מגיעה למצב הזה וגם אם כן היו רופאים שהיו מטפלים ישר בה ובתינוק ורוב הסיכויים שהנזק היה מופחת משמעותית.

מהכתבה אי אפשר לדעת מה בדיוק היתה הסיבה לסוף המצער. אין שם באמת פרטים.

רק אולי אולי אפשר ללמוד מזה ש- לידת עכוז היא דבר מורכב ובלי מיילדת מנוסה או רופא, שמנוסה בלידה כזאת, היא עלולה להסתבך יותר בקלות.

אין פה שום קשר ללידות בית באופן כללי.

וגם בבי"ח קורים לצערינו מקרים עצובים וסיבוכים קשים. רק שלא עושים עליהם כתבות.

ובבית לא 

מילא האימא הושפעה כנראה מכל הטרנד הזה של לידות טבעיות, ובחרה לסכן את עוברה,

אבל הדולה לעומתה הינה אשת מקצועה!

יש כמ הנושאים שיש להם אג'נדה לגביהם, חרדים, מתנחלים ולידות בית בין השאר.
הנה תגובה רשמית של ארגון המניפה על מה באמת קרה בלידה בניגוד למה שכתבו בכתבה.

ארגון המניפה מוחה על קשירת הקשר בין נוכחותה של דולה בלידת בית לבין הסתבכות הלידה כפי שפורסם ב ynet בדבר לידת בית שהסתבכה בנוכחותה של דולה.
בכתבה מופיעים עוד פרטים רבים לא נכונים..
הרינו ליידע את ציבור הקוראים כי לידת הבית היתה לידה מתוכננת בסיכון נמוך ע"פ הוראות משרד הבריאות ובהתאם לכל ההנחיות המחמירות.
העובר באולטראסאונד האחרון היה במצג ראש.
הלידה תוכננה מראש והיתה באחריות גורם רפואי מוסמך. 
הדולה שהיתה אמורה ללוות את הלידה היוותה תוספת לגורם הרפואי ולא תחליף.
הלידה מתחילת הצירים ארכה כשעתיים דבר שלא היה יכול להיות צפוי מראש.
הדולה הגיעה לבית היולדת כדי לתת תמיכה במקביל לגורם הרפואי למרבה הצער היא נאלצה להתמודד עם מצב בו הלידה התחילה בפתאומיות והתגלה כי העובר במנח עכוז. נסיונה ותושייתה הרבה בזמן אמת הצילו חיים.
עם תחילת הלידה הוזמן מד"א עד להגעת הצוות הרפואי ביצעה הדולה החייאה בתינוקת כדי להצילה. עם הגעת מד"א הטיפול הרפואי נמסר להם.
אנו מגנות את הקלות והזילות בהן מילים חורצות גורלו של אדם מצב או מקצוע.
תפקודה של תומכת הלידה היה מעל ומעבר למצופה באחריות מקצועיות ומסירות רבה.
רגעי האימה שעברו עליה אינם ראויים לגינוי. הם ראויים לגילוי האמת.
אנו מחזקות את ידיה. מאחלות רפואה שלמה למשפחה ולתינוקת. רגעים מסוג אלו הם המגלים את גודל השעה וחשיבות הנסיון המקצועי.
אין זו השעה לדון בהסדרה מקצועית וחובות ביטוחיות. ראשית על הדברים המובאים להיות אמיתיים ומדויקים ולא גיבוב מידע שרובו סילוף האמת.
שנדע שעות ברוכות ולידות בידיים מלאות
כנרת דרור - יו"ר
בשם ועד וחברות הארגון

אויל הוכחנו שהצוות היה בסדר אבל

זה מוכיח שאפילו על פי הכללים זה מסוכן ...

זה הכול

וטוב אני מודה אני נגועה מאוד

יש לי בנדוד בן שנתים שבקושי יודע להתפך מצד לצד בעקבות לידת בית

מתוארת לידה מהירה מאד (שעתיים מציר ראשון) אולי דווקא זה שהיתה מראש דולה עם תושיה (לא מקנאה בה) הציל את המצב.

כמו שאת אומרת שצריך להיות

והלידה שלה היתה מתפתחת תוך שעתיים מציר ראשון כמו שקרה

גם אז יש סיכוי שהיא לא היתה מספיקה להגיע לבי"ח (בד"כ מחכים קצת שהצירים יצטופפו ואז נוסעים נכון?)

ואז מצבה היה עלול להיות מלחיץ יותר כי יכלה גם לא להיות הדולה הנ"ל.

יש מצבים לא צפויים. וגם כשמאד ניזהרים יכולים להיות מצבים שאי אפשר לצפות.

קורים גם בבית חולים רק שאז אף לא מאשים את היולדת או הצוות הרפואי בעצם קיומם.

וזה הדבר העיקרי שחסר בלידות בית

שפותחים את הבטן? בד"כ מינימום חצי שעה

ולפי זה נקבע הכלל שלידת בבית לא תתרחש במרחק של מעל חצי שעה נסיעה מבית היולדת.
כשיש מיילדת צמודה היא יכולה לראות כבר תחילתו של סיבוך, היא מתקשרת למד"א ולחדר לידה כדי להודיע מראש על פינוי וחדר ניתוח מתכונן לבואה של היולדת.

מצבים בהם מלידה שלווה ללר כל סימן למצוקה בשניות יש צורך לחתוך את הבטן הם מאד מאד מאד נדירים. בד"כ כלל יש סימנים מקדימים, התעכבות, ירידת דופק, דימום חריד, מים מקוניילים, הרגשה לא טובה של האישה. בבית חולים אין מיילדת אישית ליולדת ולפעמים דווקא בבית בגלל הליווי הצמוד של 1:1 עולים מהר יותר שיש בעיה ולפעמים מגיעים לבית חולים רק בשביל ללדת בהשגחה רפואית ובלי צורך בעוד התערבות.

תראי בסטטיסטיקות של לידות בית איזה אחוז נמוך נגמר בקיסרי- בין השנים 2003 ל2010 רק 2.28% מלידות הבית נגמרו בקיסרי, כשהממוצע הארצי לניתוחים קיסרים הוא כ20%, כמובן שפה נמצאות גם מי שמראש הייתה מיועדת לקיסרי או שמראש הוגדרה כהריון בסיכון. זו שעה מאוחרת ולא הצלחתי למצוא את הנתון מה אחוז היולדות שלכאורה היו יכולות ללדת בבית, כלומר בהריון בסיכון נמוך והגיעו לקיסרי, אני מקווה שתאמיני לי שהאחוז גדול בהרבה ממה שבלידות בית.

בניתוח חירום- רצים לחדר ניתוח

ולגבי הסטטיסטיקות- הנתונים שכתבת לא מראים כלום

כי אלו שנגמרים בניתוח זה בדרך כלל מסיבות שמונעות לידת בית

זתומרת- מי שיולדת בבית זה רק כי הנתונים שלה מראים שהיא לא אמורה להגיע לניתוח

מי שמראש יש לה עובר גדול\עבר בעייתי\.. כל הדברים שגורמים לניתוח- יולדת בבית חולים

כמו שכבר כתבתי שרוב המקרים הלידה לא "מתהפכת" מלידה רגילה לניתוח שצריך לקרות עכשיו 
בגלל שבלידת בית יש ליווי צמוד מיילדת מזהה את תחילת ההסתבכות ויכולה לפנות הרבה לפני שזה חירומי.
 

יש מחקר של קוקראין שזה מחקר מאד רציני בינלאומי שמשווה בין לידות בסיכון נמוך בבית לבית חולים ומראה איך שלידת בבית היא לפחות בטוח כמו בבית חולים אם לא יותר.
המחקר באנגלית, אם זה מעניין אותך אחפש לך את הקישור.

(רק אבהיר: אני כלל לא נגד לידות בית, הלוואי והיה מתאפשר לי אי פעם לידה כזאת - אך עכשיו, אחרי קיסרי, זה כנראה לא אפשרי...)

בניתוח קיסרי החירום שהיה לי, אני זוכרת שהיו ירידות בדופק של אחד העוברים, ואז הרופאה אמרה משהו כמו: "תוך שתי דקות הם בחוץ" - ובאמת הריצו אותי מיד לחדר ניתוח.

השאלה שלי - "שתי דקות" זה רק ביטוי, או שבאמת תוך שתי דקות הצליחו להוציא את העוברים?

בלידת תאומים יתכן שחדר ניתוח היה מוכן בידיעה שיש מישהי עם תאומים בחדרי לידה. שתי דקות זה די מהיר ואני מניחה שלקח יותר זמן כי המנתח צריך להכין את עצמו מבחינת סטירליות, צריך לארגן אותך, לחטא וארגן. אז אולי תוך 2 דקות היית בחדר ניתוח אבל לפני שפותחים את הבטן חייבים לדאוג שכל אנשי הצוות סטרילים עם חלוקים והכל וגם הניתוח עצמו לוקח כמה דקות עד שמוציאים את התינוקות.

נראה לי, שאף-על-פי שלא היית שם, תיארת מה באמת יכול להיות שקרה... (וגם בעלי טוען שזה היה יותר משתי דקות...)

בכל אופן, כנראה שזה היה פחות מחצי שעה, לא? (אבל כמובן, לידת תאומים אף-פעם לא תתאפשר בבית). 

בגלל שממילא היו ערוכים לזה שיתכן שתלכי לניתוח.
אני משערת למשל שהיית עם אפידורל- חוסך את הזמן של להכניס את המחט אלא רק העלו את המינון שלו כדי להרדים טוב יותר, זה חוסך כמה דקות בטוח.
יתכן שהרופאה כבר ראתה את הנולד ובלי שידעת אמרה לחדר ניתוח להתכונן לבואך ורק חיכתה לתת צ'אנס אחרון- שוב אני לא יודעת אלא משערת תרחישים אפשריים.

וכמו שאמרת לידת תאומים לא מתרחשת בבית ולמרות שאפשר ללדת טבעי תאומים ניתוח זה לא תרחיש מפתיע במקרה הזה.
 

הגעתי בכלל עם ירידת מים (שחלקם היו מקונייאלים) ובלי צירים -רופא אחר כבר הרבה קודם היה מכניס אותי לניתוח, אך הרופאה הזאת הסכימה לקחת את האחריות, ב"ה. (ברוך ה' - כי כך אני יודעת שעשיתי את כל האפשרויות להימנע מקיסרי, גם אם הוא קרה בסוף).

אבל עדיין זה לא מצדיק לידת הבית

להפך

בדיוק בגלל סיבוכים כאלה אני מפחדת מזה

למרות שממש בא לי ללדת בבית

לידת עכוז בבית עם דולה זה כמעט גובל ברצח. בשביל לידת עכוז צריך צוות מקצועי 

בא"ס האחרון העובר היה במצג ראש.
הלידה היתה מתוכננת עם גורם מקצועי אך בגלל מהירות הלידה הוא לא הספיק להגיע והדולה היתה שם הזעיקה את מד"א והנשימה את היילוד.

כותבת את זה שוב למרות שזה כתוב ללמעלה למקרה שלמישהי לא יהיה כח לקרוא את כל הפירוט ותקבל את האמירה החריפה שלך.

יאשים את הצוות ברשלנות רפואית.

אפילו לא שאלו אותי. ובאחת הלידות הגעתי בלי מעקב הריון...והנושא בכלל לא עלה.

מה האיבר המוביל

אם אישה הייתה נוסעת לבית חולים ולא מחכה לאף אחד אז דולה לא הייתה נאלצת לטפל במצב

ובקשר לגורם מקצועי שלא הגיע, אז לדעתי מה שמעניין אותו זה הסכום הגדול שהוא יקבל על מאמץ קטן במקרה שהכל היה הולך כמתוכנן הוא היה צריך רק לתפוס את התינוק ולחתוך חבל טבור

 ממילא להגיע לבית חולים ואז זה היה רק יותר עגום.

אם אישה יודעת שאצלה זה מהר אז בשלב של ציר כל רבע שעה  או אפילו  דקות היא מזמינה אמבולנס

ככה אני עושה

לא ברור גם מתי היה אולטרסאונד אחרון? אולי גורם מקצועי לא נתן לה הפניה בסוף שליש שלישי, הרי לא אכפת לו, מה שמעניין אותו זה תשלום 

בד"כ אילו נשים עם לידות בזק, עד שקולטים שזה זה כבר מאוחר מידי.

אני רצינית!

זה בע"ה מה שאני אעשה בלידה הבאה שלי במקרה שאראה שהלידה מתקדמת מהר מדי.

להתכונן הכוונה קודם שבעלך ילמד מה צריך לעשות במידה וזה אכן קורה בבית, להכין מגבת ומצעים סטריליים, להכין שכנה אם בעלך לא יהיה בבית,

לדאוג לבייביסיטר שתבוא לקחת את הקטנה מיד כשאת קוראת לה. (ושהיא תבוא אליכם ולא אתם תביאו אליה)

להיות בקשר עם מד"א, לא לחשוב פעמיים, להתקשר כל פעם שנראה לך שיש שינוי בלידה גם אם הם קצת חסרי סבלנות.

לצאת לדרך רק בהתייעצות איתם, לא להסס להזמין אמבולנס.

שני טיפים שאני יכולה לומר בדיעבד-

1. ככל שמרגישים את הצירים יותר למטה זה אומר שהראש מתקדם והלידה מתקדמת.

2. גם אם את מרגישה צירי לחץ- ללא נוכחות של גורם רפואי שאומר לך ללחוץ, תנסי לא ללחוץ! זה מוזר, זה שונה מהצורך הטבעי אבל זה חשוב, תוציאי את הלחץ בנשיפות, בשרירי הידיים והרגליים.

שיהיה בהצלחה ובקלות ובבי"ח בע"ה בשלווה, ברוגע ובבריאות!!!

היום מילדת מגיעה לבית מצויידת היטב וזה יחסית בטוח

אבל!!!!!!!!!!!!!! בגלל האופציה של חירום ואין חדר ניתוח בצמוד, ואין בכל אופן את כל המכשור לחירום-

בגלל זה בכל אופן מסוכן ללדת בבית

ושוב אני מאוד מאוד נגד כי יש לי בנדוד עם פיגור מאוד קשה אחרי לידת בית

אבל צריך לדעת שגם בבתי חולים יש סיכונים, וגם בבתי חולים קורים אסונות.

דווקא יש מחקרים שמראים שלידות בית הן בטוחות יותר, ויש מדינות אחרות שבהן זה הדבר המקובל. ואלו מדינות מפותחות יותר מישראל לעיתים.

יש לידות בית שהיו מסתיימות טוב יותר בבי"ח, ויש גם לידות בבי"ח שהיו מסתיימות טוב יותר לו היו מתרחשות בבית. (נניח הלידה הראשונה שלי..)

אם יש ירידות דופק ומוניטור לא תקין או מחליטים ללכת על אפידורל בכל זאת - אז מתפנים לבי"ח. זה לא "חתונה קתולית"... ובגלל זה גם ההמלצה היא להיות במרחק סביר מבי"ח בלידת בית.

אבל זכותך להחליט ללדת במקום היותר בטוח בישבילך. זה לא שמכריחים מישהי ללדת בבית.

לא בצורה רציפה.

(גם בבי"ח לא תמיד בודקים רצוף. תלוי בי"ח ולידה).

ב. היה לי בעבר בלידות בבי"ח מוניטורים לא טובים וזה לא היה ריצה בהולה תוך שתי שניות לחדר ניתוח. זה גם לקח זמן.

ג. אם זה באמת דחוף ויש עם היולדת איש מקצוע כמו רופא פרטי או מיילדת מן הסתם לא יעשו את תהליך הקבלה הרגיל. ויכינו לה מקום כבר מהנסיעה וכו'.

ד. כשיש השגחה צמודה מזהים חלק מהמצוקות לפעמים מוקדם יותר ממה שמזהים בבי"ח ששם ההשגחה היא לא תמיד אישית.

ה. אם יש ח"ו בעיה ויש איתך רופא צמוד הוא מן הסתם מתחיל לעשות פעולות הצלה גם לפני הגעה לביה"ח.

מסכימה איתך לגמרי שיש פה עוד אלמנט של זמן. זה ברור לגמרי.

אבל רוב האנשים כשבוחרים משהו משסויים לא מתנהלים על פי המצב הכי קיצוני

(ומי שכן, זה זכותו).

הטענה שלי זה ש-

מכיוון שיש גם סיכונים בבחירה ההפוכה (הרי יש גם חסרונות בלידת הי"ח) אי אפשר להגיד שכל מי שבוחרת לידת בית, מכל סוג שהוא,  מעמידה את עצמה בסכנת נפשות ברורה וחמורה ומי שהולכת לבי"ח יש לה תעודת ביטוח...

צריך לראות אם החיוב הוא יותר מהשלילה ומה הסיכוי שיקרה מצב קיצון מסוכן במקום זה ובמקום האחר.

