

(ואגב, אפשר לוותר על התקציבים לשניהם)

אבל ממה שאני מבין, זה הרבה יותר מסכסוך פרטי בין גיסים. זה הפך לוויכוח מגזרי בין פלגים אידיאולוגים ליטאים.

הנקודה היא לא למצוא מקום ללמוד. באמת שיש הרבה מקומות. הויכוח הוא מיהו הפלג האידיאולוגי שממשיך את המותג "פוניבז', אם הישיבות". לכן זה לא סתם לפרוש ולהקים במקום אחר.

כמובן שמבחינתי זו בדיוק הסיבה לא לתרום, רק מסביר למה זה לגיטימי מבחינתם.

ברור שלא הינו בקלות מוותרים.

שאני קצת עובד בו.

אין לי שום דעה אישית עליו. כעיקרון למדתי בבני ברק בשנים קשות וחוויתי את האלימות שהייתה בעת הפילוג עצמו (לפני כ21 שנה, לאחר פטירת הרב ברמן זצ"ל). היו לי חברים משני הצדדים, כולל בנו של הרב מקרוביץ עצמו.

עדיין אני חושב, שאם אדם אחד חושב שמגיע לו משהו ובכדי להשיג את זה הוא יצטרך לבלגן סדרי בראשית, הייתי מאוד מעריך אם הוא היה מוותר - וכל עוד מדובר בתלמיד חכם ובבלגן כל כך עוצמתי, בפירוש הייתי מצפה שהוא יעשה את הצעד הזה - זה לא אומר שהוא טועה או שהוא לא בסדר, הבהרתי את זה קודם ואני חוזר ומבהיר את זה שוב.

אני לא בטוח שאת האלימות הפעיל צד פלוני או אלמוני, המריבות הראשוניות בפוניבז' התחילו עוד לפני הרב מרקוביץ (כמדומני שגם אז צד "המחבלים" היה אלים ומחלל שם שמים גדול בהרבה מ"השונאים", ואכן השונאים הבינו את משמעות המחלוקת ולקחו צעד אחורה כפי שראוי לנהוג). לכן כלל לא הזכרתי את האלימות בדבריי (רק לגלגתי שיש לזה לגיטימציה בישיבת פוניבז', אבל לא התכוונתי בהכרח לצד מסוים).

כדי להבין איך כן אמורים להתנהג במצב כזה, אני מציע לך להסתכל על מריבות דומות שאירעו בישיבות שונות: במרכז הרב, הרצי"ה לא הסתדר עם הרב אריאלי, אז הרב אריאלי עזב והמשיך את הרבצת התורה שלו באופן שכולם היו מרוצים; הרב שפירא לא הסתדר עם הרב טאו, אז הרב טאו עזב והקים לעצמו ישיבה משלו, היה קצת מריבות הם לא הפכו את הישיבה לזירת קרב ואת התלמידים ללוחמים/קבצנים; בישיבת חברון היו לא מעט מריבות - עם הרב חיים סרנא (ובכלל זה עם הרב פרבשטיין), הרב אזרחי, הרב זקס ועוד ועוד - איכשהו הישיבה הצליחה להישאר שפויה, ומקסימום הלך תלמיד חכם ומימן בעצמו ישיבה למי שאוהב אותו ורוצה לשתות את דבריו בצמא (ולא תמיד זה קל, תבדוק כמה היה קשה לתחזק כלכלית את ישיבת עטרת ישראל, וכמה כסף וזמן ודיני תורה היו עד שישיבת כנסת הגדולה עמדה על הרגליים). גם אם היו מריבות קטנות, הן הסתיימו מהר, ובוודאי שלא ציפו שהתלמידים יסתובבו ברחובות כדי לגייס כסף. בישיבת גרודנא, איך שהתחילו מריבות, הרבנים המבוזים הודיעו שכל התלמידים הולכים הביתה עד להודעה חדשה, ואכן קבוצת התומכים שלהם פתרה את הבעיה תוך שבוע-שבועיים.

נתתי לך רשימה די ארוכה של אנשים לא פחות יפים, חכמים וצודקים מהרב מרקוביץ, ואתה רואה ארסנל של פרקטיקות שמשאירות את המריבות במקום מכובד ופותרת את הבעיה בלי להפוך את התלמידים ל"מוציאים לפועל" של הרב שלהם. על זה אני מדבר, ופירוש לא על צדק ויושר ולמי מגיע.