ותשומת לב מיוחדת רק לה.

לשתף אותה בטיפול באחים ולתת לה תחושה - אמיתית - שהיא גדולה, שהיא הבכורה. ממש לחפש משימות או חלקים בסדר היום שמדגישים את הענין הזה : למשל, רק היא תוכל להישאר עירה מעט יותר מאוחר מהאחרים ולזכות בזמן מה פרטי יחד איתך.

אפשר לנצל את הזמן הזה למטלה ביתית שרק היא תהיה שותפה בה (אמבטיה לתינוק למשל או בישול ארוחת הצהריים שלמחרת) או לשבת לעשות משהו נחמד יחד - למשל להקריא סיפור במיוחד רק לה.

הרעיון הוא לתת "מכת חום". בדרך כלל יספיקו כמה ימים כאלו כדי לחזור לאיזון. ואח"כ אפשר לרדת במינון של פרקי הזמן המיוחדים האלה.

אני יודעת שלפעמים קשה מאוד להשקיע זמן נוסף אחרי שסיימת עם כולם ואת רק מקווה לכמה שעות שקט (עד כמה שאפשר עם תינוק קטן) ובטח עבור ילד שההתנהגות שלו לא כל כך עושה חשק להעניק לו. אבל בשביל הילד/ה זה ממש נצרך. וצריך להשתדל לשים הכל הצידה ובאמת להנות יחד עם איתה. וכמים הפנים לפנים.

כשהבכור שלי היה נוראי אחרי הלידה השלישית, הזדמן לידי - מבחינתי זה היה ממש משמים - הספר ואהבת של מרים אדהאן.

קיבלתי המון מהספר הזה. גם כלים מעשיים וגם גישה כללית.

אני כבר לא זוכרת אם בדיוק רעיון כזה כמו שהבאתי למעלה כתוב שם, אבל זו בפירוש רוח הדברים.

"היחס האישי"הזה שדיברת עליו גורם לאחותה שאחריה לקנא בה מאוד,

ולהרגיש שמקומה מתערער..

וגם הבכורה תדאג שהיא תרגיש כך- כי תבוא "להשוויץ" לאחותה שרק לי אמא עושה ורק לי אמא מרשה וכו'...

אז מה הפתרון??

.

גם אצלנו....

במקרה אני יודעת שאצל הפותחת יש בן אחרי הבת הבכורה לכן כתבתי כך בלי להתייחס לשניה ולשלישית...

אבל אצלי למשל יש באמת שניים בנים "בכורים" בהפרש של שנה ותשעה ימים. עם כל האהבה והחברות בינהם בהחלט היה מתח והתמודדות על המקום במשפחה.

הדרך שלי להתמודד עם זה היתה לפנות זמן מיוחד לכל אחד מהם בנפרד בלי להדגיש את ענין הבכורה. עד היום הקטנים מתייחסים אל שניהם כאל חטיבה אחת.

זה מאוד תלוי בהרכב המשפחתי ובהפרשי הגילאים בין הילדים אבל העיקרון של לתת המון חום והתייחסות מיוחדת הוא תמיד נכון. בכל הרכב משפחתי אפשר למצוא את הנקודה המיוחדת לכל ילד ולהשתמש בה כדי להעצים אותו.

"אויש, פיצקי ממש מצטערת עכשיו, בגלל שאמרת לה שרק לך מותר ככה וככה. אולי לא נגיד לה ככה להבא? אפשר להיות שמחים במה שיש לנו, בלי להגיד למישהו אחר שאין לו מה שלנו יש. מה את אומרת?"

צריך לשים לב להפרש ביניהן, ליחסים ביניהן (האם הן כמו "שתי בכורות"), וחשוב שהיחס המיוחד יהיה באופן שהבאה אחריה לא תקנא (לא בנוכחותה, לתת לה גם משהו אבל יותר קטן וכו').

משהו, נניח: "איזה מתוק אתה"

"גם אני מתוקה"

"כל הכבוד לך"

"גם לי כל הכבוד"

וכן האלה..

ואני נותת לה המון צומי...

אבל אני אנסה להקפיד על מנות של תשומת לב וחום ואהבה.. 

הלב שלנו הולך ומתרחב מילד לילד .

וכל הכבוד גם לך.

כשבנותי היו קטנות (יש בינהם 3 שנים)הייתי אומרת לכל אחת מהן בתורה,יפה שלי מקסימה שלי וכו'.

פעם אחת ביכרה אצלי אחותי  (יש לה בן יחיד)ושמעה אותי אומרת לאחת מהן יפה שלי כו' שאלה אותי איך השתיים האחרות לא מקנאות, אמרתי לה שאני אומרת את זה כל הזמן לכול אחת מהן.

לפעמים ילדים בכורים רוצים את מה שיש לתינוק.

אפשר לתת להם למשל לאכול מרוסק (אם זה מה שהם רוצים ואז הם מבינים שלא כדאי שיהיה להם מה שהתינוק מקבל,כי הם כבר גדולים והם לא מתאים לאכול גרבר וכו'.

נתתי לבן השנתיים לטעום מחלב שיונקת אחותו התינוקת בת השבוע, חלב ששאבתי אל ספל.

אני לא נכנסת כרגע לסוגיה ההלכתית, אבל עצם הענין שהקדשתי לו זמן ושאבתי עבורו לתוך כוס ונתתי לו לטעום עשה לו המון.

מרגע שטעם (וירק את החלב) הוא נעשה שותף לטיפול בתינוקת והפסיק לדרוש לעצמו כל דבר שקשור בתינוקת.

ברגע שזה בכוס גם מבוגר יכול לשתות.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות