לבזבז שנתיים זה לא כל כך חיובי וזה המקרים שיכולים לקרות אם את לוקחת את הסיכון הזה

אני בעד שידוכים , אבל רק מתוך אהבה .

אם מישהו אוהב מישהי הוא יתחתן איתה מהר מאוד לדעתי ..

סתם חברות ככה זה לא שייך ...


 

אם היינו מעירים על כל שטות ההודעות שלך היו הופכות לשרשורי פלצת.

חחח סתם

מה הכוונה שלך לא הבנתי
 

אני אומר את דעתי בלי לחשוב יותר מידי מה יגיבו על זה

אבל בכל מקרה אני מסכים שהייתי צריך להיות יותר רגיש שם 
 

יכול להיות שיש קשר?

חיבוק גדול והרבה כוח להעז שוב.

הזמן עושה את שלו וזה נכון כל כך...

בואי נגיד את זה ככה...

אין תרופת קסם לפרידה.

פשוט התנתקי ממנו לגמרי, מכל מה שקשור אליו.
ותני לזמן לעשות את שלו...
בינתיים תעסיקי את עצמך בדברים אחרים, תצרי לך ימים עמוסים.

ותבכי, זה בסדר גמור לבכות

בהצלחה

יש דרכים אחרות למצוא את הזיווג שלך

סוף מעשה

ואם חשבה שזה הזיווג שלה?

אתה יודע, לולא על הנשמה התאומה שלנו הייתה מדבקה על המצח עם הכיתוב "אני הזיווג שלך",
לא היינו עוברים את כל הדייטים המייאשים האלה בנסיון למצוא אותו.

קורה לפעמים שאתה יוצא עם מישהי והכל נראה מושלם ואתה באמת בטוח שהיא האחת, ומה לעשות? ה' מוכיח לך אחרת.

ולא, אין תרופת קסם לפרידה. רק הזמן.

לכן לא צריך להגיע למצב של פרידה .

למה צריך להיות חבר של מישהי כל כך הרבה זמן בלי להתחתן ואז בסוף שזה מתפוצץ בפנים להצטער ?

לא חבל ? את הזיווג והנשמה התאומה שלך אפשר למצוא , אין צורך להיות כל כך הרבה זמן ביחד ואין קשר בין השניים
 

את בעצם אומרת שחייבים להיות שנה שנתיים עם בן זוג כדי לדעת שהוא האחד?

מצחיק מאוד

אז זהו שלא .

ויוכיחו קשרים רבים שהצליחו גם בלי להיות ביחד כל כך הרבה זמן

את מנסה בכח להצדיק קשר לחינם שבסוף נגמר בצער לשני הצדדים

 

אבל לפעמים הבניה של הקשר לוקחת לא מעט זמן,

וגם לפעמים נמצאים במצב ביניים של נקשרים - לא נקשרים, ולוקח זמן להבין שזה לא זה.

ברור שצריך זמן , יש אנשים שלא מצליחים להסגר על עצמם

אבל שנה ? שנתיים ? אולי שיגורו באותו בית וזהו ...מי צריך חתונה
 

מי צריך חתונה באמת?

לא יודע..

קראנו בערך לפני שבועיים בתורה: "לא תהיה קדשה מבנות ישראל.."

הבנתי את הציניות של מה שכתבת

ועדין לא הבנתי למה חשבת שאני הייתי רציני כשכתבתי "מי צריך חתונה"

אמרתי את זה כי יש אנשים שחושבים

שזה בסדר לזרום מעבר לזמן הנורמלי של קשר לצורך חתונה

קשר ארוך שלא נותן כלום מלבד אכזבה בסופו , אם לא הצלחתם להגיע להחלטה ללכת לחתונה

אל תמשיכו את זה יותר מהזמן המקובל
 

ולכל אחד מתאים לבחור איך הוא רוצה לבנות את הקשר שלו.

פתרת את הבעיות שהוא יחווה לאחר מכן?

צריך להצביע על דרך שהיא שגוייה

והינה דוגמא של מישהי שהיתה שנתיים בקשר כזה ובום
 

יש הרבה דרכים לבנות את הזוגיות.

יש כאלה שיגידו שקשר של חודשים ספורים, ממעיט את הסיכויים לזוגיות טובה ולאהבה אמיתית.

(ואני לא מדבר על אחוזי גירושין, כי יש הרבה שנוטים לא להתגרש אעפ"י שיש להם זוגיות גרועה.)

בהכל זה שאלה של סיכון לעומת סיכוי.

יש הרבה דרכים לבנות זוגיות , ויש גם דרכים שגויות וזו אחת מהן

אהבה יכולה להיווצר תוך חצי שנה גג , לא צריך לחכות שנתיים בישביל להבין

"שזה לא זה" ולבזבז את הזמן לחינם ! זה למה הורים לבנות דתיות לא רוצים שהילדה שלהם תצא עם מישהו מעבר לזמן הנורמלי , אין שום קשר למקובל או לא , ההגיון אומר שאם זה לא זה אז צריך לחתוך ולא להמשיך ולהתאכזב

לפי הגישה שלך כבר אמורים לדעת כמעט הכל בפגישה הראשונה.

חשבת אולי על האפשרות שהם סתם היו חברים מגיל תיכון או משהו כזה?

אני כתבתי-  " אהבה יכולה להיווצר תוך חצי שנה גג " כלומר אני מצדד בגישה של תן לזה מספיק זמן

אתה בתגובה כתבת - "לפי הגישה שלך כבר אמורים לדעת כמעט הכל בפגישה הראשונה."

מסקנה:אתה לא קורא מה שאני כותב

לא חשבתי, וזה לא משנה את העניין

חברות לדעתי לא מתאימה למציאות של אורח חיים דתי , קשר חייב להיות עם כיוון אחד

לבנות בית ולהקים משפחה , כל קשר סתמי שסוחב זמן לחינם הוא טיפשי

התייחסתי גם לדברים אחרים שהיית נמהר מאד בהחלטות שלך - לדוגמא

קשר צריך גם להשלים את הסיטואציה של "לא טוב היות האדם לבדו.."

בניית בית והקמת משפחה זו סיבה חשובה, אבל זו לא הסיבה היחידה לבניית זוגיות!

ומעניין.. אם הדבר היחידי שחשוב לך זה בניית בית והקמת משפחה,

אז למה המראה החיצוני תופס אצלך משקל כ"כ גדול?

צריך אהבה , צריך ארמוניה , צריך להקים בית בישראל

אבל גם צריך לדעת מתי לעצור ולהבין שזה לא זה , לתחום את הזמן ולהיות ביקורתי כלפי עצמך

בזמן שאתה נמצא בקשר שתקוע אתה בעצם מבזבז לעצמך זמן יקר 
 

הכוונה ביוזמה- החברים המהממים האלו שמתקשרים או מציעים להיפגש באופן יחסית תדיר. יש לי חברה שיש לה רשימה וכל שישי עושה סבב, כמה שמספיקה, וממשיכה בשישי הבא מאיפה שהפסיקה.

זה לא רק קומץ החברות הכי טובות (למרות שגם זה משמח)

שלוקחים דברים בקלילות. שאם משהו התחרבש, אז OK אופס לא נורא. מאוד קשה לי עם אנשים בלי התכונה הזאת.

שליטה עצמית, נימוס גם must.

אופק רחב בונוס גדול.

ובכן א' זה מהסיבה שאני ככה. אני לא יכול לחיות כל הזמן ליד בן־אדם שחי בתדר רגשי אחר, כלומר מגיב באופן מאוד דרמטי / קטסטרופלי לכל עניין בעוצמות רגשיות גבוהות, כי איני מספיק דרמטי כדי להיכנס איתו לחוויה "עמו אנכי בצרה" אבל גם לא סטואי מספיק כדי לא להיות מושפע כלל. מתח רגשי גבוה מתיש אותי, קשור לסף גירוי רגשי או משהו כזה.

שליטה עצמית כנ"ל אני מצפה מאנשים את מה שאני מצפה מעצמי.

נימוס כי אני מחזיק מזה ערך רוחני גדול אולי הייתי ייקי בגלגול כלשהו.

אופק רחב בונוס כי אני מתעניין בכל־מיני נושאים שבעולם ונחמד אם אפשר למצוא עניינים להפוך גם אם זמנית למצע משותף לשיחה וכיו"ב, אבל זה לא ממש ממש מהותי.

(סתם)

אני מעריכה עין טובה, אכפתיות ואומץ, ואני לא יכולה עם אנשים לחוצים

מעריך חכמה, כנות ומודעות אישית וסביבתית.

בכותרת זה הערכה שהיא הכרחית, בתוך ההודעה זה דברים שאני מתחבר אליהם במיוחד. על גב הדברים הבסיסיים.

כמובן "תנא ושייר"

1. אנשים שמניעים את החיים שלהם ולא החיים מנהלים אותם

(עושים קריירה/ כסף/ עבודה אישית/ תהליכים/ פרויקטים)

2. אנשים שמתקשרים בפתיחות כנות וקלילות

3. אנשים עם תכונות מרשימות:

שליטה עצמית/ רוגע/ מודעות עצמית וכללית/ אכפתיות ואנושיות/ בטחון ואהבה עצמית

לשני הכיוונים 

שלהם זה טוב.

ואנשים ש"חיים" את החיים שלהם באמת. (לא דווקא אנשים קלילים שרק מחפשים כיף, אלא אנשים שלא נופלים לייאוש, דיכאון ויודעים ליהנות מהרגע...

חחח חלאס לרדת עלי

לא מעריכה יופי כתכונה כמו שלא מעריכה עושר כתכונה.

בונוס גם שלך קשה עדיין למצוא את הזמן להכיל את השני

נחישות

ויציבות

ביחד עם עדינות

חיוך מתוק וקסם אישי

לא, מעכשיו אתה חבר שלה ולכן כבר לא שייך לשאול 'האם את עדין רוצה להיות חברה שלי'. זהו נגמר אחי אתם חברים...

כלומר סיימתם פגישה ב"ה!

 למחרת שיחת טלפון 'מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה המבחן?'

תספר מה איתך לאן אתה הולך היום, ואיך היה לחזור אתמול אחרי הפגישה וכו'. 

אם תוכל להשתדל שהשיחה תהיה כמה שיותר ארוכה זה עוד יותר טוב (פשוט תקשקש איתה). 

ממש יש לך חברה בהיתר, תשתף ותספר.

זה שינוי עמוק בתפיסה אבל הוא מאד נכון ומשמעותי.

לדעתי לא נכון לצאת לפגישה בראש "ניגפש נראה איך זה האם יתאים או לא".

אלא יוצאים להיפגש עם החברה שלי.

אם חלילה חלילה לאחד מכם בשלב מסוים לא יתאים, אז אפשר וצריך לסיים את הקשר. 

אני אומר לך מנסיון תנסה כמה שיותר להיכנס לראש הזה.

בהצלחה רבה!! 

מכיר את הספר ועמך כולם צדיקים? אני ממליץ עליו מאוד. הוא מלמד הסתכלות אחרת על כל ענייני הנפילות.

הנטיה להלל כל רגע של נפילה כאילו הוא עיקר הסיפור פה- זאת מלכודת! מלכודת שגורמת להיות כלוא יותר חזק בדמיונות של היצר הרע. ויותר מזה- היצר הרע יכול לגרום לך לחשוב שזה עיקר מי שאתה.

יש בך מלא כוחות אדירים שצריך לתת להם הרבה יותר מקום בחיים שלך, דרך המון עשייה חיובית, ויעדים גדולים בקדושה.

אשריך💪

כאילו, זה כל הרעיון של בריאת האדם והעולם. אם זה לא היה ככה, היה זה מדאיג.

מזכיר לי סיפור: בחור ובחורה עמדו להתחתן ונכנסו לקבל את ברכתו ועצתו של הרב. אמר להם, עצה טובה לשלום בית, כאשר הבעל חוזר מהכולל והיה לו יום גרוע, לפני שייכנס הביתה יהפוך את הכובע, ככה האישה תדע שעבר עליו יום גרוע ולא "תתנפל" עליו ישר כשהוא מגיע אלא תתייחס אליו בעדינות. והפוך, אם לאישה היה יום קשה, שתהפוך את המטפחת (לא עובד עם פאה נכרית) וככה כשהבעל נכנס יידע מיד שהיא עצובה ולא יתחיל להקשות עליה קושיות מיותרות אלא גם ינחם אותה. טוב יפה, התחתנו בשעה טובה, אחרי כמה ימים חוזר הבעל עם כובע הפוך, האישה רואה מיד מכינה לו כוס תה שב תנוח תירגע קח את הזמן יופי. אחרי כמה ימים, הבעל חוזר רואה את האישה עם מטפחת, אומר לה וואי שבי תנוחי תשתי תה בינתיים מה את צריכה אני אעזור לך.

