בס"ד

נארגן מאהל מחאה.? אולי עצרת תפילות. לקיצור זמן התשובה.. ושנזכה לתשובה שלמה ואמיתית

המינימום המוסרי היה להודיע דרך הצד ששידך, שהתשובה תיאלץ להתעכב יותר מיום אחד.

לא להשאיר בן אדם תלוי ועומד!

זה לא אומר שאת הולכת להחתן איתו.

זה לא כזה החלטה משמעותית ייתכן שזה החלטה משמעותית וייתכן שזה יהיה סתם בזבוז של ערב (או כמה.

לא מממש מעניין אותי איך יפגוש את אשתי ואיך אני יחליט לצאת איתה.

היא ואני נדע שבחרנו אחד את השנייה ולכן אנחנו ביחד.

אני יבחר את אשתי כי היא תתאים לי ואני יתאים לה.זה לא ממש משנה עםפ יצאתי רק כדי לעשות טובה לדודה שלי ששגיעה אותי (יש לי חבר שכך הכיר את מי שבזמן הקרוב תיהיה אשתו) או כי החתלתי איתץה כי היא מצאה חן בעיני או כל דרך אחרת שהשם יסובב.

למה אכפת לך איך תכירי את בעלך?

כי חבל לי עלייך.

כשאדםפ מחליט להשם איך הוא יושיע אותו,זה עלול לגרום מכל הדרכים האחרות שהשם מנסה להושיע אותו.

כמו הסיפור המפורסם,על הוא שטובע...

אני גם לא מסכים עם הטענה השניה שלה,

כי לדעתי גם ההיכרות הראשונית יכולה להיות סתמית ברחוב,

כך שהרבה יותר נחשב מבחינתי זה הבחירה לאחר שהיא מכירה,

ומבחינתי הבחירה בבחור לפני שהיא מכירה אותו לא שווה כלום!

אבל אין ספק שהטענה הראשונה שלה מוחצת!

זמן יקר זה אכן שיקול.

אם כי ניתן לקחת אותה גם הפוך - הרבה פעמים מבררים ומבררים ומקבלים תמונה ולאחר מכן המציאות צוחקת לך בפרצוף ואת מקבלת ההפך המוחלט.

זה גם מעיד שהזמן שלך הלך לטמיון לא? 

לכן יש גבול בין בירור עמוק לבין ניסיון לשלוט במציאות (דבר שהוא בלתי אפשרי לדעתי)

בנוגע לבעלך... לא באמת יהיה אכפת לו. על אחריותי.

חוצמיזה שזה סוגשל לחיות בסרט - את אף פעם לא תדעי מה באמת גרם לצד השני להמשיך להיפגש איתך, אולי זה כי פשוט היית יפה בעיניו והוא ממש לא רצה לתת לזה להתבזבז? 

ובכלל - אלפי זוגות בעמ"י  מתחתנים על פי שידוך עיוור ועל פי החלטה של ההורים, זה לא נראה לך קצת מוזר שלפי המבט שלך חסר להם משהו כלכך משמעותי אבל הם בכל זאת חיים באושר?

על פי היהדות ההחלטה הרומנטית היא החתונה - מה קורה לפני לא באמת מעניין מישהו.

או כדברי חז"ל אישה באה לאדם בהיסח הדעת.

שמדובר בעניין עקרוני ולא אישי.

למרות שגם בתור עניין אישי אני יכול להבין אותו רק למחצה - יש דרכים שהם באמת מביכות (בעלי הופיע במועדון ג'ז שהייתי נוהגת לנקות בו וכדומה. ) אבל פה אפילו לא מדובר בדרך ההיכרות אלא באיך מבצעים את אותה הדרך.

הדבר נראה לי זניח בצורה כואבת.

היא חייבת לשלוח לפחות חמש הודעות התנצלות.

מה איתכם??

כולה לחכות כמה ימים??

אתם גברים, לא?

בסדר, היא לא צריכה למרוח..

אבל שלושה ימים זה ממש לא ביג-דיל!

א. לפעמים אני לא מצליח לקבל מספיק מידע אמין על הבחורה בבירורים,

    אז אני קצת בונה על זה שהיא תברר עלי כמו שצריך.

ב. זה לפעמים זה דבר שיכול להעיד על קלות-דעת,

    אמנם "נשים דעתן קלה" אבל אני עדיין מעדיף מישהי שקצת יותר מיושבת בדעתה ומתייחסת לעניין ברצינות.

ג. אני אוהב את הזמן הזה של ההתבשלות מה-"כן" שלי, עד שנכנסים לשלב הפגישות..

שלושה ימים מבחינתי זה טוב, לאחר ארבעה-חמישה ימים אני שואל את השדכן אם מתקדם משהו..

ואז עד שבוע אני מחכה בסבלנות, ולאחר שבוע אני מודיע לשדכן שאם אין תשובה אני ממשיך הלאה.

כי לדעתי הבירור הכי טוב זה עם הבחור בעצמו

אז לא כל כך משקיעה (אם בכלל) בבירורים מעבר

בס"ד.

תמהני על הקצב עבודה הזה.. מה מרוויחים מלדחות.? כלום! זמן מחשבה זה בתוך קשר. פגשת בנאדם ראית דברים. לא על מושגים סוביקטיביים שזה משמתגלה בבירורים ,כל צד מפרש אחרת.. מה יש לחשוב כל כך הרבה? כן או לא בסכין חדה. תקתקו.

כל אדם רוצה שייתיחסו ויתנהגו אליו הכי יפה שאפשר. מדוע כשזה כלפי חוץ זה לא תמיד ככה?

גם לא היא תשובה.

וכבר אמר הלל לאותו גר שרצה להתגייר (שבת לא, א) "דעלך סני לחברך לא תעביד". מה ששׂנוי עליך אל תעשה לחברך. 

אינני חושב שמישהו היה רוצה שיתנהגו איתו ככה. אם עמוסים, אפשר לומר לצד המציע, אני מצטער\ת אני מעט עסוק\ה עכשיו. בע"ה אתקשר אליך בימים הקרובים.

למה לא הגיוני יומיים שלושה?

לא תמיד בחורה מחכה בבית משועממת רק להצעה שתגיע והיא תוכל להחזיר תשובה!

אם באותו יום שקיבלתי את ההצעה אני בעבודה וממנה נוסעת לחתונה ואין לי פניות להרים טלפון בנחת, ולמחרת בערב לא תפסתי את מי שרציתי מעט לברר אצלו? אז זה נהיה 3 ימים בלי שום זלזול והזנחה. 

לא יכול לקרות?

1.מקריאה כללית של הדעות פה נראה שבאופן כללי הבנים חושבים שצריך לקחת יום אחד לברר והבנות רואות בשלושה ימים זמן סביר,לאור הנתונים האלו עולה השאלה האם לא צריך לחשוב שוב על הסדר הקיים שבו מציעים לבן קודם ואח"כ לבת?

2.אני באופן אישי מחזיר תשובה באותו יום,תוצאה של חוסר אמון במערך הברורים(נושא לשרשור אחר).

3.עוד נתון למחשבה-מנסיוני(שכאמור אינני מברר יותר מידי,אם בכלל),מספר הבנות שבררו עלי ובעקבות כך החזירו תשובה שלילית שואף לאפס-במבחן התוצאה לא היה הבדל ביני,שלא בררתי,לבין הבחורה,שבררה שלושה ימים-אז אולי הברורים האלו לא כל כך חוסכים זמן?

הבעיה שלכם בנים בלחכות 2-3 ימים??

גם לבחורים שאני יצאתי איתם לקח לברר בערך יומיים

ולפעמים יותר וזה לגיטימי....

ועם כל הכבוד לפעמים באמת אין זמן ביום מסויים ואין 

בזה שום כוונה לזלזל בצד השני.

פעם יצאתי עם מישו,

שהזמן שיצאנו היה בערך רבע מכמות הזמן שלקח לו לברר עליי...

מכירה מקרים שלקח לבחור שבוע++ לברר... (שמעתי מחברה על מצב שבחור בירר חודשיים, כשהחליט שכן- הבחורה בדיוק התארסה אחרי שיצאה חודש וחצי)

לא נראה לי שהוא בירר עליה חודשיים.

מן הסתם היתה לו הצעה אחרת שהוא החליט שהוא מעדיף קודם לנסות אותה.

הייתה לי אחת שבמשך שנה וחצי הציעו לי אותה, והשבתי בשלילה כי זה לא היה נראה לי מתאים.

הבחורה נורא רצתה שניפגש, אבל השדכנית לא הסכימה לומר לה שאמרתי "לא".

הבחורה הספיקה בינתיים להתארס || ולבטל ||

והיא הייתה בטוחה שכל השנה וחצי האלה אני סתם מורח אותה.

(בסוף, אחרי הרבה לחצים של השדכנית, נפגשנו פעם אחת וזהו.)

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם