על רוב הערבים זה עובד.

תראי להם שהם עפר בעינייך.בלי לדבר-רק לשדר- בהליכה, בהסתכלות..

זה עושה להם את זה.

כשאת מורידה ת'אף הם מעלים-וכשאת מעלה הם מורידים..

אי אפשר להבטיח שתמיד זה עובד, אבל בדר"כ זה ככה, חוצזה שזה חשוב באופן כללי כי את יהודיה בארץ שלך והם רק אורחים פה (אמנם אורחים לא רצויים אבל..)

אבל אני ממש מסכימה אם הגישה!!!!

הם לא יהפכו אותנו לזרים בארץ שלנו!

כנראה ששם עדיין אין ערבים. אם בחרת לגור באזור הזה של העולם, אז תביני שהערבים הם חלק מהנוף. החיים הם דבר מורכב.

ממש לא לחשוב על זה.

שום דוגמא.

הם סוטים, ויחשבו ישר דברים סוטים.

בשום אופן!!

את צריכה להתעלם.

לזקוף ראש וללכת בביטחון.

פעם אחת שמישהו מהם רק מסתכל עלייך

את מתקשרת למשטרה על הטרדה מינית.

שיבואו שוטרים הם יפחדו.

מקסימום רק תאיימי.

הם לא רוצים לאבד את מקור העבודה שלהם..

וכל הכבוד שברחת.

להראות להם שהם ממש לא רצויים אצלך בקולקציה.

אל תהיי נחמדה אף פעם. גם כי אסור להחמיא לגויים וגם כי יש להם רק מחשבות שטניות בראש. כל הזדמנות שיהיה להם הם ינצלו נגד יהודי.

אבל אם את מראה שאת לא שמה עליהם בריבוע וממשיכה ללכת הם לא יעיזו לגעת בך. אם משדרים להם פחד הם מרגישים גיבורים ומעיזים דברים.

קרה לי גם שהלכתי מהאולפי.3 ערבים הסתכלו עלי מעבר לכביש ודחפו את חבר שלהם אלי. הוא התחיל ללכת אלי ותקעתי בו מבט של "נראה אותך רק מעיז...", הוא חזר מיד לחברים שלו.

וטיפ קטן: אם את רוצה להסתכל לאחור לראות שהם לא הולכים אחריך אל תסתכלי רק בסיבוב מהיר של הראש כי ככה את משדרת פחד. תסתובבי כולך ותשימי יד מעל העיניים כאילו את צופה במשהו ועל הדרך תסתכלי עליהם. ככה הם לא יחשבו שאת פוחדת..

בהצלחה.

אם את מפחדת תחזיקי תמיד גז מדמיע בכיס-

במיוחד אם הם מסתובבים לך בכל מקום וקרוב לבית.

ככה גם תרגישי בטוחה יותר וגם יהיה לך למקרה הצורך ח"ו.

יש היום מלא ערבים בירושלים והסביבה ואי אפשר להילחץ מכל אחד כזה!                                                                     אני נגד התופעה הזו של הערבים בארץ ובכלל , אבל בינתיים אין שום סיבה שנחייה בפחדים!

יש מצב שאת מפחדת מהם ולכן חשבת שהוא צועק משהו לגביך ויכול להיות שהוא סתם ביקש משהו מחבר שלו וגם המבטים לא נעימים אבל לא בהכרח צריכים להיות משהו מסוכן נכון צריך להיות ערניים וזה... אבל לא להילחץ פשוט להמשיך רגיל כמו שאם את עוברת ליד סתם בנאדם את לא נלחצת ולא מרגישה צורך להתנהג באופן מיוחד כך גם עם ערבים. 

כבר בעיה בפני עצמה. 

למה הם נמצאים בארץ הקודש שקיבלנו מידי הקב"ה במתנה?

למה הם רודפים אותנו?

למה הם רוצחים ככה בכיף אנשים?

רק לפני שבוע וחצי נרצחה תינוקת קטנה כבת שלושה חודשים, זה לא כבר אומר משהו?!?

צריך לחכות שיקרה משהו ואז לומר כמה רוע הם הערבים?

המרחם על אכזרים, מתאכזר לרחמנים.

ברור שזה נורא שיש ערבים כאלה שרוצחים אנשים ואליהם באמת צריך להתייחס כמו שמגיע להם, אבל לא כולם הם כאלה יש גם ערבים שאוהבים את היהודים..

חוץ מזה את לא יכולה לבוא אליהם בטענות למה הם יושבים בארץ הקודש שלנו כי מבחינתם אין דבר כזה הקב"ה וזה גם לא מעניין אותם... תכלס אנחנו באנו וגירשנו אותם מהבתים שלהם. 

תנסי לחשוב על זה מהצד שלך, יבוא עכשיו עם שיחליט שהמדינה הזאת היא שלו, ישכנע את הארצות האחרות והם יסכימו ואנחנו נצטרך לעבור לארצות אחרות. זה ממש יכעיס אותנו, נכון? אז אפשר להבין גם את הכעס שלהם. 

אני לא אומרת שאני לא מאמינה בזה שהארץ הזאת היא שלנו וקיבלנו אותה מהקב"ה, אבל אני אומרת שהם לא מאמינים בזה. יש פה מחלוקת בין שני עמים שצריך לפתור, וזה שנשנא אותם זה לא מה שיעזור.

ותחשבו על זה רגע, גוש קטיף זה לא בעצם אותו דבר? באו ולקחו לנו אזור מהמדינה, גירשו אנשים מהבתים שלהם ואמרו להם לעבור לערים אחרות. נכון שהתעצבנו? נכון שעד היום יש יום גוש קטיף ואנחנו עדיין זוכרים את זה וכועסים על זה, ולעולם לא נשכח? מה ההבדל בין זה לבין מה שעשינו להם? 

את הארץ הזאת קיבלו במתנה מה'

זה שלנו בלבד ולא של אפחד אחר!!!

מצטערת,

אבל לדעתי ההשוואה של גוש קטיף ממש לא מתאימה,

את גוש קטיף אנחנו בעצמינו נתנו להם,

מותר לנו לקחת מהם!!! זה שלנו!!

הערבים רוצים בכל מיני הסכמי שלום שנחזור לגבולות 67.

אבל ת'כלס את הגבולות האלה קיבלנו במתנה כל השאר כבשנו במלחמה,את תאמרי שמי שכובש במלחמה לא מגיע לו לקבל את מה שהוא כבש??????

ממש לא!!!!

כבשנו מגיע לנו לקבל-לא כבשנו יש אולי צדק קטן במה שאת אומרת-אבל רק קטן!!!!

אבל זה עדיין מכעיס אותם שלקחו להם את המדינה חח.. תחשבי על זה ככה זה כמו שמישהו יבוא ויקנה את האולפנה שלך בהרבה כסף, ויגיד לך לעבור למקום אחר כי הוא הולך לבנות שם קניון או משהו. זה יכעיס אותך נכון? מבחינה טכנית זה חוקי, השטח הזה שלו ומותר לו לעשות מה שבא לו איתו, אבל זה לא ימנע ממך לכעוס אליו, כי הוא לקח לך משהו שהיה שלך והיית בו הרבה זמן, ועכשיו כל החיים שלך משתנים. חח אולי זה לא ככה כשעוברים אולפנה אבל כשצריך לעבור מדינה זה כן.

כאן היה מלחה נשק הם היו יכולים לנצח זה לא שבאנו ולקחנו.

וזה לא רק מבחינה חוקית שלנו זה מכל הבחינות

ובכן,

ספציפית במצב שלך אפשר להבין את החשש: יש גניבות, מנסים להפחיד את הילדים ופעם היית במצב של איום.

כמובן זה רלוונטי אם הדברים באמת קרו ורק לגבי הערבים שעשו זאת ואולי חבריהם.

מעבר לכך, אין שום השלכה לגבי "שאר הערבים". מה שחווית כשהם הקיפו אותך יכולת לחוות עם כל קבוצת ערסים גברים.

הפתרון לכך הוא מיומנויות לחימה והמנעות מהליכה במקומות מסוכנים במיוחד (בגדר הסביר כמובן)

קורס מומלץ הוא "אל הלב".

מעבר לכך, המחשבה שכל ערבי רק רוצה לתפוס את הארץ או את בת האולפנא הצנועה הוא הזיה, וחלק גדול מההודעות בשרשור זה עונות להגדרה של "גזענות". אין "להם" נטייה לאנוס או לגנוב, הגם שאולי יש תופעת גניבות מרובה מצד הציבור הערבי.

איך לנהוג לשאלתך?

בנימוס, כפי שהיית נוהגת עם כל אדם בעולם.

את לא חייבת שהם יהיו חברים שלך, אך אינך פטורה מיחס חביב וסביר.

אגב, זה גם מתבקש אם הולכים לפי המחשבה של "וואלה אנחנו בעלי הבית פה"...

או בעצם גם כמה כיפכופים יכולים להוסיף...

בהצלחה ענקית

יש את אולפנת תפארת במגדל העמק

ומעלה לבונה

טוהר ביד בנימין

ויש עוד כל מיני אבל בלי פנימייה

איזה איזור בארץ?

אני בעיקרון בבית אל, אבל כל מקום אפשרי,

מעלה לבונה פחות מתאים לי נראלי, אולפנה מדהימה.. אבל נראלי קצת יותר מידי פתוח בשבילי...

את כבר באולפנה?

הבנתי אז באלך משו יותר דוס

ישלי כמה רעיונות

אני יכתוב לך בפרטי(:

יש את אולפנת ראשית בירושלים

יש אולפנה רגבים בגולן, ויש בעוד מקומות בארץ, היא משפחתית ודוסית לא חנוקה מידיי. ממליץ לבדוק

אולפנה וואו!

יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.

מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.

אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.

דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.

ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?

שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.

שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.

יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.

את האולפנה?

אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?

כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?

אז מה השאלה?

תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.

ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.

אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.

לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.

"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"

והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)

האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?

וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.

אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"

בסמיכות ראשת

אבל בכנות לא הבנתי

אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה

ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום

כך או כך הנה לך ראשה

אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.

אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".

סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?

אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.

זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.

עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"

מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'

סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד

לא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.

לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.

או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.

זה מקובל וזה ממקד.

החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.

גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)

נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..

לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.

פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.

אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.

גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.

מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.

וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.

וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.

וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )

והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.

יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר

בעולם הזה, בכלל.

אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.

באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

בהצלחה