וזה לא מסובסד משום גורם (כמו בדיקות בקופת חולים, למשל).

התייחסי לזה כמו אל רפואה פרטית - וביקור (בלי טיפול אפילו) אצל רופא פרטי עולה הרבה הרבה יותר.

אני יודעת שהמחיר שמכון פועה ממליצים זה 80 ש"ח.

אם תגידי לי שקשה לך אעשה לך הנחה. ואפילו בחינם.

אני משקיעה בך זמן והרבה פעמים זה בזמן הכי לא נוח לבודקת-

1. דחוף לפני שקיעה כדי לעשות הפסק שלא תפספס יום. (ילדים בבית, ארוחת ערב, מקלחות, בעל צריך ללכת למנחה)

2. בשעות הערב 

3. למצוא סידור לילדים שלא יפריעו ולשלוח את הבעל כדי שלא יהיה לך פדיחות ולא תראי אותו

מדברת איתך בטלפון לפני להבין את הסיפור., מסבירה תוך כדי, יש נשים שזה כמעט שעה, לא כל אחת נותנת לבדוק אותה בקלות, לפעמים קשה למצוא פצע ומחפשים מאוד. ועוד...

אני קונה ציוד מיוחד-יש הוצאות.

תאמיני לי שאני עושה בשביל המצוה וממש לא כי אני מחפשת עוד הכנסה (לא יודעת מה אחרות) אבל כבר ניתקלתי בנשים שקבעו שעה ולא הגיעו בזמן ואני מחכה ונערכת לזה והן לא מגיעות אז אולי כשמשלימים מתיחסים לזה קצת ברצינות? אולי?

תדברי עם הבודקת שבדקה אותך ותגידי לה שקשה לך לשלם ואולי היא תעשה לך הנחה.

אבל וזה ממש חשוב לזכור גם על מצוות משלמים!!!! אתרוג-קונים מהודר, ציצית מהודרת, תפילין מהודרות, פמוטים לשבת וכו' אז גם על מצות הטהרה מותר לשלם,

הרי אם לא תלכי לבודקת תסחבי את זה עוד ימים ותהי אסורה על בעלך. אני מוכנה לשלם מאות שקלים בשביל להיות מותרת עוד יום אחד... 

כאחת שחוותה תקופה כלכלית לא פשוטה אני מרגישה צורך לענות לך.

קודם כל על הסוף, לא לכולם יש יכולת כלכלית להדר במצוות. קונים את האתרוג הכי זול בשוק, ציצית יש מימי הרווקות ואין אפשרות להחליף או לחדש, תפילין קונים פעם אחת.

לא מתקמצנים על המצוות, להיפך, כשקניית האתרוג באה על חשבון קניית התפוח השבועי לילד (כי להורים מראש לא קונים) זו מסירות נפש על המצוות!!!

ולי אף אחד לא הציע הנחה..

ומה שהכי עצבן אותי שהרב אמר שהוא לא יכול להתיר בלי בודקת והיה מדובר על תפרים אחרי לידה שראיתי במו עיני שאני פותחת אותם בנגיעה וזה עיצבןן אותי שבגלל שיש היום את המקצוע הזה כבר לא מתאמצים לפתור בעיות הלכתיות בלי זה..

אז אחרי שהקרבתי 80 ש"ח שהיו סכום עצום באותה תקופה והבודקת אמרה שהבדיקה גרמה לכל הרבה דימום מהתפרים עד אי יכולת לעשות הפסק אז כן, בכיתי את נשמתי, הרגשתי שרימו אותי...

לא היתה עוד אפשרות לשלם לעוד ביקור שכזה אז חיכינו בסבלנות... בסוף משמים היינו צריכים לעשות שאלת רב כשהיינו במקום אחר (רב גדול מאוד) ששמע את הסיפור והתיר מיד.

מאז אני שואלת רק אותו. הוא יודע מתי אפשר להתיר גם בלי בודקת, לא רץ מיד על העצה הזו.

ב"ה היום השתקמנו כלכלית, חיים ממשכורת אחת ממוצעת ומרגישים מליונרים.

אני מאוד מאוד מעריכה את העבודה שלכן, ומוקירה את הרצון לקצר את זמן האיסור של נשים אחרות. גם את עבודתם של רבנים ובלניות שזמינים בשעות לא שעות.

לא באתי ח"ו לזלזל או לומר שזה לא שווה את המחיר.

באתי לצעוק את צעקתן של מי שלא מגיעים אפילו לזה!! שלא ירגישו רע. ההתמודדות שלכן עצומה!!!

אני מוחה על הזלזול במצוקה כלכלית.

מי שאין לה את ה80 לשלם ומורידה דמעות על כל יום שעובר שאסורים אני בטוחה שה' רואה דמעתה וזוכר לה זאת לזכות...

לא כדי לפגוע אלא באמת להבין את אלו שזו הפרנסה שלהן

לא היית מבקשת מהמכולת שיתנו לך לחם בחינם כי אין לך

לא היית מבקשת מחברת חשמל שיתנו לך חשמל בחינם

אז מה בעצם ההבדל?!

היא בעצם לא מבקשת מבודקת טהרה לעבוד בחינם, אלא מרבנים שינסו עוד אופציות לפני ששולחים לבודקת טהרה. אופציות שהיו בודקים בעבר, לפני שהמקצוע הזה נעשה נפוץ.

ביקשתי שלא יזלזלו במי שלא מסוגלת לשלם גם את זה ולכן הטהרה שלה נדחית.

ובאתי בטענות כלפי הגישה הרבנית שיותר קל לשלוח לבודקת טהרה מאשר להתעמק בפרטי המקרה וממה שניתן להבין גם בלי בודקת כמו שעשה הרב השני.

ברור שזו גם טעות שלי שלא ידעתי לשאול רב גדול ומנוסה יותר אלא חזרתי כל פעם לרב השכונה שלנו.

עניתי כי נפגעתי מאוד מהפסקה האחרונה שמשתמע ממנה כאילו רק על מצוות מתקמצנים. ומי שלא מוכנה לשלם את המחיר הזה היא לא בסדר כלפי שמיא או כלפי עצמה או בעלה.

אז אני שמחה שיש בודקות טהרה, ואני שמחה שיש אוטובוסים למרות שבאותה תקופה לא יכולתי להרשות לעצמי להוציא כסף עליהם.

אני גם שמחה שיש בתי קפה וחנויות יוקרה באמת שלא אכפת לי.

ביקשתי רק לא לזלזל. זה הכל.

לצערי אני לא היחידה שעברתי תקופה כזאת, בתור אחת שמדברת על זה אני שומעת לא מעט וידויים בנושא וזה יכול להכאיב מאוד מאוד.

אני ממש מסכימה איתך בקשר לרבנים.

אם הרבנים היו צריכים לעבור בדיקות כאלה הם לא היו ממהרים לשלוח...

אני מבררת אלף פעמים אם האישה מה היא צריכה, מה היא מרגישה ומה היא סיפרה לרב ומנסה אולי הוא יתיר לה בלי בודקת. אבל אני לא פוסקת הלכה, ולא יכולה להתיר לה כלום גם כשראיתי פצע - הרב הוא זה שמתיר על סמך הראיה.

ונכון שיש רבנים גדולים שמתירים על סמך סיפור האישה וההרגשות שלה וראית העדים.

אני חושבת שאפשר להגיד לבודקת שאין לך כסף לשלם, וכמעט בכל האזורים יש יותר מבודקת אחת שתוכל לעזור...

ושוב אני מתנצלת אם נפגעת.

כמה בכיתי על זה עכשיו כשהייתי צריכה להיטהר אחרי לידה ועשיתי מינימום בדיקות בהיתר.

הרגשתי את הפצע!!

ידעתי שאני נקיה כי כל פעם שנגעתי התחיל דימום

וכשחיכיתי כמה ימים זה עבר עד הבדיקה הבאה.

הרב רצה שאלך לבודקת ואני סירבתי

גם ככה כואב לי

צעקתי במר-ליבי למה אני נאמנה להעיד על טהרתי ולהעיד שכואב לי במקום נקודתי ומנסיון בעבר שיש לי שם פצע הרב שולח אוטומטית לבודקת??

למה???

קל עבורם סבל עולמי עבורי!!

מה היו עושים פעם לפני המצאת הדבר הזה? (במחילה מכל הבודקות המסורות)

בסוף הרב הבין שאו שהוא סומך עלי (והרגשתי פחד לקחת אחריות על זה!) או שאני לעולם לא אטבול מרוב סבל וחפירות שם.

ולגבי התשלום, אני יכולה להבין את הבודקת שגובה תשלום מסויים השאלה היא כמה...

200 זה באמת יקר

בודקת טהרה....

והיא לוקחת 80 ש"ח , אבל היא אומרת לפני אם זה קשה לך תשלמי כמה שאת יכולה ....

וגם היא לא לוקחת רק על בדיקה אחת ...

למשל היא עשתה הפסק ורב פסק שצריך גם בדיקה רק יום ראשון ואחרון ...

אז התשלום של ה80 ש"ח - כולל הכול את כל 3 הבדיקות הניצרכות!

לא יודעת איך אצלכם... פעם החלטתי ללכת לבודקת טהרה אחרת משהיא דרך הקופת חולים...

היה  זוועה מיטה של נוער סתם בחדר בבית ויחס ממש ממש ממש קשה ובמיוחד בהתאם לנסיבות ...

ושלמתי על זה 35 ש"ח

לי זה ממש לא שווה את העוגמת נפש!

בלידה האחרונה הייתי מאושפזת חמישה ימים, ובשלב מסויים אמרתי משהו על להפעיל מכונות כביסה. ואז הסתבר שבעלי עשה כביסות (זה משהו שהוא לא עושה ברגיל. תולה ומוריד לבקשתי- כן, אבל לא מפעיל). הוא היה בבית בבקרים לבד, וכנראה לא היה לו מה לעשות.

לק"י

אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.

בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.

הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.

חחחחח

אבל הטראומה שלי מבוססת

בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה

לאא..

אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..

המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)

אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.

אחרי לידות זו לגמרי הצלה...

(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)

בדיפולט משחררת ברוב הדברים

זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)

חשוב לפרגן!!!

קבוע כשאני משחררת משימות של בית אני מגלה שבעלי יודע לעשות דברים נהדר

אבל באמת הכביסה נשארת אצלי- יותר בשבילי, נותן לי הרגשה טובה שאני עושה את זה באופן בלעדי ותמיד

והתחתון שלך במגירה של הבת שלך.
קורע!!!!!!

הופתעתי לראות בתמונות כל ילד בדיוק עם הבגד שלא שלו.
 

מספרת בזעזוע על בעלה מביא את הילדים לבקר אותה אחרי לידה ב''אם וילד" (בית החלמה בב''ב) כשכל הילדים מסביב לבושים טיפ טופ, סטים מתאימים, יפים ומאורגנים.. ורק הילדים שלה כל אחד עם בגדים של ילד אחר ושיא השיאים- לבת שלהם הוא גרב את הגרביונים שלה (של האמא) והם 'נוזלים' לה מכל כיוון..

כנראה הזעזוע עשה את שלו, בלידה הבאה, לפני הביקור שלהם אצלה, הוא נכנס לחנות, ביקש שיתאימו לכל ילד בגד רלוונטי ורק ככה נסעו אליה

תאמת בעלי כן יודע לעשות כמעט הכל בבית,

אבל בקטע של מיון כביסה- אולי באמת אני צריכה יותר לפרט.

ואני גם מרססת כתמים בכביסה לבנה/ כתמים שאני חוששת שלא ירדו בכביסה צבעונית.

אבל זו באמת לא משימה מורכבת אצל מי שלא מפריד להרבה סוגים/ יש לו הרבה בגדים עדינים.

אבל בעלי לא ריסס, ונראה שרוב הכתמים ירדו (או שדוקא אז לא היו כמעט כתמים..)

אני לא עושה יותר מ800

רק סמרטוטים

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)

אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?

ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.

וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לק"י

ולא לחכות להם.

זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).

אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.

הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.

היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.

ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).

באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.

בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה

אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...

רק נזהרתי לא להרעיש 

לעלות לישון כשהבית עוד שוקק חיי הגדולים...
לצערי הרב.
צריכה ללמוד ממך.
 

תיכוניסטית שלי לא לומדת ביום ראשון, שניים אחריה מתחילים ביום ראשון בשעה 11 , זה אומר שהם הולכים לישון במוצ"ש מאוד מאוחר.

אצלי לילות לבנים בסניף זו התמודדות רצינית כי אני רוצה לישון. וגם ל"ג בעומר...

דווקא כיף לך שאת יכולה להחזיק את עצמך ערה. אני פשוט נרדמת

אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.

ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו

לק"י

המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦‍♀️

אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.

מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.

לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.

(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)

אצל הילדים שלי בסניף לחזור ב 12 בלילה בליל שבת/ מוצאי שבת / חמישי בלילה/חופש גדול /בגיל 16 זה נורמלי מאוד. יכול להיות גם מאוחר יותר. אנחנו הולכים לישון. מבקשים שכשהם מגיעים יכנסו לומר לילה טוב. כשזו בת זה מלחיץ יותר, תמיד וידאנו שיש'לה עם מי לחזור( יש חברה שגרה צמוד אלינו). בת ה 13 עדין לא יוצאת עד שעות כאלה, לא יודעים מה נעשה כשתגיע לגיל שהולכים לסניף בליל שבת , כי אין חברה שגרה צמוד. אולי נאלץ להגביל אותה בשעות לשעה שנוכל לבוא ללות אותה חזרה. בכל אופן 12 בלילה בגיל 16 זה נורמלי לגמרי. 

לק"י

כי אני ישנה ב12 וממש קשה לי לקום.

(לא משנה שבן ה-11 שלי ישן הרבה פעמים ב11 גם. אבל אם רק חוזרים ב12 הביתה, אז בטח לוקח זמן עד שהולכים לישון).

אף פעם לא ישנתי לפני 12

זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים

אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...

בעלי אחראי משמרת ערב

אני הולכת לישון מוקדם

והוא מתפעל את הילד שחוזר מאוחר

הוא לא מרשה זמן מסך

הילד אוכל מדבר איתו מתקלח מתארגן לשינה והולך לישון בזמן

יש ילדים שצריכים גם בגיל גדול הכוונה בניהול זמן

אם לא עוזרים להם הם יכולים לגלוש לשעות מאוחרות

וטיפ לגבי מקלחת

להתקלח לפני שהוא מגיע

אם יש רק מקלחת אחת

חבל להיות תלויים בעיכובים שלו

כשאנשים מסתובבים בבית

לא יודעת אם זה המצב של הפותחת

אבל אני כזאת

והייתי כזאת גם בתור מתבגרת

לא הצלחתי להשתחרר מזה גם כשישנתי בפנימייה

סבלתי מזה הרבה

כמה שניסיתי

שריטה שלי 

אבל יש גיל שבו באמת אי אפשר לחכות שירדמו....

אפשר לוודא שכולם בבית, שהבית שקט יחסית

אבל אי אפשר לצפות שבגיל נגיד 16-17 כולם ירדמו לפני

אצלינו כך עוד אני לא אומרת להם מה לעשות

הם לא עושים (קשיי קשב וריכוז..)

אז מהרגע שהם באים הביתה אני כל הזמן מתזכרת להם את סדר הדברים.

והכלל שמ10 לא מסתובבים בכל הבית

אפשר להיות במיטה בשקט

גם מאוד קשה להם לקום בבוקר

אז חייבת שישנו בשעה סבירה

אבל יש שלב בחיים שאני שחררתי והפסקתי ללכת לישון אחרי הילדים, אני קמה לפניהם, עובדת קשה, אין סיבה שאני אצטרך לחכות שהם ילכו לישון.

לגבי זמן זוגי, שהילדים גדולים גם אם הם במרחב הציבורי הם בד"כ בשקט ומתעסקים בעניניהם, ולא מפריעים לי לזמן לעצמי או לשיחה זוגית.

לגבי השיחה, אני מאוד אוהבת לשוחח איתם, ובאמת הרבה פעמים הם נפתחים דווקא בלילה בשקט, אם זה מפעם לפעם אני זורמת, אבל אם אין לי כוח אני מבקשת שנמצא זמן בימים הקרובים לשיחה.

לגבי השואב, אני מזכירה. אם חזר, נח אכל ועכשיו לא עושה כלום אבקש שוב. 

הבן שלי הגדול בן 14 וחצי, הוא תלמיד ישיבה , קם מוקדם יחסית וחוזר מאוחר כך שהוא לא יוצא בערב עם חברים לבלות.

הבנתי מכם שאני זאת שצריכה להתאים לו לו"ז (וגם לילדון בן ה 13) שקשה לו עם הזמנים . לקחתי על עצמי

ברגע שאני יכנס לישון מוקדם אז גם הוא יכנס, הוא מעצמו אומר לי שהוא קצת חושש להיות לבד בבית שאנחנו ישנים אז רוצה להיכנס לפנינו או לפחות באותו זמן שאני הולכת לישון.

אנסה להתקלח לפני כולם בערב ולתקתק הכל שיהיה לי ערב יחסית פנוי להתייחס אליהם ובמקביל לישון מוקדם יותר.

אז תודה 🙌

מכירות את זה שלפעמים יש שריקות מהרוח דרך החריצים בחלון?

אז השבוע בגלל הרוחות העזות זה היה בעוצמה ממש גבוהה ואני כמעט התעלפתי כמה פעמים

כל פעם אני חושבת? זו אזעקה? לא זה הרוח..

והכי מצחיק שהיו איזה פעמיים כאלה שכנרא. השתנה לי הפרצוף והבת שלי בת 4.5 אומרת לי "זה לא אזעקה זה רוח!"

קראה אותך והרגיעה אותך

שם האופנועים במהירות כזאת שנשמעת כמו אזעקה

היום אפילו זה היה נשמע ממש ממש כמו אזעקה

כולנו קפצנו ואז אמרתי להם שזה לא אזעקה..

אבל הייתי צריכה להסדיר דופק..