אני כל הזמן מתלבטת כמה לבקש מהילדים עזרה במטלות הבית. הבעיה היא כזאת:
הילד הצעיר (לא הכי צעיר, אבל התינוקת לא חלק מהמשוואה) - יש לי תחושה פנימית מאוד חזקה שלו, של מה שנכון לו, ומאוד ברור לי שכרגע לא כדאי להציב לו דרישות ומטלות, והדרך הטובה כרגע להוביל אותו לעזרה בבית היא בהצעות ידידותיות מדי פעם כשאני מרגישה שמתאים, ובלהפוך את זמן העזרה שלו לזמן שכיף ונעים לו, שירצה עוד.
הילדים הבוגרים יותר, איתם כבר לא עובד כזה סוג של 'לזרום', והם מעצמם מאוד מחפשים מסגרות, הגדרות, כללים. הם רוצים לדעת מה אני מצפה מהם ומה לא, שזה יהיה ברור ועקבי. אם אני אומרת להם שצריך לעשות בבית כך וכך, הם יעשו יפה. ילדים טובים. אבל אם אני רק רומזת שאשמח לעזרה, מציעה וכדו' - הם ממש לא בעניין. מבחינתם כשחייבים חייבים, כשלא חייבים יש להם העדפות אחרות. ובפני עצמו זה בסדר, אני מכבדת את זה.
אז כשמדובר במטלות שבהם כל אחד לעצמו - למשל לפנות את הצלחת לכיור בסוף הארוחה, זה עובד בסדר, כל אחד ברמתו. לגדולים יש ריטואל קבוע, עם הקטן אני זורמת כנ"ל - כשמתאים הוא מפנה בשמחה, כשלא מתאים אני עושה את זה. ואם פעם ב- מישהו מהגדולים מרים גבה, אני מסבירה בנחת שגם כשהם היו בגילו הם לא פינו צלחת על בסיס קבוע. וזה מתקבל בהבנה.
אז איפה הבעיה? הבעיה היא כשיש משימה 'ציבורית'. למשל לסדר את הבית בסוף היום. אם רק הקטן היה בבית בשעה הזאת, הייתי בכיף זורמת איתו איך שמתאים לו. אם רק הגדולים היו - הייתי מציבה עובדה שעכשיו כולם עוזבים את כל עיסוקיהם ומסדרים ביחד, והם היו חיים עם זה בשלום. אבל כשהמצב הוא שכולם בבית באותו זמן, זה מאוד צורם שהם יסדרו והוא לא. מצד שני כאמור אני ממש ממש מרגישה שיש זמנים שלא כדאי לדרוש זאת ממנו וזה סתם יוביל לעימות מיותר ולא בריא. אז יוצא שאני מוותרת גם להם ולא קוראת להם לסדר, כדי שלא ירגישו מקופחים (זוכרת תחושה כזאת כילדה - מאוד לא נעים!) אז אני מסדרת לבד ומרגישה ממורמרת, שיש כאלה ילדים גדולים בבית ואמא צריכה לעשות את כל העבודה... לפעמים אני פונה אליהם בנועם, מציעה שיעזרו, אבל היקים הקטנים האלה ישר מנסים להעמיד דברים על דיוקם, להבין את המצב בוודאות - "זה לבחירתנו או חייבים?" אם לבחירתם - הם לא יבואו. כאמור אני לא כועסת עליהם על זה, אני מבינה שכרגע חשובים להם כללים ברורים, אבל מבחינתי אני די הולכת לאיבוד, וכל יום משנה את דעתי איך כדאי להתייחס לעניין.
עצות, מישהו?
(כדי לחסוך טרחה מראש - אין טעם להציע לי פרסים, אני ממש לא בעניין. וכנ"ל אין טעם להציע לי את שיטת שפר. תודה!)
