הבחור מלא וזה קצת מפריע לי. זה רק לפי בירורים. לא ראיתי לא נפגשתי.
קרה לי שכבר פסלתי על זה. אני יודעת שזה לא בסדר שזה מפריע לי. כי החיצוניות לא מה שחשוב.
לא יודעת מה להגיד. כן.. לא... לא יודעת....
תעזרו לי..
למה את צריכה להתנצל בזה שאת רוצה מישהו רזה?
כאילו זה את , את מתחברת למישהו רזה
יש בנות מתחברות למישהו מלא (שזה מילה מכובסת לשמן - נכון,לא תמיד)
אני לא מבין מה הבעיה בזה
ולא ממש על הפנימיות. ואני רואה בעלים של חברות שהם מלאים או אפילו שמנים והם ממש חמודים. אבל קשה לי לחשוב שאהיה עם מישהו כזה...
אני רואה את זה כמו שיש שפוסלים על פיאות או זקן או לא יודעת מה... רק שכאן זה לא מבטא נגיד מה הרמה הרוחנית שלו...
אוף....
אני אקח לתשומת לבי מה שאמרת..
תודה
אני מבין את זה שזה באמת נראה כהסתכלות על החיצוני מאשר על הפנימי
אבל תחשבי שאת בראש ובראשונה צריכה להסתכל - למה הנשמה שלי מתחברת ?
אין טעם להכנס למקום שהנפש שלך נרתעת ממנו
אין פה עניין של פגיעה במישהו כי עדין אפילו לא התחלת לצאת איתו או משהו
כי אם כן אנחנו שומטים את כל הבסיס לעבודת המידות.
יש גם יצרים. צריך לקחת בערבון מוגבל כל רתיעה/ משיכה נפשית.
בטח תסכים איתי שהמראה החיצוני הוא טפל ביחס לעומק האישיות.
נכון, בשעת הכרעה, אם זה מפריע אז גם קטיעת קשר עומדת על הפרק.
אבל לפני כן, יש אנשים עם ביקורת עצמית בריאה שחושבים: למה בכלל
אני נמצא בעמדה נפשית כזאת ששמה דגש על הטפל? למה קשר טוב
יכול להיקטע בשל נתון שהוא, אובייקטיבית, משני?
אני חושב שלזה היא מתכוונת.
אני יכול להזדהות מאוד איתה.
ואני מסכימה איתך. רק שלא הצלחתי לבטא את זה כמו שאתה אמרת..
אני מסכימה שהמראה בחיצוני טפל ביחס לאישיות... לכן קשה לי עם זה שזה מפריע לי...
וכמובן מסכימה עם שאר הדברים
קרה לך משו דומה? באלך לשתף מה עשית?
וזה לא בלעדי דווקא לקשרים זוגיים. אמנם שם ההשלכות יכולות
להיות קריטיות, אבל השיפוטיות כלפי מראה חיצוני קיימת גם
במעגלים חברתיים רחבים יותר.
ואני מעדיף להשאיר את עצמי מחוץ לתמונה. ![]()
אם את יודעת מראש שאת תפסלי בגלל זה אז תגידי לא
אין מה להתבייש תגידי גם את הסיבה לשדכן\נית שאת מעדיפה בחורים רזים..
וד"א אני קצת מלאה ואני לא נפגעת בכלל מבינה אותך לגמרי
כמו שאני אישית לא מתחברת למראה מסויים ,משיכה זה דבר חשוב!!!
בהצלחה
אז תבקשי תמונה מראש (אחת כזו שרואים בה הכל)..
אל תיפגשי עם מישהו שאת יודעת מראש שיש לו דברים שמפריעים לך באופן קריטי.
כי לא מדובר כאן על הצעה שאת מתכוונת להשיב לה בחיוב, והתמונה יכולה רק לגרום לך לשלול..
מדובר על הצעה שאם לא תראי את התמונה שלו אז תשללי, והתמונה יכולה לגרום לך אולי לענות בחיוב..
לכן, לדעתי זה שונה מהמצב הרגיל שבו מבקשים תמונה.
אם זה מפריע לך - אז לא וגמרנו.
אל תדאגי לבחור - אני מכיר הרבה מלאים נשואים.
זה חלק מנתונים על בן אדם שבבירורים מחליטים אם מתאים או לא.
שיש אנשים שאומרים עליהם שהם קצת מלאים והם ניראים מצוין ואת לא מבינה על מה בכלל דברו
אז כדאי להשיג תמונה
וגם יש מקרים יוצאים מן הכלל.
אני פעם יצאתי עם מישהו וזה התפתח לקשר רציני,
שאם היו סתם מראים לי אותו לפני- אינסיכוי שהייתי מסכימה.
אבל אמרתי לעצמי ארי דייט אחד שהוא בחור מעניין אז נמשיך,
והמראה לא רק שלא הפריע לי בכלל פיתאום, אלא אפילו אהבתי.
אז נכון שבד"כ זה לא קורה (ואפילו כמעט ולא), אבל צריך להביא בחשבון שיש יוצאים מן הכלל...
בס"ד
אין כזה דבר "זה לא בסדר שזה מפריע לי".. זה החיים שלך, את תצטרכי לחיות איתו, עדיף שתפסלי מלא בחורים משתתחתני עם אחד שתתחרטי על זה.
דבר שני-
גם אם קרה לך שפסלת בחור כי הוא קצת מלא ובאמת פגשת אותו וזה לא מצא חן בעינייך אני כן הייתי בודקת את הבחור השני אם זה נשמע מתאים..
מכמה סיבות-
א. אופי משפיע על יופי. אם הבחור הזה יותר מתאים זה יכול פחות להפריע לך.
ב. מה זה מלא? איך אפשר לדעת מבירורים?
אם כל הדברים נשמעים טוב אז לבדוק תמיד אפשר.
אם כי אסייג, אם את יודעת בוודאות שלא תסתדרי עם זה אז חבל על הזמן שלך ושלו.
ואין שום בעיה לפסול על דברים שאת יודעת בוודאות שלא תסתדרי איתם.
לי אישית מוזר לפסול על חיצוניות אא"כ זה ממש קיצוני...
אבל יש כאלה וזה בסדר.
את צריכה שתהיה משיכה בסופו של דבר, חיצוניות זה לא רע.
שרק מי שנשואה מבינה שמה שחשוב באמת זה המידות של האדם. החיצוניות זה ממש כלום.
גם בדר"כ החיצוניות משתנה (כשאת בהריון אז גם בעלך בהריון
) ומה שנשאר זה הקשר שבנכם ועומק האדם-המידות שלו
"בנישואים שלי החיצוניות לא חשובה בכלל"
את מבינה שזה לא יכול להיות נכון לכל זוג נשוי באשר הוא
אני רק התכוונתי לומר שכשחיים את החיים, ביום יום את לא מתמודדת עם בעל רזה או שמן אלא את חייה עם אדם שיודע להתחשב ,להתנהג , לאהוב, להיות סבלני, לחנך וכו וכו.
גם אם זה יראה לך "מאוד רדוד" (כל דבר חיצוני וכו' וכו'...)
ואם יהיה בן שלדעתך יפסול אותך על משהו רדוד - תקראי גם לעצמך רדודה, כי מישהו אחר במקום אחר חושב שאת רדודה שאת פוסלת על מראה חיצוני.
לסיכום - או שאין דבר כזה בכלל רדידות בנושא הזה, או שכל פסילה שכזאת, היא רדידות. זה הכל.
כל טוב ויום טוב.
ככה אני משתדלת להסתכל על זה..
אם מישהו יפסול אותך רק בגלל עדה לא תחשבי שזה גזענות/רדידות וכו'?
היה פה שרשור על אתיופים, שכולם תמכו בפותחת השרשור האתיופית ואמרו שמי שפוסל אותה בגלל זה הוא .... ו... ו... וכו' וכו' (תפעילי את הדימיון). לא בדיוק נתנו לזה לגיטימציה ואמרו - "כל אחד חייב להתחתן עם מי שמוצא חן בעיניו וכו'". אלא בגדול אמרו שזה ממש רדידות.
עד שלא תסבירי לי את ההבדל המהותי בין אתיופים לשמנים בקטע הזה, אני לא אשתכנע שלא לצאת עם אתיופי זה רדידות ולא לצאת עם שמן זה לא רדידות, מצטער.
אבל כאמור, את שלי אמרתי. כמובן שבסופו של דבר זה החיים שלך... 
בשרשור כאן אנחנו מדברים על הצד הפוסל -
ולדעתי (ומן הסתם לדעת עוד כמה חברים מהפורום),
זה לגיטימי לפסול על כל דבר שגורם לך להרגיש לא טוב או רתיעה כשאת/ה עם המדוייט/ת,
ואם מה שגורם לך להרגיש רתיעה זה אפילו נמש קטנטן על גב-היד, אז זה לגיטימי לפסול.
אי-אפשר להתווכח עם תחושות של בן-אדם, הקב"ה ברא אותנו שונים, ולכל אחד יש את הפרנציפים שלו.
ומכיוון שכמעט כולנו רוצים בסופו של דבר למצוא את זיווגנו,
אז כל אחד יעשה כבר את החשבונות שלו על מה הוא מתעקש ועל מה הוא מוותר.
בשרשורים שם מדברים על הצד הנפסל -
דבר ראשון, שם מטרת השרשור זה לעודד אותו,
ולתת לגיטימציה לחיתוך בשרשורים שם, זה סתם מחליש את פותח השרשור ואז מפספסים את המטרה.
דבר שני, דברים שהם נכונים לכל אחד ואחד באופן פרטי, הם לאו דווקא נכונים כשמדברים באופן כללי.
גם אם נגיד *תיאורטית, שלי באופן פרטי מפריע שיש לבחורה נמש קטנטן בגב-היד, ואז לגיטימי מבחינתי לחתוך.
וודאי שלהמליץ לציבור לחתוך על דבר כזה באופן כוללני, זה מהלך ממש לא נכון.
אותו הדבר גם על הדבר העדתי, אם אדם באופן אישי לא מסתדר עם מנטליות או מראה של עדה מסויימת,
מכיוון שזה דבר שהוא אישי, אז אין שום עניין שהוא יגיד לציבור באופן כוללני שזה לגיטימי לחתוך על זה.
וזה דבר שהוא נכון מבחינתי לכל דבר,
בין אם מדובר על תכונות חיצוניות (כמו מראה חיצוני) ובין אם מדובר על תכונות פנימיות (כמו תכונות אופי ואידיאלים).
הדברים היחידים מבחינתי שהם יוצאים מן-הכלל הזה - ענייני דרך ארץ, דת ושמירת מצוות.
*בכוונה הבאתי דוגמא מגוחכת, כדי להמחיש עד להיכן זה יכול להגיע.
ואמרתי שאם יציעו לי מישהו אתיופי אני כנראה אגיד שזה לא מתאים לי כי זה מנטליות שונה.... לא חושבת שאסתדר עם זה.
לא אמרתי שזה גזענות או רדידות. עד כמה שזכור לי.
ואם יפסלו אותי בגלל העדה שלי, לא חושבת שזה יפריע לי.
ולגבי שמנים, אני לא מתחברת לזה.
זה לא שאף פעם לא נתקלתי בזה. אני מכירה את זה מקרוב, יש אנשים שמנים ומקסימים! אני חוששת שזה יפריע לי.
כמו שיש כאלה שלא מתחברים לשחומים או בהירים... אז גם אני לא מתחברת לכמה דברים..
יש פה משהו לא בסדר?
אל תבררי דברים כאלו. תבררי רק נתונים אובייקטיביים.
אם אח"כ לא ימצא חן בעיניך, לגיטימי לגמרי...
(אני תוהה לעצמי, אם כבר לכבס מילים אז למה "מלא" ולא "בריא"?
זה גם מילה טבעית יותר, גם ידידותית יותר, ובכלל, זו המילה המקורית, "שמן" זה לפרות...)
א. את לא צריכה להתנצל
ב. טוב שגילית את זה לפני שנפגשתם.
כך יש לך הזדמנות להחליט מתוך שיקול דעת
ואפילו אם את מתלבטת ומחליטה לנסות..אז לפחות את באה מוכנה
לפחות זה לא נוחת עלייך בהפתעה
ג.אם ברור לך שזה ירתיע אותך-חבל על הזמן שלך ושלו
אם את מתלבטת וחושבת שזה תלוי בעוד מכלול של דברים כגון:
גובה,מאור פנים,יראת שמים,אופי וכו
אז אפשר לנסות![]()
(סתם, דוגמא אחרת,חשבתי שאני לא רוצה גבוהים ולאחר לבטים..הסכמתי לצאת עם גבוה
וגיליתי שבזכות העדינות והפשטות שבו-הגובה לא הזיז לי בכלל)
את שמחה לדבר איתו? כיף לך שהוא מתקשר או שהמראה ישר קופץ לך לפנים ועושה רע? אם נפגשת פעם פעמיים, ועדיין האישיות שלו לא תופסת אצלך מעמד טוב כמו המראה, כדאי לחשוב. בכל אופן, אין הרבה מה להתלבט לפני שנפגשים. הרי גם הוא יכול לפסול אותך..![]()
לבל נשכח שלכל אדם יש את ההסתכלות שלו ואת נקודת המבט שלו ממנה הוא מוסר את הפרטים. לא תמיד מה שבעיניו מוגדר "מלא" יוגדר כך גם בעיני אנשים אחרים, כשם שלענין הגובה בעיני הגבוהים ישנם הרבה נמוכים (אפילו שלפעמים הם בסטנדרט בעיני אנשים אחרים), ובעיני אנשים נמוכים כמעט כל אחד יראה בעיניהם "גבוה".
אני חושב שיותר כדאי לשמוע על הפנימיות של הבחור, לראות האם שייך. יכול להיות שהמראה שלו ימצא חן בעיניך.
בהצלחה!
כמה נקודות בנושא הזה של החיצוניות. ראשית כל, זה שלא כל אדם מתחבר לכל מראה חיצוני של אחר - זה נורמלי וטבעי, כך הקב"ה ברא אותנו, עם טעמים שונים וחיבה שונה לדברים שונים. אדם אחד אוהב לשחק במחשב, השני בכדורגל, אדם אחר אוהב בחורה שנראית מלא, השנייה אוהבת דווקא בחור שנראה רזה. זה שונה בין כל איש ואיש וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. על כן, אין לאף צד להיעלב מזה, לא לצד שכביכול נפרדו ממנו ולא לצד שנפרד להרגיש אי נוחות.
יתירה מזו, זה שנפרדו ממישהו על מראה חיצוני - הוא צריך לשמוח, הרי זה אומר שבאמת זה לא מתאים. והאם הייתי רוצה שהוא ימשיך בגלל הפנימיות שלי אבל ירגיש כל הזמן אי נוחות וחוסר סיפוק במחיצתי? לא. אני מעדיף מישהי שיאהב אותי כמו שאני ולא שיעשה לי טובה שהוא נפגש איתי.
מצד שני, והוא חשוב לא פחות, הדור היום מאוד מטעה ומבלבל. ישנם דברים רבים שהטעם שלנו הוא X אבל הטעם שהחברה משדרת לנו שצריך להיות לנו כביכול הוא Y. וזה כבר עיוות גדול. התקשורת, לקחה את האדם ושיעבדה אותו למערכת מושגים חדשים - כפי שהתאימו לאלו שסידרו את סדר היום ואת טיב התוכן שישודר. לכן, לפעמים יכול להיות שיהיה משהו שנחשוב שהוא יפריע לנו, אבל בפועל כשניפגש עם אדם כזה והוא יהיה נחמד והכל טוב איתו - לא נרגיש כלל בחסרון המראה וזה לא יפריע לנו או אולי אפילו יראה לנו חמוד..
לכן, לענ"ד אני באמת מציע שאם אפשר להיפגש ולמדוד - אני חושב שזה עדיף, לנסות פעם אחת לראות את האדם כמו שהוא, איך שהוא ולבחון את המציאות אם היא טובה לי או לא. אני חושב שיש אנשים שמלא זה יפה להם, יש אנשים שרזה זה נראה כמו ניצול שואה אצלם(סליחה על הבוטות, אבל לא מצאתי ביטוי יותר טוב שימחיש את כוונתי..) כל אדם עומד בפני עצמו, ולא בושה בשעת הצורך ולמי שצריך גם לבקש תמונה ועדיף סרטון קצר בשביל לראות את האדם אם שומעים על נתוןם חיצוני שיכול להפריע.
עוד נקודה חשובה, היא דברים חיצוניים הניתנים לשינוי. ישנם דברים שחיצונית הם אולי כעת מפריעים, אבל אם אלו דברים מאוד נקודתיים וספציפיים - יתכן שהם ניתנים לשינוי. וזה דבר שבמהלך הקשר אפשר להעלות אותו ולדבר עליו, לפתח את הנושא ולומר בכנות אם רוצים שהצד השני יעשה איזה פעולה בנושא. אני מכיר מקרים כאלו על מישהי שנפגשה עם מישהו והיה איזה דבר כזה והם סיכמו שאם זה ילך ביניהם אז לאחר אירוסין הוא יטפל בזה, כך כל הצדדים מרגישים בנוח ובטוח, וכמובן הדברים צריכים להיעשות בטאקט ובטוב טעם...
ולסיכום, וורט קצר בעניין הזה. שאלתי פעם את אחד הרבנים אצלנו בישיבה על הנושא הזה, מדוע הדבר הזה תופס מקום? כולם אומרים שזה טבעי, אבל סוף סוף זה חיצוני. קיבלתי מספר תשובות, אבל את אחת מהן אהבתי במיוחד:
הקב"ה רוצה שחיבור בין גבר לאישה יהיה בכל הרבדים שקיימים במציאות ושאפשר להתחבר בהם, מהפנימי ביותר ועד לחיצוני ביותר. כמה שיותר אפשר להתחבר - יותר טוב, זה "והיו לבשר אחד". להיות אחד ממש. וכאשר אוהבים את המראה החיצוני אז גם שם יש חיבור, גם שם יש ביטוי של רגש ושל רצון לקרבה. ואידך זיל גמור...
עד הפסקה האחרונה, לא כולל.
חשוב שבניזוג יאהבו את המראה אחד של השני, אבל יופי זה עניין סובייקטיבי וסובייקטיביות ניתנת לשינוי.
למה אני מתכוונת?
מכירים את האנשים האלו שכשהכרתם אותם, פתאום הם הפכו להיות מאירים ויפים מאוד בעיניכם?
אין אפס. זה כך.
כל עוד אין סלידה מהמראה, לענ"ד כדאי להמשיך.
יכול להיות שהמראה ימצא חן בהמשך. ואפילו מאוד.
אחת הבעיות של הדור הזה, היא שפוסלים יותר מידי מהר על קטעים חיצוניים.
וזה לא שהצד השני ממש לא מוצא חן, אלא שזה לא ה-סגנון שחלמתי עליו.
זה ^^ לא נקרא לעשות את רצונו של הקב"ה.
זה חיפוש תירוץ.
דיברתי באידיאל, מצד החיבור. מה שניסיתי להסביר בפסקה האחרונה היא מדוע בכלל יש חשיבות למראה חיצוני מבחינה רוחנית. אם מישהו הצליח להתחבר בסופו של דבר - נפלא! אין עם זה שום בעיה, וכמו שכתבתי בתוך הדברים למעלה יותר, אני חושב ששווה לנסות ולבחון את הדברים ולא לפסול מהר כל כך על מראה חיצוני, מסכים איתך בזה..
זה לא מצב שנשאר לכל החיים.
לא מקומות גדולים כמו עיר.
ביישוב עינב יש כולל מאוד חמוד וגם קהילה גדולה ובנו עכשיו שכונה חדשה
אשמח לשמוע מה גורם לכם להתחבר לצד השני?
וכנ"ל לגבי חברים / חברות.
כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.
וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.
במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.
ו"לא מתלהבים משטויות"...
כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.
זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.
פתית שלגאחרונהלדבר עם בחורה ולברוח?
2 נשים שלוותי השבוע היו מפורקות מבכי עד כדי מצב של חולי.
אם אתם לא מתכוונים לצאת לדייט תגידו את זה מראש
ולא ברור לי איך גבר שמגדיר את עצמו דוס עושה שטויות כאלה.
ובעצם דוס או לא לא מתנהגים ככה
לא סתם שולחים הודעות בוואצפ לבחורה שהעבירו לך את המספר בשביל שידוך ..ואז בורחים .
איך זה גורם לשדכן גם להרגיש?
ולא סתם קובעים עם בחורה דייט ומבטלים באותו יום
שלא נתחיל לדבר על שגרירים/ שליש/ וחבריו
ששם בכלל פותחים הודעות מדברים ואז יום אחרי נעלמים .
מדוע?
אני תמיד אומרת אף בחורה לא כועסת שלא רוצים אותה בחורה כועסת כי הראו לה שרצו אותה (בואי נקבע דייט )
ובסוף הלכו בלי הסבר בבום
אני כבר התרגלתי לזה שיש כאלה שדיבורים לחוד ומעשים לחוד ..
ואני אומרת את זה בכאב אם אדם בוחר להתנהג ככה או ניצלתי.. עוברת הלאה ..
אבל לא כולן לוקחות את זה ככה
יש בנות שלא רוצות לשמוע על דייטים בזמן הקרוב בגללכם..
באמת קחו אחריות.
גוסטינג זה גועל נפש
אתם גועל נפש
השרשור מופנה לאדם שבורח/ מבטל דקה 90 בלי לזכור שיש צד שני לסיפור.
אדם אשר לא יודע לבטא את רגשותיו ..
נכון לא תמיד אפשר להביע מה אתה מרגיש אבל אפשר שיהיה לך עמוד שדרה . אל תגיד סתם דברים .. מזה??
(אפילו הודעת נימוס יהיה מתאים .. מצטער על הזמן שלך.. בכל זאת אני חושב שלא מתאים .קשה?
אפשרי גם אם לא מסתדר הכל בסדר .מידות יש פה צד שני לעזאזל
דרך ארץ
כנל הפוך!! כלפי גברים
התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה
אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.
היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.
ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.
לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…
נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.
בעולם הקלאסי זה היה הפוך.
הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.
וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.
תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות.
מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).
איך שלא מסובבים את זה,
זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).
עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים. יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.
אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...
אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.
גם לגברים יש רגשות
סופריקה
תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים
קצת יותר רגישות
אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי מפורק מזה שלא התקדם
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לגודל שלו.
וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?
ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות.
הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.
בוגרות ובשלות בהחלט
בשלות לרוב באה עם הגיל. ולא כל בחורה בת 18-19 בשלה
נכון שזו הכללה אבל בעיקרון הפנימי פה צריך לכור שיש גילאים שבהם לא בטוחים במה שועשים
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
בגלל הגיינה לקויה.
משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.
מי יודע כבר כמה קשרים הלב הזה חווה
וכמה אמרו לך שאתה זוהר ושאתה משהו אחר ושהעולם צריך אותך באמת. ואיך זה שאתה כזה כל כך? והלוואי שהרגע הזה אתה ואני לבד יהיה לתמיד. ושאם היה אפשרי הייתי נשארת איתך לנצח אבל אנלא יכולה להקים איתך בית. ועוד אינספור פתגמים מאינספור שהלב שלי נתן להן להיכנס בלי מעצורים. והן הביטו ברהב ונגעו בקצהו ונחרדו ונעלמו.
ולהבדיל גם קשרים עם חברים טובים מאד שהחליטו שדיי.
אה וגם הוא, שאמר לעולם דיי. גם איתו רציתי להגיע הכי רחוק שיש יותר מהכל וגם אתה מתי שככ התקרבתי אליך טרקת לי את הדלת בפרצוף. כמו כל האחרים.
ואולי אני באמת תמים ונאיבי אולי לא הרגשתם אליי כמו מה שאני הרגשתי ומרגיש אליכם עד היום. אולי באמת ניצלתם כל רגע אתי רק כדי לחוות עוד קצת , כמה שמתאפשר.
אבל הגיע הזמן שלי. שעכשיו אני איעלם.
הגיע הזמן שאומר לעולם - דיי.
התוהו קדם לעולם.
נוגע, לא נוגעעצוב וכואב לשמוע
קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.
שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך
עוד לא הגיע זמנך להיעלם.
הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.
הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.
האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?
אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.
כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.
אבל יש ויהיו רגעי אור.
אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.
אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.
מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.
אחלה כתיבה
הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.
לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.
יש שני צדדים יראה ואהבה.
היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב.
על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.
אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!