חפירה בנושא שומרי עיניים.את הסוג המתנשא, כאלה שמזיזים ממך את העיניים כאילו את הדבר הכי טמא בארץ בקטע מזלזל של "יא חתיכת אישה" "יא סוג ב'" וכדו... (אני לא אכתוב מה ההגדרה ההשתייכותית שלהם, אבל נראה שהיה בינהם מכנה משותף)
ואת הסוג העניו, בדכ זה היה הברסלברים/חבדניקים/ספרדים. שמי שמהם שמר עיניים היה בדכ עושה את זה בענווה ובחיוך.
שמתי לב שיש לי דחף לרצות להכשיל את הסוג הראשון (סורי), בקטע נקמתי. <ר>
בעוד שעם הסוג השני ממש הייתי משתדלת לעזור להם בשמירת עיניים. והייתי מעריכה אותם ברמות על.
זה היה קיצוני. הפער הזה שבין הסוג הראשון לשני והפער בין מה שכל סוג עורר בי.
נזכרתי בזה כי היום פגשתי שני חרדלניקים (נשואים כנראה) שדיברו איתי ושמרו עיניים בקטע הכי מכבד בעולם. הרבה יותר מכבד מכאלה שמסתכלים עליך.
באמת. שמתי לב שהחרדלניקים עושים את זה הכי מושלם. (לפחות לפי הנסיון העשיר שלי על גבי האדמה)
דירגתי את זה לעצמי
1. שומרים עיניים בקטע של "את סוג ב'"
2. לא שומרים עיניים.
3. שומרים עיניים בקטע מכבד. (כל אחד בדרגתו)
מס 1 הוא ראשון אמנם, אבל הוא בתחתית המדרגה.
ושיתבייש.
מה שאני באה לומר פה, זה שני דברים:
א. בניגוד למה שלפעמים חושבים אולי בגלל הסוג הראשון שציינתי, שמירת עיניים זה אחד הדברים המכבדים. לא יאומן. הבנאדם לא מסתכל עליך ואת מרגישה יותר טוב ממשהו אחר. (אני נשמעת דוסית פקצה כזאת. אבל אני לא באמת כזאת)
ב. מי שלא יודע לשמור בקטע מכבד, לדעתי האישית בלבד (כי אני מניחה שיש שיחלקו) עדיף שלא ישמור (ממה שהוא מעבר להלכה כמובן).
ג. מי ששייך לסוג השלישי, אשריו. נראה לי שזה קשה רצח. ואני מעריצה |משתחווה|…

אני רק להגיד.
חחחחחח יצא ארוך שיווו


סורי.






) כמשהו שפל/מפתה.
|


