אחות יקרה!
לא הכל פשוט, לא הכל שחור או לבן, אני מצד אחד מזדהה מאוד עם תחושותייך והקשיים שבתהליך שעברת, אבל נדמה לי שבמצבים כאלה צריך לנסות דווקא את הצד השני - לא לשפוט את האדם, אלא לנסות להכנס לראשו ולהבין מה קרה או מה גרם והוביל אותו למצב שאליו הוא הגיע.
פעמים רבות אנו רואים את מה שאנשים עושים ולא מבינים - הבעיה שאנו לא תמיד רואים את כל מה שהם ראו באותה סיטואציה. על זה כבר אמרו חז"ל "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו" - אני מבין, שאין הכוונה שאני צריך לעבור את התהליך שהאדם השני עבר, כי אם כך - אין מציאות שנגיע למציאות של "עד שתגיע למקומו", כי כל אדם חווה את הדברים בצורה אחרת ועל פי ראות עיניו, כל אדם גדל במשפחה מסוימת ובחברה כזו או אחרת. אלא "עד שתגיע למקומו" כלורמ במקום הנפשי - שתגיע להזדהות עם הנפש שלו - שתתבונן במה שהאדם השני עובר/עבר ותנסה להבין אותו, לחוות את הדברים כאילו מהצד שלו כמו מעין "דמיון מודרך" שבו אתה מדמיין שאתה זה בעצם הוא. עד אז - אי אפשר להכנס ולדון.
על גבי זה, אני אומר את הדברים כמו שהם נדמים בעיני, בהתאם למה שאת מתארת.
נפגשתם, היה טוב ממש, שכלית ורגשית. כל אחד הרגיש שהשני מעלה אותו - בונה אותו ועושה לו טוב מאוד מכל הבחינות. הרגשתם שיש דברים בהם ישנה התאמה, שיש דברים שבהם ישנה השלמה וגם... דברים שעליהם צריך לעבוד, אבל אתם אוהבים אחד את השני כמו שהוא.
אבל, לאחר הצעת הנישואים, דבר שבאמת פעמים רבות אי אפשר לצפות מראש קרה - הוא קיבל רגליים קרות. מה זה אומר? מה קרה? למה? זה לא נובע משכל - כי הרי באמת היה לכם טוב, והוא יודע את זה. וזה לא נובע מרגש - כי הרגשתם, היה לו טוב! זה נובע מלחץ שמשפיע על השכל שמשפיע גם על הרגש. אפשר להרחיב ולתאר כאן כמה אופציות שיכולות להוביל לזה, אני לא מכיר את הבחור, אני יודע שאני ממש לא מקנא בו. ברור לי שהוא מרגיש רע מאוד, שהוא איבד בחורה יקרה מפז עבורו - אבל במקום הנפשי שבו הוא היה הוא לא יכל להמשיך הלאה. יכול להיות שהוא יכל להתחיל ולנסות לפטור את התחושה הזו בדרכים שונות ובאופן שבו החתונה תצא אל הפועל ויהיה לשניכם טוב. בפועל, הוא לקח אחריות על המצב, הבין שכנראה זה גדול מדיי בשבילו והוא חייב לעצור את זה לפני שיהיה מאוחר מדיי, הוא מנע עוול גדול לשניכם. ואם תביני את הקושי שלו - תוכלי גם לסלוח לו וממילא גם להאמין באהבה מחדש ולפתח אותה.
חשוב לי להדגיש, כך אני רואה את פני הדברים, בוודאי שזה לא חד משמעי, בעז"ה מקווה שאף אחד מישראל לא יצטרך לעמוד עוד בנסיונות כגון אלו, ואם ישנם - אז שרק יבנה מהם! אבל ברור לי שבן אדם לא עושה דברים כאלו מבלי שהתרחש אצלו דבר גדול שזעזע אותו, וזה כפי שפירטתי.
בהצלחה רבה!
איך שזה קשה..........
!