הילדים הגדולים שלי בגילאי 6 ו-7 וחצי.

הם מקבלים מהדודים והסבים/סבתות מדי פעם כמה שקלים, ובימי הולדת הם מקבלים יותר (בתקופה האחרונה יכול להגיע ל-300 עד 400 ש"ח ליומולדת). אנחנו סופרים כמה כסף יש להם, ובזה הם קונים את המתנות שהם רוצים. בינתיים זה עבד יופי (חוסכים יפה בשביל מתנות יקרות כמו פליימוביל, מבזבזים ממש קצת על ממתקים ושטויות, לרוב הם יודעים  שלא כדאי להם).

לבת שלי (בת 6) יותר קל לחסוך, לבן (בן 7 וחצי) יותר קשה. לה נשאר חסכון של 200 ש"ח בערך. הוא רצה מאוד לקנות משהו יקר, ועכשיו הוא במינוס 40 (חייב לי 40 ש"ח) הוא יודע שהוא לא יכול לבקש לקנות לעצמו דברים סתם עד שלא יחזיר לי את מה שהוא חייב (נראה לי שהוא בונה על דמי חנוכה...) אני חושבת שזה סה"כ מלמד אותם לצרוך באופן נבון, וגם מלמד אותם חשבון על הדרך...

הילדים שלי (בין הגילאים 10 ו-23) קיבלו דמי כיס החל מכיתה א', כל שבוע כמה שקלים, ככל שהגיל עלה, קיבלו טיפה יותר.

אני ראיתי בזה כמה יתרונות:

* אנחנו לא בית עם מצבורי ממתקים וחטיפים, אנחנו שותים רק מים וכו'. אמרתי להם שבדמי הכיס הם יכולים לקנות להם דברים שאני לא קונה, כגון: פחית קולה (לא לסקול אותי), ממתק וכו'.

* דמי הכיס היו בטבלה על המקרר, ולפעמים ילד היה ביתרה, או לפעמים במינוס. כך הם התנסו באופן בסיסי ביותר בניהול חשבון.

* נראה לי שהם הבינו את ערך הכסף בצורה מוחשית יותר, לפעמים הם רצו משהו ופשוט לא היה כסף, או שהם חסכו למשהו שעלה יותר מדמי הכיס השבועיים.

* אני מרגישה שילד צריך איזה אפיק של עצמאות, משהו ששייך לו והוא "מחליט עליו" ולא תמיד תלוי ברשות ההורים בקניות.

* יש תוצאות ישירות למעשים. חסכת- יש לך. קנית בהכל- אין לך!

היום שני הצעירים שלי מקבלים עדיין דמי כיס (כיתות ה,ח).

כמובן, עם כל האידיאלים, לכל ילד האופי שלו. יש ילדים חסכנים, שתמיד יש להם יתרה גדולה על המקרר והם צוברים משבוע לשבוע, ויש ילדים בזבזנים, שקונים בלי מחשבה יותר מידי, ורוב הזמן ב"מינוס" וגם עם זה צריך להתמודד בחוכמה.

גם בחיים האמיתיים יש מבוגרים כאלו וגם כאלו...

3 ש"ח בשבוע לילדות בגילאים 8 ו 9 (כל אחת) ועוד כ 2 ש"ח לילד בן 4.5 שלא מבדיל בין מה שהוא מקבל לבין מה שאחיות שלו מקבלות...

שלושתם שמים את הכסף בארנק משלהם.

כאשר אשתי הולכת פעם בשבוע לקניות של אוכל עם הילדים הם בוחרים לעצמם ממתק אחד כל אחד ( עד 5 ש"ח) ואם רוצים עוד ממתק או ממתק יקר יותר הם משלימים מהכסף שלהם וכשחוזרים הביתה מחזירים לאמא.

הגדולה חסכנית יש לה יותר מ300 ש"ח השנייה בזבזנית נשאר לה 80 ש"ח והקטן עם כ30 ש"ח בעשרות אגורות...

הילדים מקבלים הביתה חטיפים וממתקים רק בעונג שבת או שנחה עליי רוח טובה בעקבות ציונים טובים...

בגדול לא חסר להם כלום כך שהכסף שהם מקבלים משמש לשום דבר... לא מרשה לגדולה לקנות בזה טלפון חכם או משהו בסגנון..

כל פעם שנוסעים לירושלים מבקש מהם להביא חלק מהכסף שלהם לצורך תרומות

מקווה שעזרתי...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות