קצת הרהורים על סוגיה שהטרידה אותי זמן מה ינשול_הררי

בשבת ביקרתי בישיבה, וכמובן שזה אומר פק"ל אצל הרב שלי.

למרות כל הניסיונות לא לדבר על הצבא הדבר כמובן נכשל (חבורה של מורעלים קטנים הוא מגדל שם בבית..הם לא הניחו לי לרגע)

ולאט לאט עלה בשולחן הדיון על כל מיני אנשים שלטובת בטחון המדינה מקריבים מחיר אישי גדול מאוד.

 

הרב סיפר סיפור שהוא שמע שבאה בחורה צעירה יחסית לרב אבינר שרצו לגייס אותה לתפקיד מסויים בשב"כ

היא באה לרב וסיפרה לו שהיא ממש מתלבטת כי איזה בחור יראה בה אופציה אחרי מה שהיא תצטרך להקריב לטובת התפקיד.

הרב אבינר ענה לה "צודקת. רוב הבחורים באמת לא ירצו אותך - הטובים מביניהם כן."

 

הסיפור עשה עלי רושם גדול כי פתאום הבנתי כמה תרבות המערב שטפה אותי -

"מוצלח" באופן טבעי התקשר לי ל"מתאים ליותר אנשים"

אבל לפעמים התמונה היא הפוכה! דווקא השכל הוא קטן הכמות באדם לעומת הגוף ודווקא האיכות היא מתבטאת בכך שהיא קטנה.

מצד שני כולנו מכירים ודי סולדים מכך שכשאדם לא מצליח להתחתן הוא ישר טוען שיש בו ייחוד מסוים שמונע ממנו מציאת התאמה.

אם כן מתי הגבול בין ייחודיות של קודש לבין סתם גאווה?

 

יצא לי לחשוב על כך ולדעתי תלוי במישור שעליו אנו מדברים.

במישור הרוחני - נקודה עליונה יותר מסוגלת לתת יותר שפע לנקודות מתחתיה אך היא גם יותר "בודדה". (כוללת אמנם, אך בודדה)

במישור הגשמי - ככל שהדבר יותר מוצלח הוא מצליח להיות יותר מתאים לרבים.

(ניקח לדוגמא יופי, אמנם זה דבר שתלוי טעם והוא אישי אבל ברור לכולנו שיש יופי "מוצלח" וברור לכולנו שיהיו בחורות שרבים הבחורים שלא יתנגדו אליהן ויש בחורות שרבים הבחורים שיתנגדו.

המשל הנ"ל כתוב בלשון זכר אך מיועד לזכרים ונקבות בשווה )

 

אם כן אני חושב שזאת הזדמנות טובה לבירור - מה בנו ייחודי באמת ומה בנו סתם תירוץ לחוסר התאמה.

אני באופן אישי זקוק לזה ממש

אם למישהו יש מה להוסיף בנושא אני אשמח מאוד - זה נושא שדי מטריד אותי.

ואם למישהו יש מקור מדוייק לסיפור של הרב אבינר אשמח גם!

 

שבוע  שמח לכל עמ"י (ותודה מראש לעונים),

הינשול  

מעניין לחשוב על זה ככה...גפן36
חשבתי על דברים בכיוון, אבל דברים קצת אחרים..
תודה על הכיוון החדש
אלעזר300

מותר לי לצרף, בלי תשובה מובהקת לשאלתך, משהו משלי? ...

 

 

 

 

 

שברון לבו של רבי חייא בר אבא

 

"ר´ אבהו ור´ חייא בר אבא נזדמנו לאיזה מקום. ר´ אבהו דרש באגדה ור´ חייא דרש בהלכה. הניחו כולם את ר´ חייא והלכו אצל ר´ אבהו. חלשה דעתו של ר´ חייא. אמר לו ר´ אבהו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לשני בני אדם, אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סידקית. על מי קופצין? לא על זה שמוכר מיני סידקית?!" (בבלי סוטה מ´ ע"א, מתורגם)

תַּנְחוּמֵי הֶבֶל! עוֹד אָדָם חוֹלֵף עַל פָּנַי
"נֶחְמָד לְמַרְאֶה," מְמַלְמֵל בְּחָפְזוֹ
אֶל מוֹכֵר הַסִּדְקִית מִיָּמִין.
חֵן חֵן וְתוֹדָה! אַךְ הֲאִם
אֶת זֹהַר הַמַּרְגָּלִית לְבַדּוֹ הֶרְאִיתִיךָ?
אֱמֹר נָא! הֲחָכְמָה מְאִירָה לֹא תִּזָּקֵק לְשׁוֹמֵעַ,
אִם סוֹחֵר מַרְגָּלִיּוֹת לֹא זָקוּק
לְחָבֵר? הָבֵן אֶת לֵב הַסּוֹחֵר, מְיַחֵל וְאֵין עוֹבֵר
וְחֶמְדָּה לוֹ, הָיְתָה לְחִידָה
אֵין פּוֹתֵר. אֱמֹר, הֲלֹא גַּם לִבּוֹ, גַּם לִבָּהּ
יִשָּׁבֵר?

(וְאֵין מְשַׁעֵר בְּאֵילוּ צוּרוֹת מְשֻנּוֹת
יְנַסּוּ כִּבְמִשְׂחָק לְהַדְבִּיק אֶת שְׁבָרָיו.
עֵץ, אַרְנָב אוֹ אָדָם מְרַקֵּד,
כָּל דָּבָר מֻכָּר יוֹתֵר, כָּל דָּבָר
מוֹכֵר.)

חמור מאוד מה שעשית! ינשול_הררי

זה יפה! אהבתי!

אתה כותב הרבה בהשראה של מדרשים/תלמוד/כדומה?

 

 

חבל שאתה לא עושה את זה יותר...אוסנת

עדין, רגיש, ומשמעותי - השיר שלך, והחיבור למדרש.

 

תודה.

מזכיר משהומטבחון

את 'איש האמונה הבודד'. (הרב סולובייצ'יק)

איש האמונה הוא שליח של 'קהילת הברית' - אך נמצא קצת לבד מול אלוקים.

 

יתכן אולי להגדיר שכל אחד מאיתנו בדברים מסויימים הוא 'שפיץ הפירמידה',

וכהגדרתך נותן שפע לכל השאר ש 'מתחתיו',

לעומת זאת בדברים אחרים הוא מקבל את השפע מאחרים שבנושא הזה הם ה'שפיצים' (מלעיל).

 

בנקודות שבהם אנחנו ה'שפיצים' - אנחנו עלולים לחוש בדידות. - שאין לנו את מי לשתף.

 

ההבדל בין יחודיות של קודש לסתם גאווה - הוא מה אנחנו עושים עם הידיעה שיש בנו משהו יחודי.

אפשר להתבצר עם הידיעה הזאת במגדל של שן,

ואפשר להמשיך ללכת בעולם כדי להשפיע מהיחודיות שלך, ולהשתלם מאנשים שיש בהם דברים יחודיים אחרים שבך אין.

(כמדומני שבהסתכלות כזאת, נעלמת בעיית הבדידות)

 

 

[כתבתי מהרהורי ליבי בעקבות דבריך, כדאי שתכווין אותנו קצת יותר מה אתה רוצה להעלות לדיון.

מה 'הנקודה' (גם הפעם מלעיל)]

 

הנקודה היא שאין נקודהינשול_הררי

אני מדבר כי אני רוצה לדבר. לא בהכרח מחפש סיבה מיוחדת, אני בכללי אדם מאוד אסוציטיבי.

 

אבל אם כן להצביע קצת על התופעה שאני יוצא ממנה ועוררה בי את רוב התהיות - יש תופעה מסויימת שאני מכנה "תלמיד-חכם עמרץ"

ידע הוא לא בהכרח מדד לשכל.

זאת אומרת שהחברה הדתית וגם החתך שנחשב "דוסי" בחברה הדתית לא בהכרח משקפים מדד לאמת ולדוסיות כי יכול להיות שמדובר פה בתבנית מעשית - שהיא חשובה ונפלאה. אך היא לא תהיה מסוגלת להכיל מקרים שמכילים את אותו תוכן אבל בתבנית אחרת ממנה.

 

לדוגמא (ובאמת שנא לא להתפס על הדוגמא, מטבען של דוגמאות להיות דוגמאותיות ) פעם יצאתי עם בחורה מציבור חרדי והיא אמרה "מה? אבל שנלך אל ההורים שלי אתה לא תשים חולצה לבנה?" 

ועניתי לה "תכלס? לא מזיז לי כלום לשים על עצמי מה שתרצי. 

אבל אני ארגיש שאם אני אכנס לבית כנסת של אנשים שמגדירים את עצמם יראי שמים וכל מה 

שיגרום להם לקבל אותי יותר טוב זה החולצה שלי זה ירגיש לי שאני מזלזל בהם.

זה עלוב בעיני"

 

זאת אומרת יש פה מציאות של הרבה "תלמידי חכמים" שלא מסוגלים להפריד בין התרבות שלהם והקונוטציות העולות ממנה לבין האמת התורנית הכללית.

(ושוב לחדד - נתתי דוגמא על הציבור החרדי, אני מאמין שזה קיים באותה מידה גם בדתי לאומי)

 

כך גם למשל בסיפור עם הבחורה - הבחורה כל כולה עמ"י, בחור ירא שמים אמור להתחנן שבחורה כזאת תפזול אליו. אבל המציאות היא אחרת - יש מקומות שזה יראה כחסרון.

אז השאלה שלי היא מתי אדם יכול להבחין שהוא נמצא באמת בנקודת אמת ביחס לציבור שלו ולא סתם אכול סרטים.

אני שואל בעיקר כלפי עצמי.

 

ואסכם במשפט שאני חייב לדחוף כי אני פשוט אוהב אותו (מישהו אמר לי בשם הרב פרומן זצ"ל)

"אם אנשים חוזרים בתשובה למרות הדתיים, כנראה שבאמת יש אלוקים"

 

צריך להבחיןמטבחון

בין נקודת אמת בשביל לדעת מה לחשוב, לבין נקודת אמת כדי לפעול על פיה.

 

במקרה שהצגת, אולי אהיה מלא הערכה כלפי אותה בחורה על כך שכל כולה עמ"י,

אבל זה שהיא עובדת בשב"כ נותן לי אינדיקציה לדעת שכאישיות היא לא מתאימה לי.

אמנם נכון שיש סבירות שאני טועה, אבל זו סבירות יחסית נמוכה, ולכן סביר מאוד שלא אנסה כלל להיפגש איתה.

 

"אז השאלה שלי היא מתי אדם יכול להבחין שהוא נמצא באמת בנקודת אמת ביחס לציבור שלו ולא סתם אכול סרטים"

(אני רואה שבסוף מצאת בכל זאת איזה נקודה)

לא יודע אם אי פעם נוכל להיות נקיים לחלוטין מכל מה שהפנמנו מהחברה,

נשטפנו בכל כך הרבה סטיגמות, ובכל כך הרבה אמות מידה שגויות לחלוטין, שאין ספק שהם חילחלו לתוכנו,

ושינו לנו את סולם הערכים.

 

מה שבעיקר צריך זה לדעת להקשיב - במובן הכי תובעני שיכול להיות.

 

אומרים בשם הגר"א לגבי לימוד תורה, שלא נכון לשאול מה למדת בתורה, אלא מה התורה לימדה אותך.

 

אם הבנתי את הנק' שלךתילה

אז אני מסכימה, ורואה את זה הרבה פעמים בעצמי.

 

(ואם לא זו הנקודה- אז ארשום מהרהורי ליבי בלי קשר. נשמע שזה יתקבל בשירשור הזה..)

 

אני שמה לב שיש בציבורנו שאיפה להגיע לאמת, לעבודת ה' בצורה הכי נכונה.

אבל נראה לפעמים שהיכן שהוא נגמר הבירור ונתרו רק אמירות.

אנחנו- הגענו! הגענו לידיעה איך בדיוק נכון לעבוד את ה'. ובתוך זה- איך נכון להשתלב בצבא / איך נכון להתלבש (בדקי הדקויות..)/ איך נכון ללמוד תורה / איך נכון לשלב את חיי התורה עם חיי המעשה ועוד..

 

בתוך הציבור כמובן אין אמירה ברורה לכל הנ"ל אבל  לעיתים נראה שכל זרם בטוח שהגיע. שהוא יודע.

 

ואני חושבת שטוב ויפה שיש מי שחושב על כל זה, ושמגיעים למסקנות, אבל צריך לזכור שבנושאים האלה יש כמה דרכים.

כמו שבאופיים האנשים שונים זה מזה, הדרכים לעבוד אותו הם שונות.

ולא נראה שזו נקודה שמופנמת לצערי.

 

וכמו בהרבה מישורים אני רואה את זה מתבטא גם 'בעולם הדייטים'.

אם זה בשיחה עם בחור שההכרה שלו שהגיע לאמת ואין בלתה כ"כ ברורה שכבר לא נותר על מה לדון..

ואם במבט שיש על זה שאני לובשת אלאדין (צנועים עפ"י ההלכה) ופסילה פחות או יותר על זה,

והקושי להכיל שיש דרכים שונות לעשות את רצון ה' גם אם זה לא בדיוק הקו (!!) המנחה אותך מיומך הראשון...

 

אז אם לנ"ל התכוונת, אני מסכימה. ועצוב לי שזה כך.

 

 

הרהורי לב בשרשורים שלי הרבה יותר ממקובלים ינשול_הררי

כמובן כל עוד הם לא סותרים סתרי תורה ו13 עיקרים ;) 

 

אני חושב שבסופו של דבר כל אחד חש את זה. מין זרות כזאת מהשני.

הבעיה מתחילה שלפעמים יש שיכחה שלא רק אני מרגיש את זה אלא גם אחר מרגיש את זה ממני.

 

כמו שאמרת למשל במקרה של האלדין - אני בטוח שאם תשאלי  אותם על כוס קפה הם יגידו לך שזה סבבה, אבל שזה מתקרב ל"אני" ולחיים שלי באופן אישי פתאום אתה נבהל ולא בטוח שאתה יודע מה מסתתר שם באמת...

זהו ש..תילה

על כוס קפה הם לא יגידו שזה סבבה כי לא כך חינכו אותם. 

ועל ללמוד חסידות הם לא יגידו שזה סבבה כי יש בזה צד מסוכן..

וכו'.

 

אבל קצת נתפסתי לצד מסויים של המשוואה (משוואת הציבור הדתי).

לא כולם ככה, זה ברור. ב"ה.

וכן לכולנו יש צד כזה עדיין..

 

אני אישית משתדלת להיות פתוחה לשמוע ולקבל גם דרך לימוד תורה שונה מהדרך שלי.

אולי אני אראה הרבה יופי בדרך שלו בעבודת ה' בלי שאני דומה לו בזה..

ולבוש ששונה קצת מאיך ש'אמור' להראות. לבוא לראות מיהו האדם שמעבר ללבוש.

 

בקיצור, להיות פתוחה להקשיב. לקבל.

 

רק הייתי רוצה לראות שלכולם השאיפה להמשיך בברור האמת. לראות מעבר להכללות. 

 

 

 

 

מתי?גוונא

כשנתחיל לאמץ מידה אמיתית של ענווה. כשנכיר בכך שיכול להיות שלא כל האמת אצלנו. כשנכיר במחיר האיום שפרטים מסוים מתוך הכלל משלמים לעיתים קרובות בגלל השקפות מעוותות, באיצטלה של קדושה תורנית מזויפת.

 

כשנדע לקבל ביקורת.

עצוב כמה זה מרגיש לי רחוק ממני. אבל מסכיםינשול_הררי
, על המשפט של הרב פרומן ועלמוטיבציה
מה שהוא הזכיר לי.

(אם אני כבר פה...לגופו של עניין - אני נוטה שלא להסתבך ככה אבל מישהו כבר דיבר איתי על זה פעם ונראה לי שכל אחד יכול להעיד רק על עצמו.
הרבה ענווה והיכרות של כל אחד עם עצמו.
מוזר בעיניי לדבר בשם *כל הציבור*).

 
לא הבנתי - הסמיילי היה על המשפט?ינשול_הררי
בחינת פעמון גאוס...קחו עמכם דברים
תלוי באיזה מישור. יש הבדל בין רוח לחומרינשול_הררי

הפעמון של גאוס ברוח זה באמת נכון - ככל שתעלה ככה יש פחות אבל יש גם נקודה מקבילה אליך.

לעומת זאת בחומר ככל שאתה עולה אתה יותר המוני - יותר בריבוי

 

זאת רק דעתי כמובן

נראה לי שבכל ההיבטים הרבה יותר קל להיות בממוצע.קחו עמכם דברים
מסכים עם הרישאגוונא

אך בנוגע לסיפא, אינני נוטה להסכים. דווקא בלא מעט מן המקרים אורח החיים, או התבנית, שציינת "כיחודיות של קודש" הוא "סתם גאווה" במקרה הטוב.

 

זה מאוד תלוי הקשר.

דיברתי על הסוגיה במהות - לא על נושא בפועלינשול_הררי

ברור שכל נקודה צריכה בדיקה במציאות.

ויותר מזה - יכול להיות שהרוח שלך הוא חומר ביחס לאחר!

לכן אם תחשוב שנקודה מסויימת אצלך היא ייחודית ביחס לאדם שהוא בעצם מעליך באותה נקודה זאת באמת גאווה אך ביחס לאדם אחר זאת יכולה להיות ענווה (וזה מעלה עוד שאלה - האם עניו יכול לטעות? כי אם הוא טועה הוא כבר פחות עניו)

(למה?)גוונא


אשמח אם תסביר - למה זה כללי מידי בשבילי ינשול_הררי
ביחס לכתוב בסוגרייםגוונא

-חיוך

היה לי הרבה מה לכתוב אבל תוך כדי הרגשתי שמשהו שגויינשול_הררי

ככה שבינתיים אני לוקח את המשפט הזה בחזרה.

מרגיש לי שמשהו חסר לי במחשבה על הנושא

והנה מתקבצים להם אנשי הרוח..חוזר לטבע

יְהִי חֶלְקִי עִמָּכֶם / חיים נחמן ביאליק

 

יְהִי חֶלְקִי עִמָּכֶם, עַנְוֵי עוֹלָם, אִלְּמֵי נָפֶשׁ,

רֹקְמֵי חַיֵּיהֶם בַּסֵּתֶר, צְנוּעֵי הָגוּת וַעֲלִילָה,

חֹלְמִים נַעֲלָמִים, מְמַעֲטֵי דְבָרִים וּמַרְבֵּי תִפְאָרֶת;

גְּנוּזָה חֶמְדַּת רוּחֲכֶם בְּתוֹכֲכֶם כִּפְנִינָה בְקַרְקַע יַמִּים,

וּסְגֻלּוֹתֵיכֶם, כְּגַרְגְּרֵי יַעַר, בְּחֶבְיוֹן צְלָלִים תִּפְרֶינָה.

לְבַבְכֶם – הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ, וְשִׂפְתֵיכֶם – שְׁעָרָיו הַסְּגוּרִים,

שׁוֹעִים – וְלֹא הֻגַּד לָכֶם, נְגִידֵי רוּחַ – וּבַל-יְדַעְתֶּם,

אֳמָנֵי הַשְּׁתִיקָה הַיָּפָה וְכֹהֲנֵי דִמְמַת אֱלֹהִים,

לֹא-תִשְׁלֹט עֵין זָר לְעוֹלָם בְּחַג נַפְשְׁכֶם וּבְאֶבְלָהּ;

אוֹר אֶחָד לְעֵינְכֶם תָּמִיד, אוֹר שָׁקֵט וְנוּגֶה,

וּבַת-שְׂחוֹק אַחַת, רַבַּת בִּינָה וּסְלִיחָה, לְשִׂפְתֵיכֶם,

לִפְקֹד בָּהּ, בְּלִי הַכְרֵעַ כַּף, אֶת-כָּל-הַבָּא לִקְרַאתְכֶם:

הַגְּדוֹלוֹת עִם-הַנִּקְלוֹת, כַּצְּדָקוֹת כַּחֲטָאִים גַּם-יָחַד;

אַט אַט, כְּמוֹ עַל רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת, תַּעַבְרוּ בִּנְתִיבוֹת חַיִּים,

וְלִבְּכֶם עֵר, וְאָזְנְכֶם קַשּׁוּבָה, וְעֵינְכֶם מְשׁוֹטֶטֶת תָּמִיד,

וְנַפְשְׁכֶם חֲרֵדָה לִקְרַאת כָּל-רַחַשׁ יֹפִי וְנִדְנוּד תִּפְאָרֶת,

עָבֹר וְזָרֹעַ סְבִיבְכֶם בְּאֶפֶס יָד וּבְלִי-כַוָּנָה

אֶת-הָאֱמוּנָה וְאֶת-הַטֹּהַר, הָרֹעֲפִים מִכָּל-יֵשׁוּתְכֶם

כַּעֲרֹף מִשָּׁמַיִם תְּכֵלֶת וּצְלָלִים מִיַּעַר רַעֲנָן.

 

אָכֵן לִמּוּדֵי הַחֲרֵשׁ אַתֶּם וְחִדְלֵי קוֹל וּדְבָרִים,

פִּיכֶם לֹא-יַבִּיעַ גְּדֹלוֹת וְכַפְּכֶם לֹא-תִיצַר רָמוֹת,

יִגְוְעוּ מַאֲוַיֵּיכֶם בְּלִבְּכֶם וְגַעְגּוּעֵיכֶם בְּחֵיקְכֶם יִכְלוּ,

לֹא-יָד לָכֶם בְּמַעַרְכוֹת חוֹזִים וְלֹא-נַחֲלָה בְּבָתֵּי מַשְׂכִּית,

עֲרִירִי יָמוּת תַּחְתָּיו צַעַדְכֶם לְלֹא הֵד וָרֹשֶׁם,

וְאוּלָם חַיֵּיכֶם – מֵיטַב חֶזְיוֹנְכֶם, וְתִפְאַרְתְּכֶם – עֶצֶם הֱיוֹתְכֶם;

אַתֶּם הַשּׁוֹמְרִים הַנֶּאֱמָנִים לְצֶלֶם אֱלֹהִים בָּעוֹלָם!

יוֹם יוֹם, וּרְסִיסִים רְסִיסִים, בְּאוֹר עֵינְכֶם וּבְשִׂרְטוּטֵי פְנֵיכֶם,

יֻגַּר יְפִי חַיֵּיכֶם אֶל חֲלַל הָעוֹלָם, כְּהִנָּגֵר מַעְיָן חָתוּם

אֶל לֵב נָהָר לְהַחֲיוֹתוֹ – וְהוּא לֹא יֵדָע.

וְחַי אֱלֹהִים, אִם-יֹאבַד נִיד אֶחָד מֵעַפְעַפֵּיכֶם

וְאִם-יִפֹּל אַרְצָה הַקָּטָן בְּזַעְזוּעֵי נִשְׁמַתְכֶם!

כְּשִׁירַת הַכּוֹכָבִים כֵּן יַעַמְדוּ יִרְעֲדוּ לָנֶצַח בַּחֲלַל הָעוֹלָם,

וּבְדוֹר אַחֲרוֹן, גַּם בַּאֲבֹד שָׂרִיד לְשִׁירֵי הֵימָן וִידוּתוּן,

וְזֵכֶר לְחָכְמַת כַּלְכֹּל וְדַרְדַּע – הֵם עוֹד חָיֹה יִחְיוּ,

וְנִגְלוּ שֵׁנִית בְּאוֹר עֵין אַחַד הָאָדָם וּבְצֶלֶם פָּנָיו.

 

תרע"ה, אב, ביער מאלין.

 
רק לתקן לך את הציטוט של הרב אבינר,מעט מן המעט

כי המקור הרבה יותר מגניב

 

"הגיעה אליי בחורה שהציעו לה תפקיד חשוב במוסד. אמרה לי: הרב, אני רוצה בחור ישיבה. אם אקח את התפקיד, בחור ישיבה ירצה אותי?. אמרתי לה: רובם לא. אבל את לא צריכה רובם, זה גם אסור. את צריכה אחד".

 

 

והמקור - שמעתי ממנו.מעט מן המעט
שאפו אחינו! באיזו מסגרת שמעת את זה ממנו?ינשול_הררי
בת. ובשיחות איתו.מעט מן המעט
אפשר הסבר פשוט יותר לטיפה פחות חכמים מבינינו? ענבל
בקיצור..רוני60

תהיי מי שאת ואז תמצאי מישהו שמתאים בדיוק לך!

 

לא כדאי להימנע לעשות דברים שמתאימים לך, רק כי אחרים יפסלו אותך עליהם,

כי אלה שפוסלים על הדברים האלו גם ככה למעשה הם אינם מתאימים לך.

רוני? בטוח שלא התבלבלת בשרשור?ענבל
אז לא ממש הבנתי מה ולמה הגבת לי ענבל
אמור לי מה לא הבנת ואשמח להסביר ינשול_הררי
*אמרי ענבל
בס"ד

לא יודעת לשים את האצבע על מה שלא הבנתי..
נגיד, מז"א "סתם תירוץ לחוסר התאמה"?
ובמי?

בקיצור פשוט תנסח את השאלה/ אמירה בצורה אחרת אם תוכל בבקשה
איכשהו אני תמיד מצליח לטעות במין של הניק -_-"ינשול_הררי

יש ייחודיות שבאמת לא יכולה להתאים.

מכירה את זה שיש אנשים שפשוט הם מים ואת שמן? ואין סיכוי לא משנה כמה תרצי לזוגיות ביחד? 

זאת ייחודיות אמיתית.

 

אני מצד אחד מאוד אוהב הגדרות וראציו אבל מצד שאני אני ממש מאמין שיש קשרי נשמות שנאצלים אלינו מלמעלה - ולכן יש גם את מה שאנחנו נוהגים לכנות כ"קליק", שזה באמת קשרים מיוחדים שמתחילים ממקום שאין לנו מושג עליו. (זה לא אומר בהכרח דבר על ההחלטה המעשית. אבל אני מניח שרובנו חווינו את הדייט הזה שעל הדייט הראשון הבנו שיש פה משהו מיוחד.)

 

ויש פעמים שאדם אומר לעצמו "אני לא מתחתן כי אני צריך משהו מיוחד" אבל זה פשוט סתם בררנות מידות מקולקלות או חוסר סבלנות וכדומה.

 

עכשיו זה ביחסים אל הצד השני - אני נגעתי גם בנקודה של היחס שלנו אל עצמנו.

מה אני מגדיר כ"ייחודי" לי שאני צריך למצוא בדיוק בדיוק בדיוק את מה שאני צריך ואם לא זה חטא כלפי עצמי

ומה אני מגדיר כלא ייחודי וזה שאני פוסל על תחום כזה זה רק אני שבוי בתוך עולם החומר שלי.

 

כמו הדוגמא שכתבתי למעלה - יש בחורים ובחורות למשל מהציבור החרדי ששמים דגש מאוד משמעותי על ה"נראות" של בן הזוג השני, לא בתחום היופי אלא בתחום השיוך (כבר שמעתי על משפחות חסידיות שהתחתנו עם ליטאיות וכחלק מהתנאים היה אם החתן ילבש "גערטל" כי רחמנא ליצלן אם לא.) ותכלס זה עמארצות לישמה.

 

שהרי שיכול להיות שגם מבחינת אופי וגם מבחינת יופי וגם מבחינה רוחנית לבחור יש את מלוא ההתאמה - אבל לא. זה לא נראה כמו שמדומיין לי אז זה לא.

כזה דבר למשל לדעתי מחובתו (אולי טיפונת הגזמתי) של אדם להיתפשר! לפחות במישור הרעיוני.

 

פעם מישהי שאלה את אימא שלי לגבי בחורה אחת (לא משנה מה הקשר בינה לבין אימא שלי)

שהאם היא תסכים לצאת עם בחור ש"הולך עם חולצה מכופתרת אבל לא לבנה" - עכשיו יש מצב שציבורים מסויימים בדרך כלל הבחורים האלו מסמנים רמה רוחנית מסויימת, אבל החשיבה שעצם הדבר מסמל משהו באופן כללי היא אבסורדית.

 

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי

במילים פשוטות יותר-ענבל
בס"ד

יש דברים שהם ייחודיים ולכן הגיוני לפסול עליהם,
לעומתם יש דברים שהם סתם חיצוניים ונובעים מסטיגמות או מבררנות ועליהם זה לא הגיוני לפסול?

אם כן אז אני לא ממש בטוחה שיש דבר אחד שהוא ייחודי.
אני מאמינה שבכולנו יש הכל, השאלה היא במינון של כל דבר.
אדם שהוא קמצן זה לא אדם שמידת הנדיבות חסרה אצלו, אלא אדם שצריך יותר לעבוד עליה.
הייחודיות שלנו היא במכלול הדברים, לא בפרט כזה או אחר.
אם מישהו הוא צייר מאוד טוב וזה חלק מהייחודיות שלו זה לא יכול לעמוד בפני עצמו כי יש מלא ציירים בחסד עליון.

מקווה שהבנתי והובנתי.
ואם דיברתי שטויות מוזמנים להתעלם או להגיד לי מה הן
זאת בדיוק הגישה שאני נגדה ינשול_הררי

יש דברים שהם רק שלי. כמו שיש דברים שהם רק שלך.

 

ולא לכולם יש את זה במינונים, אני רואה את זה על חברים שלי בישיבה - הם לא מבינים דבר וחצי דבר מהנטיות שיש לי לציור.

פעם חבר נכנס לדירה וראה אותי מצייר ואמר "אתה משועמם!" "לא, אני מצייר" "לא, אתה משועמם לכן אתה מצייר"

מבחינתו רצון עצמי לציור לא קיים. והוא לא בודד במערכה.

 

הגישה שלך טוענת שבעצם כל דבר בעזרת עבודה משמעותית יכול להתאים - אני טוען שמבחינה מעשית אולי יש לנהוג ככה, לא משוכנע אבל כרגע זאת הדרך, אבל מבחינת האמת זה ממש לא ככה.

יש דברים שבחיים לא יתאימו.

 

יש איכויות שלא כולם יכולים להבין, כמו החלוקה של ת"ח ועם הארץ - יש ביניהם פער מאוד משמעותי לא רק פער של ידע.

פער איכותי ולא פער כמותי

קודם כל ב"ה שבסוף הבנתי |נרגעת|ענבל
בס"ד

הדוגמה של הציור לא כל כך טובה כי זה כשרון..
התכוונתי יותר לתכונות כמו כעס, קמצנות, עצב ומקבילותיהן החיוביות..

אני לא חושבת שצריך להתחתן עם כל אחד, ממש לא.
אם הייתי חושבת ככה כבר הייתי נשואה היום ואני מודה לקב"ה שאני לא.
פתאום ברחה לי הנקודה שרציתי לומר... :/
אני אגיד לך מה קשה לי במה שכתבת-
"יש איכויות שלא כולם יכולים להבין, כמו החלוקה של ת"ח ועם הארץ- יש ביניהם פער מאוד משמעותי לארק פער של ידע.
פער איכותי ולא פער כמותי".
קשה לי עם זה שאתה מסווג אנשים לפי איכויות.
אני מסכימה עם ההנחה שלא צריך להתחתן עם כל אחד..
ואני גם רואה הבדלים בין אנשים שהם חכמים לאנשים שחכמה זאת לא המתנה שהם קיבלו מבורא עולם..
אבל קשה לי להגיד שאדם חכם הוא יותר איכותי.
מי קובע מה יותר איכותי? למה מישהו שלומד בישיבה כל חייו למשל הוא יותר איכותי מאדם שהלך לעבוד כקבלן?
נכון שכנראה הקבלן, בדרך כלל, לא חכם כמו רופא או כמו רב, אבל איכות לדעתי נמדדת במעשים.

אני כן מסייגת את דבריי לפני כן.
זה נכון שיש אנשים שלעולם לא יתאימו לי, למשל יש מישהו עם חוש אסתטיקה לא נורמלי, הוא ואני בחיים אבל בחיים לא ניצור שום סוג של זוגיות כי אני ממש לא כזאת.
אבל פה נכנס עניין המינונים.
אני אומרת שאני לא כזאת אבל זה לא אומר שאין בי את זה בכלל, רק שיש את זה ברמה ממש פחותה ממה שיש אצלו.
לא בקטע של לעבוד על זה ואז אולי נוכל להיות זוג. קודם כל אין לי עניין להשתנות בשביל מישהו- אם לא הוא אז יבוא אחר וב"ה אני ממש לא דואגת בעניין ודבר שני כי באמת יש דברים שיותר חשובים לאחד ופחות חשובים לאחר וזה מה שמייחד אותנו.
מה שמייחד אותו, בין השאר, זה החוש האסתטי שקיים גם אצלי אבל ברמה מינימלית ובסיסית.

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי
אגב, בעניין כשרונות, ברור שתחפש מישהי שתעריך את חוש הציור שלך אבל גם כאלה יש מלא, אז מה בעצם מייחד אחת מכל השאר?
לתלמיד חכם יש הרבה מעבר לחכמה.ינשול_הררי

זה בדיוק מה שכתבתי - הפער הוא לא כמותי.

אני יודע יותר ממך, אני מפולפל יותר ממך, או כל דבר בסגנון - אני יכול אפילו להפנות אותך לפסקאות בעין איה אם מתחשק לך אבל הנקודה היא שיש הבדל של מהות.

 

ואני לא חושב שזה רע לחיות עם הבדלים שאי אפשר לגשר ביניהם - להפך! זה הבסיס הכי אמיתי לשלום בעיני.

המציאות היא הרבה יותר קסומה מאשר פסיפס של כמויות שמשתנה ולכן כולנו שווים.

כולנו שווים מצד האמת אבל מצד האדם אנשים אחרים מבטאים דברים אחרים ובכך אנחנו מסוגלים לקדם את המציאות!

 

ציור זה לא כשרון - זאת נטיה. זאת נקודת מבט.

כשאני קורא פרשה בשבוע ורואה אותה כציור בראש זה לא כי יש לי את היכולת, זה כי זה סוג אופי.

אני יכול להמשיך לחפור על הנקודה אבל העקרון הוא שזה ממש לא כשרון ומי שאין לו גם אם ילמד את הכשרון - את האופי לא יהיה לו.

 

ולא דיברתי  בהכרח על עצמי בפוסט. דיברתי על כך שאנחנו לפעמים בטוחים שאנחנו יודעים להעריך בדיוק מה נכון ומה לא נכון ולפעמים אנחנו פשוט שבויים בתוך עולם חומרי.

 

ולגבי השאלה "מי קובע מה יותר איכותי" - זה בירור של תורה, עובדה שיש גוי וישראל. וזה לא פער תלמודי נכון? זה פער איכותי. ואי אפשר להסיט את המבט מזה.

ברור שיש הבדל של מהות.ענבל
בס"ד

ואני לא יוצאת נגד ההבדל הזה כי הוא קיים וזאת עובדה.

כשרון זה אופי, זה לא דבר שלומדים.
הוא בא יחד עם אופיו של האדם, כך שבנקודה זאת לא סתרת אותי, כנראה פשוט לא הסברתי את עצמי מספיק .

אני לא בטוחה שעולם חומרי הוא רע.
אני לא בטוחה שלפסול על מראה זאת רדידות.
אנחנו בני אדם, לא מלאכים.
אין מה לעשות, נצטרך לחיות גם עם חומר ועל כן זה הגיוני להתייחס גם אליו.
כמובן שיש דברים שהם בררנות וכו' אבל דבר שהוא בררנות אצל אחד, יכול להיות מהותי אצל אחר.

לגבי האיכות והתורה- אני לא משווה עם הארץ לגוי.
ואני לא מדברת על מישהו שהוא ממש עם הארץ ברמה שזה כבר כנראה בעיה כלשהי, אני לא מכירה כאלה שלא יודעים כלום בהלכה, בגמרא, בתנך ובמשנה.
לא נראה לי שיש רבים כאלה כיום..
אני לא בטוחה שנצליח להסכים על משהו.
קשה לי עם הגישה שאפשר לומר מי יותר טוב ממי, מרגיש לי שזה כאילו קצת מוריד מערכם של יהודים כשרים וטובים.
זה לא סותר את זה שאני כן פסלתי פעם אחת בגלל משהו דומה..
רק שאני לא אמרתי שזה כי הוא פחות איכותי או טוב ממני, זה לא נכון, זה פשוט סוג אופי וסוג אדם שממש לא מתאים לי..
עדיין אני מרגיש שאנחנו לא על אותו תדרינשול_הררי


קודם כל אלו המילים שלך - 

"קשה לי עם זה שאתה מסווג אנשים לפי איכויות.
אני מסכימה עם ההנחה שלא צריך להתחתן עם כל אחד..
ואני גם רואה הבדלים בין אנשים שהם חכמים לאנשים שחכמה זאת לא המתנה שהם קיבלו מבורא עולם..
אבל קשה לי להגיד שאדם חכם הוא יותר איכותי.
מי קובע מה יותר איכותי? למה מישהו שלומד בישיבה כל חייו למשל הוא יותר איכותי מאדם שהלך לעבוד כקבלן?
נכון שכנראה הקבלן, בדרך כלל, לא חכם כמו רופא או כמו רב, אבל איכות לדעתי נמדדת במעשים."

 

על פניו זה נשמע שאת כן יוצאת נגד ההבדל הזה.

 

כמה נקודות כדי להבהיר -

 

כשרון ואופי הם שני דברים שונים, הראיה היא שיש אדם עם אופי של אומן אבל הוא מביע את זה דרך כשרון של ציור ויש אומן שמביע את זה דרך כשרון של ריקוד.

ברור שיש שיח פנימי יותר בין סגנונות אומנות אבל ככל אומן יכול לתקשר עם אומן מה שאדם ללא הנטיה האומנותית לא יבין כלל.

 

חומר = רוע אין לי מושג מתי אמרתי את זה.

הרוע הוא תוצאה של החומר, אבל החומר הוא לא רע.

וגם מעולם לא אמרתי שלפסול על מראה זה לא בסדר.

הכל כשר וטוב כשאתה עושה הבחנה של מקום פרטי לבין אידיאל.

לדוגמא - בחורה שתגיד שהיא צריכה בחור לא חוזר בתשובה שלא נגע באף אחת כבן זוג בגלל צורך אישי זה מעולה, אבל שהופכים בחורים כאלו ל"סוג ב' " (ונא לא להיתמם, רבים וטובים הדוסים שעושים כך) זה כבר בעיה ורעה חולה בעיני.

 

עם הארץ - ציטוט מדבריך: אני לא מדברת על מישהו שהוא ממש עם הארץ ברמה שזה כבר כנראה בעיה כלשהי, אני לא מכירה כאלה שלא יודעים כלום בהלכה, בגמרא, בתנך ובמשנה.
לא נראה לי שיש רבים כאלה כיום..

לא על זה דיברתי לשניה אחת. שוב פעם נפלת להסבר כמותי של מושגים דבר שאני כבר הדגשתי שלא עומד אצלי בסוגיה (אני כתבתי: "זה בדיוק מה שכתבתי - הפער הוא לא כמותי.
אני יודע יותר ממך, אני מפולפל יותר ממך, או כל דבר בסגנון.....אבל הנקודה היא שיש הבדל של מהות", את כל הדוגמאות הנ"ל הבאתי  כניגוד לשיטה שאני מדבר עליה. הפער בין ת"ח לעם הארץ הוא אינו פער של ידע)

תלמיד חכם יכול להיות תלמיד חכם גם אם הוא  יודע פחות מעם הארץ

וכבר כתבתי איפשהו בשרשור את המושג "תלמיד חכם עם הארץ" - דבר שאמור להניח את הנקודה שידע לא בהכרח יוצר איכות (על זה מדברת ההקדמה למסילת ישרים).

ההגדרה לתלמיד חכם היא הרבה מעבר ל"חמור נושא ספרים" שאם לא כן היינו מכבדים בכבוד התורה פרופסורים רבים שבינם לבין קדושה יש קשר מועט מאוד אך גמרא שס ופוסקים הם יודעים.

 

מי יודע טוב ממי - מתי אמרתי את זה? מתי כיוונתי לגישה כזאת?

דיברתי על "ייחודי" לא "יותר טוב".

ויותר מזה - הגישה שלי בשרשור הופנתה אדם כלפי עצמו ולא אדם כלפי הזולת.

כדי להסביר את הנקודה יכול להיות שהשתמשתי  בדוגמאות אדם מול הזולת אך לא זאת הנקודה.

אני ממש לא בעט שפיטה וזאת זאת בדיוק הנקודה שאני מנסה להעביר -

רובנו יכולים להגיד במלוא ענוותנותנו "מי אני שאגיד שאני יותר טוב מ...." 

ואז יציעו לך מישו גרוש, פתאום תבלעי את הלשון (אינני מכיר אותך. אני משתמש בך כדוגמא לתופעה מצויה)

 

ההבנה שהחומר והפרטיות תופסים לנו מקום בשיקול הפרטי זה דבר חי וקיים, ההתעוררות שאני מדבר עליה, שאגב לא ממש התכוונתי לנקודה מסויימת בפוסט אלא זה היה יותר הצטברות של רחשי לב אבל גם הנקודה הזאת קיימת, היא ההבנה שנבין את זה ונודה בכך כלפי עצמנו בראשונה (ואולי מזה יגיע תיקון חברתי)

ולאחר מכן אולי גם נשאף לתקן. 

אבל מצוי הרבה פעמים שהופכים את חולשות החומר והפרטיות לאידיאלים ובכך אנחנו הרבה פעמים נעשים אטומים בררנים ומנוכרים לזולת.

עכשיו ניתן יהיה להיתמם ולהגיד שזה לא קיים או קיים כתופעת שוליים - אני ממש לא מסכים עם זה.

בתור בחור עם "רקורד דפוק" אני יכול בהחלט להגיד לך שרבי עקיבא היום היה נשאר עם הארץ בכוח למרות שבאיכות הוא היה ת"ח.

 

מקווה שהצלחתי להסביר את כל נקודות המחלוקת ואיפה אני עומד.

המשך חיים יפים ושבוע טוב

חזק אחי.אורח כלשהו
כל דבר שהוא יחודי הוא יחודי 'באמת'טנגענס
הגאווה רק ביחס לאותו עניין
מאיפה את חושב שהוא בא
כל כח/תכונה/כישרון/שריטה שיש באדם
ה' הביא לו אותה כדי להועיל בה משהו בדרך מסויימת
ולכן מה שכתבת מסכים איתו לחלוטין

(כנודע מסדר חלקי של רלציות )
אם כבר השקעתי בלקרוא הכלmatan

מכל מה שקראתי, כולל התגובות, יש כמה נקודות שרציתי להאיר-

מי שרץ מקדימה רץ לבד, זה בהחלט מאוד בודד להיות השפיץ, אבל רק בהסתכלות הנוצרית המערבית, בה איש הדת הבודד

והסובל הוא המקודש. אם אתה נמצא בנקודה כוללת אתה ביחד עם כולם(ויסלחו לי תלמידי "איש האמונה הבודד" לא זכיתי ללמוד

אותו לעומק עדיין, אז אני בנתיים אסמוך על דברי המהר"ל) ואם אתה יהודי ואתה עובד את ה' ומקדם את מידת הפשיטות והענווה

אתה לא בודד, כי הפשיטות היא החיבור לכל, רק התקדמות שאין עמה פשיטות היא היוצרת את מגדל השן הבודד שאתה כולא את

עצמך בתוכו, מתוך רצון ומתוך בחירה, מודעת או שלא מודעת, כי אנחנו שבויים עמוק בתפיסת הקדוש המיוסר, ומתענגים על היותנו

"קדושים ומיוסרים" בודדים בעבודת ה', חדשנים ואינדיבידואליסטיים בהבנתנו את רצון האלוקים בעולם. כל אלו הרעות החולות שלנו

שבגללן כל אחד חושב שמותר לו לעשות כרצונו וחפצו בהלכה, שבגללן אנשים היום מכונים "דתיים" אך כל קשר בינם לבין הדת הוא

קשר מקרי בהחלט(מקרי כההפך מעצמי, כפי שמתמש ריה"ל במושגים). ההבדל בין עם הארץ לתלמיד חכם הוא לא הבדל כמותי,
כלומר לא הבדל מקרי, אלא הבדל עצמי, תלמיד חכם הוא מדרגה אחרת של חיים ותפיסת עולם אחרת לחלוטין מאשר עם הארץ.
אין עמי ארצות שהם תלמידי חכמים ולא תלמידי חכמים עמי ארצות, אלא אם כן אתה מפקיע את משמעות המושגים הללו ומשתמש

בהם כחפצך, ואין לך צורך או רצון להבין את הסמנטיקה של חז"ל כשהם חילקו בין ת"ח לעם הארץ, אגב, יש באמצע גם חבר, צורבא

מדרבנן, בר בי רב ועוד מדרגות שונות.

הבעיה היא שאנשים הם "יחודיים" מכדי להשתלב בחברה, וכל יום ויום מתחדשים אנשים יחודיים שהם עובדי ה' בצורה כזו או אחרת, 

בסגנון כזה או אחר, ולרוב כל קשר בינם לבין עובדי ה' הוא רק בראש שלהם.

ואם בסיפורים עסקינן -
אל הרב פינשטיין נכנסה גברת שרצתה להתעטף בטלית כל בוקר בתפילת שחרית, וביקשה ממנו את אישורו לאחר שהסבירה

לרב את חשיבות העניין ואת גודל קרבת האלוקים שהיא מבקשת להגיע אליה דווקא דרך מצווה זו. הרב עשה עמה עסקה, הגברת

תתעטף בבגד עגול ללא ציציות כמו בטלית במשך חודש ולאחר מכן תחזור אל הרב ותספר לו כיצד עבר עליה החודש, 
לפי זה הרב יבחן אם להתיר לה.
הגברת חזרה אחרי חודש, נפעמת ומלאת תחושת קודש עליונה וסיפרה על תחושת קירבה נפלאה ומרוממת לקב"ה במהלך

התפילות עם אותו בגד עגול. הרב פינשטיין הביט בה ואמר- "אין שום הבדל בין להתפלל עם פיסת בד עגולה לתפילה בלעדיה,
כל רגשות ה"קדושה" הללו הם מזוייפים וחסרי קשר לקב"ה" ופסק לה שאסור לה להתפלל עם טלית.
הסיפור הזה משקף הרבה פעמים את האנשים המקסימים המבקשים לעבוד את ה' בדרכים שונות, ועיקר הרצון הוא תחושת

הייחודיות, בין אם שבמודע ובין שלא במודע.

היהדות אינה עבודה של בודדים, אלא עבודה של ציבור, בתפיסות אמוניות חיצוניות הדגש הוא על האדם הבודד, ואילו אצל עם 

ישראל לפרט אין משמעות ללא הכלל, זו שאלת הנצי"ב הידועה מדוע לא קיבלו אברהם, יצחק או יעקב את התורה, הרי הם היו

ענקי עולם, הם הגיעו למדרגות של "כילותיו נעשו לו כשני רבנים"? והנצי"ב מבאר פה יסוד עצום - התורה שייכת רק לעם, רק

לציבור, בלי שלמות ציבורית(60 ריבוא) אין טעם להופיע את התורה בארץ.

ואם אנחנו עוסקים בעניין השידוכים -
איך ניתן למדוד תורניות? אהבת ה'? עבודת ה'? 
איך בחורה יכולה למדוד האם מי שעומד מולה הוא ת"ח? או אולי עם הארץ?
מידות טובות יש גם לעמי ארצות - ר"ע אמר "הביאו לי ת"ח ואנשכנו כחמור" ועם זאת היו בו מידות טובות שבגללן התחתנה עמו

רחל, במידה ויתכבד ללמוד. הבעיה שהיום עמי ארצות לא מעוניינים ללמוד, הם כבר למדו מספיק בבגרות בגמרא, וגם עם

מידותיהם טובות, אינם ת"ח.

יש בכל חברה חוקים שמגדירים כיצד מזוהים עובדי ה', גם לכוהנים יש בגדי כהונה, וגם לת"ח יש פרטי לבוש אופיינים, כמו

שלבנות תורניות יש פרטי לבוש אופיניים, הבחירה להגדיר את עצמי כ"לא" גם היא בחירה, גם אם היא חיצונית, היא בחירה.
ללכת בלבוש שאינו תואם את ההלכה, או את מנהג ישראל הרי זו הגדרה עצמית שאומרת "ההלכה לא מספיק משמעותית" או 

"אינני מגדיר את עצמי כחלק מחברה זו או אחרת שזה מנהגה" - זה מצויין, זה נותן אינדקציה טובה.
הרצון לייחודיות הוא גאווה, אך ורק גאווה, הוא לא הכרה בכוחות החיים שניתנו לי ושימוש בהם, אין ייחודיות של קודש, פשוט כי 
אנשי קודש לא רואים את עצמם כ"מיוחדים" הם פשוטים, ענווים, כל אחד מיוחד בעיניהם והם מיוחדים בדיוק כמו כל אחד אחר.

אמרת שתרבות המערב שטפה אותך- 
לא עניין המוצלחות הוא הבעייתי, כל צורת ההסתכלות שלך על הנושא היא מערבית.

 

שבוע טוב ומבורך!
 

אשרי עין ראתה כל אלהגוונא


זה הינשול ההרריהינשול_חוזר
פשוט הניק שמור על מחשב אחר שכרגע לא זמין לי ולא יכולתי להתאפק עד הלילה (אני לא ממש זוכר את הקוד ואין לי דרך לאחזר)

בכללי נחמד מה שאתה כותב - רק מה הקשר לשרשור שלי?
קצת מצחיק אותי שאתה כותב על פשיטות וענווה ובסוף מטיח בי דברים על הצהרות שמעולם לא התכוונתי אליהם או כתבתי.

לא כתבתי על מכלול האישיות! כתבתי על נקודות מסויימות באישיות, לא על "דרך בעבודת ה' " או כל דבר אחר שהחלטת לשים לי בפה.
בכללי הרגיש לי יותר שהתחשק לך לפרוק מאשר להגיב.

הקודש לא בודד? אם אתה רוצה קצת מקורות ועניינים אז מעניין שאחת ההגדרות לקודש במהרל זה נ-ב-ד-ל מחומר. משמע לא מתחבר אליו.
אז נכון ששכל יכולה להופיע בכמה חומרים ואילו חומר יכול לקבל רק צורה אחת אך לעד יישארו נבדלים זה מזה.

האם תתחתן עם בחורה שלא מסוגלת לדבר טיפה אחת קצת פילפול פילוסופי? מדוע? הרי הקודש כולל הכל לא?
אלא יש נקודות שבהם אנחנו מחפשים משהו מתאים וייחודי ויש נקודות כמו החומר שהדברים מופיעים בהם שאנו יכולים להתפשר.
והרבה פעמים אנחנו מסמנים את החומר בתור מטרה ולא את השכל.
"לבוש זאת אמירה" הוכחת את אשר באתי להגיד - יצאתי פעם עם בחורה משכונה שמוגדרת בפריפריה על סף המצוקה והיא התלבשה כמו ערסית ולמה? כי כולן פשוט הלכו ככה. לא היה לזה שום משקל בנפש שלה.
אך בת אולפנה שתשנה ללבוש זה המשקל הוא עצום!
מסקנה - הלבוש הוא חומר והאמירה הפנימית היא שכל והעיקר זה הפנים.

כל מה שאני שאלתי הוא - כיצד נדע לסגל לעצמנו את המבט הפנימי והלא שופט על פי "אמירות" כמו שאתה מציע.
הגאווה שלך להחליט מהי אמירה ומהי לא אמירה זה בדיוק מה שמגעיל אותי בדתיים.
(ובכלל לא הזכרתי פה את סוגיית "תואם את ההלכה או לא", כנראה שהיה לך מודל מוגדר שהחלטת להגיב(

עצוב לי שתפרת לי אלפי מידות מקולקות מערביות ושחצנות בלי לנסות להבין את כוונתי ודברי ונפלת במום אשר ניסית לקשור לי. תהנה

מאחל לך כל טוב
כל טוב גם לךmatanאחרונה

לא כתבתי עלייך אישית, על אף שהשתמשתי בלשון "אתה", כפי שכתבתי בכותרת "הכל", היחס היה גם לאמירות שלך,
וגם לדיונים הנוספים שהתווספו בתגובות(כך כתבתי בתחילת דברי), וכמובן, אני לא יכול להיות נקי לגמרי מצורת ההשקפה
שלי על המציאות ועל דרך ההבנה שלי את דבריך- כי אני לא יכול להבין את דבריך אחרת ממה שאני מבין אותם.

ואם אתה אומר שהבנתי אותך לא נכון, אני מקבל את זה, אני לא תמיד מכוון בדיוק לנקודה שעליה מדבר הצד השני.
 

אתה טוען שאני "מטיח בך דברים" - לא בך, אלא בתפיסת העולם הנוצרית שכל-כך מוטמעת בתודעה הכללית, אתה טוען 
שלא התכוונת לדבר הזה - אז הרי ברור שלא בך הטחתי את הדברים, ואם אכן לתפיסת "הקדוש המיוסר\הבודד" התכוונת, אין 
שום פגם בענווה או בפשיטות להטיח בתפיסה מעוותת זו דברים רבים ככל האפשר, ההפך- ענווה פסולה היא לא להגיד כאשר

יש צורך להגיד.
על כן- אם הרגשת מותקף באופן אישי - מחילה מכבודך, אין כאן עניין אישי ח"ו.

 

אני התייחסתי לרעיונות "הנקודה הגבוהה והבודדת" "יחודיות של קודש" ו"תלמיד חכם עם הארץ", כפי שהבנתי אותם, כמובן,

מתוך מכלול הכרתי את המושגים.
אינני חוזר בי מהתנגדותי לכל אחד מהמושגים הללו כהבנות מוטעות, כפי שכתבתי למעלה.

 

אתייחס לנקודות שהעלית פה בקצרה-
הקודש איננו בודד. נבדל איננו בודד, ומי שמבין נבדל כבודד לא מבין את המושג כלל. השכל הוא נבדל מהחומר, אך השכל הוא גם אחדותי, לכן ככל שדבר יותר חומרי הוא יותר בודד, כי יש לו מחיצות והוא "מעוצב"(מלשון "עצביהם כסף וזהב") יש לו
גבול - ע"ז היא עבודות הגבולות במקום עבודת האינסוף - השכלי שהוא המתפשט ועיין עוד בנתיבות עולם בעניין הזה.
ממה שהבאתי לעיל צריך להגיד שההפך הוא הנכון- הקדוש איננו בודד אלא הוא הרבה יותר מחובר, ואילו החומרי הוא

הבודד, כי הגאווה היא המונעת את ההתחברות והיא תוצאת הגשמיות ואילו הענווה היא המאפשרת חיבור רחב יותר והיא תוצאת הרוחניות- השכלי המתפשט.


אם הייתי באמת מתוקן במידת הענווה והפשיטות - כנראה שלא היה מפריע לי כלל אם היא יכולה או לא יכולה לדבר פילפול 

פילוסופי, כי לא הייתה מחיצה ולמה שזה יפריע - אלא אם כן זה מעיד על פגם פנימי עמוק(חוסר החשבה של עולם המחשבה) אז זה יפריע, דווקא לענווה כי זה מתנגד לשלמות שבה. על משה איתא בספרים שהיה צריך להתחתן עם גרה כי היה שייך לו להתחתן עם כל אחת מבנות ישראל כי הוא היה עניו מכל אדם ולכן בשורש היה מחובר לכולן וזה מה שכתוב במדרש שחשדו אותו על כל ישראל בדבר נשותיהם. לכן היו חייבים להביא מישהי מחוץ לקהל כדי שיהיה בזה חיבור אחר.


מה שהבאתי בעניין הלבוש- לא דיברתי על מקרי פרט, אלא על כלל, נכון שבפרט זה יכול להשתנות. אני התייחסתי לזה
שלבוש הוא אמירה, צריך לדעת מה האמירה, וזה שהבאת מקרה פרטי לא מוכיח דבר על עצם הטענה, אני יכול לתת גם 
מקרי פרט שבהם כל דבר יחשב לטוב, אבל לא בזה עסקינן.

ברור שהעיקר הוא הפנים - אבל איך תבדוק את הפנים? אין לך יכולת, אין לך שום דרך לבדוק את הפנים של האדם שמולך
מלבד מה שהוא מופיע בחוץ - כל אדם הוא חתום וסגור חוץ מהדבר אותו הוא מגלה.
זו הטענה שלי בקשר ללבוש - מי שלא מניח תפילין מדעתו זה מגלה על הפנים שלו, מי שמחלל שבת ללא היתר הלכתי זה

מגלה על הפנים שלו, מי שמתלבש בדרך מסויימת זה מגלה על הפנים שלו גם כן.
אתה חושב שניתן ללמוד משהו על הפנים של האדם בלי להתייחס למעשים ול"חומר" שלו?

 

עניתי לך בדיוק על זה - כשנפסיק לברוח מהעובדה שהאמירות הללו הן אמירות.
באופן כללי האמירות הללו הן אמירות וחייבים לשים את זה על השולחן ולהתייחס לזה, שכל גילוי פנימי(לבוש, תרבות, התנהגות וכו') הם אמירות.

השיפוטיות היא להחליט האם פרט ספיציפי כזה או אחר הוא טוב או רע על סמך האמירות הללו.
השיפוטיות היא להגדיר - "אני יודע" שהגילוי הזה מעיד על X ואני מחליט עליו שהוא כזה.
שיפוטיות - היא בפרט.
הגאווה היא להגדיר מה הפרט אומר. בכלל אני חייב להגיד מה זה אומר, אני חייב לדעת מה טוב ומה רע, אחר אין שום משמעות לשום דבר שנעשה.
ואני לא אמרתי מה אמירה ומה לא, אני אמרתי שהכל הוא אמירה ולכן אין שום דבר שהוא לא אמירה.

(סוגיית "תואם את ההלכה" היא דוגמא מאוד טובה, אני לא מבין מה הבעיה בשימוש בה, ואם הייתי משתמש 
בדוגמא אחרת זה היה יותר טוב?)
 

לכן, לא תפרתי לך, באופן אישי שום אלפי מידות מקולקלות, הצבעתי על קווי וצורות חשיבה שאני מכיר וזיהיתי כאן-
בתגובות ובאמירות, כפי שהבנתי אותן, ויכול להיות שטעיתי בהבנתי אותך או את אמירותייך או את האמירות האחרות כאן.
והטענה שעשיתי זאת מבלי לנסות להבין את כוונת דבריך היא מזלזלת וחסרת מקום - מאיפה לך? האם אין זה אותו מום

שעליו אתה מדבר בעצמך?

כל טוב וחנוכה שמח 

 

 

מסי או מרדונה? (לכבוד המונדיאל שיתחיל מחר)advfb

לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.

כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.

לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..

 

ומה הקשר לשידוכים?

שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.

אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.

 

אז בנוגע לדייטים - 

עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?

עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?

ריה"ל מדרידקעלעברימבאר
בכנות יש לי מלא מגננותהפי

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

זה נשמע בריא מאודadvfbאחרונה

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

 

לא יודע מה יש לכבד את המונדיאל, אבל קישורית יפהיהודי שואף לטוב

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.


האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

וואי זה קשוחLavender

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

 

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

מה דעתכם?פתית שלג

היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.

לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.

מקווה שאני מדייק

"אני לא חושבת שרווקות מאוחרת היא בעיה" 

אני לא יודעת להגיד אם בדור הקודם היה עמוק או לאאני:)))))
לא התחברתיניצן*

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אולי בעומק של הדבר זה באמת קשורכְּקֶדֶם

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

חחחחאני:)))))
מבלי להתייחס בפירוט לנכתבנוגע, לא נוגע

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.


היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.


מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.


כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

 

כתבת דברים יפים אבלכְּקֶדֶם

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

נכון. לכן כתבתי שזה נוגע בעיקר למי שעבד עם עצמונוגע, לא נוגע

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

מחשבה מעניינתפתית שלג

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

זה פחות עניין של אונס, זה יותר עניין של הכוונהנוגע, לא נוגע

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

 

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

 

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.


 

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.


 

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

 

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

 

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

 

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.


 

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.


 

 

 

הרעיון הכללי נכון ושמעתי אולו כמה פעמיםהיום הוא היום
מכמה מקורות שונים ורציניים
לא מסכיםintuscrepidam
לאנשים היום יש הרבה דמיונות והם לא עמוקים אלא חושבים שהם עמוקים. זה מקשה עליהם ליצור קשר ולאהוב את מי שמולם
יש לך ודאות בכך?advfb
כן, מה שפתית שלג כתב זה רומנטיקה = דמיון של אהבהintuscrepidam
חושבת שהרווקות המאוחרת באהLavender

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

מה שבטוחadvfb

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

אולינחלת

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

 

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

 

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

 

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

אני לא חושבת ששם הבעיההפיאחרונה
בשביל קשר צריך לדבר. בשביל לדבר צריך לדבריהודי שואף לטוב

אחת. שתיים. שלוש.

נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.

שומע ומספק נתונים יבשים.

לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.

סיפורים, סיפורים, סיפורים.

התמונה מתחילה להתבהר.

יש פוטנציאל.

יש היכרות.

אבל אין קשר.

בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.

אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.

ובשביל לדבר צריך להיפתח.

ואני לא יודע לעשות את זה.

שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.

אבל היא מחכה.

ואני מבין אותה.

גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.

לא נעים.

הרי אנחנו לא קשורים.

רק מכירים.

אז מה הלאה?

איך מתקדמים מכאן?


כרטיסים שפותחים שאלות?ארץ השוקולד

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

כפלסטר זה יכול להיות נהדר.יהודי שואף לטוב

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

שיח עמוק בעדינותמחפש אהבה
לא בהכרח צריך בדייט שניארץ השוקולד
אולי צריך לתת יותר זמן כדי להיפתח?

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

אסביריהודי שואף לטוב

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

לאטניצן*

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין


אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יפה!נחלת
זה לא פשוט דייטהפי

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח


זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..


לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .


אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים


בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח


אולי יעזורנוגע, לא נוגע
לדעתי דרך המלך היא שאצל בנים בשביל להוביל בקשר צריך להרגיש וייב. שמשהו בבחורה מדבר אליך ואתה "מרגיש בבית" איתה מבחינה רגשית. יכול להיות שאחרי היכרות זה לא יתאים, אבל יש רצון חזק לנסות. וזה פותח את הבחורה כי היא מרגישה שאתה באמת מתעניין בה.

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.


בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה


שיתוף קטן משמעותי מצידךadvfbאחרונה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

פגשתי מישהו.לגיטימי?

לא נדלקו אורות מיוחדים.

לא חשבתי שזה זה. 

לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.

עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.

משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?

עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.

וזה עדיין לא השתנה.

טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.

כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.

אבל לא רע. אפילו נחמד.

ועוד דייט.

ועוד אחד.

וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.

פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.

עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.

ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.

 

מה אני באה להגיד לכם?

לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.

כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים. 

האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.

 

מה עוד?

תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.

ובשולי הדברים,

אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.

ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..

 

מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.

(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).

..שפלות רוח

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.


תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונותadvfb

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

..שפלות רוח

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

צודק, זה המקום שלךadvfb

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

כן, יקרה. המון הצלחה. זה נשמע מאוד טוב.נחלת
מזל טוב!תפוחית 1
מדהים ממשזיויק
מזל טוב!
כיף לשמוע, המון מזל טוב!!advfb

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מהשמים דרך הטבע.נחלת
נכון! תודהadvfb
וואו איזו בשורה מרגשתברוקולי
וואו איזה משמח לשמוע🎉פצל"פ

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב!!חדשכאן
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך שמחה, אהבה, נחת ורווח
וואו, משמח לקרואארץ השוקולד

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

מדהים!! מזל טוב!!!!אני:)))))
המון מזל טוב!!קדם
ממש התרגשתי לקרוא וכן, חיכיתי שתבשרי בשורות טובות וזה משמח מאוד!! לא מכירה אותך אבל מה מקריאת תגובות שלך כאן את נראית מדהימה, רגישה וחכמה מאוד. מאחלת לכם כל טוב!!!
וואי מזל טוב..דג כחול

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..


האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.


משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...


משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)


בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

וואו יקרה איזו הודעה משמחת ומרגשת!נגמרו לי השמות

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

מזל טוב רוב שמחותניצן*

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

בשעה טובה!!יעל מהדרום
מזל טוב ושפע ברכות 🌹פ.א.
שתזכו להקים בית באהבה ובאושר! מזל טוב!זמירות
מזל טוב! משמח מאד!100
בעז'ה בניין עדי עד מלא בשפע וברכה.

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

כיף לקרוא! מזל טוב! אולי גם הוא יכתוב מצידו?מרגול

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)


ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.


ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.


שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

לגבי צידו- מעניין יהיה לקרוא את ניסוחיו ותחושותיומרגול

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי


מזל טוב!אן אליוט
הרבה אושר ושמחה לשניכם 💐
וואומחפש אהבה

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

ממליץ לך להמשיך לבוא לפה.מחפש אהבה

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

למה לייאוש?שלומית.
כל הטוב עוד לפנייך!
למה זה מקפיץ אותך? מישהו אמר שלא?מחפש אהבה
מזל טוב יקרה 💗Lavender

הרבה אושר ועושר!

 

יפה מאד. אהבתי את המסרכְּקֶדֶם
תצליחו 
מרגש מאוד יחד עם זאת לאו דווקא מה שמתאיםהפי

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

 

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

בשעההטובה, הצלחה רבה!נפש חיה.
מזל טוב! בנין עדי עדנוגע, לא נוגע
נאה דורשת נאה מקיימת..
מזל טוב, כמה חכמה!שושיאדית

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

תודה על הדברים וממש בהצלחה!פתית שלגאחרונה

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

איך להגיע להצעות רלוונטיות?נחלת

ראיתי אצל רעות רוט. יועצת לקראת נישואין. מאוד התרשמתי ממנה. כנה, אמיתית. לעניין.

נדמה לי, ביוטיוב. יש לה גם שיעורים שם. אני מחבבת אותה, מבלי להכיר אותה בכלל.....

ועוד משלהנחלתאחרונה


 

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

צניעות = איכות בזוגיות???מחפש אהבה

לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?

אין שום קשר, ולמה שיהיה קשר?זמירות
נראה לי שהמוטיביציה הבסיסית לשמורadvfb

היא גזירת מלך. 

 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

 

 

לא נכון. זה מוסר טבעי. מוסר טבעיקעלעברימבאר

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

גויים לא מחוייבים בגדרי הצניעות ההלכתייםadvfb

כי זה מעבר למוסר טבעי

מסכיםארץ השוקולד
זה לא סתם שהרמב"ם מדבר על מחויבות זוגית רק מעת מתן תורה, כי התורה היא מה שהובילה לשינוי ולא שיש משהו בטבע האדם המחייב זאת.
אני מדבר כמובן בתור הסקאלה של השמורמחפש אהבה

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

צריך להיות בתוך הראש שלך כדי להבין מה אתה רוצה🙂זמירות
עבר עריכה על ידי זמירות בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 7:56

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

 

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

בוודאי שכןבחור עצוב
תגיבו עם הסברמחפש אהבה
לדעתי זה בסיס טובמחפשת111

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

בהחלט כןLavender
אין לי מושגארץ השוקולד
אבל הקב"ה ציווה על כך ולכן אנחנו מחוייבים.

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

נפלא. לפום צערא אגרא.נחלתאחרונה
מחמאות בדייטיםצופה אנונימי

אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר

במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)

על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)

מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?

שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות

יש פה בפורומים את כל המגוון על סולם הדוסימטרזמירות

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

בציבור הדתי לאומי תורנישפוי

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

 

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

אני מסכימה עם הגישה. אבל אולי בציבור אחרנחלת

זה אחרת וזה מקובל.

 

תגובה לתגובהשפוי

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

בא מבית אשכנזי אז לא מקובל בכללadvfb

גם אחרי החתונה ;)

 

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

חחחחחחכְּקֶדֶם
..שפלות רוח

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

...אני:)))))

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

נשמע מעניין למה אתה שואל..מחפש אהבה

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

מה אכפת לך? אתה נשויהפי

לא הבנת את הקונספט של המקום אחי 

מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו

כע באמת אחשלי מבולבלכְּקֶדֶםאחרונה
משהו שרציתי לשתףמאותרת

היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -

רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.

ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?

לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.

לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.

 

זה הטקסט שהתפרסם היום:

 

בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:

יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.

ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.

וואלה, לא יודע.

העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.

אז זהו, שלא.

אבל ממש ממש לא.

לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:

מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.

מדובר במנגנון ביולוגי טהור:

חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.

אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:

כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:

1.תסתכל במראה.

צעד ראשון ובסיסי.

רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.

אז מה אתה אומר?

אתה אוהב את מה שאתה רואה?

פחות?

השיער מסודר?

כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.

כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.

אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.

2. איך הריח שלך?

עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.

אל תנחש, תבדוק.

תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.

כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:

'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.

כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.

ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.

3. אם יש ספק – אין ספק.

תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.

בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.

זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.

פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.

4.שים דיאודורנט.

חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.

כיפה יש לך?

גם ציצית?

אחלה.

תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.

5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.

גלינג גילינג.

אנחנו בישראל.

לא שבדיה.

לא קנדה.

ישראל.

ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.

אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:

תיכנס לשירותים.

תחליף חולצה.

תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.

6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.

מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.

אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.

7. עיקרון ההדדיות.

תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.

אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.

'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.

8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.

אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.

לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.

9. המסר שמאחורי הלבוש.

תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:

'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.

10.זהירות, 'מביכים'.

כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).

קיצר, בחורים!

הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.

או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:

"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."

כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.

(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)

וואי חשוב ממשזיויק
כלכך נכון וחשוב😊Shandy
מדהים תודה, עכשיו אפשרשפלות רוח

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

 

 

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

במידה והיה לך טוב בקשר למעט "זה" לא מוטב היהדג כחול

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

אוח, כמה שהייתי רחוק מזה פעםמחפש אהבהאחרונה

הלוואי הייתי שומע את זה אז

אולי יעניין אותך