היי חבר'ה,
רציתי להתייעץ בנוגע לעניין מסוים-אשמח לעצות שיעזרו לי. כי באמת באתי במטרה להתקדם ולא להתלונן.
חמותי היא אדם מאד אוהב וחם. יותר מדי.
היא נותנת את כל כולה לילדים ולנכדים.
וגם לי.
וזה מטריף אותי.
אסביר:
היא תמיד אומרת כמה היא אוהבת אותי ואת בעלי ואת הילדים שלנו,
היא מחבקת ומנשקת,
היא רוצה מאאאאד שנבוא אליהם כמה שיותר. לא משנה כמה היינו.
כשבאים להתארח אצלם היא לא תשב לרגע. כל הזמם היא סביבנו-
מציעה לאכול/לשתות/לנוח.
זה נשמע נחמד ,
אבל כמו כל דבר בחיים-
כשזה עובר את המינון זה מעיק מאד.
גם בעלי מתעצבן לפעמים.
עניין חשוב נוסף- היא אישה שעברה קשיים גדולים בחייה,
היא אמנם נשואה לחמי אך די בודדה.
ולכן יחד עם הרוגז שההתנהגות שלה מעוררת אצלי,
יש בי גם רחמים כלפיה,
ואז אני מסתובבת בתחושת אשמה גדולה שאני לא מראה לה חום כמו שהייתה מצפה,
ושאני שומרת מאד ע המרחב שלי כדי שהיא לא תיכנס פנימה יותר מדי.
גם מבחינת הנסיעות אליהם- היא הייתה רוצה שנבוא המווון,
ואילו אני רוצה מאד לעשות שבתות בבית, יחד עם בעלי והילדים.
בגדול אנחנו נוסעים אליהם אחת לחודש, פלוס מינוס.
ועוד משהו שנורא קשה לי איתו-
מרוב שהיא נותנת את עצמה לילדים ולנכדים היא מרשה לכולם לדרוך עליה,
לפעמים בא לי לצעוק- מותר לך לעמוד על שלך ולדרוש משהו!!מותר!
את בעלת הבית!!
אבל היא, כדי שכולם יהיו מרוצים, תוריד גם את הירח,
ובדרך-תדרוך גם על עצמה.
קשה לי מאד מאד עם ההתנהגות הזו.
זה חונק אותי,
מרגיש אותי,
ומותיר אותי אחרי מפגשים איתה עם רגשות אשמה גדולים.
מישהו יוכל לתת לי כיוון לעזרה?
עכשיו תקופת החגים-ויש יותר מפגשים איתה וקשה לי כבר מעכשיו.....
תודה רבה!!
. תודה.).
תגובה נפלאה