לדעתי -  את צריכה לשאול את עצמך: "היי! בשביל מה אני מדריכה?"

אם את עונה לעצמך "בשביל החניכות שלי\בשביל להראות לעצמי שאני יכולה\בשביל להתנדב\בשביל להרגיש עשיה" או משהו בסגנון, אז תישארי. חניכות שלך ילמדו לאהוב אותך ואת שם בשבילן.

אבל אם את עונה לעצמך "זה מגניב\הכניסו אותי\פדיחות לעזוב" או כאלה - עזבי.....

הדרכה זה קשה. אני מדריכה (חוץ)- ואני עובדת בדם, יזע ודמעות בשביל לתת כמה שאני יכולה.

זה קשה, אבל כמו שהקלישאה אומרת, זה טוב! ולומדים עם הזמן להתמודד עם זה.

בקשר למד"שית - כדאי לספר לקומונרית, היא בטח תוכל לעזור.....

החניכות ילמדו לאהוב אותך. אין להן ברירה. ואת תעשי מאמץ להיות הכי הכי בשבילן.

לחץ והשקעה - זה כל העניין פה..... אבל באמת שלומדים להסתדר עם זה וגם לאט לאט זה הולך יותר בקלות.

ואל תשכחי שיש מלא פלוסים בהדרכה.....יתרונות...דברים שמגלים עם הזמן

זהו. מחילה על התגובה הארוכה

אם את צריכה משהו, עזרה\פעולה\שאלה\התייעצות - מוזמנת כמובן

ב"הצלחה יקרה! 

בב"ח לתו"ע

בקשר למדש"ית, אם יש משהו שלמדתי משנה נוראית שהיתה לי עם מד"ש באמת קשה זה שהכל תלוי בגישה שלנו.

אם נתאמן על עין טובה, הארת פנים, אהבת חינם וענווה אפשר לתקן כמעט כל בעיה כזו.

בעיקר אם אתן רק בתחילת ההדרכה 

ב"הצלחה יקרה ה' עימך

מה יהיה מה קורה וכאלו

גם לי לפעמים קשה עם כל החובות האלו

שסה"כ אני מתנדבת וכו

קחי את זה בסבבה

ואהבה באה עם השקעה דרך אגב

הקומונרית יכולה אומנם להציע לך, אבל את יכולה (ברור!?) לסרב כל רגע, כי זאת את שתחליטי איך לנהל את חייך- זה כלל.

אני כל כך מבינה אותך יש לי חברה מהממת שסיפרה לי בדיוק את אותו דבר!

לפי מה שאת מספרת ממש באסה לך, אז פשוט תעזבי,

או שאת רוצה לתת עוד צ'אנס?

הכל בידיים שלך! אל תכנסי ללחץ ותזכרי שהכל פתוח ואפשרי!!

ויש משפט שאני אוהבת: "לא נורא, לא נורא חבר, ישנן צרות גדולות יותר"!

תודי לקב"ה שנתן לך עכשיו הזדמנות להתחשל, בניסיון שכל כך קטן לעומת הרבה אנשים אחרים!

לא חובה כל הזמן לעשות 2 פעולות בשבוע. 

אחיי היו בפנמיות והיו מדריכים ויש עוד כאלה.

חוץ מזה יש עוד מדריכה ואפשר לפעמים שתתפצלו ותעשו בנפרד (מכניס גם עניין). 

אבל בחודש אירגון צריך להשקיע! 

ב"הצלחה רבה בהחלטה! 

אם תצליחי לצלוח את ההתחלה ולהחליט להמשיך

תצאי נזכרת מאוד לעתיד! 

אולי תבקשי הדרכה אחרת. 

אם את לא מתחברת למד"שית, ולא לחניכות (יכול להיות שפשוט התחלתן את הקשר ברגל שמאל), וגם לא מסתדרת

עם תרומה של שעות להכנה ולפעולה עצמה, ועוד כשהמשפחה איננה תומכת (מן הסתם מכירים אותך ויודעים שיהיה

לך קשה לעמוד בכל המחוייבויות, או שמזדהה עם התחושות שאת משדרת)- תתחילי לחפש מחליפה. מהכיתה שלך

או מכיתה מקבילה.

קורה שעושים החלטה שגויה. קורה שאת לא צופה מראש את הקשיים של שילוב לימודים ו"עבודה" (זה סוג של עבודה ממש,

מעבר לקצת התנדבות). קורה שאת לא מתחברת לבנות שאיתך - אם בגלל שיש כמה בנות בעייתיות שיוצרות אווירה

לא חיובית, אם בגלל ששידרת אפיסת כוחות נפשית או פיסית בפעולות הראשונות.

אם את לא רואה בזה השנה אתגר ששווה להשקיע עבורו לפניו, אחריו ובמהלך הפעולה, זמן להעניק לחניכות, תשכחי מזה.

חבל על הכוחות שלך וחבל לתת לחניכות הרגשה לא נוחה, ולגרום לכך שתפסקנה לבוא לסניף. השנה ואולי גם בהמשך.

אבל, בשביל הצמיחה האישית שלך- חשוב שתבדקי לעצמך איפה טעית, מה מתאים ומה לא מתאים לך, כך שלקראת שנת שירות לא תגיעי שוב לבעיה דומה, ולא תצאי מתוך הנחה שאת מתחילה שירות וזמן קצר אח"כ מחפשת מקום אחר או סוג אחר של התנדבות.

אם נראה לך שזאת משימה בלתי אפשרית- תחתכי. תגידי לקומונרית שאת לא מעוניינת וחבל למשוך

זמן לפני מסע סוכות. תבהירי לה שאת מוכנה לסייע למדריכה החדשה בחפיפה בזמן שנותר עד מסע סוכות.

דבר ראשון לגבי כלנית 1- אם באמת החלטת שלא, אל תתחילי לחפש מחליפה כי יכול להיות שלקומונרית יש מישהי אחרת, או שמי שאת תבחרי לא תמצא חן בעיני הקומונרית/הצוות  ואז יהיה באלגן.. פשוט תודיעי לקומונרית שאת עוזבת ותשאלי אם היא צריכה עזרה בלמצוא מחליפה. לפעמים הורס לפעול 

דבר שני, לגבי גב גבר, טוב שלא נסחפת... מה זה להרוס לחניכים את כל הכיף?? אולי נפסיק לדבר איתם על מסרים כי זה הורס את הכיף? זה הדבר היחיד שחשוב?? ברור וחובה שצריך להיות כיף אבל זה תהליך, לוקח זמן.

חוץ מזה לפי דעתי את לא יכולה שאנשים מהפורום יענו לך תשובה החלטית, את צריכה להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך. תחשבי טוב, ותמצאי מישהו שבעז"ה יעזור לך, אבל בסופו של דבר את לוקחת את ההחלטה. 

נקודה אחת שנראלי כדאי לבדוק זה שאולי תכל'ס הכי פשוט להגיד- קשה לי ואני הולכת, ולא להמשיך לנסות, אבל גם מאוד יכול להיות שלך כן יהיה טוב ללכת. זה תלוי בכל אדם. וכדאי לדבר עם אנשים שמכירים אותך.

בהצלחה חומד!

תומכים בך תמיד 

אהבה=נתינה=השקעה 

ברגע שתשקיעי ותתני מעצך למען החניכות הם יראו שאכפת לך מהם שהם חשובות לך וזה יגרום לאהבה. זה נקודה אחת..

נקודה 2: תשאלי את עצמך למה נכנסת להדרכה באמת?

סתם כי כולם נכנסים? כי זה יקדם אותי? כי אני רוצה לתרום? או לא יודעת מה... 

שתדעי למה נכנסת באמת יהיה לך בעז"ה יותר קל להחליט אם להישאר או לא..

וכן יש בזה גם קושי של התחלה שלא מתחברים למדשית או לחניכות השאלה היא האם זה קושי התחלה שבעתיד יעבור ויהיה טוב או משהו שישאר ואז זה בעיה...

מקווה שעזרתי קצת 

ואם את צכה  משהו באישי בכייפ

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.