גמילה ממוצץ וחפץ מעבר, ומסיבת יומולדת לבת 4אור היום

הגדולה שלנו (תכף בת ארבע) עדיין עם מוצץ וחפץ מעבר (חיתול בד). היא משתמשת בהם בעיקר כשהיא הולכת לישון. לעיתים (שהולכות ונעשות רחוקות, יחסית) גם באמצע היום.

חשבתי שלקראת גיל 4, זה זמן מתאים, לא מוקדם ולא מאוחר, לגמול אותה ממוצץ.

יש למישהו ניסיון עם גמילה בגיל הזה?

וגם לגבי החיתול בד- חשבתי שאפשר להיפרד גם ממנו. האם כדאי להמשיך איתו (לא לגמול בבת אחת גם ממנו וגם ממוצץ), או לא? או שאולי כדאי להיפרד ממנו בעוד חודש-חודשיים?

 

לגבי יום ההולדת- בעז"ה נחגוג אותו בקרוב. אשמח לרעיונות לדברים שאפשר לעשות (נהיה בעיקר מבוגרים, ושלושה ילדים כנראה).

אשמח גם לקבל רעיונות למשחק או שניים שאפשר לתת לילדים לשחק בו, שקשור קצת ליומולדת (או סתם משחק קליל). חוץ מהגדולה, תהיה גם אחותה הקטנה (בת 2.5), ואולי ילד מהגן.

 

אה, ועוד משהו- מתי עשיתם תספורת ראשונה לבת? השיער של הגדולה מתחיל להיות ארוך (יותר סירוק, יותר קשרים), ואני רוצה מתישהו לקחת אותה לתספורת אצל ספרית (כי אני רוצה שזה יהיה ישר ויפה, אז תספורת ביתית זה לא ממש אופציה). עוד עצות והכוונות בנושא יעזרו מאוד.

 

תודה רבה רבה

מוסיפה שאלה על התאמת נעלי שבת...אור היום

קנינו לגדולה נעלי שבת מידה 25, שזו המידה שלה (כבר שנה). זה היה לה צר.

החלפנו לדגם אחר, יותר רחב, וגם מידה 26. הגדולה אמרה שגם זה לוחץ, אבל קצת (בטח לוחץ קצת בצדדים).

אני מתלבטת אם להחליף למידה 25, כי ממדידה שעשיתי (רגל מול נעל, כמו ראי, כביכול), נראה שזה גדול עליה. מצד שני, אם אחליף זה אולי יהיה קטן, או ייעשה קטן תוך זמן קצר.

 

אז- עד כמה זה נורא להישאר עם נעל שהיא קצת גדולה? (עוד שיקול- זו נעל לשבת, ששמים לכל היותר יום בשבוע ).

לגבי הנעליים- לא כזה נורא+mp8
מניסיןני זה מאוד מהר נהיה טוב.
ואולי עכשיו כשמתחילים עם גרבי חורף עבות יותר זה יהיה ממש בסדר?

בדיוק מה שרציתי לשמוע . תודה!אור היום
לגבי הגמילה -מתואמת

אין לי הרבה הבנות - רק מהבת שלי: גם מצצה מוצץ והייתה מחוברת לחיתול. מהמוצץ גמלנו בסביבות גיל 4.5 (יחד עם אחיה הקטן ממנה בשנה וחצי), אבל מהחיתול לא ראיתי עניין. עכשיו (בת 6.5) היא ישנה איתו לפעמים בלילה - וזה לא נורא כל-כך, לדעתי. לגבי המוצץ - כשגמלנו היא ביקשה במקום למצוץ אצבע. הרשיתי לה, כי לא חשבתי שבגיל כזה היא תתמכר למשהו חדש. טעיתי... כרגע לצערי היא עדיין מוצצת אצבע בלילה וכשהיא עייפה/רעבה/עצבנית. וגמילה מאצבע קשה יותר ממוצץ... 

אז רק לתשומת לבכם, העניין הזה.

