שלום שלום!
ב"ה מקווים שהגענו לשלב המיוחל 
אין לנו מושג ירוק איך עושים את זה. מורידים את הטיטול בבת אחת? גם בלילה?
עצות בבקשה? מא' ועד ת' אם אפשר...
תודות רבות לכולם
את עושה הרבה הרבה עבודת הכנה. מסבירה דרך ספרים וסיפורים על סיר ואסלה ומה עושים שם בדיוק.
אחר כך את יכולה להדגים עם בובה איך יושבים בסיר. אנחנו לשלב הגמילה השתמשנו בפול אפס, זה תחתון חיתול, לא הרגשנו עדיין בטוחים להוריד את החיתול לגמרי (וללכלך את הבית) וגם לא רצינו להשאיר אותו עם חיתול. בדרך כלל לקחנו אותו במרווחים קבועים לישיבה על הסיר וכשהוא עשה פיפי - שמחנו, עודדנו אותו ואפילו נתנו פרס. בהצלחה
יש ליום ויש ללילה.
אז אכן כדאי להתחיל 
השיטה שלנו- מורידים לגמרי את הטיטול ולובשים רק חולצה ותחתונים (או גם חצאית, אבל בלי מכנסיים בד"כ).
לוקחים לשירותים לעיתים קרובות (לא לחכות שהילד יגיד שיש לו ולא לשאול, כי אולי הוא יגיד שאין ויתברר שיש).
וזהו בגדול.
אנחנו גמלנו את הקטנה ביום תוך שבוע וחצי בערך (אחרי שבוע וחצי כמעט ולא היו פיספוסים. גם לפני כן לא היו הרבה ברוך ה').
אמרו לנו במעון שהיא קמה יבשה מהשנ"צ, אז גמלנו אותה גם בלילה. לוקחים לשירותים לפני השינה, ושמים לילד תחתונים.
ברוך ה', זה עבד אצלה (אצל הגדולה, היה צריך עוד חצי שנה).
תסתכלו איך הילד מגיב ומה נכון לו, ולפי זה תתקדמו. לדעתי, תוך שבועיים זה מצליח (או עולה שלב, ויש פחות פיספוסים).
פול-אפס אפשר לקנות בכל סופר, ממה שראיתי.
בהצלחה!
הכי כדאי להוריד לגמרי את כל החלק התחתון (אפשר להלביש בחולצה ארוכה) ולתת לילד לחוש מתי הוא עושה, כך במשך כמה ימים רצופים (יומיים שלושה), שהוא ירגיש שהוא צריך. בהתחלה גם לקחת באופן יזום כל שעה וחצי - שעתיים להתפנות. ולשאול מדי פעם אם הוא רוצה לעשות. אני אישית, כן משתמשת בסיר, אז גם מושיבה אותם בסיר עם צעצועים ליד.
בשעות המועדות (מיד אחרי שקמים מהשנה, קצת אחרי הארוחה) תמיד לקחת את הילד באופן יזום לשירותים).
אני השתמשתי באחרון בשוקולד צ'יפס, כל פעם שהוא עשה - 2 על קטנים, 3 על גדולים, והוא ממש התלהב, וכל הזמן ניסה לעשות רק עוד ועוד... (והתמקח איתי האם מגיע לו 2 או 3...)
בשינה השארתי טיטול, אך אחרי 3-4 ימים שראיתי שהוא ברצף יבש - הורדתי. קודם בשנת צהריים (אצל האחרון זה היה אחרי יומיים משהתחלנו) ואחר כך בלילה (אחרי שבוע נוסף).
כשמורידים בלילה - כדאי לקחת מספר פעמים לפנות ערב לשרותים, אחת ממש לפני שהולכים לישון, וכמובן לא לתת הרבה מים בארוחת הערב (אני ממש ויתרתי בהתחלה, ואם היה צמא, נתתי קצת).
אם רואים שלילד קשה להגמל בלילה (או שאת בלחץ מזה שיפספס), לוקחים אותו להתפנות פעם נוספת, לפני שאת הולכת לישון, תוך כדי שהוא "מנמנם". כדאי גם לקנות ניילון אטום לשים מתחת לסדין, כדי שאת תהיי יותר רגועה מפספוסים.
לשמוח איתו על כל הצלחה ולא להתרגש מפספוסים מדי פעם.
עם הקטן - זה הלך ממש חלק (והוא היה בן 2 ושבועיים), עם הגדולים - גם בגיל יותר מאוחר וגם יותר זמן (האמת כשאני חושבת על זה, עם כל ילד זה התקצר, גם מבחינת הגיל וגם מבחינת זמן הגמילה, אז יכול להיות שהניסיון עושה את שלו.. וגם הדוגמא האישית של האחים הגדולים)
אנחנו פעמיים חזרנו לטיטול כי ראינו שהוא לא מצליח וחשבנו שהוא עוד לא מוכן
ורק בפעם השלישית הבנו שאולי צריך עוד זמן. ואכן ביום החמישי הוא הצליח
לפעמים הם יודעים להתאפק ואפילו ללכת לשירותים/סיר כשהם צריכים אבל לא מצליחים בפועל
לעשות פתאום במקום חדש...
אבל מיד כשהוא נגמל ביום זה הזמן להתחיל לילה
(ככה נראה לי מהניסיון שלי)
ונראה לי אם לא הולךמיד בלילה אז לחכות שיקום יבש
ובסיר הם יכולים גם לשבת, אפשר לעזור לו "לכוון" שזה יהיה בפנים ולא ישפריץ
(סליחה על התיאור)
הרבה זמן היו סימנים ל בשלות אבל לא היינו בטוחים שיש גם רצון.
לקראת סוף השנה גמלו את הילדים מהגן שלו ודיברנו איתו על זה המון.
איפה הילדים עושים? בשירותים.
הוא הסתכל ולמד מה צריך לעשות.
יום אחד הוא פשוט הוריד לעצמו את הטיטול וביקש תחתונים.
הסברנו לו שרק ילדים שעושים בשירותים יכולים לקבל תחתונים.
הוא הסכים והתלהב על הרעיון לשבת.
הייתי יושבת לידו והיינו מספרים סיפורים עד שהיה משתחרר והיה יוצא לו.
הוא למד את הרעיון.
בשבועיים הראשונים גמלנו אותו רק בבית ובקייטנה ובלילה היה עם טיטול.
בשלב מסוים גם בקייטנה לא רצה לעשות בטיטול והיה מבקש ללכת לשירותים.
אחרי השבועיים האלו הורדנו לגמרי, היה צריך להזכיר לו ללכת לשירותים.
בשנת צהרים תמיד היה קם רטוב. שמנו לו ניילון מתחת לסדין.
בלילה כאמור עם טיטול.
על קטנים היה מקבל חמוצית. על גדולים- חצי תמר.
בחוץ לימדנו אותו שעושים בצד. אני מעמידה אותו, מורידה את הבגדים ומחכה בסבלנות שיעשה. אם הוא מאופק אני מבטיחה הפתעה ומחבקת אותו ואז הוא משתחרר ועושה.
זה סיפור הגמילה שלנו.
הטיפ הכי חשוב לחכות שזה יבוא לו מעצמו תהליך הגמילה יהיה קצר ויעיל יותר.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות