יותר נכון, בין אחיות 
בדרך כלל הקטנה (2.4) מתחילה. היא משמיעה קולות נהימה ועושה תנועות עם הידיים כאילו היא באה לשרוט את הגדולה (אוטוטו 4). היא לפעמים באמת תופסת אותה ומכאיבה לה (בתפיסה עצמה). לפעמים היא נושכת אותה.
הגדולה מחזירה מלחמה, אבל בד"כ באיחור (אחרי שבאתי להגנתה והרחקתי את הקטנה, אז היא עושה תנועות דומות מאוד עם הידיים ). אז יוצא שאני עוצרת אותה, כי המריבה כבר הפסיקה מבחינתי, והיא לא "החזירה בזמן".
מה עושים? מה צורת התגובה הטובה, מבחינת גיל הבנות?
(היום באחת המריבות הקטנה דחפה את הגדולה, והיא דפקה את הראש במעקה המיטה מאחורה. אמרתי לקטנה (או צעקתי עליה) שתצא מהחדר, והיא יצאה בריצה, התנגשה במשקוף המטבח, ודפקה את הראש גם כן).
עוד חשוב לי לציין שהגדולה באמת יותר עדינה, ומתפייסת עם הקטנה מאוד מהר (מתייחסת אליה בחום אימהי מהר מאוד אח"כ).
הקטנה היא ילדה תוססת ופעילה. נראה לי שהיא בודקת את גבולות הכוח שלה (ואולי גם את גבולות התגובות שלנו). נראה שהיא מאוד מבינה מה קורה ושהיא לא מתנהגת יפה. אחרי המריבות היא אומרת שלא תעשה את זה שוב (עונה "לא" לשאלה שלי "תעשי את זה עוד פעם", ולא משתוללת במשך כמה שניות רצופות ).
תודה רבה.