אחרי כמה ימים, חוזר הבעל, דואג לשים כובע הפוך, אלא שכשהוא פותח את הדלת, גם היא עם מטפחת הפוכה. על מקרה כזה הרב עוד לא דיבר! טוב, אובדי עצות החליטו ללכת לרב לשאול אותו. דופקים בדלת והוא פותח להם עם כובע הפוך לראשו...

///

בקיצור זאת עובדת החיים.

אני יוצא מנקודת הנחה שאתה מדבר על ניסיונות בתחום הידוע אבל הדברים תקפים פחות או יותר לכל דבר שתרצה.

ברמה המעשית (כי אם יש משהו שיצה"ר לא אוהב, זה מעשים, לעומת דיבורים):

– להחליף לטלפון מוגן ברגע זה, יש דגמים טובים, לא יקר בכלל, כל האפלקציות שתרצה

– להתקין סינון אם לא קיים (לא מבין גדול בסוגים)

– לצאת הרבה מהבית

– ללמוד הרבה תורה בין בשיעורים בין בעצמך זה מהדברים היחידים שעושים את ההבדל

– להרחיב קצת את מעגל החברים ברגע שאתה מרגיש שאתה עם אנשים ויש לך תמיכה זה מוסיף

– אם כבר נופלים ידועים דברי חז"ל "אמר רבי אלעאי הזקן: אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירין אותו, וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה כמו שלבו חפץ, ואל יחלל שם שמים בפרהסיא." אפשר לנפול חזק ואפשר לנפול פחות חזק. במקום לאמץ תחושה של הותרה הרצועה להבין שאפילו בתוך החטא עצמו יש מנעד עצום ונידונים על כל רגע ורגע הן לחיוב והן לשלילה ("האם יכולת לפחות לצמצם?"). ולא די שיש צד זכות במניעת נפילה יותר גרועה (חוץ מזה שמראה בעצמו שאינו חפץ בעבירה) אלא אף אם רק דוחה מעט את הנפילה אף בזה יש צד זכות.

– "כשהביאו בפני רבנו [חידושי הרי"ם מגור] ספרים בהם עצות נגד תחבולות היצר נענה ואמר: ליצר ערימות של עצות נגד העצות הללו, גם לו סגולות ועצות נגד עצות בני־אדם." בקיצור עושים מה שיכולים וה' יעזור

ברמה הרעיונית:

– קלישאה אבל אל תתן לנפילות להגדיר אותך. אם כבר הזכרנו את חידושי הרי"ם, "אמר השכחה טובה מאוד כי אלמלא לא נבראה השכחה היה אדם זוכר תמיד עכל עבירות שעשה ולא היה יכול להחזיק מעמד לכן העבירה הידועה גורמת לשכחה כדאיתא בספרים הקדושים".

– הזכרנו את "ילבש שחורים ויתעטף שחורים". לפי ראשונים רבים, אין זאת עצה איך לבצע את העבירה, אלא איך אדם יכול להתגבר על יצרו. ולכאורה, קשים דברי הגמרא שנייה לאחר מכן, "הא דמצי כייף ליה ליצריה, הא דלא מצי כייף ליה"? אם בסוף הוא לא עובר עבירה, אז מה זה משנה אם הוא ילבש שחורים? ולמה הותר לו ללבשם רק אם הוא לא מצליח לכפות את יצרו?

שאלה נוספת: "א"ר לוי בר חמא אמר ר"ש בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע שנא' רגזו ואל תחטאו. אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה שנאמר ודומו סלה."

=> אם משמע שהולכים מהנשק הקל לתותחים הכבדים, למה לא להתחיל מראש ביום המיתה? תשובה שראיתי, כי זה מעציב, הקב"ה לא רוצה שנהיה עצובים ונתעסק בדברים מעציבים. אותה תשובה לגבי לבישת שחורים. לכן, אל תרגיל לראות את עצמך בעין רעה ושיפוטית אין בזה שום תועלת.