יש קצת הבדל בין מי שלוקח ריטלין בגלל שקשה לו לשבת על הכיסא או שהוא קצת מרחף, לבין מי שנכנס לדיכאון וחי על כדורים... 

דווקא אם היא תהיה צריכה לקחת ולא תיקח, (אני מכיר אחת כזאת שלא לקחה, לא יודע אם מאידאל או משו כזה. למרות שהיא נכשלה שוב ושוב בלימודים וזה השפיע גם על התיפקוד הכללי שלה) זה יעורר תמיהה...  

שלום נושבת באוויר!

אין ספק שקיימת סטיגמה הרווחת כיום, והיא שברגע ששומעים שאדם נוטל כדורים, הוא אוטומטית מוכתם, ומיוחסים לו כל מיני תיאורים שלעיתים קרובות כלל אינם קרובים למציאות.

המילה 'כדורים' בתחום הנפשי מאוד מרתיעה אנשים כשלא יודעים בדיוק במה מדובר.

יכול  להיות אדם עם מידות טובות ומתוקנות, ונוטל לדוגמא כדורים שעוזרים לדיכאון. ברגע ששומעים את זה, הבן אדם נפסל. וזו מציאות מצערת. מכיוון שב"ה הבן אדם הזה בחר לדאוג לעצמו ולטפל בבעיה עימה הוא מתמודד, ונוטל כדורים שעוזרים לו. זה דבר נהדר. אשריו. ושירבו כמותו.

מהרגע שבן אדם מספר לי שיש לו בעיה איתה הוא מתמודד אך מטפל בה כראוי, מאותו רגע הוא ראוי להערכה בעיניי, וכלל לא אפסול. ולהיפך, אעריך אותו שהוא בחר להתמודד עם בעייתו.

כמובן שיהיה חשוב לי לשמוע מה ההשלכות של מה שיש לו בחיים כדי לדעת מה זה ידרוש ממני, והאם אני בנויה לכך. 

ולסיכום- אצא איתו במידה והוא מטפל כמו שצריך בדבר עימו הוא מתמודד.

השאלה היא לא אם מישהו לוקח כדורים או לא, אלא איך הוא מתפקד אם הוא מפסיק לקחת אותם ליום יומיים ואיך זה משפיע על היום יום שלו. השאלה לענ"ד היא כלל לא הכדורים, אלא ההפרעה. כלומר, בן אדם שמחליט לצאת עם מישהו שיש לו הפרעה או בעיה כזו או אחרת נפשית/נוירולוגית וכדו', עליו לברר באמת מה זה דורש ממנו אם בכלל ואיך זה משפיע עליו והאם הוא מרגיש שהוא יכול לחיות עם זה בשמחה. הכדורים הם רק עזר להתמודדות. אנשים רבים שומעים טיפול פסיכולוגי וזורמים עם זה אבל כששומעים כדורים לוקחים 3 צעדים אחורה. אני חושב שאין הבדל, שניהם אמצעי טיפול של אותה הבעיה, השאלה היא איפה האדם נמצא עכשיו, האם הוא טוב לי כמו שהוא אחרי הכדורים, האם אני יכול/ה להבין את מה שעובר עליה/ו, לתמוך בו, או שאני יוסיף לו קושי..? וכן עוד כהנה וכהנה. העיקר - היכולת לשמוע, להבין ולהיות שמחים במה שיש.

ובעיקר אהבתי את העניין שהכדור הוא לא הבעיה פה אולי הפיתרון.. 

אהבתי ממש!!

לא. 

למה?

כי זה מפחיד אותי.

זה מוצדק? לא יודע, יכול להיות שלא. אבל אני חושב שהרבה מאוד אנשים חושבים ככה.

נראה לי כתבתי פה בצורה חותכת מדיי ואי אילו אנשים עלולים להיפגע.

אז הנה השקפתי בנידון "שידוכים לאנשים עם בעיות" אותה למדתי מאחד מרבותיי:

כיום יש נטייה להגיד לאנשים עם בעיות (נפשיות, גופניות, משפחתיות, עבר מורכב, מראה חיצוני מוזר, וכדומה) שאין בהם שום פגם והם יכולים להתחתן כרגיל - ובפועל מה שקורה שהאנשים האלה נשארים רווקים לאורך זמן ומתחילים לצבור תסכול על בני המין השני ("הבנות האלה חיות בסרט", "כל הגברים מחפשים איזה נסיכה מושלמת") בעוד שלמעשה  - האחראים האמתיים לאומללות שלהם הם כל האנשים שניסו לשכנע אותם שהם יכולים להתחתן בקלות בלי שום בעיה (אני לא מפנה את הדברים כלפי מישהו פה אישית, אלא כלפי התופעה הציבורית הזו) ולפעמים הם מתחתנים והשידוך לא עולה יפה, ולכן - מלכתחילה צריך לומר לאנשים כאלה להתחתן עם אנשים שגם להם יש "פגם" מסוים - והם יכילו אחד את השני - ובסוף, מהם יוצאים המשפחות הכי טובות!

כך ששמעתי מאחד מרבותיי בשיעור בישיבה. וניכרים דברי אמת.

בפסיקת הלכה, אז גם על אותו אחד מרבותיך שליט"א...
 

אין אדם ללא פגם. האם בן אדם עם נטייה לכעסנות ואיבוד שליטה הוא יותר טוב מאדם שיש לו כפייתיות? אני חושב שממש לא. חוסר במידות, מבחינה ציבורית עדיין לא יהפוך את האדם לחולה מבחינת ההסתכלות הציבורית עליו, על אף שזה חיסרון שלענ"ד הוא חמור בהרבה.

לכל אדם יש חיסרון כזה או אחר, אין לזה סוף. אם כל חיסרון הופך את האדם לבעל פגם שהוא צריך למצוא לעצמו אחד כזה שגם הוא בעל פגם - אז אדרבה! כולם יכולים להתחתן עם כולם, תאמין לי! כי לכולם יש חסרונות. לכן, מבחינה אמיתית ואובייקטיבית - החיסרון, גם מסוג החסרונות שעליהם דיברת, לא הופך את האדם לשווה פחות או לאדם "פגום" יותר.

אולם, העניין שחשוב מאוד לדעת, שנכון שאנו מדברים על כך כאן בפורום, אבל לצערנו לא כולם כאלו שיכולים להכיל את זה. אנשים חיים לרוב עם סטיגמות ותוויות שיש להם בראש ושעל פיהם הם ממהרים לקטלג ולהכניס כל אדם בכותרת המתאימה על פי הכותרות שיש להם ושהם מכירים, כך מתנהל מוחו של האדם. לכן, נטייה לכעס - לא מכניסה את האדם לקטלוג ה"עודפים" אבל הפרעה נפשית תעשה את זה.

העבודה ידידי, נדרשת דווקא מהאנשים "הבריאים נטולי הפגמים", לדעת ולהבין שגם אותם אנשים שנראים לנו ומקוטלגים אצלנו כפגומים - להבין שזה רק אצלנו בראש והם בסדר גמור. ומבלי לזלזל בהתמודדות שנצרכת וכמובן בהמשך למה שכבר כתבתי בתשובתי הקודמת בשרשור הזה. וכמו כן כמובן שכל מקרה לגופו.

ואני חייב להוסיף שאם מישהו מפחד וחושש זה טבעי והגיוני... גם אם יסרב, אבל שוב - שידע שזה חיסרון אצלו. כלענ"ד.

בהצלחה

פתחתי ניק חדש למנוע אאוטינג ..

לא אוהב לשמוע קביעות מאנשים שלא יודעים על מה מדובר (ואני יודע אישית מאוד מקרוב.. ממרחק אפס)

יש רמות שונות בכל דבר ותאמין או לא יש אנשים הלוקחים תרופות ולא שונים ממך כהוא זה.. או מכל בנאדם אחר..

ההבדל היחידי הוא בלקיחה או אי הלקיחה של התרופות (כמוני למשל..)

נורא קל לתלות את האשם באותם האנשים ולטעון שהם אשמים בבררנותם בכך שהם לא מתחתנים

אך האמת לצערי היא הפוכה...

החברה לא מספיק פתוחה לקבל את אותם האנשים מכיוון שלחברה יש המון דעות קדומות שחלקם מגיעות אולי

מכוונות טובות אולי כמו הרב שלך...

הדרך להנציח את הבעייתיות לא תתרום ולא במאומה לאותם האנשים..

רק שילובם ופתיחות מעט יותר של החברה כנגד כותרות סטיגמתיות כאלו תביא לתיקון המצב!

נדמה לי שאולי הרב התכוון שמבחינה טכנית לא נכון לאנשים עם בעיות מסוימות לבנות על זה שכל אחד ירצה אותם, ולכן צריך להסביר להם את העניין הזה, כי מה לעשות - החברה היום לא במצב שלם בנושא הזה. אבל לא שהוא עצמו מסתכל עליהם כאנשים עם פגם... אני חושב שהחלוקה בזה היא חשובה.. ושוב, אני חושב שזה מאוד תלוי בסוג הבעיה, אני גם לא חשוב שהדבר הזה שייך בדברים שהאדם יכול להתנהג נורמלי בסופו של יום. אם אחרי הכל הוא עדיין מתנהג בצורה חריגה מאוד, כלומר בצורה ניכרת מבחינה חיצונית וכדו' אז זה כבר סיפור אחר.

מה שאני רוצה לומר - שגם לשיטתך לא נראה לי שזה שייך בכל אדם שלוקח כדורים... ובזה החיסרון הוא של החברה...

לא הרי מי שלוקח ריטלין למי שלוקח כדור נגד דיכאון עמוק ואובדני, לא הרי בחורה שצולעת קלות לבחורה קטועת רגליים, לא הרי בחור עם גמגום לבחור אילם וכו וכו ברור שמה שהתכוונתי זה למקרים קשים ולא לכל אחד שלוקח כדור כזה או אחר.

(חשבתי שזה היה ברור אבל אני רואה שלא הובנתי כראוי)

לא זה לא היה ברור.

שכל פגם קטן נכנס לדיון..

ולא רק אלה שכיף לשמוע אותן. 

בס"ד

ואדם עם בעיות קשות במידות נחשב ללא פגם

לעומת אדם עם בעיות קשות בעיניים למשל?

מי לא פגום אם כך?

בס"ד

אנשים יכולים להשתנות

כדורים וטיפול מתאים יכולים להוציא אנשים מדיכאון

וליקויי לימודה שדורשים רטלין

הן בדיוק ליקוים ללימודים וכמעט לא משפיעים על שאר תחומי החיים

האנשים בדוגמאות האלה לא פגומים יותר ממך

הם צריכים לשנות ולהתאים את עצמם למצבים מסוימים

בדיוק כמוך

זכותך להגיד שלא תצא עם כאלה

אבל להגיד שדברים כמו נטילת כדורים מובילים לרווקות מאוחרת ולפירוק משפחה זה דבר מוגזם לחלוטין

ואני אישית מכירה הרבה כאלו שלקחו כדורים והתחתנו

כמו כן שים לב שיש גם פה בפורום מתחת לאף שלך

חלק מהאנשים הפגומים האלה

והדברים האלה בהחלט עלולים לפגוע ולייאש אותם

בס"ד

כמו שאתחתן עם אדם שלוקח כדורים כי הוא היה חולה במחלה פיזית כלשהי..

כמובן שאבדוק איזו תרופה, מה ההשפעות וכמובן מה המחלה.

אבל עקרונית אין לי בעיה.

[בתור אחת שנרשמו לה כדורים כאלה והיא אפילו לא ידעה שזה כדורים כאלה...

אבא גילה לי ולא לקחתי אותם מעולם ואני חיה מעולה. 

אז לא בטוחה כמה זה מדד..]

רב ההפרעות האלו הם הפרעות שקשה לחיות איתן כבן זוג.

בציניות כמובן..

לחיות עם אדם חרדתי\אדם בדכאון זה משו קשה ביותר

לגבי הפרעות קשב - אם הכדורים אכן מאזנים אותו אין בעיה 

על האחרים לא הייתי לוקחת סיכון

חתונה זה אחד הגורמים החזקים להתפרצויות של בעיות נפשיות\גופניות

הכדורים שממציאים היום |מצקצק בלשון|

יכול להיות שיש לזה איזה השפעה\מחיר

אבל הוא לא רציני.

מי שזה רק עבר או נטיה- אין לזה בכלל משמעות ליומיום. רק שצריך יותר לשים לב לנורות אזהרה ואם יש התפרצות- לעזור, לתמוך ולדחוף לטיפול.

מי שזה יותר רציני- לרוב לוקח תרופות וכל עוד הוא מאוזן אין שום בעיה. (ואלו לרוב תרופות שלא יקרה כלום אם שוכחים פעם. אז זה לא נורא)

וכן, אני מכירה אישית כמה זוגות שאחד מהם עם עבר פסיכיאטרי כזה או אחר.

נעים מאד, קולה. בעלת עבר פסיכיאטרי מוהאהאההה 

ולצורך העניין- לבעיות הקשב וריכוז הקלות שלי יש יותר השפעה על הזוגיות, המשפחה והיומיום מאשר לעובדה הזו.

לכל זוג יש את האתגרים שלו..

(או שאולי לא נביא ילדים כי יש סיכון לדיכאון אחרי לידה? לכי תדעי מה יקרה ומה יהיה ואיפה תמצאי את עצמך או את הבעל..)

כל גבר צריך במהלך חיי הנישואין להתמודד עם אשה- ועם המצבי רוח שלה. 

כל אשה צריכה להתמודד עם גבר- ועם הדפקטים הנובעים מגן מנוון  

אז יש פה עוד איזה ענין קטן, נו שוין. מתרגלים. לומדים

שום גבר או אשה שנשואים לאדם עם בעיה פסיכית כזו או אחרת לא יגידו לך שהם היו מותרים על המכלול של הבנ"א רק בגלל זה. 

אני מכירה אנשים שהחיים שלהם קשים ביותר בגלל דברים כאלו

וכנראה שיש שם עוד דברים מעבר.

אבל להכליל על כל מי שלוקח כדורים? זה כבר קיצוני.

זה דבר קיים, לא כזה נדיר.

לא נחמד כשבן הזוג נמצא במצב של דיכאון\חרדה- אבל גם קשה כשהאשה בשמירת הריון\הבעל שבר רגל פתאום. ואנשים מתמודדים.

שלא לדבר על מי שיש לו בעיות קשב וריכוז.. זה התמודדות. נכון. לא כיף כשבן הזוג מעופף\רחפן\עם קשיי התארגנות ומצריך עבודת מידות. לא קל.

אבל רגע, יש זוג שקל לו? כל זוג והאתגר שלו. כל זוג ומה שהוא צריך להתמודד איתו.

(מזל שבעלי לא התיעץ איתך לפני שהחליט להתחתן איתי. אחרת הוא היה שומע ממני שעברתי טיפול בעבר ונבהל..)

נכון, גם שמירת הריון ושבירת רגל עלולים להוות קושי אבל אלו דברים שלא תלויים בי. כל עוד אני יכול לברור ולהחליט ברור שאעדיף מישי שאין לה בעיות. 

למה למען ה' להכניס את עצמי למיטה חולה מלכתחילה??? בגלל שגם לבריאים יש בעיות?

הבהרה - התמיהה שלי היא כללית ולא מכוונת ספציפית כלפי הנושא המדובר כאן!

לכל בנ"א יש את החסרונות שלו

וכל בנ"א שתתחתן איתו זה "להכניס ראש בריא למיטה חולה"

עצם החתונה היא לחפש צרות במובן מסויים.

צרות קיימות, ופתח לצרות חדשות.

אתה קושר את עצמך עם עוד בנ"א- וכל מה שקורה לו וכל מה שהוא עושה- משפיע עליך.

הרעיון הוא לא למצוא בנ"א בלי בעיות- אלא בנ"א עם בעיות שיש לך את הכוחות והיכולת להתמודד איתן.

אז אני לא אומרת להכיל הכל ולהסכים להכל- אלא לא לצאת בהכרזות. 

כל אחד ומה שהוא מסוגל להתמודד איתו.

ודווקא דיכאון זה לא דבר כזה נורא בפועל, ביומיום.

יש זמנים של התפרצויות- ואז מטפלים.

יש צורך ביותר תשומת לב כדי להבין שזה מה שקורה

יש צורך בתמיכה ועידוד ועזרה 

אבל ב"ה היום יש איך לטפל ויש תוצאות אחרי חדשיים שלושה. 

(וכל אשה היא עם פוטנציאל לדיכאון אחרי לידה. אז בואו לא נתחתן עם נשים בכלל...)

הרעיון הוא למצוא את האחת ששנינו נצטרך לעשות כמה שפחות שינוי בעצמינו בשביל להתחתן.

אם את אומרת ש"דיכאון זה לא דבר כזה נורא בפועל, ביומיום." כנראה שאת לא מגדירה את זה כחיסרון משמעותי.

ואת מסוגלת להתמודד עם אחד כזה, לכן בשבילך להתחתן עם אחד כזה זה לא נחשב להכניס ראש למיטה חולה 

הבעיה מתחילה כשמתחילים לעשות חשבונות ולומר שאני מסוגל להתחתן עם אחד כזה למרות שזה כן מפריע לי וקשה לי מאחר וגם אם אתחתן עם אדם בריא אולי הוא יחלה ואולי יצוצו לנו בעיות לאחר החתונה 

אם לאישה יהיה דיכאון אחרי לידה, ה' כבר יעזור לי להתמודד עם זה. אבל בגלל זה אתחתן עם אחת כזאת מראש?

בחתונה את לא אמורה לחפש הרפתקאות. אם זה מפריע לך פשוט אל תתחתני אם אחד כזה!

לענ"ד העונים כאן לא יצאו בהכרזות, אלא באו לומר שהבעיה הזו מפריעה להם ויהיה קשה להם לנהל בית בריא עם אחד כזה

אם לך זה לא מפריע - סבבה. בהצלחה.

ואני חייב לציין שאני מסכים, לגמרי.

ככל שאדם מתמודד עם קשיים גדולים יותר, הוא נדרש להוציא\למצוא בעצמו כוחות גדולים יותר.

ולכן אדם יותר "מתוסבך" הוא אדם מדהים יותר, כשה"תסבוך" בשליטה. 

בתכל'ס כשמגיעים למקרה כזה במציאות, אם יחתכו, יכולים לתרץ את זה באלף ואחת סיבות שלא קשורים לכדורים, אפילו לעצמם ממש לתרץ - ככה שהשאלה מראש עומדת במקום שקשה יהיה להוכיח אחרת - כומר, לבודד את המשתנה הזה ולהוכיח שאנשים רבים פוסלים בגללו - גם אם זה באמת נכון.

בסופו של דבר עיקר מה שצריך שכל אחד יהיה כנה עם עצמו ולא עם הפורום, עם מי ועם מה הוא מוכן לצאת. 

מה עם עניין התורשה?

עניין אחד להיות נשוי לאדם עם קושי מטופל, וענין אחר הוא לגדל ילד עם קשיים דומים.

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

אתה לא במצב רוחני טוב, סבבה

מי שאתה לא תתאים לה אז לא תתאים לה

מן הסתם יש מישהי שאתה כן תתאים לה

אם לא תחפש אתה לא תמצא אותה

אתה מחפש מישהי שכן במצב רוחני "טוב"?

אם כן לא חושב שמה שרלוונטי זה הלא נעים

אלא פשוט להצליח למצוא מישהי כזאת שתרצה להמשיך איתך למרות המצב

אם אתה מחפש מישהי שבאותו מצב כמוך, שהבפועל קשה אבל כן יש רצון לתיקון ושיפור

אז מה הבעייה?

חוץ מזה שזה קשה למצוא הצעות כאלה

איך אתה בכללי עם אנשים?

אתה בכללי מפחד להרגיש עול או להפריע לאנשים?

יכול להיות שזה בעיה כללית שלא קשורה לדיירים בכלל

יש לי כמה מחשבות קצת יותר עמוקות על מה שאתה מתאר

אבל זה לא לפורום

אם זה מעניין אותך שלח מסר

לדעתי, אם אתה מרגיש שזה נטו בשביל לעבור טיפול פסיכולוגי על חשבוני לא כדאי.

אבל אם במקום מסויים בליבך אתה פתוח לאופציה שזה יתפתח, תעצים את המקום הזה ולך לפגישה.

מה שכתבת שאתה רחוק שנות אור...

אתה נשמע אדם עם לב טוב. זה מה שחשוב.

אם אתה איש טוב ממילא תעשה טוב לאנשים ובסוף זה יגיע גם לרוחניות.

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

תני לה את הזמן שלה, תנסי לשקוע בינתיים בדברים אחרים. היא עוד תחזור בענק.

וכשאת תבני את ביתך - בכלל הקשר ייתעצם לרמות שלא היו לפני זה.

את תראי שהנתק יהיה לטובה.

השייכות שאתם מוצאות אחת בשניה לא ייעלמו.

רק משהו חשוב מאוד:

בשבילך, בשביל שכשהיא תרצה לחזור את תהיי שם, מוכנה לקבל אותה ולא צריכה להתחיל תהליך שלם של חזרה, פיוס, מחיקת כאבים ומחשבות בלי סוף של נטישה, ואכזבות - תנסי כמה שפחות להתחרבש עם המקום הזה של 'אנחנו חברות/לא/' היא חושבת עליי/היא שכחה ממני...

תנסי כמה שיותר להתנתק [לפעמים זה מה שצריך] ולחכות בסבלנות.

אבל וואו, זה קשה קשה קשה קשה...

אבל בסוף היא חוזרת, בגדול.

וגם זה קשה,

לסלוח

לאהוב מחדש

לפתוח את הלב שוב

לתת אמון מחדש.

אני נזכר איך זה היה אצלי, אני רוצה לחזור בי ממה שכתבתי לך להתנתק.

זה לא יצליח

הולכת לעבור עלייך תקופה קשה

מאתגרת.

וואו

שהשם יעזור לך לעבור אותה בשלום...

אוח, כמה שזה קשה

שורף את הלב...

עד היום לא התאוששתי מזה.

וואו,

תהיי חזקה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

.. יש לך שם יפהה🥰

ונדיר. אני לא נתקלת בו כמעט  ואני עובדת עם קהל גדול של בנות בטווח גילאים גדול מ6 עד 60

יכולה לספור על כף יד אחת את האיילת השחר שאני מכירה.

 חינוך.

אני עובדת עם מורות וילדות אז זה הטווח

חשבתי על זה רגע

ולא חסר

יכול להיות רפואה. שירות לקוחות. ביגוד. פסיכולוגיה.

תודה על הפרגון, זה באמת שם נדיר ביופיו.

בחרתי בו בעצמי כשהחלפתי את שם הניק הראשון שהיה לי פה לפני אי אלו שנים...

נדירים האנשים שבוחרים כניק לפורום אנונימי את שמם הפרטי.

אני לא מהנדירים האלו (: