מעולם לא כתבתי כאן, אך אני צופה מדי פעם, ומוצאת שאין לי צורך לשאול בדר"כ. אך עכשיו קרה לי דבר שהותיר אותי עם תחושה נוראית, שעשיתי עוול לאדם אחר, אך שגם לא ידעתי כלל כיצד לנהוג.
השתתפתי באירוע לפני שבועיים לערך, ולאחריו איש מהמשתתפים החל איתי בשיחה. הוא סיפר לי על שיעורים שהוא מארגן שהם מתחום העניין שלי, ואני הסתקרנתי ואף נתתי לו את המספר שלי אחרי שביקש, כדי שיתקשר אלי במידה ויהיה שיעור מעניין. מסתבר שתמימות זה דבר שלא חולף מהר כל כך כפי שחשבתי פעם.. הוא הציע לשבת על כוס קפה ולי סוף סוף נפל האסימון, והתחמקתי בתירוץ שיש לי הרבה עבודה לעשות בערב ולצערי לא יכולה, עליתי על אוטובוס ובזה, כך חשבתי, נגמר הסיפור.
שכחתי שיש לו את המספר שלי, ושפלטתי בטעות במהלך השיחה שאני נהנית ללכת לשיעור שבועי מסוים. הוא שלח לי הודעה השבוע, ממנה התעלמתי, והופיע בשיעור. ניסיתי להתחמק ולהתעלם ממנו ללא הרף, אך ללא הועיל, ובסוף השיעור הוא ניסה ללוות אותי. עכשיו- להבהיר- אני לא מעוניינת כלל. חברתו לא נעימה לי, והוא כפה אותה עלי. הוא נהנה להפגין ידע, ונהנה מהרעיון של בחורה לצידו, ובטעות זו הייתה אני. ניסיתי למהר בהליכה, ניסיתי לומר לו שאני חייבת לרוץ, והוא לא התייחס כלל. נואשת, שלחתי לחברה הודעה שתתקשר אלי, וערכתי שיחה בה חברתי 'זקוקה' לי 'עכשיו'. ואז פשוט רצתי.
מעולם לא ברחתי ככה מבחור. מעולם לא הייתי צריכה לרוץ. מעולם לא הייתי זקוקה לתרגיל כזה. איך אני נמנעת ממצבים כאלה? איך אני יכולה לומר 'אני לא מעוניינת' לפני שהוא אמר שהוא מעוניין?