אני מכירה לא אחת כזאתי.

לודג' אחת נקרע לה וריד ראשי\עורק תוך כדי לידה, והתחילו את הניתוח בהסטריה תוך כדי ההרדמה הכללית

(שלוקחת אגב 3 שניות בדיוק. לא היה זמן לחכות אפילו לזה)

ההרדמה? עד שחדר ניתוח היה מוכן, והמנתח היה מוכן?

כי אז לא היה נשאר ממנה כלום

שבכל רגע ורגע מחכה שם חדר ניתוח סטרילי עם מנתח ערוך ומוכן לפצוח בניתוח בו ברגע?

הלוואי שהיו מספיק תקציבים ומספיק כוח אדם לאפשר דבר כזה... בפועל גם ניתוח חירום - לרוב לוקח כחצי שעה עד שמצליחים להיערך אליו. וכיוון שלידת בית אמורה להיות במרחק של לא יותר מחצי שעה מבי"ח, ומיילדות בית הן בקשר עם בי"ח במקרה של פינוי שיתכוננו, ועוד בלידת בית ההשגחה היא צמודה כך שלרוב מזהים מצבי מצוקה מוקדם יותר מבלידת בי"ח (אצלי בבי"ח המוניטור צעק חמש דקות ואף אחות לא הגיעה לבדוק...) --- אין כ"כ יתרון לבי"ח מבחינת הזמן.

כ20% מגיעות לקיסרי, על שלל הסיכונים ותופעות הלוואי שלו (כגון תסחיף מי שפיר שהזכרת בעצמך, שלידה קיסרית מגבירה את הסיכון אליו פי כמה וכמה). וזה עוד טוב, זה בארץ. בארה"ב הסטטיסטיקה קרובה יותר לשליש. ויש מדינות שעובר את החצי.

עכשיו, לא כל אלה היו מגיעות ללידת בית מראש. זה נכון. לחלק יש תאומים, עכוז, שליית פתח ועוד מצבים שבהם ברור היה מראש שצריך קיסרי או גם אם לא ברור קיסרי - בכל אופן מצבים שלא עומדים בפרוטוקולים המחמירים של לידת בית, ולכן בכל מקרה היו מגיעים לבית חולים. אבל עדיין ההפרש עצום - בלידות בית רק כשני אחוזים מגיעים בסופו של דבר לניתוח קיסרי!! ובסופו של דבר רואים בנתונים הסופיים שאחוז הלידות שמסתיימות רע לא גבוה יותר. אז מה יש בבית חולים שגורם להרבה לידות תקינות להתגלגל בסופו של דבר לחדר ניתוח? שאלה טובה...

על לידה עם רופא פרטי, בדרך כלל אחרי קיסרי

ואם אני לא טועה הוא כמעט לא היה נוכח, רק דולה הייתה

וכן אני שמעתי על לידות בזק - וברב המקרים נשים חיכו לכאבים בלתי נסבלים או לכל 5 דקות ציר ואז כמובן לא הספיקו להגיע לשום מקום כי אצלן זה כבר צירי לחץ ותינוק יוצא

גם אצלי זה ככה. אני יודעת שאם אני רוצה להספיק להגיע לבית חולים אז לא מחכה לשלב הזה.  למה זה מקובל במדינות מפותחות? כי שם לידה זו חוויה של פעם בחיים ורוצים שזה יעבור כחוויה מעניינת ועדיף עם תמונות בפייסבוק. באירופה חיים בכיף ורוצים שגם לידה תהיה בסגנון הזה. ואז באה התכחשות בסכנות הכרוכות בה, בדיוק באותה סיבה שבאירופה מעדיפים לא לראות גם סכנות אחרות שהתמודדות איתם לא כיפית

וגם אני נגד לידות בית, מאד מאד.

גם לי יש קרובת משפחה שילדה בבית ודווקא היא נפגעה, לא התינוקת, והיתה לה תקופת החלמה נוראית.

משהו שמישהו חכם אמר:

לבית חולים מגיעים כולם ובמיוחד המקרים המסובכים. כך שמה שהסתבך בבית חולים היה כנראה נגמר באסון בלידת בית, ומה שהסתבך בלידת בית היה לו סיכוי לעבור בשלום בבית חולים.

בעיני זה קיום בסיסי של "ונשמרתם". במיוחד שזו אחריות לשתי נפשות.

לא, עוד לא ילדתי, ויכול להיות שבבתי חולים לא נעים, עושים זירוזים כשלא חייבים ויש גם פאשלות. אבל בגדול הם מצילים חיים ומשפרים אותם. גם על בשרי ראיתי. הקב"ה נתן לנו את הבינה לפתח ולהתקדם וצריך להשתמש בה.

א. ללכת לבית חולים זה לא טרנד אלא השתדות רפואית גרידא למקרה שיתרחש מקרה חירום

ב. אני לא ארגיש שביטחון בלידה בבית אלא דוקא בבית חולים שאני סומכת בו על הצוות הרפואי

"הדולה הצילה חיים"

הרי לא היית יולדת בבית עם יומיים צירים וכשמזהים צורך בזירוז - את מין הסתם אדם אחראי, והיית עוברת בשלב כזה לבית חולים. אז מאיזו בחינה זה היה נגמר פחות טוב מאשר ללכת מראש לבית חולים?

כי הצירים לא הגיעו ספונטני הייתה רק ירדת מים קלה.

מים כבר היית מתייעצת עם הרופא/המיילדת מה לעשות וכו'.

לא היית נשארת בכח בבית כשהמצב של חוסר התקדמות הלידה לא מאפשר את זה.

פשוט מה שכתבת לא מוכיח כלום לגבי בטיחות\הצלחה של לידת בית. חוץ מזה שיש מקרים של לידות בית שבסוף לא מתקיימות בבית.

אחרי ירידת מים יש מס' שעות מוגבל שאפשר להישאר בבית. אף מיילדת לא היתה משאירה אותך בבית יומיים אחרי ירידת מים.

שתיכן יודעות שאין קשר בין התכנון בלידת בית לבין לידת הבזק שהתרחשה.

לאור הנתונים שתחיה הביאה לא היתה כאן רשלנות. כמו שה"גורם הרפואי" לא הספיק להגיע ליולדת כך היא לא הייתה מספיקה להגיע לבי"ח!!!!

לידה בדרך יכולה להיות מסוכנת הרבה יותר מלידת בזק בבית.

ולכל החכמות שטוענות שהיתה יכולה להגיע לבי"ח אם הייתה יוצאת בציר ראשון, נחמד מאוד לשבת בבית לא בזמן צירים ולשפוט סיטואציה שאין לכם מושג בה... 

אז לידיעתכן, ייתכן בשעה ראשונה של צירים אפקטיביים שבכלל לא ברור אם זה צירים, לא ברור מה התדירות שלהם (זה היה ציר אחרי 3 ד' או שלא היה ציר ואז ההפרש הוא 7 דק'? כשהמים החמים הזורמים מעלימים את הכאב- באמת פסקו הצירים או שהצירים ממשיכים רק ללא תחושה?)

עד שמחליטים שאכן מתרחש תהליך לידה יכול לעבור זמן מאוד קריטי. ולידה מהירה יכולה להתרחש גם אם לידה קודמת הייתה כמה שעות טובות. גם כשמחליטים לצאת לא ברור עוד כמה זמן יש והאם בכלל יקבלו ללידה...

תאמינו לי שאף אחת לא רוצה למות או שיקרה משהו לתינוק שלה ח"ו. ובכל זאת קבלת ההחלטות בדיעבד מסתברת כשגויה ומסוכנת.

ממש קל לשאול למה לא נסעת לבי"ח הקרוב? למה לא יצאת מיד? איך התלבטת אם זה צירים? למה לא הזמנת אמבולנס מראש? אז התשובה לכל השאלות- לא ניתן לצפות שהלידה תתרחש כ"כ מהר! ולידה תוך שעתיים מציר ראשון היא לידה מאוד מהירה! לצורך פרופורציה, בקורס הכנה ללידה של עין כרם אומרים לחכות שעה- שעתיים בבית לפני שיוצאים וגם אז לא בטוח שיקבלו ללידה.

חכמה גדולה של אחרי מעשה.

תאמינו לי שבתסריט הכי גרוע של חיי לא דמיינתי תחילת צירי לחץ בכביש ראשי שהיציאה הבאה שלו בעוד 15-20 ד' נסיעה...

אז הייתה לי שרשרת של ניסים. רק השגחה עליונה ועדיין אני לא מסכימה לקבל שהיתה במקרה שלי ובמקרה הנ"ל רשלנות.

לידה זה משהו שא"א לצפות- שלא נדע.

מדובר כאן בצירוף מקרים אומלל של לידת בזק בשילוב של עכוז לא צפוי.

דווקא התכנון ללידת בית- כהפוך על הפוך- בדיעבד מסתבר שדווקא הועיל. אחרת ייתכן והיולדת היתה בבית לבדה או בנוכחות ילדים קטנים או בדרך לבי"ח לא ברור באילו תנאים- כפי שקורה בלידות בזק...

לאמא ולתינוק

חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי

לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן

כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב

לק"י

2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.

אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.

ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...

תודה לך ❤️

מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים

הייתי דואגת להגיד לו בנועם שפחות לשתף דיונים פנימיים.

גם אצלינו זה קורה לפעמיןם ולא תמיד מתאים לי לתת דין וחשבון על השיקולים שלי

לק"י

מסויימים ליד אנשים מסויימים.

חוץ מזה, שלחזור עכשיו זה לא כזה רעיון מצויין, כי קשה למצוא סידור לתינוק בכמעט סוף שנה.

הלוואי ואני הייתי יכולה לחזור רק בשנה הבאה לעבודה. 

הייתי מדברת איתו על זה שאת לא אוהבת שפותחים דיונים אישיים מול כולם.

נשמע שיש מצב שהוא בכלל לא חשב על מה שהוא עונה

הייתי מתחרפנת

ממש לא לפתוח כאלה דברים ליד אנשים כל עוד לא החלטנו

ובטח לא ליד המשפחה שלו

איך יודעים איזה מידה להזמין?

לא צריך ללכת למדוד?

קודם כל חיבוק זה קשה ממש.

דבר שני- מה שלי הכי עזר:

1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.

2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.

לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.

חלבונים שאוהבת.

להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.

3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.

לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.

לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.

במקום סוכר אני שמתי בננה.

וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.

תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.

ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה. 

מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.

וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.

לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.

זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.

בונוס נוסף ולא פחות שווה

סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.

הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).

והאמת זה היה כיף ברמות.

בהצלחה רבה וחיבוק.

בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.

דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.

ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.

ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.

לי זה ממש עזר.

חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.

יש פחמימות כמו פירות וכדומה.

אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.

אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי. 

לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.

ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.

בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.

עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..

דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..

כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)

ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..

בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!

אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין

שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת

אמהלה איזה מבאס

איך אתן שורדות?????

זה באחוזים גבוהים יחזור

באמת מבאס ברמות

בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...

אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור

דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר

מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר

דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.

עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.

בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.

ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

בת 4.5 עם תחתונים מידה 2-4

בן 6.5 עם תחתונים מידה 4-6

בת 8.5 עם תחתונים מידה 6-8

כולם יחסית קטנים בגודל, אבל לא פיציים.

אולי זה תלוי חברה, או תלוי במבנה גוף ספציפי.

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

אולי בחורף אני אלביש לו חולצה דקה מתחת לעבה.

בדרך כלל אני מלבישה לבנים גופיה גם בקיץ, מתחת לציצית. נצטרך למצוא גם לזה פיתרון.

הוא יהיה בן שלוש רק בכסלו, אבל יתחיל ללכת עם ציצית כשהוא יתחיל את הגן.

גם הציות גדולות עליו. בינתיים אני מלבישה לו רק כשהוא מתפלל בבית, בימים של חופש.

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,

ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.

אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

בהצלחה 

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.

@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.

ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.

התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

אבל זה של בנות.

באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.

ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

שאני אזמין מנקסט מידה 1.5-2.

וכשאני אגיע לחנות, אני אנסה לחפש תחתונים של שרייבר/ רדבק, או בגרביים עד הבית.

מקסימום, מה שיהיה גדול אני אשמור להמשך.

יש מידה 2

שני ב50%

חמישיה מחיר מלא 55

היה נראה טוב

הנקה במנשא

הנקה בשכיבה בחדר חשוך

מלא מלא הנקות קצרות (ממש להציע כל רגע שעה)

כל הכבוד שאת  "על זה", זה עובר אוטוטו בעזרת השם...

שלי בן כמעט חצי שנה, וכשמענין מסביב, קשה לו לינוק.