אנחנו גמלנו את בן ה3.9 ממוצץ (ביום!) ככה-בדילמה

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריוןחיוך

תודה לשתיכן....אור היום

בדילמה- גמלתם אותו כבר ממוצץ בלילה או עוד לא?

 

מתואמת-איך עשיתם את הגמילה בפועל?

(וגם אני חשבתי על זה שהיא אולי תעבור למציצת אצבע. כבר קרה בעבר שהמוצץ לא היה בטווח ראיה, והיא נעזרה באצבעות להשלמת החסר . אם זה יקרה כמה פעמים, אולי נצטרך לחזור למוצץ כי אני לא רוצה שהיא תתחיל עם מציצת אצבע. באמת יותר קשה לגמול מזה).

 

ושוב תודה

למען האמת - אני כבר לא זוכרת...מתואמת

כנראה שפשוט הוצאנו את כל המוצצים שלהם מהבית... (ידענו שזה לא יעבוד לגמול רק אחד מהם, כל עוד השני עם מוצץ). או שבעצם - בדיוק אז נולדו התאומים שלנו, אז אולי אמרנו להם שהמוצצים שייכים עכשיו לתינוקות...

לדעתי הגדול בהחלט צריך ויכול להביןבדילמה

שהוא לא מקבל כי הוא גדול והקטנים כן מקבלים

(להסביר לו גם את היתרונות של היותו גדול- אתה יודע לעשות x/y/z/וכו')

זה רעיון,אור היום

למרות שמאוד חשוב לי לא לומר לגדולה "את גדולה, אז את כבר לא צריכה מוצץ". לא לנמק את אי נתינת המוצץ בזה שהיא גדולה, כי זה לא נכון (חוץ מזה, זה עלול לגרום לה לחשוב שבגלל זה לא כיף להיות גדולים, וזה לא שווה, כי לא נותנים לך מוצץ כשאתה רוצה ומוצץ זה הרי כיף ).

דיברתי איתה היום על זה שהיא גדולה ולכן היא כבר לא צריכה מוצץ כדי להירגע. מוצץ עוזר להרגיש רגוע והיא מצליחה להירגע בכוחות עצמה, בלי מוצץ (נתתי כדוגמא התנגשות כואבת שהייתה לה היום במשקוף הדלת, שהיא מאוד בכתה אחריה אבל התגברה. אמרתי לה שהיא, הנה בוגרת ומתגברת גם בלי מוצץ (ואיך היא הייתה מבסוטה מעצמה )).

 

ותודה, בכל אופן.

צודקת, תודה! זה נכון להדגיש את זה שהיא מצליחהבדילמה

להתגבר בכוחות עצמה

עוד לא גמלנו בלילה אבל נראה לי נעשה אותו דברבדילמה

ואם יהיה צורך גם נשב לידו עד שירדם

אוהו, לשם אנחנו לא חוזרים, בעז"ה...אור היום

באמצע שבוע שעבר "גמלתי" את הבנות מזה שאני יושבת לידן עד שהן נרדמות (וכך נפרדת משעה או יותר כל לילה, של זמני הפנוי). אז לא נחזור לזה. אני מקווה וחושבת שהגדולה תצליח להירדם גם בלי מוצץ. אם לא, סימן שהיא לא מוכנה, אבל לא נחזור לישיבות הליליות...

לא מבינה מה דחוף בגמילה ממוצץaima

היא לאט לאט נגמלת בעצמה. ביום היא כמעט לא צריכה. אולי אפשר לחכות כמה חודשים ולראות אם זה קורה לבד.

 

גילוי נאות, אני באופן עקרוני לא נותנת מוצצים כלל.

אני לא מרגישה דחיפות...אור היום

לא מציבה דד-ליין לגמילה, ולא מרגישה דחיפות לגמול.

אני כן חושבת שגיל 4 מתאים לגמילה, עבור הבכורה שלי, כי היא מצליחה להירגע יפה בלי המוצץ (שתפקידו לעזור להירגע). ומנגד, כשהיא בוכה ולא רגועה, היא לא מחפשת ומבקשת את המוצץ.

אני רוצה לגמול כי אני מרגישה שלפעמים היא סתם שמה אותו בפה, ש"יהיה ברקע", בלי צורך באמת (ואז קשה להבין אותה וקשה לשכנע אותה להוציא אותו מרצונה. להשתמש בכח אני לא רוצה).

אה, וכמובן, אני לא רוצה שזה יגרום לה לשיניים עקומות. אני לא בטוחה שזה יגרום, אבל אם יש סיכון שכן, כדאי לחסוך את זה.

זה בדיוק מה שאני חושבתaima

שבגיל הזה לאט לאט זה עובר לבד. מנסיון עם חפצי מעבר אחרים.

 

אפשר אולי להציע שתחזיק את המוצץ ביד כשהיא הולכת לישון.

שבוע שעבר הפסקת לשת לידן לפני השינה, אזמדי פעם פה

לדעתי תני להן חודש לפחות להסתגל לפני הגמילה הבאה.

זה כבר לפני שבועיים וחצי אור היוםאחרונה
חסרת ניסיון עם בנות, ובכ"ז: בת נוגה

1. יצא לי להיות בפארק עם אחי, גיסתי, בניי ובנותיהם,

טווח הגילים היה מ2.5 עד 7.5 , להוציא אותנו כמובן,

ושיחקנו כולם על הדשא... מה זה היה?.... אה המשחק הישן הזה "לשים מטפחת כדי לקחת"

המטפחת היתה פלאפון

כל אחד בתורו שם מאחורי אחד המשתתפים

ואז מי שאצלו הוחבא - צריך לרוץ ולנסות לתפןס את המחביא - או להיפך - הסתבכתי

בכולופן הפואנטה - זה היה כיף לא נורמלי וממש מצחיק

כולם רצו בתורם למגדול ועד קטון

והיה פשוט חמוד!!!

 

מסקנתי - עם רוח קלילה ומצב רוח טוב

משחק משותף עם הילדים, בגובה העיניים - נהיה תענוג!!

 

2. תספורת - נראה לי אחלה זמן לרענון!!

למה לא  תלכי איתה לספרית לכבוד יום ההולדת שתספר אותה ואולי אפילו תשים לה קישוט או פרח לחגיגה?

(סתם נשמע לי מהנה מאד....)

 

3. מזל טוב לך! את אמא כבר ארבע שנים!!..

תודה!אור היום

חמודה את

 

נראה לי שבאמת צריך למצוא רעיון טוב למשחק.

זכור לי המשחק של מציאת טופי בודד בתוך ערימת במבה על צלחת, אבל זה קצת משחק לא ראוי באוכל. זכור לי גם המשחק של עטיפת ילד בגליל של נייר טואלט אבל זה דורש יותר קואורדינציה וגודל, שעוד אין לה

אולי יהיה לי רעיון אחר.

 

תספורת- בינתיים היא קצת פוחדת מזה (אמרתי לה שאולי נספר אותה, אבל זה יצא לי בהיסח הדעת אז נתפס אצלה כמבהיל, ולא נשאר מספיק זמן עד יום ההולדת, אז נחכה עם זה).

בכל אופן, לאיזה אורך בכלל כדאי לספר? קארה? יותר ארוך?

 

ותודה! מי היה מאמין, נדמה שזה היה אתמול... הזמן טסססס...

אם לוקחים - לא הכל ביחד...ד.
מהניסיון שלנו ככל שאנחנו יותר בטוחים זה כך זה עובראנונימי (2)

יותר חלק...

אצלנו עד גיל שנה אין בעיה.

מגיל שנתיים מוצץ רק במיטה ובגיל 3 עושים את טקס זריקת המוצץ לפח.

מה הכוונה?

לפני כל שלב בערך חודש לפני מכינים את הילד למה יהיה, לדוג' לפני גיל שנתיים אומרים עוד מעט אפשר רק במיטה וכדו'.

