ברוב חדרי הלידה אין שירותים-מקלחת.

לא אשכח כמה מבאס זה כשבשלב מתקדם של הלידה צריך להתארגן בצניעות כדי לצאת לשירותים-מקלחת שבמסדרון הראשי.

וזה בהחלט מבאס ממש להתארגן כדי ללכת לשירותים

מלא בני דודים מסתובבים חופשי. חדר לידינו היו בנות דודות. התינוקיה היתה קטנה מידי ועמוסה.

האחיות במחלקת יולדות היו נחמדות . אבל בתינוקיה קצת פחות.

בנוסף הפגיה שם ברמה מאוד גבוה (לצערי התנסינו בה לחודשיים).

החדרים נחמדים (אנחנו היינו שתיים בחדר), אחיות מקסימות ואין לי מושג לגבי התינוקיה.

אני ממש הרגשתי שנתנו לי VIP ופינקו אותי בגלל הפגיה. (היו מביאים לי את המשאבה של המחלקה לחדר כל כמה שעות אפילו אם לא הייתי צריכה, הביאו אליי את האוכל כי הניחו שאין לי כוח אחרי ההתרוצצות לפגיה ועוד)

נכון, אין שירותים- מקלחת חדר לידה וגם לא בחדרים במחלקה (הייתי בחדר מול ה"חדר אוכל"- יוצאת מהחדר, רואה אנשים יושבים ומדברים  ונכנסת לשרותים/מקלחת.)

ושבת בבי"ח לא דתי, זה יותר מסובך (אני אמורה להתנגד לבדיקת דם בשבת?)

ואפילו החלוק הפריע לי (בשע"צ הם יותר צנועים! )

אבל היחס- מקסים!! והתינוקיה רגועה ושקטה למדי.. המיילדות נפלאות, ולא היה לחץ של מליון נשים בקבלה שמחכות שמישהו יתייחס אליהן.

[הגעתי לשם בשבוע 41.6, בלי שום סימנים ללידה.  והגעתי היישר משע"צ העמוס מידי]

מכירים את דירה להשכיר? אני ממש מרגישה כמו היונה, שהתלהבה מהמקום בגלל השכנים והיחס והתעלמה מהדברים הפיזיים..

בלידה הבאה (מי חושב על זה בכלל???) הגיוני שאנסה שוב לחזור לכור מחצבתי- שע"צ, או לפחות אברר עד כמה עמוס שם. במיוחד אם אגיע קרוב לשבת (החל מיום רביעי בערב) אבל בהחלט לא אפסול את הר הצופים!! היה מספיק טוב בשביל לחזור שוב.

וסבלתי בכל מחזור ובחיי האישות, עד הלידה השניה שהמצב תוקן בצורה מעולה!! (במעייני הישועה ע"י רופאה אלופה שלא הרגשתי את התפרים בכלל אח"כ!)

והיה ממש בסדר. ילדתי בניתוח והבנות נשארו מאושפזות כשאני כבר שוחררתי ונתנו לי להשאר עוד לילה..

וגם- האחראית בחדר אוכל נתנה לבעלי ארוחת צהריים (ואולי עוד אני  כבר לא זוכרת) אבל נראה לי שזה היה רק לנו..

הייתי בחדר עם עוד מישי ושירותים ומקלחת בתוך החדר והיה ממש בסדר! הביאו לי אוכל לחדר ביום הראשון וגם עברה שם אחות יועצת הנקה או משו כזה..

ביות מלא ממש, מרגע הלידה ועד השחרור כל הבדיקות והטיפולים נעשו לידי. חדרי הביות גדולים ומאובזרים, כוללים כל מה שצריך לטיפול בתינוק. הפרדה מלאה בין מבייתות ללא-מבייתות.

גם בלידה זכיתי שם לשליחים טובים, ב"ה.

ונראה לי שעכשיו כל מי שיולדת שם מקבלת לילה חינם במלונית.

הייתי מאושפזת בתור לזירוז כמה ימים לפני הלידה, וחוץ מזה שישנתי במסדרון היה בסדר- הייתי ביולדות ג, שזה ביות מלא והריון בסיכון. החדרים מרווחים, הצוות מדהים. נראה שיש שם הכל בשביל מי שמעוניינת בביות מלא.

הלידה- לא ממש התחברתי למיילדת. לא חייכה אפילו פעם אחת, לא רצתה לנסות תנוחות שונות. 

הרגשתי שלא ממש מסבירים לי כלום, ומדברים מעל הראש שלי. אבל היא הייתה בסדר-לא סבלתי.

לא שאלו אותי מה אני רוצה- ישר לביות חלקי, שאין מה להשוות אותו לביות מלא. יותר צפוף, צוות פחות נחמד. חלק מהאחיות פשוט סתומות, חלק ממש מלאכיות. לא מסבירים לך כלום אם את לא שואלת. ואני- אמא רק לכמה שעות, אפילו לא יודעת מה לשאול.

רופא הילדים עובר בחדרים ובודק את התינוק ליד האמא, וזה מצוין בעיני. ביום השחרור יש הדרכה לטיפול בתינוק, לי אישית היה מאד אינפורמטיבי.

שואלים את כולן אם הן רוצות לילה במלונית.

לסיכום- הייתי יולדת שם שוב. פעם שניה אהיה מנוסה ואדע מה אני רוצה ומה ואיך לבקש.

הייתי ממש מרוצה!

הגעתי לחדר לידה ואחרי כמה שעות שהתינוק לא יצא הלכתי לניתוח חירום, הצוות בחדר לידה היה ממש טוב וגם בחדר ניתוח. 

שמו אותי בחדר עם מישי שגם עברה ניתוח באותו יום, אז היינו אמורות להשתחרר באותו יום- אבל העבירו אותי למלונית אז אני לא יודעת מה נסגר איתה.. 

האחיות בתינוקיה היו נחמדות ועזרו לי להניק..

מילדת מדהימה, יחס מעולה במחלקה, אנושי כל כך!!!

התינוקיה שם פרימיטיבית ולא נעימה...

המילדת היתה זווווווועה(מילדת אחת ספציפית, אני מאמינה שיש שם טובות יותר)

את התינוקיה לא אהבתי.

האוכל היה מצוין .

עברתי 2 לידות שם ונהנתי מהצוות האוכל והכל

מהתינוקיה פחות נהנתי

אבל יש לקחת בחשבון שהצוות של התינוקיה שם בד"כ עובד יום ולילה רצוף ולכן

השרות עייף ולא כ"כ מסביר פנים!!כך שלפנים משורת הדין הם בסדר !

היה פשוט מעולה!!

יחס טוב, נוח.

בפעם החמישית ברוך השם. ו.... למרות שהגעתי כשהיה מ- מ-ש   ע-מ-ו-ס ברמה שאין דברים כאלה!!! התפעלתי מאוד מהתפקוד של המיילדות וגם אמרתי לעצמי שהעומס הזה רק מוכיח כמה שהם טובים וכולם רוצים ללדת שם.

לא מבינה למה הרבה נשים פה כותבות דברים שליליים על המחלקות. אני לא ממש נתקלתי בזה. הם בסך הכל בסדר. מתעניינוות בשלומך ושואלות אם צריך משהו... לדעתי צריך גם לא להתבייש לבקש ולשאול. כמובן שיש את האחיות היותר נחמדות ויש פחות... אבל זה נראה לי אותו דבר בכל מקום. 

הייתי שם בשבת, (ילדתי ביום שישי), האווירה היא ממש שבתית ומיוחדת, שקט ורגוע וזה ממש נעים. מי שיולדת בסוף שבוע לדעתי כדאי לה לקחת גם את זה בחשבון....

כשהייתי בלידה ראשונה עם תינוקת שדרשה התיחסות מיוחדת- קיבלתי יחס וי אי פי במחלקה,

אולי אפילו חפרו קצת יותר מידי

גם מהמיילדות באופן כללי, גם משאר הצוות הרפואי. (גילוי נאות: שתיים מתוך ארבע לידות ילדתי שם בפרטי, אז יכול להיות שהיחס מושפע מכך).

האשפוז במחלקה: נעים למדי. בדרך כלל שלוש יולדות בחדר, ובדרך כלל לא שמים ערביות ויהודיות ביחד. ההקפדה על שעות הביקור נשמרת.

התינוקייה - טובה למדי. גם אם אין ביות מלא, אפשר להשאיר את התינוק איתי רוב היום. בלילה משעה מסוימת אי-אפשר. מביאים את התינוק להנקה, או קוראים לי להניק (לפחות במחלקה ג').

האוכל - טוב. אני נהניתי מהמגוון. אין אפשרות להוציא אוכל מחדר האוכל.

העיקר מבחינתי: אווירה דתית בבית החולים. גם בקשר לשבת, וגם באופן כללי (דואגים לצניעות היולדת, למשל).

לא זוכרת אם זו ג או ד, ונראה לי שלא היו שם ערביות בכלל...

לגבי האוכל- כאחת שנמנעת מחלב ומוצריו במיוחד אחרי לידה היה קשה למצוא מה לאכול בבוקר ובערב.

וגם להם נתנו לקחת בשבילי, וגם לקחת מנה נוספת של דברים שאהבתי וכו'.

בפעם החמישית, (לפני 4 חודשים) הגעתי בלי סימנים של לידה (רק בשבוע 41.6 ) והיה עמוס בצורה מטורפת.

כולל הלחץ שמלווה בעומס יתר (כולל 3 נסיונות להוציא לי דם, למרות שהוורידים שלי תמיד זכו למחמאות שרואים אותם מצויין.. שבוע אח"כ עדיין כאב לי מהבדיקות דם!!) 

והעומס המטורף הזה לא היה רק כשאני הגעתי. גם שבוע לפני ובכלליות, יש לי חברה שעובדת שם ויודעת..

מעולם לא זכיתי שם ליחס וי אי פי, אבל תמיד היה מוצלח וטוב! כשאני הייתי שם, אפשר היה לקבל/לקחת מגש עם אוכל לחדר. 

שבת בשע"צ זאת שבת. תענוג (לעומת בי"ח לא דתיים)

ובכלליות, בי"ח דתי (נט"י אחרי הלידה, וילון בחדר לידה, חלוקים צנועים ) תחושה טובה..  

רק העומס.. תקראו לנו כשיגדילו את כוח האדם בחדרי הקבלה והלידה

[אהה והתינוקיה צרחנית למדי.. כשהגעתי להר הצופים התענגתי מהשקט.. לא ידעתי שיש דבר כזה- תינוקיה רגועה ]

היחס אליי בלידה היה מזעזע (אבל כנראה שפשוט נפלתי על מיילדת כזו..)

ולעיניין עצמו-

הלחץ שיש שם מאד מרתיע, הזמן שצריך לחכות ובינתיים לסבול. אז אולי המיילדות באופן כללי מקסימות אבל הלחץ שיש שם היה ממש בעייתי מבחינתי.

גם במחלקה המצב היה אותו דבר- מרוב לחץ לקח לאחיות שעות להגיע, רופאים לא היו כי לקחו אותם לתגבור בחדרי הלידה, בקיצור לא היה ממש עם מי לדבר שם...

הייתה לי חוויה טובה ונעימה.

החיסרון: עומס בחדרי לידה, חיכיתי זמן רב עד שהכניסו אותי.

אבל, המיילדות היו מקסימות, אנושיות ואכפתיות. אני מניחה שהדבר תלוי במשמרות, אך בכל אופן אצלי בלידה כמעט כל הצוות היו נשים (אפילו המרדימה של האפידורל). רגע לפני הלידה נכנס רופא, הסתכל ויצא. (ב"ה לידה רגילה)

באשפוז הייתי במחלקה החדשה, התנאים נוחים ונעימים.היינו שתיים בחדר.

צוות האחיות במיילדות ובתינוקיה מקסים. עוזרות בשמחה ועם הרבה סבלנות. מסכימה שהן עסוקות ולפעמים צריך לבקש שוב...

זו הייתה לידה ראשונה ומשום מה לא קיבלתי הדרכה מסודרת בהנקה אלא רק אחרי שהיה לי קושי (אולי צריך לבקש). היה לי קושי בהנקה (תפיסה לא טובה) וכל אחות אמרה לי משהו אחר. ביקשתי יועצת הנקה והגיעה אליי סטאז'רית.  אולי אם הייתה מגיעה אליי יועצת ההנקה המוסמכת הייתי פותרת את הבעיה בבי"ח ולא בבית עם יועצת הנקה אחרי 3 שבועות.

בקיצור - הקשיים שחוויתי היו  בגלל העומס שיש שם. (זה היה בתקופת המלחמה ולכן היו נשים גם מהמרכז שבאו ללדת בירושלים...)

למרות זאת אני ממליצה בחום על בית החולים כי הצוות חם ומקצועי!

והאווירה דתית.

הקפידו על שעות ביקור, אך לפי התרשמותי לא בשבת...

מיילדות מקסימות. כמעט כולן דתיות. חדרי לידה מקסימים. אוכל מעולה.

צפוף בחדרים אבל אם אין בעיה מיוחדת זה לא נורא. מאוד נקי ומטופח. אוירה נעימה כמעט כל היולדות דתיות .

התינוק יכול להיות איתי כל היום פרט לזמני הטיפול.

בלילה אפשר לקום להניק ואפשר שהאחיות יאכילו אותו- מאוד נוח.

נהניתי מהמחלקה מהאוירה מאוד כיף שכמעט כולן דתיות וצנועות  וגם אלו שלא מתאימות לסגנון...

אני בלידה האחרונה  הרגשתי במחנה קיץ

פינת משבית השמחה : האוכל במשך השבוע מעולה בשבת הוא ככה ככה.. אבל יש אוריה של שבת שאין במקום לא דתי

ילדתי שם פעמיים ואחזור בע"ה לשם שוב.

הצוות מדהים, עדין ומתחשב גם בחדר לידה וגם במחלקה, האוכל די טוב יחסית לבי"ח (בררנית למדי...) אווירה של שבת כמו שצריך. מאד נהניתי.

המינוסים שמצאתי-

העומס בקבלה. 

התינוקיה  אין שם מספיק כוח אדם ובד"כ מאד עמוס אבל אפשר להשאיר את התינוק לידך כמעט כל הזמן אז לא כזה נורא.

ב"ה אין לי תלונות. אחת הפעמים הייתי שם שלושה ימי חג והיה מפוצץ ממש וקצת לא נעים אבל בהחלט סביר.

ילדתי שם פעמיים, פעם אחת המיילדת היתה חסרת סבלנות והשאירה אותי עם טעם מאוד לא טוב!! ופעם השניה כפיצוי קיבלתי מיילדת מ ד ה י מ ה!!!

לגבי המחלקה- בפעם הראשונה נדחפתי רביעית בחדר של 3 היה מאוד!!! לא נעים... ובפעם השניה היה לי חדר מצוין ומאוד נוח!

התינוקיה- סביר.

הבעיה האמיתית שלהם- עומס!!

היו לי מיילדות מדהימות, גם בלידה עצמה וגם בקבלה. יחס ממש טוב והמון תמיכה במהלך הלידה.

באשפוז- הייתי בביות מלא שהיה מעולה, עזרו לי בכל שעה עם ההנקה בהמון סבלנות וגם עם הטיפול בתינוק, והיה יחס מאוד טוב מהצוות. וחוץ מזה- יש את האווירה הדתית. אני הייתי שם ביוה"כ, ולמרות שזה בית חולים היה משהו מהאווירה, סעודה מפסקת לפני, מקום להדלקת נרות, שבירת צום אחרי למלווים ולאלו שצמו וכו'.

בשערי צדק קיבלתי אוכל הרבה יותר טוב!

ובעין כרם התינוק שלי קיבל אוכל הרבה יותר טוב. בשערי צדק נתנו לו בקבוק בניגוד לבקשתי

על האוכל שלי אני מוכנה להתפשר ליומיים אבל על האוכל של התינוק לא! ואני לא אחזור לשערי צדק.

ילדתי שם לפני שלושה חודשים ממליצה בחום..

אבל היתה לי משם חוויה נוספת -

באתי בשבוע 30 עם צירים מוקדמים נתנו לי נוזלים והצירים הפסיקו, אבל אז חיכינו בערך לילה שלם לרופא שישחרר אותנו - זה היה סיוט!! (אבל אולי תמיד זה ככה שצריך לחכות לשחרור) וגם ראינו שם את כל העומס והלחץ בקבלה - כמעט יילדו שם בקבלה בגלל מחסור בחדרי לידה.. כמעט ולא חזרתי לשם.

בלידה עצמה -

לקח הרבה זמן עד שנכנסתי לחדר לידה, אבל לא ביקשתי משככי כאבים, ככה שזה לא היה משנה..

היו לי מיילדות מדהימות, וזו שקיבלה אותי אפילו באה אלי אח"כ למחלקה לראות מה שלומי!!

הייתי במחלקה ד' - יפה, משופץ ונעים. שלוש בחדר. לא ראיתי ערביות בכלל..

האחיות במחלקה היו  די עמוסות אבל קיבלתי תשובה סבלנית על כל שאלה. (כדאי לשאול, כדי לקבל מידע)

האוכל סבבה ואפשר לקחת לחדר.

אחזור לשם בעז"ה..

לפני 12 שנה, עשו לי פשלות מזעזעות בלידה והיחס במחלקה היה מחפיר וזוועתי ברמה של אחיות רבות על ידך בארבע בבקר כשמחזירים אותך גמורה מתפרים פתאומיים, אחיות ששולחות אותך על כל דבר לדלפק בכניסה, מנקה שמעיפה אותך כמה שעות לפני השחרור ועוד ועוד...

לפני ארבע שנים הייתה חויה מתקנת, גם בחדרי לידה וגם במחלקה היה נעים ונח...

החדר לידה, והמיילדת היו עשר.

המחלקה והתינוקיה, ממש לא הייתי מרוצה!

לידה ראשונה, יחס מדהים, זרמו איתי בכל הקשור ללידה טבעית, לא חלחיצו בשום שלב,

ביות מלא גמיש, יכולתי להשאיר את הילדונת בתינוקייה מתי שרציתי -להתקלח לנוח , לא שואלים על מה ולמה

אחיות בתינוקיה מאירות פנים, עונות על השאלות ועוזרות (לא תמיד יש להן זמן, אבל כאשר יש - עוזרות בכיף)

לגבי יועצות הנקה, היו לי בעיות והן לא עלו על כך , אבל!!! נפלתי על חגים והן היו עמוסות מאוד, יכול להיות שבזמן רגיל זה היה אחרת.

ועוד פלוס גדול, אם יש צורך , קוראים לרופא מומחה מ"דנה" שיראה את התינוק, במקום לשחרר עם הפניה לרופאים ולכי עכשיו תקבעי לך תור ותסחבי עם תינוק בן יומו למרפאות חוץ ורופאי מומחים.

אני בהחלט חוזרת לשם ב"ה.

הייתי עם ירידת מים במחלקה, כאשר הצירים התגברו אחות נחמדה בעצמה הציעה לי להיכנס למקלחת שעזה לי מאוד

בחדר לידה הייתה מקלחת צמודה שבה העברתי את רוב הצירים, מה שכן ביקשו לעשות מוניטור בשכיבה על המיטה, אבל אחרי שחיברו אותי אני התיישבתי והן לא מחו.

ילדתי ללא אפידורל ואף אחד לא ניסה "לשכנעה" אותי אחרת או להלחיץ שבלידה ראשונה זה קשה וכו', 

במחלקה  2-3 יולדות  בחדר עם מקלחת צמודה, הכול די נקי, בטח יותר נקי ממעייני הישועה.

אפשר לבקש אוכל מהדרין.

שעות ביקור לטעמי  אפילו יותר מדי, הרגשתי שרוב היום המולה של אורחים, אם למישהי חסר - אפשר להיות עם המשפחה מחוץ למחלקה, ב"ה יש מלא מקום ולא חסר מקומות ישיבה.

יחס אישי וחם. שירות מכל הנשמה.

אפילו גישה טבעית יחסית למרות שכולם חושבים שלא. המיילדות ממש משקיעות שהלידה תהיה בדיוק כמו שהיולדת רוצה.

יש אוכל כשר למהדרין למי שמבקשת - אבל האווירה חילונית מאד .

האחיות בתינוקיה ובכל מקום מסורות מאד מאוד התינוקיה גמישה מאד - ממש כרצונך. מביאים את הילד לחדר. מעודדים הנקה ועוזרים לה מכל הנשמה.

מקום מדהים.

בלידה שרציתי ללא אפידורל, והייתי חייבת לעמוד, לא הסכימו כי צריך לנטר בשכיבה (כנראה אין להם מוניטור נייד או משהו).

סך הכל מיילדות מדהימות מדהימות (ויש שם מיילדת אחת ערבייה).

הבעל יכול להיות כל הזמן והאורחים בשעות מיוחדות

האוכל סבבה, מי שרוצה מנת מהדרין צריכה לבקש מראש.

התינוקיה- אפשר להוציא את התינוק כל היום (עד שעה מסויימת בלילה) ואפשר להשאיר בתינוקיה.

חדרים- 2  או 3 יולדות בחדר, החדרים לא הכי נקיים וכך גם השירותים והמקלחות.

החדר לידה מרווח אבל יש לכל 2 חדרים מקלחת ושירותים משותפים.

כשראו שאני דתייה העבירו אותי לחדר עם דתייה אחרת (בלי שביקשתי) זה היה נחמד מאד, במיוחד כשזה היה בשבת

אני מכירה סיפור מאוד קשה על בלינסון.

אבל הוא קרה לפני 9 שנים, אולי מאז דברים השתנו.

ידידה שלי שבד"כ יולדת לאחר התאריך המשוער. הגיעה למיון בתחילת תשיעי, ללא שום סימני לידה.

אבל כיון שהייתה במצב מאוד קשה, הוחלט לנתח אותה ניתוח חירום בהרדמה מלאה.

התינוק נולד בריא ושלם, אבל כיון שלפני הלידה, האימא טופלה באנטיביוטיקה, גם התינוק היה צריך להמשיך לקבל את האנטיביוטיקה.

ישנם בתי חולים בהם מקובל שאנטיביוטיקה, היא סיבה לאשפז את התינוק בפגיה.

עד כאן הכל טוב ויפה.

הבעיה היא שבבלינסון הפגייה נמצאת בשניידר, מרחק הליכה שהיולדות לא עושות.

בלינסון דואגים לאימהות להסעה ממחלקת יולדות ועד לפגיה.

אבל האישה המדוברת, לא יכלה ליסוע לפגיה, היא הייתה מרותקת למיטה.

בעלה היה עסוק עם הילדים שבבית (הבית לא היה מוכן ללידה, כי הלידה בתחילת תשיעי הייתה ממש הפתעה)

אבל אחותה נסעה לשניידר להיות עם התינוקת ולא נתנו לה להיכנס. סיבכו את האחות של היולדת, ודחו אותה הרבה בלך ושוב, ורק לאחר 24 שעות מהלידה, קיבלה האחות רשות להיכנס אל התינוק. 

כזכור, הלידה הייתה בהרדמה מלאה. לכן האימא לא ראתה את התינוק בלידה.

האימא ראתה את התינוק רק כעבור שלושה ימים, כאשר השתחרר מהפגייה.

אחרי שבוע מהלידה האימא השתחררה לביתה. ההחלמה הפיזית שלה הייתה מצויינת.

אבל נפשית.... היא לקתה בדיכאון קשה במיוחד, ולא נרפאה ממנו.

יתכן שמאז השתנו הרבה דברים, אבל אולי לא. לדעתי חשוב לב לשים לכמה נקודות:

-ישנם בתי חולים  שבהם תינוקות שמקבלים אנטיביוטיקה (או שיש להם בעיה קלה אחרת) נמצאים בחדר נספח לתינוקיה הרגילה ולא עוברים לפגיה. כך הם מקבלים את הטיפול שצריכים, אבל ממשיכים להיות סמוכים לאימא.

--עם אכפתיות והבנה לנפש האדם, וודאי היה אפשר להפגיש בין תינוק שזקוק לאנטיביוטיקה לבין יולדת המרותקת למיטה.

-וודאי שאין להכניס לפגיה כל אדם. אבל במקרי חירום, חשוב שהצוות ייתן הדרכה למשפחה, איך להשיג אישור לדודה להיכנס אל התינוק!

ילדתי שם בערב ראש השנה, בעיצומם של הצילומים לתוכנית בייבי בום.

הגעתי לשם עם הפנייה דחופה מטכנאית אולטרסאונד בכירה בעין כרם לזירוז בגלל מיעוט מים ועובר קטן מאוד

(ילדתי שבוע 38 במשקל 2.100 כי הוא לא התפתח שבועיים בבטן), בבלינסון החליטו לעשות לי בדיקות מחדש ולחכות עד היום למחרת לרופא שיחליט אם לתת לי זירוז.

לא התייחסו אלי כמעט בכלל מהרגע שהגעתי לבית חולים עד שילדתי, החליפו לי מיילדת באמצע הלידה בגלל שהמיילדת השניה הלכה להצטלם לתוכנית.

והשיא היה אחרי הלידה כשהגעתי למחלקה- בהתחלה לא נתנו לי לגעת בתינוק (7 שעות אחרי הלידה) כי אמרו לי שהוא נולד קטן ועדיין רופא לא ראה אותו (איך זה יכול להיות למען ה'? יודעים שהוא יכול להיות בסכנה וצריכים לבדוק ישר כשהוא מגיע לתינוקיה), עד שאבא שלי הגיע לשם והרים קצת צעקות (אני ובעלי היינו מותשים מאוד מהלידה הארוכה).

בהמשך הגעתי לחדר, ומה אני מגלה? בחדר של 2 נשים דחסו 3 (!) מיטות של יולדות כשלאחת מהן יש ביות מלא והתינוק שלה היה לי על הראש וכל הזמן בכה. לבעלי לא היה איפה לשבת שם וגם במחלקה האחיות לא שמו עליי, אף אחד לא הסביר לי כלום מה אני אמורה לעשות עם התינוק (לידה ראשונה). מזל שאמא שלי וגיסתי היו שם.

אחרי שהשתחררתי, (הייתי שם שבוע בגלל שהחג היה מחובר לשבת) התינוק עדיין נשאר שם עם משקל נמוך וצהבת, הגעתי לביי"ח 3 פעמים ביום להביא לו חלב שאוב ומהרגע שהשתחררתי, כאילו אף אחד לא הכיר אותי שם יותר ואף אחד לא אמר לי כלום מה המצב שלו.

זה הטראומה שלי ותודה לתחיה שנתת לי להוציא אותה פה (אני כבר שנה+ אחרי הלידה ועדיין לא כתבתי את מה שעברתי כי הייתי בהדחקה.).

ושל חברה שלי- היא הגיע לשם בלידה ראשונה עם ירידת מים ירוקים(!) שזה בוודאות מראה על מצוקה אצל העובר.

במיון שלחו אותה בחזרה הביתה ואמרו שהיא לא בלידה. אחרי חצי שעה היא חזרה שוב עם צירים דחופים, חיברו אותה למוניטור וגילו שהעובר במצוקה נוראית. בגלל שלא הספיקו לשים לה אפידורל, עשו לה הרדמה מלאה והטיסו אותה לחדר ניתוח. אחרי שהיא התעוררה, היא לא ידעה אם הילד חי בכלל וגם לא אמרו לה כלום עליו עד שהוא יעבור את כל הבדיקות.

כשהיא ראתה אותו, היה לו תפרים ב2 מקומות בפנים שבגלל הלחץ שהיו צריכים אותו, כשפתחו לה את הבטן, הם פצעו גם אותו.

וזה מצב שאם הם היו שמים עליה כשהיא הגיעה כבר עם הירידת מים ומיילדים אותה במקום, לא היה קורה.

תודה על המידע חשוב מאד!

הקושי העיקרי שלי שם היה שלבעל יש שעות ביקור והוא לא יכול להיות איתך שם כל היום.

הייתי צריכה לצאת אליו אחרי לידה עם תפרים.

פשוט היה סיוט!!

ילדתי פעמיים באיכילוב וזה היה פשוט סיוט, כל הזמן הבעלים של הנשים האחרות ישבו איתם שם ודיברו והתלחששו, היה לי ממש קשה לישון!

לידה שלישית הלכתי למעייני הישועה והיה תענוג מהבחינה הזו- שקט דממה כל היום מלבד שעות ביקור קצרות.

מי שממש רוצה להיות עם בעלה יכולה לצאת איתו החוצה, אפשר לשבת בקפיטריה ולא להפריע ליולדות אחרות לנוח.

ללידות בסיכון=לידה ראשונה\אחרי ניתוח, הם לא משו..בלידות רגילות הבנתי שהם מעולים..

עברתי שם חוויות מזעזעות בלידה ראשונה- תפירה בלי הרדמה של קרע מדרגה שניה, יחס מגעיל מהאחיות שהכריחו אותי לקום לשירותים במקום להביא סיר (התעלפתי בפנים ובנס אמי שהיא אחות היתה איתי) , לא עלו על דלקת שתן חריפה מאד עד שאמי צרחה עליהם שיעשו לי בדיקת סטיק, צעקו עלי בתינוקיה למה אני לא יודעת דברים ועוד...

בקיצור- לא מקצועיים בעליל.

יחס מגעיל את האחיות אמרה לי שאני לא יודעת להניק..(זה היה ממש מעליב במיוחד במצב הרגיש שנמצאים אחרי לידה..) הבעל לא יכול להיות כל הזמן ובתינוקיה הכריחו אותי לתת לה מטרנה על הלילה הראשון!!

סיוט וטראומה ממש!!עדין לא השתחררתי מזה..5 חודשים אחרי לידה..

לידה שלישית, בלי אפידורל.

מיילדת מקסימה ותומכת שעודדה אותי ללדת בתנוחת כריעה ולא לשכב על הגב.

חדרים חדשים, נקיים ומשופצים.

מקבלים 3 לילות ולא 2 כמו בתי חולים האחרים.

מניסיון של פעמיים

ברגע שיש משהו לא בסדר הכי קטן/סיבוך

אין להם מושג איך להתמודד

אני כמעט איבדתי שם את עצמי ואת התינוק שלי

וזה גם מה שגיסתי עברה שם

היא הגיעה למצב של ניתוח בכזו רמה שתפרו אותה בצורה שהיא לא יכולה לנסות רגיל שוב אחרי הלידה הראשונה שלה

ילדתי שם לידה ראשונה

ואפשר לומר שהייתי ממש לבד כל הלידה

כולל צירי לחץ

המחלקה היתה נחמדה

הייתי שמחה אם היו נותנים להכניס אורחים לחדרים

(אולי זה השתנה מאז שהייתי שם - 8 שנים)

הייתי שם שבוע שעבר כדי לבדוק ואני פשוט לא מבינה על מה אתן מדברות... וזה די מפחיד לשמוע דברים כאלה

ילדתי שם 3 פעמים, ובכל הלידות ברוך ה' היו לי מיילדות מדהימות מדהימות פלוס פלוס פלוס.

ובשתיים מתוך 3 הלידות היתה לידה קשה ומסובכת והם תפקדו נהדר.

המרדים - פעמיים היה אלוף, בפעם האחרונה על הפנים.

האחיות במחלקת נשים פשוט סוף הדרך, וגם אלו שבמיון.

במחלקת יולדות - חצי חצי... יש נחמדות ויש מכשפות. ככה זה.

התינוקיה של קומה 5 מקסימה, פשוט שקט שם!

אני אף פעם לא מסכימה לעלות לקומה 7. 

אמנם התנאים שם ממש בית מלון, אבל בתינוקיה - צרחניה.

גם בקומה 5 התנאים ממש טובים, אבל יותר 'בית חולים' בקטע החיצוני, למעלה זה ממש מפואר... 

אבל לא חסר לי! 

יש כותנות של הבי"ח בכל המידות - דבר שהבנתי אין בכל מקום, בתל השומר נניח הכותנות הן לברביות, והכל קצרצר וצר..

ופה יש לך תמיד נקי ובכיף וצנוע, במקום ללכלך את הבגדים שלך ולשלוח לאמא לכביסה,

את יכולה ללבוש את ה-ספק כותונת ספק חלוק שלהם בכיף ולהחליף מתי שרק בא לך.

גם מגבות, מצעים, כריות, הכל זמין ונקי בארון צמוד לחדר. נותנים לך (במקרה של תפרים/ורידים) פדים של קרח ומגנזיום כמה שאת צריכה, וכמובן משככי כאבים.

האוכל ממש ממש מפנק, סוג של בית החלמה. 

(דוגמא לארוחת בוקר: לחם לבן, לחם מלא, לחמניות, גרנולה, קורנפלקס, סוגי גבינות, דייסת סולת, דייסת קוואקר, 2 סוגים של סלטי ירקות ענקיים, ירקות חתוכים, זיתים, ממרחים - ממש בשפע, ביצים קשות, פשטידה חמה.)

השעות של האוכל קצת דפוקות, זה תמיד יוצא ביחד עם השעה שהתינוקות אוכלים... 

לא מבינה את הראש הזה.

בשבת - אין יותר מזה... פשוט מהמם.

הנקה - יועצות מתוקות מתוקות שזמינות ממש חלק נכבד מהיום, נעזרתי בהן הרבה מאד!

חדר הנקה נוח ונעים, אוכלוסיה - זה הכי כיף, שאין ערבים ולא יודעת מה...

על השעות ביקור - למתלוננות - זה פשוט דבר מדהים!!!

שאפשר לנוח!

נכון שקשה לוותר על הבעל...

אבל ביננו, אם זו לא לידה ראשונה, הוא הרי צריך לרוץ לילדים האחרים ולסדר לך אלף דברים מחוץ לבית חולים.

הוא לא יכול לשבת לידך כל הזמן.

ובסך הכל 'הגנבתי' אותו כמה וכמה פעמים כשרצינו, אף אחד לא מחה.

אבל מה הכיף הגדול? 

שאין רעש~! שאפשר לנוח! אין ביקורים וילדים ובעלים של נשים אחרות, אין! המחלקה כולה רק נשים שרוצות להתאושש...

זה מקסים. לא יודעת איך אפשר אחרת.

פעם אחת בעל של מישהי נשאר אתה מעבר לשעות הביקור בערב והשומר לא עלה עליו משום מה (בד"כ הוא ממש לא מרפה) וזה היה קריזה! רציתי לישון, ללכת לשירותים ככה עם הכותונת איך שבא לי, והוא כל הזמן הסתובב!

אז כמובן לא עשיתי כלום בענין, אבל כל כך שמחתי שלרוב יש את השעות האלו של הרעש וההמולה והמבקרים - ואחר כך - שקטטטטטטטטטטטטטטט

מה גם שזה נורא יעיל, נניח כשכל משפחת בעלך באה והראש שלך קרוסלה,

פתאום בא השומר ומנפנף את כולם.

את נשארת טובה, והם הלכו, ושלום על ישראל.

עכשיו אנחנו הולכים לעבור לירושלים, ואחד הקשיים הנפשיים שלי זה המחשבה על לא ללדת במעיני הישועה...

מקום מקסים ומבורך.

תחיה, איך אני בלפרט?

ב"ה נפלתי על מיילדות מעולות בשלושת הלידות! בפעמיים בראשונות קרה שבאשפוז היתה אחות לא נחמדה (בפעם הראשונה אחות נשים לא נחמדה ובלידה השניה אחות בתינוקיה, כל השאר היו בסדר)

בפעם האחרונה (לפני חודש וחצי) היה מעולה ממש! לא היתה מישהי שלא התייחסה יפה. הבנתי שעשו שם שינויים בצוות עפ"י הביקורות של היולדות שם, וזה מורגש.

הדבר היחיד שמפריע לי שאין הרבה שעות ביקור אפילו לבעל! וזה קשה לתזמן את הגעתו כשיש עוד צרכים במיוחד לא בלידה ראשונה... שאז יש את הילדים בבית וככה מפספסים את שעות הביקור.

בחדר לידה אפשר לבקש מיילדת טבעית אם זה הכיוון,

ובסך הכל, חוץ מהלידה הראשונה, שאז לא ידעתי מה אני רוצה, ילדתי כמו שרציתי. 

עכשיו יש שם מסדרון לגברים בצד השני של החדרים, וזה נחמד.

בשבת ממש נעים להיות במקום כזה. (כולל הבדלה בזמן רבינו תם) יצא לי גם לשמוע שם מגילת אסתר...

לגבי מקצועיות- איין לי מושג, אני לא אשת מקצוע...

מה שלא אהבתי זה את הצורך לעבור בין המחלקות, בעיקר כשהמעבר הוא לקראת סוף האישפוז.

אורך האישפוז מצויין למי שיש ילדים בבית...

שעות הביקור- מעולה!! נהניתי מהשקט היחסי.

רק בשבת לא היו שעות ביקור מוסדרות, אז בעלי בא והלך כשהתאים לו (את הרוב ילדתי בשבת, והוא תמיד מצא מי שיארח אותו).

כשליוויתי את אחותי ללידה שם, בלידה ראשונה, עם קצת אסרטיביות היא קיבלה מה שרצתה (בניגוד לנהלים של חדר הלידה...)

מומלץ בלידות מתקדמות ללא סיבוכים.

האווירה דתית ונעימה. 8 שעות מהלידה אפשר לעבור למחלקה מפוארת ושקטה ממש כמו מלונית. אוכל בשפע והמון שקט.

התינוקיה קצת יותר בעייתית למרות שהן השתפרו בענק והן כיום מבינות שהתינוק שייך לאמא ולא להן - מה שלא היה שם מובן נניח לפני 5 שנים שהתינוקיה היתה נעולה מלבד שעות שהחליטו שהם שעות האכלה.

יש שעות לביקור - שבלידות מתקדמות השקט הוא בדרך כלל פלוס ענק.

החדרי לידה מתפנים יותר במהירות שם - ולכן בדרך כלל יש חדר לידה ומרדים במספיק מהירות.

לא משאירים את היולדת להמתין במיון הרבה זמן ומתייחסים ממש במהירות לכל פונה.

המון פתיחות להכנסת דולה ולגישות טבעיות ממש - הרבה יותר מבכל מקום אחר.

ממעטים בהתערבויות ומתחשבים ברצון היולדת. ממתינים בסבלנות בהריון עודף.

בלידה ראשונה ממש לא מומלץ - הן להם סבלנות לאורך הזמן שלהם. והם רצים מהר לניתוח. ומלחיצים כל הזמן. קצת אדישים ומתנשאים.

אין מספיק מומחיות ללידות בסיכון.

אין מספיק עזרה להנקה.

ולמרות שהם מעודדים הנקה - אז הם מלחיצים מכל בכי קטן - "התינוק רעב ואין לך מספיק חלב" - למרות שאין שום אישה שיש לה חלב ביומיים אחרי הלידה וכנראה שתינוקות זקוקים רק למציצה ולחום בימים הראשונים ולא לחלב.

ראיתי שם אמהות צעירות מתות מבלבול מהלחץ שהם יצרו להם מכל בכי של התינוק.

היחס לא מספיק אישי בשביל ילד ראשון ויותר מדי תעשייתי.

 ילדתי שם 3 פעמים.

