למה את צריכה להתנצל בזה שאת רוצה מישהו רזה?
כאילו זה את , את מתחברת למישהו רזה
יש בנות מתחברות למישהו מלא (שזה מילה מכובסת לשמן - נכון,לא תמיד)
אני לא מבין מה הבעיה בזה
ולא ממש על הפנימיות. ואני רואה בעלים של חברות שהם מלאים או אפילו שמנים והם ממש חמודים. אבל קשה לי לחשוב שאהיה עם מישהו כזה...
אני רואה את זה כמו שיש שפוסלים על פיאות או זקן או לא יודעת מה... רק שכאן זה לא מבטא נגיד מה הרמה הרוחנית שלו...
אוף....
אני אקח לתשומת לבי מה שאמרת..
תודה
אני מבין את זה שזה באמת נראה כהסתכלות על החיצוני מאשר על הפנימי
אבל תחשבי שאת בראש ובראשונה צריכה להסתכל - למה הנשמה שלי מתחברת ?
אין טעם להכנס למקום שהנפש שלך נרתעת ממנו
אין פה עניין של פגיעה במישהו כי עדין אפילו לא התחלת לצאת איתו או משהו
כי אם כן אנחנו שומטים את כל הבסיס לעבודת המידות.
יש גם יצרים. צריך לקחת בערבון מוגבל כל רתיעה/ משיכה נפשית.
בטח תסכים איתי שהמראה החיצוני הוא טפל ביחס לעומק האישיות.
נכון, בשעת הכרעה, אם זה מפריע אז גם קטיעת קשר עומדת על הפרק.
אבל לפני כן, יש אנשים עם ביקורת עצמית בריאה שחושבים: למה בכלל
אני נמצא בעמדה נפשית כזאת ששמה דגש על הטפל? למה קשר טוב
יכול להיקטע בשל נתון שהוא, אובייקטיבית, משני?
אני חושב שלזה היא מתכוונת.
אני יכול להזדהות מאוד איתה.
ואני מסכימה איתך. רק שלא הצלחתי לבטא את זה כמו שאתה אמרת..
אני מסכימה שהמראה בחיצוני טפל ביחס לאישיות... לכן קשה לי עם זה שזה מפריע לי...
וכמובן מסכימה עם שאר הדברים
קרה לך משו דומה? באלך לשתף מה עשית?
וזה לא בלעדי דווקא לקשרים זוגיים. אמנם שם ההשלכות יכולות
להיות קריטיות, אבל השיפוטיות כלפי מראה חיצוני קיימת גם
במעגלים חברתיים רחבים יותר.
ואני מעדיף להשאיר את עצמי מחוץ לתמונה. 
אם את יודעת מראש שאת תפסלי בגלל זה אז תגידי לא
אין מה להתבייש תגידי גם את הסיבה לשדכן\נית שאת מעדיפה בחורים רזים..
וד"א אני קצת מלאה ואני לא נפגעת בכלל מבינה אותך לגמרי
כמו שאני אישית לא מתחברת למראה מסויים ,משיכה זה דבר חשוב!!!
בהצלחה
אז תבקשי תמונה מראש (אחת כזו שרואים בה הכל)..
אל תיפגשי עם מישהו שאת יודעת מראש שיש לו דברים שמפריעים לך באופן קריטי.
כי לא מדובר כאן על הצעה שאת מתכוונת להשיב לה בחיוב, והתמונה יכולה רק לגרום לך לשלול..
מדובר על הצעה שאם לא תראי את התמונה שלו אז תשללי, והתמונה יכולה לגרום לך אולי לענות בחיוב..
לכן, לדעתי זה שונה מהמצב הרגיל שבו מבקשים תמונה.
אם זה מפריע לך - אז לא וגמרנו.
אל תדאגי לבחור - אני מכיר הרבה מלאים נשואים.
זה חלק מנתונים על בן אדם שבבירורים מחליטים אם מתאים או לא.
שיש אנשים שאומרים עליהם שהם קצת מלאים והם ניראים מצוין ואת לא מבינה על מה בכלל דברו
אז כדאי להשיג תמונה
וגם יש מקרים יוצאים מן הכלל.
אני פעם יצאתי עם מישהו וזה התפתח לקשר רציני,
שאם היו סתם מראים לי אותו לפני- אינסיכוי שהייתי מסכימה.
אבל אמרתי לעצמי ארי דייט אחד שהוא בחור מעניין אז נמשיך,
והמראה לא רק שלא הפריע לי בכלל פיתאום, אלא אפילו אהבתי.
אז נכון שבד"כ זה לא קורה (ואפילו כמעט ולא), אבל צריך להביא בחשבון שיש יוצאים מן הכלל...
בס"ד
אין כזה דבר "זה לא בסדר שזה מפריע לי".. זה החיים שלך, את תצטרכי לחיות איתו, עדיף שתפסלי מלא בחורים משתתחתני עם אחד שתתחרטי על זה.
דבר שני-
גם אם קרה לך שפסלת בחור כי הוא קצת מלא ובאמת פגשת אותו וזה לא מצא חן בעינייך אני כן הייתי בודקת את הבחור השני אם זה נשמע מתאים..
מכמה סיבות-
א. אופי משפיע על יופי. אם הבחור הזה יותר מתאים זה יכול פחות להפריע לך.
ב. מה זה מלא? איך אפשר לדעת מבירורים?
אם כל הדברים נשמעים טוב אז לבדוק תמיד אפשר.
אם כי אסייג, אם את יודעת בוודאות שלא תסתדרי עם זה אז חבל על הזמן שלך ושלו.
ואין שום בעיה לפסול על דברים שאת יודעת בוודאות שלא תסתדרי איתם.
לי אישית מוזר לפסול על חיצוניות אא"כ זה ממש קיצוני...
אבל יש כאלה וזה בסדר.
את צריכה שתהיה משיכה בסופו של דבר, חיצוניות זה לא רע.
שרק מי שנשואה מבינה שמה שחשוב באמת זה המידות של האדם. החיצוניות זה ממש כלום.
גם בדר"כ החיצוניות משתנה (כשאת בהריון אז גם בעלך בהריון
) ומה שנשאר זה הקשר שבנכם ועומק האדם-המידות שלו
"בנישואים שלי החיצוניות לא חשובה בכלל"
את מבינה שזה לא יכול להיות נכון לכל זוג נשוי באשר הוא
אני רק התכוונתי לומר שכשחיים את החיים, ביום יום את לא מתמודדת עם בעל רזה או שמן אלא את חייה עם אדם שיודע להתחשב ,להתנהג , לאהוב, להיות סבלני, לחנך וכו וכו.
גם אם זה יראה לך "מאוד רדוד" (כל דבר חיצוני וכו' וכו'...)
ואם יהיה בן שלדעתך יפסול אותך על משהו רדוד - תקראי גם לעצמך רדודה, כי מישהו אחר במקום אחר חושב שאת רדודה שאת פוסלת על מראה חיצוני.
לסיכום - או שאין דבר כזה בכלל רדידות בנושא הזה, או שכל פסילה שכזאת, היא רדידות. זה הכל.
כל טוב ויום טוב.
ככה אני משתדלת להסתכל על זה..
אם מישהו יפסול אותך רק בגלל עדה לא תחשבי שזה גזענות/רדידות וכו'?
היה פה שרשור על אתיופים, שכולם תמכו בפותחת השרשור האתיופית ואמרו שמי שפוסל אותה בגלל זה הוא .... ו... ו... וכו' וכו' (תפעילי את הדימיון). לא בדיוק נתנו לזה לגיטימציה ואמרו - "כל אחד חייב להתחתן עם מי שמוצא חן בעיניו וכו'". אלא בגדול אמרו שזה ממש רדידות.
עד שלא תסבירי לי את ההבדל המהותי בין אתיופים לשמנים בקטע הזה, אני לא אשתכנע שלא לצאת עם אתיופי זה רדידות ולא לצאת עם שמן זה לא רדידות, מצטער.
אבל כאמור, את שלי אמרתי. כמובן שבסופו של דבר זה החיים שלך... 
בשרשור כאן אנחנו מדברים על הצד הפוסל -
ולדעתי (ומן הסתם לדעת עוד כמה חברים מהפורום),
זה לגיטימי לפסול על כל דבר שגורם לך להרגיש לא טוב או רתיעה כשאת/ה עם המדוייט/ת,
ואם מה שגורם לך להרגיש רתיעה זה אפילו נמש קטנטן על גב-היד, אז זה לגיטימי לפסול.
אי-אפשר להתווכח עם תחושות של בן-אדם, הקב"ה ברא אותנו שונים, ולכל אחד יש את הפרנציפים שלו.
ומכיוון שכמעט כולנו רוצים בסופו של דבר למצוא את זיווגנו,
אז כל אחד יעשה כבר את החשבונות שלו על מה הוא מתעקש ועל מה הוא מוותר.
בשרשורים שם מדברים על הצד הנפסל -
דבר ראשון, שם מטרת השרשור זה לעודד אותו,
ולתת לגיטימציה לחיתוך בשרשורים שם, זה סתם מחליש את פותח השרשור ואז מפספסים את המטרה.
דבר שני, דברים שהם נכונים לכל אחד ואחד באופן פרטי, הם לאו דווקא נכונים כשמדברים באופן כללי.
גם אם נגיד *תיאורטית, שלי באופן פרטי מפריע שיש לבחורה נמש קטנטן בגב-היד, ואז לגיטימי מבחינתי לחתוך.
וודאי שלהמליץ לציבור לחתוך על דבר כזה באופן כוללני, זה מהלך ממש לא נכון.
אותו הדבר גם על הדבר העדתי, אם אדם באופן אישי לא מסתדר עם מנטליות או מראה של עדה מסויימת,
מכיוון שזה דבר שהוא אישי, אז אין שום עניין שהוא יגיד לציבור באופן כוללני שזה לגיטימי לחתוך על זה.
וזה דבר שהוא נכון מבחינתי לכל דבר,
בין אם מדובר על תכונות חיצוניות (כמו מראה חיצוני) ובין אם מדובר על תכונות פנימיות (כמו תכונות אופי ואידיאלים).
הדברים היחידים מבחינתי שהם יוצאים מן-הכלל הזה - ענייני דרך ארץ, דת ושמירת מצוות.
*בכוונה הבאתי דוגמא מגוחכת, כדי להמחיש עד להיכן זה יכול להגיע.
ואמרתי שאם יציעו לי מישהו אתיופי אני כנראה אגיד שזה לא מתאים לי כי זה מנטליות שונה.... לא חושבת שאסתדר עם זה.
לא אמרתי שזה גזענות או רדידות. עד כמה שזכור לי.
ואם יפסלו אותי בגלל העדה שלי, לא חושבת שזה יפריע לי.
ולגבי שמנים, אני לא מתחברת לזה.
זה לא שאף פעם לא נתקלתי בזה. אני מכירה את זה מקרוב, יש אנשים שמנים ומקסימים! אני חוששת שזה יפריע לי.
כמו שיש כאלה שלא מתחברים לשחומים או בהירים... אז גם אני לא מתחברת לכמה דברים..
יש פה משהו לא בסדר?
אל תבררי דברים כאלו. תבררי רק נתונים אובייקטיביים.
אם אח"כ לא ימצא חן בעיניך, לגיטימי לגמרי...
(אני תוהה לעצמי, אם כבר לכבס מילים אז למה "מלא" ולא "בריא"?
זה גם מילה טבעית יותר, גם ידידותית יותר, ובכלל, זו המילה המקורית, "שמן" זה לפרות...)
א. את לא צריכה להתנצל
ב. טוב שגילית את זה לפני שנפגשתם.
כך יש לך הזדמנות להחליט מתוך שיקול דעת
ואפילו אם את מתלבטת ומחליטה לנסות..אז לפחות את באה מוכנה
לפחות זה לא נוחת עלייך בהפתעה
ג.אם ברור לך שזה ירתיע אותך-חבל על הזמן שלך ושלו
אם את מתלבטת וחושבת שזה תלוי בעוד מכלול של דברים כגון:
גובה,מאור פנים,יראת שמים,אופי וכו
אז אפשר לנסות
(סתם, דוגמא אחרת,חשבתי שאני לא רוצה גבוהים ולאחר לבטים..הסכמתי לצאת עם גבוה
וגיליתי שבזכות העדינות והפשטות שבו-הגובה לא הזיז לי בכלל)
את שמחה לדבר איתו? כיף לך שהוא מתקשר או שהמראה ישר קופץ לך לפנים ועושה רע? אם נפגשת פעם פעמיים, ועדיין האישיות שלו לא תופסת אצלך מעמד טוב כמו המראה, כדאי לחשוב. בכל אופן, אין הרבה מה להתלבט לפני שנפגשים. הרי גם הוא יכול לפסול אותך..
לבל נשכח שלכל אדם יש את ההסתכלות שלו ואת נקודת המבט שלו ממנה הוא מוסר את הפרטים. לא תמיד מה שבעיניו מוגדר "מלא" יוגדר כך גם בעיני אנשים אחרים, כשם שלענין הגובה בעיני הגבוהים ישנם הרבה נמוכים (אפילו שלפעמים הם בסטנדרט בעיני אנשים אחרים), ובעיני אנשים נמוכים כמעט כל אחד יראה בעיניהם "גבוה".
אני חושב שיותר כדאי לשמוע על הפנימיות של הבחור, לראות האם שייך. יכול להיות שהמראה שלו ימצא חן בעיניך.
בהצלחה!
כמה נקודות בנושא הזה של החיצוניות. ראשית כל, זה שלא כל אדם מתחבר לכל מראה חיצוני של אחר - זה נורמלי וטבעי, כך הקב"ה ברא אותנו, עם טעמים שונים וחיבה שונה לדברים שונים. אדם אחד אוהב לשחק במחשב, השני בכדורגל, אדם אחר אוהב בחורה שנראית מלא, השנייה אוהבת דווקא בחור שנראה רזה. זה שונה בין כל איש ואיש וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. על כן, אין לאף צד להיעלב מזה, לא לצד שכביכול נפרדו ממנו ולא לצד שנפרד להרגיש אי נוחות.
יתירה מזו, זה שנפרדו ממישהו על מראה חיצוני - הוא צריך לשמוח, הרי זה אומר שבאמת זה לא מתאים. והאם הייתי רוצה שהוא ימשיך בגלל הפנימיות שלי אבל ירגיש כל הזמן אי נוחות וחוסר סיפוק במחיצתי? לא. אני מעדיף מישהי שיאהב אותי כמו שאני ולא שיעשה לי טובה שהוא נפגש איתי.
מצד שני, והוא חשוב לא פחות, הדור היום מאוד מטעה ומבלבל. ישנם דברים רבים שהטעם שלנו הוא X אבל הטעם שהחברה משדרת לנו שצריך להיות לנו כביכול הוא Y. וזה כבר עיוות גדול. התקשורת, לקחה את האדם ושיעבדה אותו למערכת מושגים חדשים - כפי שהתאימו לאלו שסידרו את סדר היום ואת טיב התוכן שישודר. לכן, לפעמים יכול להיות שיהיה משהו שנחשוב שהוא יפריע לנו, אבל בפועל כשניפגש עם אדם כזה והוא יהיה נחמד והכל טוב איתו - לא נרגיש כלל בחסרון המראה וזה לא יפריע לנו או אולי אפילו יראה לנו חמוד..
לכן, לענ"ד אני באמת מציע שאם אפשר להיפגש ולמדוד - אני חושב שזה עדיף, לנסות פעם אחת לראות את האדם כמו שהוא, איך שהוא ולבחון את המציאות אם היא טובה לי או לא. אני חושב שיש אנשים שמלא זה יפה להם, יש אנשים שרזה זה נראה כמו ניצול שואה אצלם(סליחה על הבוטות, אבל לא מצאתי ביטוי יותר טוב שימחיש את כוונתי..) כל אדם עומד בפני עצמו, ולא בושה בשעת הצורך ולמי שצריך גם לבקש תמונה ועדיף סרטון קצר בשביל לראות את האדם אם שומעים על נתוןם חיצוני שיכול להפריע.
