בצובאות אשר צבאו פתח בית הכנסת.

אז היו מחוללות במשכן שילה וכל מי שאין לו אשה נפנה לשם,

והיום יש מחוללים בבית הכנסת וכל מי שאין לה בעל נפנית לשם.

"כי ברא ה' חדשה בארץ - נקבה תסובב גבר".

ועל הדרך להכיר בחור,

אבל להגיע בשביל למצוא חתן ולבנות בית נאמן בישראל זה גם לא נורא

לבית כנסת באים בשביל להתפלל-נקודה.

אם בטעות מצאת חתן שם-זכית.

אחרת לא מובן הפסוק "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים",

הרי אסור להתחתן עם גויים!

אלא שקמ"ל ר' עוגי שיש חילוק, ממש צווי דינים, בין בית התכנסות של יהודים ששם רשאיות בנות ישראל להציץ לבין בית תפילה שאליו נכנסים גם גויים ושם רק מתפללים.

ואכמ"ל.

על שם הצד של ההתכנסות החברתית..

אבל השם האמיתי הוא בית כנסת - התכנסות לשם פניה לה' של הציבור.

[יש מאמר של הרצי"ה בענין זה בלנתיבות ישראל]

מנצלים את בית הכנסת כדי להיראות טוב ולמצוא חן בעיני אימהות החתנים הפוטנציאליים...

אני לא לומד מהם הלכות או מנהגים הלכה למעשה, שיעשו מה בראש שלהם.

מוטב לו שנתהפכה שלייתו על פניו

לכן במניעים שהם אולי זרים אבל לא שליליים ורקובים ואפלים כמו לשם קנטור -

מתוך שלא לשמה, יבוא לשמה

כנראה שככה זה שאת הבחורה היחידה שבאה הרבה לערב שבת ולבוקר...

אני ויתרתי על הרעיון מראש..

אם למטרה שהוא יכיר אותך נשמע יותר טוב.

חיי הנישואים הם ברובם מאד גשמיים!

מעשי אבות סימן לבנים, בנות פוגשים בב(א)ר

וברצינות, שיעור או התנדבות (אם לא פעילות חברתית מובהקת..) יתנו סיכוי טוב יותר.

אמנו פגשה את יצחק אבינו כשיצא לשוח בשדה 

אולי יש לחלק בין שדה לבית כנסת 

ואולי יש לחלק בין רבקה לרווקות אחרות כיוון ששם השידוך כבר די נסגר

לעצם הענין אם מדובר בתהליך ערכי רוחני למציאת בן זוג אדרבה רק להיזהר  לא לנהוג קלות ראש בבית מקדש מעט ובסביבתו , אני מאמין שכולנו רוצים שמפגשי בית הכנסת לא יהפכו לשוק

לבנים שנה טובה ו(תמצאו)מתוקה 

ולבנות שתמצאו 

כל הנשים, גם המאוד צעירות נשואות.... אז אני מניחה שגם הגברים,

בקיצור אם זאת המטרה, זה לא איזה בית כנסת בביצה ששווה לבוא אליו מהבחינה הזו...

בס"ד

כשאתם מגיעות לתפילה ומתרכזות בסידור... תדעו שיש אשכנזים ששמים טלית לפני חתונתם (כגון אנא).

בבית כנסת שלי הגברים ונשים יושבים בנפרד ויש מחיצה בינינו... לא הסיטואציה הכי מוצלחת למפגשים בין המגדרים.

זה עמדת תצפית נפלאה??

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.