אולי האישה מאזנת את הגבר, ודרכה הוא מצליח למצוא את דרכו בחיים. אולי היא נותנת משמעות למה שהוא מייצג באישיותו.

ראיתי הרבה (מאד, לצערי) אלמנים בחיי, רובם המוחלט היו שבר כלי עד שנישאו שוב, למרות שהאישה השניה היא לא משוש חייהם ונישואים שניים הם באמת עסק מורכב, קשה להסביר למה - אבל האישה החדשה גרמה להם לחזור לחיות!

ואני מניחה שזה לא בגלל האישיות הנפלאה שלה. פלא.

לגברים הפתרונים..

אני סבור שאילולי הציווי האלוקי לפרות ולרבות והרבות משפחות בישראל גברים ככלל היו נמנעים מלבוא בברית הנישואין.

[בשביל סיפור מיני לא דרושה אשה קבועה, וד"ל]

כמובן שגברים רבים חווים אושר ושלמות מדהימה לאחר נישואיהם עם האשה והילדים, אבל "על הנייר" בחשבון שכלי קר, אדם אל היה ניגש מלכתחילא להתחתן.

ממש לא כולן..

זה ממש הכללה להגיד שכל הנשים צריכות גבר להישען עליו,

מה אישה זה עלה נידף ברוח? כאילו שאישה לא יכולה להסתדר לבד?

יש המון אלמנות/ גרושות שנשארות לבד לעומת גברים אלמנים/גרושים שמתחתנים מיד.

יכול להיות שאם כל סידור העולם והדת היה שונה,

אז כמו שגבר לא היה מתחתן ,גם היו נשים שלא היו מתחתנות.

החברה עצמה יצרה את סדרי הכוחות הללו במשך השנים.

במקרה והיינו עושים ריסטרט ואדם וחוה היו נבראים שוב- יתכן והכל היה שונה.

כיום ניתן להכליל בלי פקפוק ולומר שנשים בנויות וכוספות לחיי נישואין ומשפחה הרבה יותר מגברים.

הוא לא הגיע למסקנה ברורה בעניין ההבדל שבין ההשתוקקות לנישואין מצד נשים לכאלה שאינן מעוניינות בבעל במקרה של גירושין או פטירה, אם כי הוא העריך שנשים רבות חשות שהן כן יכולות לחוש בטחון ולהתנהל לבדן, בניגוד למה שחשבו לפני הנישואין.

אני באופן אישי מכיר לא מעט אלמנים ואלמנות, והגעתי עם עצמי לתובנה שלנשים קשה יותר להנשא בשנית, גם בשל מימד רגשי שתופס אצלן מקום רחב ועמוק מזה של הגבר, באופן יחסי, וגם בשל אטרקטיביות של אלמן לעומת מקבילתו מהצד הנשי.

תופעה דומה מאוד בקרב הרווקים-רווקות והגרושים-גרושות, אגב.

היא חולמת על זה עוד מינקות.

גם לגברים יש צורך כזה, אבל הוא פחות בולט וחזק משל האישה, ולענ"ד מגיע ממקום קצת אחר.

מצוות פרו ורבו היא על הגבר דווקא, כי לאישה יש נטיה טבעית לרצון למשפחה ואין צורך לצוות עליה.

אני חושבת שהדוגמא שנתת על אלמנים שמתחתנים שוב לעומת נשים שנשארות לבד, לא משקפת כ"כ את הצורך שלהן.

א. כי הדוגמא היא לאחר מעשה, לאישה יש כבר משפחה וילדים בדר"כ.

ב. הסיבה בדר"כ נעוצה בקשרים רגשיים (קושי להתנתק מהקשר הקודם וקושי לפתח קשר חדש), ואצל נשים הקושי הזה הרבה יותר משמעותי מגברים שפשוט בנויים אחרת.

(לנשים יש צורך במשפחה ולאו דווקא בגבר, ילדות מדברות על בית ועל אמהות ופחות על בעל שיאהב אותי ויקנה לי מתנות)

היום בתרבות המעוותת שלנו אישה קצת שכחה מה היא ומה זו נשיות אמיתית והכל התחספס והתבלבל.

לא ממהרות להתחתן שוב, זה לא בגלל קשרים רגשיים שקשה להן להתנתק מהן.....

אלא בגלל שאין להם כח לסבול עוד משוגע ועוד מישהוא שיאמלל אותן, עד שהם יצאו מחשיכה לאורה והן התחילו לנשום אין להן כח להיכנס שוב לחיי סבל (אני כמובן מתכוונת על גרושות שסבלו במהלך חייהן מהגבר, לא חסר כאלו....נכון שלא מחייב שהן שוב תסבלנה מגבר, אבל הן פוחדות, לא שווה להן לקחת את הסיכון)

אני גם מכירה  אלמנות שהיה נראה שהן חיות טוב , עכשיו ממש אין להן כח להתרגל לשגעונות של גבר חדש בגיל 60, לא רוצות להתחתן שוב אפילו שהיה נראה כביכול שהכל טוב אצליהן.. כשהן עושות את השיקול של הטרחה לעומת מה שאולי תקבלנה זה לא ממש שווה להן, אם היתה אפשרות כמו בעולם החילוני שיש חבר ומקבלים אהבה בלי מחויבות של בית משותף וכו, אבל אין את האפשרות הזאת..

אישה חולמת אולי מינקות על חתונה כי זה הסדר בעולם הדתי,

אבל אם אולי היה אפשר רק שיהיה חבר בשביל אהבה ולהביא ילד בלי נשואין היו הרבה עושות את זה,

נכון גם חילונים וגם גויים מתחתנים אבל גם מתגרשים מהר אין כל כך ערך לשמור על הנישואים כמו דתיים,

הן לא רוצות להתחיל קשר חדש, כל אחת מהסיבות שלה.

יש כאלה שסבלו ויש כאלה שלא, ואף את לא רוצה להכנס שוב למערבולת רגשית, שנשים מתמסרות אליה הרבה יותר.

קשה לומר שילדה חולמת על חתונה כי זה מה שמקובל, היא לא מבינה כ"כ בסטנדרטים של עולם דתי וכו'. חו"מ שהחלומות הללו שייכים גם לבנות חילוניות (לפחות עד שהן מתבגרות).

רצון של ילד זה הדבר הכי טבעי לו ולאישיות שלו, אח"כ מתחספסים בגלל התרבות והחברה ומה שמקובל..

היום יש אינסוף אפשרויות להביא ילדים בלי מחוייבות משפחתית, ובכ"ז רק מתי מעט עושים את זה, ולא רק בגלל צו המסורת. (עובדה שיש כאלה שמתחתנים באזרחי, כי יש להם את הצורך להתמסד).

ונשים בדר"כ הן אלה שדוחפות לחתונה, כי אי אפשר לבנות אהבה אמיתית בלי מחוייבות.

וצודקת, אחוזי הגירושין גבוהים מאד, בעיקר כי אין ערך למשפחה, וכשלא מעריכים משהו, גם לא משקיעים בו.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

יותר מבודדים, אבל נשים... ובכן לאריכות החיים שלהן חשובה דווקא החברה...וגם מיעוט הילדים ל"ע...

בקיצור, בראיה כללית נראה לי שדווקא הגברים נהנים יותר בחיי הנישואין מנשים.. (הכוונה היא להנאה אגואיסטית ולא רוחנית)

במחיר של טבעת הם מקבלים: טבחית, מכבסת ומגהצת מנקה וגם מפרנסת באיזו עבודה וכמובן רעיה ואם לילדיהם!! לא משתלם?

א. לגבי זה שאשה צריכה דמות גברית -

דווקא איש לא נקרא אדם עד שהוא נישא ואין שלם עד לנישואיו (לפי מקורות חז"ל)

ואישה היא כן שלמה כבר מעצמה!

--- ככה שענין זה אינו מכליל כלל ! ---

ב. לגבי בני אדם -

חבל קצת על עצם המקום המוקטן שנתת בדבריך להשפעה של השקפת התורה וההלכה על חיי האדם...

גם נשים הן מלאות בתכונות טובות יותר ופחות...

והתורה מכוונת ומדריכה אותנו אכן מנתבת אותנו לנקודות שאף אנו איננו מזהים בעצמינו

נקודות שאף אנו אננו יודעים שמשפעים עלינו

התורה זה ספר הוראות שיודע הכי טוב מה מתאים ליצור הזה שנקרא אדם

הוא מכיר את הפונקציות הכי ניסתרות שיש בנו

ואכן מי שהולך יד ביד עם ספר הוראות זה (כן יש גם נפילות, לכן ספר ההוראות מכיר גם בתשובה שאדם יעשה וכו'..)

אכן אדם כזה יש לו ערכים שונים מחויבויות שונות לבו ממש פועם אחרת...

כמו שכבר חז"ל צינו את ההשפעה של מאכלות אסורים על הלב(גורם לטמטום הלב) וכו'..

כך שמי שאוכל מאכלות מותרים הלב שלו בעל רגישות אחרת לדברים גם אם אנחנו לא מבינים את דרכי התרחשות לכך!

אז זה הגיוני ביותר - שאדם שומר תורה ומצוות מכוון למטרות הנכונות ומתעלה מעבר לרמתם ולמטרותיהם הניסתרות ביותר של המין האנושי והגברי!

וחוצמזה שאני מאמינה שגם גברים לפחות פעם בעולם פחות פרוץ היו יותר ערים לעינני משפחה והקמת משפחה...

היה ועדין יש בקהילות מסוימות את הצרוך הזה להביא שבט לעולם

זה שיש לך צאצא

אשה בבית

ומסגרת משפחתית

אין ספק שגם אצל גבר זה תופס מקום - והוא זקוק - מוקיר - ואף רוצה בכל ליבו בכך!!!

גם אם בפועל זה ידרוש ממנו לעשות וויתורים ואפילו קצת כואבים....

עד אז תישמעי פה הרבה דעות לכאן ולכאן שבתכל'ס לא תוכלי להוציא מהן "מסקנה" ברורה, וגם לא צריכה להיות מסקנה כזאת.

וזה מעבר לעובדה שעשית פה המון הכללות מהכללות שונות, אבל באמת שלא אתייחס אליהן.

(גילוי דעת - אני רווק. אבל גם אני גבר. ובמקרה יש לי צורך עז במשפחה ובילדים. איזה פלא).

 א"ל כופר לרבן גמליאל אלהיכם גנב הוא דכתיב (בראשית ב, כא) ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן אמרה ליה ברתיה שבקיה דאנא מהדרנא ליה אמרה ליה תנו לי דוכוס אחד א"ל למה ליך ליסטין באו עלינו הלילה ונטלו ממנו קיתון של כסף והניחו לנו קיתון של זהב אמר לה ולוואי שיבא עלינו בכל יום ולא יפה היה לו לאדם הראשון שנטלו ממנו צלע אחת ונתנו לו שפחה לשמשו אמר לה הכי קאמינא אלא לשקליה בהדיא אמרה ליה אייתו לי אומצא דבישרא אייתו לה אותבה תותי בחשא אפיקתה אמרה ליה אכול מהאי אמר לה מאיסא לי אמרה ליה ואדם הראשון נמי אי הות שקילה בהדיא הוה מאיסא ליה

טוב, אני אבקש מבעלי.. אחריות עלי.

(לא לגלות לאף אחד, גם לגברים יש רגשות, הם רק לא מביעים אותן)

על החתום

מנכ"ל ויו"ר פורום ברוך

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t589503#6585170

החכמתי!

בעיקר מפרח בר ואין כמו אמא

הבנתי שגברים צריכים אהבה וכו וממש לא רק את המיניות

ושבעולם החילוני (בלי הכללות..) לא מחפשים רק את המיניות אלא פשוט לא רוצים להשקיע

(זה מה שהכי הייתי צריכה להבין)

ושוב אני אומרת: ברור לי שטוב לבעלי בנישואים. וזה לא שחסר לו ממני אהבה וכו.

ועכשיו אני גם מבינה למה..

תודה!!

שהנחת היסוד שלך בהודעה הפותחת "אם הם דתיים זה לא הופך את הטבע שלהם לאחר" - לא נכונה. אדם יכול לתקן ולזכך את טבעו, ומנגד לסאב, לעוות ולהרוס אותו.

וגם אנוכיות. החתונה היא למסד קשר עם בת-אדם שלא תמיד מתאימה לגבר, הגבר חושב שהיא מתאימה לו. לפעמים הוא רק אוהב יופי חיצוני שזה עבודה זרה. לפעמים בגלל היחוס. למה הקב"ה מטיל על הגברים את האחריות וניהול המשפחה השם יודע.

זה עניין חברתי.

אם היה טבוע בחברה הסדר כלשהו אחר בין גברים לנשים (נניח כמו אצל בע"ח שחיים בקבוצות) כנראה שהרוב היו הולכים לפיו.

הרי אתם מן הסתם לא כותבים סתם מהבטן. ודאי יש לכם מידע סטטיסטי מהימן ותקף על הסיבות בגינן רוב אוכלוסיית הגברים בעולם מחליטים להתחתן. כמו כן, ודאי יש לכם הכשרה מעמיקה במדעי נפש האדם. שתפו יותר, חבר'ה, שנזכה גם אנחנו פשוטי העם לאחוז בשיפולי גלימתכם.

להווי ידוע כי זהו פורום מזומן ופתוח לכלל "פשוטי העם" באשר הם,

ובו הפותחים והמגיבים משתפים ממיטב הרהורי ביטנם והגיגיהם האישיים.

מי שלא מתאים לו שיפנה נא ויתור אחר פורומים מקצועיים בלבד, המלאים במידע סטטיסטי מהימן ותקף - כפי שהולם אותו, כנראה.

איני מתחברת להסתכלות שלכם

על אתרא הדין כעל פורום של אנשים פשוטים,

על הפסקנות באשר לרמת התשובות והידע שנשפכו כאן

או על טון התשובות כשאילו נאמרו בצורה מקצועית מידי ולא הולמת.

לדעתי כל עוד אנו מתנסחים באופן מכבד ולא פוגע,

זכותו של כל משתתף להביע את דעתו בבמלואה

בלי להרגיש שמישהם (כנראה בעלי תואר שלישי ומעלה) יסקרו את התגובות

ויציינו מתי הוא חורג בדבריו מרמת הביטחון הראויה לו ולמעמדו.

או לפנות מיוזמתה למכון מחקר שיבדוק מה המניע להנשא

הודעה כמו שלי, עוזרת לה לזכור שהפורום הזה אינו כזה.

אגב, אני לא חושב שהפסיכולוגיה החילונית באמת מבינה מי יודע מה בנפש האדם. כלומר, היא מבינה אבל עד עומק מסויים, די חיצוני, וגם זה בתחום התיאורי ולא הקליני.

כדאי באמת להתחיל לברר את הסוגיא מהאקספרטים הגדולים בתחום הנפש: חז"ל, גדולי הקבלה והחסידות וכו'.

לאהוב, להיות נאהב וליצור משהו חדש, משפחה.

ככה בכל אופן אני מרגיש.

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.