עוד נקודה חשובה, היא דברים חיצוניים הניתנים לשינוי. ישנם דברים שחיצונית הם אולי כעת מפריעים, אבל אם אלו דברים מאוד נקודתיים וספציפיים - יתכן שהם ניתנים לשינוי. וזה דבר שבמהלך הקשר אפשר להעלות אותו ולדבר עליו, לפתח את הנושא ולומר בכנות אם רוצים שהצד השני יעשה איזה פעולה בנושא. אני מכיר מקרים כאלו על מישהי שנפגשה עם מישהו והיה איזה דבר כזה והם סיכמו שאם זה ילך ביניהם אז לאחר אירוסין הוא יטפל בזה, כך כל הצדדים מרגישים בנוח ובטוח, וכמובן הדברים צריכים להיעשות בטאקט ובטוב טעם...
ולסיכום, וורט קצר בעניין הזה. שאלתי פעם את אחד הרבנים אצלנו בישיבה על הנושא הזה, מדוע הדבר הזה תופס מקום? כולם אומרים שזה טבעי, אבל סוף סוף זה חיצוני. קיבלתי מספר תשובות, אבל את אחת מהן אהבתי במיוחד:
הקב"ה רוצה שחיבור בין גבר לאישה יהיה בכל הרבדים שקיימים במציאות ושאפשר להתחבר בהם, מהפנימי ביותר ועד לחיצוני ביותר. כמה שיותר אפשר להתחבר - יותר טוב, זה "והיו לבשר אחד". להיות אחד ממש. וכאשר אוהבים את המראה החיצוני אז גם שם יש חיבור, גם שם יש ביטוי של רגש ושל רצון לקרבה. ואידך זיל גמור...
עד הפסקה האחרונה, לא כולל.
חשוב שבניזוג יאהבו את המראה אחד של השני, אבל יופי זה עניין סובייקטיבי וסובייקטיביות ניתנת לשינוי.
למה אני מתכוונת?
מכירים את האנשים האלו שכשהכרתם אותם, פתאום הם הפכו להיות מאירים ויפים מאוד בעיניכם?
אין אפס. זה כך.
כל עוד אין סלידה מהמראה, לענ"ד כדאי להמשיך.
יכול להיות שהמראה ימצא חן בהמשך. ואפילו מאוד.
אחת הבעיות של הדור הזה, היא שפוסלים יותר מידי מהר על קטעים חיצוניים.
וזה לא שהצד השני ממש לא מוצא חן, אלא שזה לא ה-סגנון שחלמתי עליו.
זה ^^ לא נקרא לעשות את רצונו של הקב"ה.
זה חיפוש תירוץ.
דיברתי באידיאל, מצד החיבור. מה שניסיתי להסביר בפסקה האחרונה היא מדוע בכלל יש חשיבות למראה חיצוני מבחינה רוחנית. אם מישהו הצליח להתחבר בסופו של דבר - נפלא! אין עם זה שום בעיה, וכמו שכתבתי בתוך הדברים למעלה יותר, אני חושב ששווה לנסות ולבחון את הדברים ולא לפסול מהר כל כך על מראה חיצוני, מסכים איתך בזה..
זה לא מצב שנשאר לכל החיים.
היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.
לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.
מקווה שאני מדייק
מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד,
ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות.
עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה,
וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו.
אבל בתכלס
זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו.
אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.
היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".
ההשוואה עולה מאליה- אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.
מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.
כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).
מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.
ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.
פשוט המציאות השתנתה
ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך
היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר
הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..
אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..
אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר.
גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).
לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.
זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.
לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.
יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.
הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:
על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.
אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.
מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.
במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.
ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.
ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.
יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן
ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,
ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.
יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון
וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.
יש פער בין דורי מובהק
לטוב ולמוטב
גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,
נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.
שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל
כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים
מלאים ומספקים. איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו
את עבודת השם.
אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים
ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.
וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.
אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.
יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו
יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?
לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.
כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.
לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..
ומה הקשר לשידוכים?
שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.
אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.
אז בנוגע לדייטים -
עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?
עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?
אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..
בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם
ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים . תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע
ולכאב /פחד .
ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .
הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .
אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.
זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .
בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.
אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.
כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.
האם אני יודע לעשות את זה נכון?
שאלה גדולה.
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.
בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה
אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.
עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!
כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.
בהצלחה רבה!!
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
לא הבנת את הקונספט של המקום אחי
מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
הלוואי הייתי שומע את זה אז
