שלום שלום!
ב"ה מקווים שהגענו לשלב המיוחל 
אין לנו מושג ירוק איך עושים את זה. מורידים את הטיטול בבת אחת? גם בלילה?
עצות בבקשה? מא' ועד ת' אם אפשר...
תודות רבות לכולם
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
אני יכולה להתחיל מהסוףעדינדוש
ניסיתי כמה פעמים ולא הלך, לא התעקשתי. בסוף חיכיתי לכשלשה ימי חופש רצופים ובהם שמתי לילד רק חולצה ארוכה ללא שום דבר בלי לבנים ובלי מכנסיים.
זה עזר. הוא נגמל כך ביום אחד
ביום אחד הוא נגמל וזה כי הוא מרגיש חשוף ולכן יבקש ולא יפספס בתוך הלבנים שמרגישים לו כמו טיטול.
אבל אמרו לי שהשיטה הזו אפקטיבית יותר אצל בנים. וכמובן לא מתאימה לכל ילד ולכל בית.
אז הבנות פה יחכימו אותך בשיטות נוספות ואת תעשי מה שמתאים לך ולאופי הילד
בהצלחה
זה עזר. הוא נגמל כך ביום אחד
ביום אחד הוא נגמל וזה כי הוא מרגיש חשוף ולכן יבקש ולא יפספס בתוך הלבנים שמרגישים לו כמו טיטול.
אבל אמרו לי שהשיטה הזו אפקטיבית יותר אצל בנים. וכמובן לא מתאימה לכל ילד ולכל בית.
אז הבנות פה יחכימו אותך בשיטות נוספות ואת תעשי מה שמתאים לך ולאופי הילד
בהצלחה
טיטול הורדנו יום למחרתעדינדוש
אבל הטיטולים שלו היו יבשים גם ככה בדרך כלל בלילה. ואנחנו תמיד מקפידים שילך לשרותים לפני השינה
אצלי לא היה סירעדינדוש
קשה לי עם סיר מבחינת הניקיון ולא רציתי שיתרגל לזה
קניתי שרפרף נמוך מאד שלא יהיה גבוה מדי שיוכל לעמד או לשבת וכך יהיה בגובה השרותים
בהתחלה הוא רק ישב אבל מהר מאד הסברנו לו שפיפי עומדים והוא התרגל.
וכמובן הרבה חיזוקים ועידודים ואפילו ממתק לפעמים על ההצלחות אפילו הקטנות ביותר.
קניתי שרפרף נמוך מאד שלא יהיה גבוה מדי שיוכל לעמד או לשבת וכך יהיה בגובה השרותים
בהתחלה הוא רק ישב אבל מהר מאד הסברנו לו שפיפי עומדים והוא התרגל.
וכמובן הרבה חיזוקים ועידודים ואפילו ממתק לפעמים על ההצלחות אפילו הקטנות ביותר.
ככה אנחנו עשינו -נום נום
את עושה הרבה הרבה עבודת הכנה. מסבירה דרך ספרים וסיפורים על סיר ואסלה ומה עושים שם בדיוק.
אחר כך את יכולה להדגים עם בובה איך יושבים בסיר. אנחנו לשלב הגמילה השתמשנו בפול אפס, זה תחתון חיתול, לא הרגשנו עדיין בטוחים להוריד את החיתול לגמרי (וללכלך את הבית) וגם לא רצינו להשאיר אותו עם חיתול. בדרך כלל לקחנו אותו במרווחים קבועים לישיבה על הסיר וכשהוא עשה פיפי - שמחנו, עודדנו אותו ואפילו נתנו פרס. בהצלחה
בכל פארם או סופר. זה של האגיסנום נוםאחרונה
יש ליום ויש ללילה.
אם הילד מוכן ומדבר על זה ורוצה את זה,אור היום
אז אכן כדאי להתחיל
השיטה שלנו- מורידים לגמרי את הטיטול ולובשים רק חולצה ותחתונים (או גם חצאית, אבל בלי מכנסיים בד"כ).
לוקחים לשירותים לעיתים קרובות (לא לחכות שהילד יגיד שיש לו ולא לשאול, כי אולי הוא יגיד שאין ויתברר שיש).
וזהו בגדול.
אנחנו גמלנו את הקטנה ביום תוך שבוע וחצי בערך (אחרי שבוע וחצי כמעט ולא היו פיספוסים. גם לפני כן לא היו הרבה ברוך ה').
אמרו לנו במעון שהיא קמה יבשה מהשנ"צ, אז גמלנו אותה גם בלילה. לוקחים לשירותים לפני השינה, ושמים לילד תחתונים.
ברוך ה', זה עבד אצלה (אצל הגדולה, היה צריך עוד חצי שנה).
תסתכלו איך הילד מגיב ומה נכון לו, ולפי זה תתקדמו. לדעתי, תוך שבועיים זה מצליח (או עולה שלב, ויש פחות פיספוסים).
פול-אפס אפשר לקנות בכל סופר, ממה שראיתי.
בהצלחה!
קצת עצותאמא, ברוך ה'
הכי כדאי להוריד לגמרי את כל החלק התחתון (אפשר להלביש בחולצה ארוכה) ולתת לילד לחוש מתי הוא עושה, כך במשך כמה ימים רצופים (יומיים שלושה), שהוא ירגיש שהוא צריך. בהתחלה גם לקחת באופן יזום כל שעה וחצי - שעתיים להתפנות. ולשאול מדי פעם אם הוא רוצה לעשות. אני אישית, כן משתמשת בסיר, אז גם מושיבה אותם בסיר עם צעצועים ליד.
בשעות המועדות (מיד אחרי שקמים מהשנה, קצת אחרי הארוחה) תמיד לקחת את הילד באופן יזום לשירותים).
אני השתמשתי באחרון בשוקולד צ'יפס, כל פעם שהוא עשה - 2 על קטנים, 3 על גדולים, והוא ממש התלהב, וכל הזמן ניסה לעשות רק עוד ועוד... (והתמקח איתי האם מגיע לו 2 או 3...)
בשינה השארתי טיטול, אך אחרי 3-4 ימים שראיתי שהוא ברצף יבש - הורדתי. קודם בשנת צהריים (אצל האחרון זה היה אחרי יומיים משהתחלנו) ואחר כך בלילה (אחרי שבוע נוסף).
כשמורידים בלילה - כדאי לקחת מספר פעמים לפנות ערב לשרותים, אחת ממש לפני שהולכים לישון, וכמובן לא לתת הרבה מים בארוחת הערב (אני ממש ויתרתי בהתחלה, ואם היה צמא, נתתי קצת).
אם רואים שלילד קשה להגמל בלילה (או שאת בלחץ מזה שיפספס), לוקחים אותו להתפנות פעם נוספת, לפני שאת הולכת לישון, תוך כדי שהוא "מנמנם". כדאי גם לקנות ניילון אטום לשים מתחת לסדין, כדי שאת תהיי יותר רגועה מפספוסים.
לשמוח איתו על כל הצלחה ולא להתרגש מפספוסים מדי פעם.
עם הקטן - זה הלך ממש חלק (והוא היה בן 2 ושבועיים), עם הגדולים - גם בגיל יותר מאוחר וגם יותר זמן (האמת כשאני חושבת על זה, עם כל ילד זה התקצר, גם מבחינת הגיל וגם מבחינת זמן הגמילה, אז יכול להיות שהניסיון עושה את שלו.. וגם הדוגמא האישית של האחים הגדולים)
לתת לזה זמןבדילמה
אנחנו פעמיים חזרנו לטיטול כי ראינו שהוא לא מצליח וחשבנו שהוא עוד לא מוכן
ורק בפעם השלישית הבנו שאולי צריך עוד זמן. ואכן ביום החמישי הוא הצליח
לפעמים הם יודעים להתאפק ואפילו ללכת לשירותים/סיר כשהם צריכים אבל לא מצליחים בפועל
לעשות פתאום במקום חדש...
ובלילה להתחיל לא ממש ביחד עם היוםבדילמה
אבל מיד כשהוא נגמל ביום זה הזמן להתחיל לילה
(ככה נראה לי מהניסיון שלי)
ונראה לי אם לא הולךמיד בלילה אז לחכות שיקום יבש
ובסיר הם יכולים גם לשבת, אפשר לעזור לו "לכוון" שזה יהיה בפנים ולא ישפריץ
(סליחה על התיאור)
אנחנו לא הורדנו- הוא הוריד לבד.אמאשוני
הרבה זמן היו סימנים ל בשלות אבל לא היינו בטוחים שיש גם רצון.
לקראת סוף השנה גמלו את הילדים מהגן שלו ודיברנו איתו על זה המון.
איפה הילדים עושים? בשירותים.
הוא הסתכל ולמד מה צריך לעשות.
יום אחד הוא פשוט הוריד לעצמו את הטיטול וביקש תחתונים.
הסברנו לו שרק ילדים שעושים בשירותים יכולים לקבל תחתונים.
הוא הסכים והתלהב על הרעיון לשבת.
הייתי יושבת לידו והיינו מספרים סיפורים עד שהיה משתחרר והיה יוצא לו.
הוא למד את הרעיון.
בשבועיים הראשונים גמלנו אותו רק בבית ובקייטנה ובלילה היה עם טיטול.
בשלב מסוים גם בקייטנה לא רצה לעשות בטיטול והיה מבקש ללכת לשירותים.
אחרי השבועיים האלו הורדנו לגמרי, היה צריך להזכיר לו ללכת לשירותים.
בשנת צהרים תמיד היה קם רטוב. שמנו לו ניילון מתחת לסדין.
בלילה כאמור עם טיטול.
על קטנים היה מקבל חמוצית. על גדולים- חצי תמר.
בחוץ לימדנו אותו שעושים בצד. אני מעמידה אותו, מורידה את הבגדים ומחכה בסבלנות שיעשה. אם הוא מאופק אני מבטיחה הפתעה ומחבקת אותו ואז הוא משתחרר ועושה.
זה סיפור הגמילה שלנו.
הטיפ הכי חשוב לחכות שזה יבוא לו מעצמו תהליך הגמילה יהיה קצר ויעיל יותר.
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית
נראה חיובי בעיניכן?
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.