ואח"כ מגיל שנתיים אם הילד חומד לו את המוצץ הוא יכול ללכת למיטה...לרוב הם מעדיפים לוותר....

ואם הוא במקרה מחוץ למיטה עם המוצץ די שנושיט יד ונשאל בטונציה הומוריסטית אני מרשווווה? והילד הוציא את המוצץ והושיט לידנו שיכנס לכיס או שהיינו מאפשרים לו לבחור לאיזה כיס זה יכנס שלו או שלנו...

לקראת יומולדת 3 אנחנו מדברם עם הילד שבגיל 3 הוא כבר גדול ויפרד מהמוצץ כמו גדול (!) וכאן באמת צריך נחישות לכן בעלי עושה את זה.

ביומולדת שלוש בערב לפני השינה הוא הולך עם הילד לפח המרכזי של השכונה והילד זורק את המוצץ.

עם הילדה הראשונה אני קצת חששתי והיא חשה בזה ולכן יומיים קצת התגעגעה וזהו.

עם כל השאר (כבר 3 ב"ה כן ירבו הלע"ה....) הלך חלק...

את הבנות שלי אני לא מספרת, לגדולה עשיתי פעם אחת תספורת בבית כי כבר השתגעתי מהכינים... ובסוף החלטנו ביחד שאנחנו מעדיפות לגדל ולטפח ולכן אני משקיעה במרכך פנטאן שהוא היחיד שמצליח להתמודד עם הקשרים (שיער מתולתל...)

אחרי כל קלחת חופפים, מסרקים והולכים לישון עם שיער אסוף, הכי טוב צמה....

לגבי יום ההולדת אפשר לעשות חבילה עוברת או איזשהוא משחק נושא- כלומר לדוג' מניחים 4 חישוקים/ דפים צבעוניים על הרצפה ומשמיעים מוזיקה, הילד מדלג בין החישוקים עד שהמוזיקה נעצרת ואז הוא פותח בלון/חלון בצבע שעליו הוא נעצר ובבלון/ חלון מסתתרת משימה- זה יכול להיות ברכה/ משחק/ סיפור וכך הילד מקבל תשומת לב ראויה וגם המבוגרים נהנים...

אצלנו נהוג שכל אחד שמקבל עוגה מברך את ילד יום ההולדת.

וגם כשיש לי כוח אני מנפחת בלונים ובתוך הבלונים משימות  וילד יום ההולדת מפוצץ את הבלונים ועוקב אחר המשימות כמצויין למעלה...

ב"הצלחה!

 

תודה רבה רבה על התגובה הארוכה והמפורטת!אור היום

לקחתי לתשומת ליבי

אמנם לא אמאמרב.
אבל לאמא שלי יש כלל-
גמילה ממוצץ ומחפצים- כשהילד רוצה.
אחותי עכשיו בת 4.5, מתקרבת ל5 בצעדי ענק, עדיין עם מוצץ ו"שמיכי"- מטפחת ישנה.
היא איתם מהרגע שהיא חוזרת מהגן ועד שהיא הולכת אליו ("כי בגן לא צריך מוצץ, כי אנחנו גדולים כבר. ושמיכי תאבד בגן כי משחקים משחקים אחרים")
וזה לא מפריע.
היא הרי לא תשאר כל החיים עם מוצץ וחתיכת בד ישן, נכון? וזה לא משהו שצריך *ללמד* לעשות כמו גמילה מטיטולים שזה ממש עניין של לשים לב ולרוץ לשירותים ומה בדיוק לעשות...
זה תהליך טבעי יותר של התבגרות נפשית וחברתית, והיא בעצמה תעזוב את זה.
"ביום הולדת חמש שלי אני אקח את כל המוצצים ואשים בפח כי אני כבר אהיה גדולה וכמעט בגן חובה, אבל את שמיכי נראה לי שאני אשמור שתחכה לי במיטה בלילה..."
(ועם זה אני, וההורים שלי, לא רואים בעיה.. אני ישנה עד היום מחבקת דובי וכרית קטנה חוץ מהכרית והשמיכה שלי... ככה נוח לי לישון, מה הבעיה?)
איןנתנאל ואודיה

בעיה בעצם הקשר לחפצים, הבעיה היא עם מבנה הלסת כמו שנכתב למעלה..

אני גם במצב דומה- האמצעית שלי בת 3 וקצת לא נרדמת בלי בקבוק.

אצלי מגיל קטן מאד(חצי שנה בערך) אני מתחילה להרגיל לשתות מכוס ולכן מראש הבקבוק הוא רק בלילה, ורק עם מים.

ומוצץ- לא נתתי להם לדבר כשהוא בפה.. כשהם דיברו אמרתי שאני לא מבינה מה הם אומרים והם פשוט התרגלו שרב היום המוצץ לא בפה. הוא בעיקר לשינה.

עכשיו אני לא מצליחה לגמול מהבקבוק בלילה למרות שהצלחתי להפחית 6-7 בקבוקי מים ל1-2 לפני השינה.

ובגלל הבקבוק אני לא מצליחה לגמול גם מטיטול בלילה, וזו ילדה שקמה בוקר אחד והחליטה שהיא מורידה טיטול, ומאז היא יבשה! ביום..

 

תודה על התגובה (:אור היום
לגבי החיתול- תני לה תחליף דובי או בובהortal1

בתי בת ה-3 מגיל 4 חודשים נקשרה "לשמיכי" שלה מאוד. היה הכי מצחיק לראות תינוקת כה קטנה רואה את השמיכה שלה מרחוק וישר מוצצת אצבע...

בקיצור עד היום ה"שמיכי" והאצבע זה דבר לא נפרד ורק זה מרגיע אותה.

לפני כמה שבועות הגעתי למסקנה שכדי לגמול אותה מהאצבע היא חייבת להגמל מהשמיכה (ואולי אולי זה יעזור לגמילה מהטיטול ותלך לשירותים כמו שצריך...(הלוואי!))

כדי לגמול אותה מהשמיכה, שעשויה מקטיפה, הבאתי לה כתחליף דובי שגם הוא עשוי מקטיפה והחלטנו ביחד שהשמיכה היא רק לתינוקות קטנים שצריך לעטוף והיא כבר גדולה, לכן ניתן אותה לתינוקת שלנו (בנתיים אין לנו אחת כזו ואחיה הקטן כבר בן שנתיים אוטוטו אז ניתן אותה לבת הדודה שלה שנולדה לא מזמן והיא "התינוקת שלנו" לצורך כך...)

ב"ה בנתיים זה דיי עובד, היא מתגעגעת ל"שמיכי" מידי פעם ואם היא מצאה אותה במקרה היא ישר מחבקת אותה עם אצבע בפה, אבל רוב הזמן היא גם בלי הדובי וכשהיא רוצה לחבק משהו היא מחפשת אותו במיטה (כי צריך אותו רק בלילה כשהולכים לישון).

נראה לי שלדובי או בובה פחות נקשרים כמו שמיכה או חיתול שהולך לכל מקום, אז תחשבי על משהו כזה.

 

בהצלחה.

תודה על העצה...אור היום

אני לא חושבת שזה יעבוד אצלנו כי יש לנו הרבה בובות שמסתובבות בבית, והבנות משחקות בהן, אבל אין בובה מסוימת שהגדולה "נתפסה" אליה (לקטנה כן יש אחת שהיא מאוד אוהבת).

הגדולה לא מסתובבת עם החיתול שלה כל הזמן. היא כן לוקחת אותו לגן, אבל בתוך התיק, ומוציאה אותו רק בלילה לפני שהיא הולכת לישון. נראה לי שאניח לזה לעת-עתה ואתמקד בגמילה מהמוצץ.

 

תודה

מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

אולי יעניין אותך