חדרי לידה נעימים, מיילדות בסדר גמור! והמחלקה מאוד נוחה ונעימה.  מה שכן בלידה הראשונה חתכו אותי בצורה די אגרסיבית לדעתי בלי פרופורציה לצורך האמיתי וסבלתי אח"כ הרבה זמן! אבל בלידות אח"כ לא חתכו בכלל, יכול להיות שזה נוהל ללידה ראשונה אצלם...

הייתה אוירה ממש טובה! המיילדת נתנה לי בחירה איך ללדת, הציעה לי מראה כדי שאראה את התינוק יוצא, הרגשתי שם ממש טוב, אפשרו מוניטור בתנועה או על כדור פיזיו, איפשרו לי ללדת איך שרציתי והיחס היה מדהים! 

נתנו מקום לדולה ולכל מה שביקשתי, פשוט מדהימים שם!

גם בחדר לידה גם במיון יולדות גם המחלקת יולדות וגם התינוקיה והיועצות הנקה מעולות!

ממש ממליצה!

החיסרון היחיד זה הביות, אין מחלקה מסודרת של ביות, יש אפשרות לביות מלא אבל זה לא כמו בבתי חולים אחרים שרופא בא אליך לחדר ובודק אותו, את צריכה להביא את אותו לתינוקיה ולא באים אליך והנשים של הביות ביחד בחדר עם נשים לא בביות

יתרונות:

א. מאז שילדתי שם לפני חמש שנים, הבי"ח הזה התפתח הרבה, אבל עדיין יש הרבה מקום לשיפור. 

ב. הצוות בחדר הלידה ידוע כבר שנים כמקצועי וטוב. 

ג. הצוות במחלקות האשפוז רוענן ויש שם אחיות מתוקות ואמפתיות מאוד. ממש הרגשתי שאכפת להן ממני. 

ד. רופאים מקסימים אחד אחד, מקצועיים מאוד. 

ה. בתינוקיה הצוות לא ממש השתנה, אבל כנראה עשו להן כמה סדנאות ביוגה צחוק כי הן נרגעו ושינו גישה. בניגוד לעבר הן גם ממש מעודדות הנקה, ולא אגזים אם אומר שזיהיתי שם סימנים ממשיים של "טרור הנקה". ביות שבעבר רק הבטיחו בפרוטקול שקיים אבל לא ממש אפשרו, קיים עכשיו הרבה וגם מעודדים את היולדות לקחת את התינוק במהלך היום גם אם את לא בביות. 

ו. הם התקדמו מאוד מבחינה טכנולוגית. כל הבדיקות נכנסות מיידית למחשב שמובל ע"י הרופא/אחות לכל יולדת. בעקבות זה, כבר לא צריך לחכות בממוצע שלוש שעות מרגע הביקור עד קבלץ מכתב שחרור. הם ממש התייעלו בנושא. 

חסרונות:

א. העומס!! זה בי"ח קטן מאוד שמשרת רדיוס רחב מידי, וכל זה בגלל פוליטיקות קטנות שמונעות כבר שנים הקמת בית חולים באשדוד. 

ב. מחסור בכוח אדם ובמיטות. האחיות של המחלקה נלחמות על כל מיטה ומתעצבנות כל פעם ששולחים אליהן מאושפזות. 

ג. העומס גרם לכך שבחדר לידה לא קיבלתי יחס נורמלי כל עוד לא הראיתי התקדמות בלידה. לקח להם שעות, אבל שעות!! עד שעשו כל פרוצדורה. עד שבכלל התייחסו אלי. רק כשאמרתי להם שאני דורשת לחתום על ויתור אשפוז, התחילו להתייחס אלי קצת יותר ברצינות ולקדם עניינים סביבי. 

ד. המחלקות באמת לא בנויות לביות. החדרים גם ככה קטנים, אז להכניס עוד עריסה... ואכן, אין הפרדה בין יולדות עם ביות ליולדות בלי ביות, וזה קשה לישון בלילה כשהתינוק של השכנה לחדר צורח כל הלילה... 

ואין  בני דודים קימת בכלל   יש חדרים פרטים וגם לא יש אופציות מצוינות בתינוקיה ביות מלא חצי ביות בכל לא וכו הבעיה ילדתי בחג  שבת ולא היה עבירה של שבת כול כך כן היה מקום להדליק נרות אבל יש חילול שבת בפומבי וחוץ מיזה הבית חולים בשיפוצים אז יש קצת בלגן אבל בטור מישהי שלא תחננה ללדת שם וילדה בלי בררה  היה מצוין .

היועצת הנקה לא נמצאת 24 שעות, אבל האחיות פשוט מדהימות.

הבת שלי לא הצליחה לינוק, וכמעט בכל פעם שהתינוקת הייתה רעבה, באה אלי אחות לעזור לי, לחבר אותה אלי.

התינוקת הייתה ממש קשה ביניקה, ושמעתי מנשים רבות, שאחרי ניסיון עם תינוק כזה, התייאשו ועברו מיד לתמ"ל.

אבל בזכות האחיות של מאיר - הצלחתי!

ב"ה, ינקה יפה עד גיל שנה!

היו לי הריונות ולידות מסובכות לגמרי

היה שם את כל הצוות המקצועי שהיתי זקוקה לו כדי לקבל החלטות קשות וגורליות

המיילדות מקסימות

והכי חשוב, שהם הצילו לי את החיים כאשר ניסיתי ללדת לידה טבעית אחרי קיסרי

הם פשוט היו עם יד על הדופק בכל שלב הלחיצות וברגע שהם הבחינו שיש בעיה הם פשוט הטיסו אותי לחדר ניתוח

והוציאו אותי משם בריאה עם תינוק בריא, לאחר שהתגלה קרע ברחם והרגליים של התינוק היו בחלל הבטן

אושפזתי שם לפני הלידה וילדתי בקיסרי חירום ולאחר מכן הייתי מאושפזת גם במחלקת נשים והתינוק היה בפגיה.  אז אני לא יכולה לספר על מחלקת יולדות הרגילה ולא על התינוקיה אבל כן על כל יתר המחלקות שמסביב.

יתרונות:

א. צוות מקסים, אכפתי ומקצועי.  כולל אחיות, מיילדות, רופאים (מהסטאג'רים ועד הבכירים), כוח עזר.  בכל תקופת השהות  הארוכה שלי נתקלתי רק בשני אנשי צוות מעט פחות אמפטיים, וגם הם לא היו נוראיים.  כל השאר ממש יצאו מגדרם בשבילי.

ב. פגיה ברמה בינלאומית.  אם מישהי חוששת שעלולה להזדקק לפגיה אני ממליצה לה לבדוק ברצינות את מאיר.  ביקרתי גם בפגיות אחרות אבל הפגיה הזאת באמת מיוחדת במינה.

ג. מקצועיות. הרגשתי שאני בידיים טובות ואני יכולה לסמוך על שיקול הדעת של הרופאים.

ד. אוריינטציה טבעית תוך לקיחת סיכונים מחושבים אך לא מוגזמים.  כלומר, בניגוד למקומות אחרים שהכרתי, לא יריצו אותך לניתוח על כל סיבוך קטן אבל גם לא ימשכו לטבעי בכל מחיר.  כנ"ל לגבי חשיבות ההנקה והביות (לא היה רלוונטי אצלי אבל ראיתי אצל יולדות אחרות).  לדעתי יש שם חדר לידה טבעי עם ג'קוזי וכו' אבל כמובן שבמצבי הוא היה מחוץ לתחום אז לא בדקתי את העניין לעומק.

חסרונות:

א. זה לא בית מלון.  מי שמחפשת תנאים פיזיים משופרים, אוכל טוב ושאר פינוקים, לא בטוח שזה המקום בשבילה.

ב.  מי שמחפשת יידישקייט זה גם לא המקום בשבילה.  יש שם לא מעט ערביות.  אני אישית הרגשתי שמאוד מכבדים שם את השונות ולכן גם מאוד השתדלו לכבד את הצרכים שלי לגבי שבת וצניעות למשל אבל אי אפשר להגיד שהיתה שם אוירת שבת.

יתרונות:

• צוות(רופאים, מילדות , אחיות וכו') מדהים עם מקצועיות ברמה גבוהה
• תינוקיה/פגיה- מעולים!!!
• אפשרות לביות מלא, אך מי שלא רוצה לא חייבת, יש את התינוקיה לעזרה תמיד.
• עוזרים מאוד ומייעצים בכל מה שצריך, מהנקה ועד תפרים.

חסרונות:

• יש חדרים עם 3 נשים בחדר
• יש הרבה ערביות
• אין אווירה דתית, אבל מתחשבים.

מאוד נהניתי מהלידות שם. ילדתי בחדר הלידה הטבעית (ללא תוספת תשלום), וזה מרגיש כמו בית מלון- יפה, מרווח, אמבטיה גדולה (אולי יש שם ג'קוזי, זה לא מדבר אליי), כדור פיזיו, מקרר קטן... ממש נעים

המיילדות היו מקסימות, רגישות, מתוקות. התחשבו ברצונות שלי, וגם דאגו לי שלא אתעייף לפני שהלידה מתחילה. יש (או הייתה) גם רופאה ערביה מתוקה.

באשפוז עצמו היה לי הרבה פחות נעים הרגשתי חוסר רגישות אליי כיולדת (לא נכנסת לפרטים. מי שרוצה לשמוע יותר יכולה לפנות באישי).

מה שכן- דאגו מאוד יפה בתינוקיה לקטנה שלי, שבכתה הרבה בהתחלה.

ויש הרבה אחיות שהן גם יועצות הנקה, ויש הדרכות הנקה פעם ביומיים (צריך לשים לב כדי לא לפספס), והדרכה איך לטפל בתינוק חדש וכו'. מהבחינה הזו, האישפוז היה די טוב.

שזה אומר שהתינוק נמצא בלילה בהשגחת האחיות.
אבל לא תמיד יש מקום בביות החלקי מן הסתם.

המיילדות מקסימות, חדרי הקבלה פרטיים!!!, מרווחים חדישים ויפים.

היחס מהמם, המקצוענות, בלידה שלי המיילדת יילדה עוד חמש נשים והיא הייתה מקסימה.

במחלקה פחות נחמד, כשיש עומס כן שמים אותך עם בדואיות והקטע הזה שנותנים לך להסתדר לבד ולמצוא שכנה לחדר שתשמור על התינוק מתי שאת נכנסת לשירותים וכו', לא כ"כ נעים.

בסה"כ היתרונות רבות על החסרונות כראות עיני.

אומנם לפני חמש שנים. אבל רק מילים טובות יש לי לומר : מהקבלה, דרך חדר הלידה ועד המחלקה.

צוות חם ומקצועי. מקום קטן סה"כ.

מבחינת לידה - המיילדת אמרה שהיא לא יודעת ליילד בתנוחה אחרת מאשר על המיטה כרגיל, אבל זו היתה לידה מהירה מאוד ככה שזה לא הטריד מדי.

זו לידה שביעית וחוויתי לידות בשני בתי חולים אחרים נוספים, ומה שמצא חן בעיני במיוחד זה ההתחשבות בזמן של היולדת. כלומר - למשל בבוקר, הם מרכזים את כל המשימות - החלפת משמרות רופאים ואחיות, בדיקה של רופא נשים שעובר במחלקה, בדיקה של רופא ילדים - הכל מרוכז לזמן קצר ולא צריך להיטרטר ולעמוד בלוחות זמנים שונים של חדר האוכל, וביקור רופא והתינוקיה.

משערי צדק למשל, חזרתי ממוטטת בכל פעם שילדתי שם רק מלרדוף אחרי כל מה שצריך להספיק. הרגשתי שאין תיאום בין הפונקציות השונות ואין התחשבות ביולדת מהבחינה הזו.

ברזילי הוא אולי בית החולים היחיד בארץ שאין בו לא ערבים ולא בדואים.

ביות מלא. לא ניסיתי להיעזר במחלקת תינוקות אבל ראיתי שיש חדר גדול עם אנשי צוות וראיתי אמהות משאירות שם תינוקות.

ויש הקפדה על שעות ביקור.

גם בסורוקה יש המון בדואיות, באיזור המרכז יש המון סודנים ואריתראים. ובירושלים המון ערביות.
ככה זה..

את יכולה להשאיר אצלך ולשים בתינוקיה לפי רצונך את לא צריכה לבחור מראש ביות או לא 

בלידה, במחלקה ובגמישות הביות

6 מתוך 8 לידות.

בי"ח נהדר, צוות מקסים - ממש מלאכים. יש אוויר של שליחות באוויר...

חדרי לידה נקיים ומרווחים ומשרים אווירה של רוגע.

בלניאדו אני מרגישה שאני מביאה ברכה בכך שאני יולדת ילד יהודי ולא עוד סתם יולדת...

מחלקת א' משופצת כחדשה ומחלקת יולדות ב' חדשה ונעימה. צוות מחלקות יולדות ג"כ נעים וסבלני.

והאוכל--- משובח בעייני .

תחושה של בית מלון ליולדת. 

שהקב"ה ייברך אותם!!!

את הלידה השניה ילדתי בלניאדו, כי עברתי דירה,

בית חולים מקסים.

אמנם הקבלה בוילונות, אבל הן מקסימות וכ"כ מבינות, מתחשבות,

מטפלות בך מעבר בכזו עדינות, גם האחיות המחלקה,

שפכו לי שמן מעצמן כדי שלא אקרע ובאמת בלידה שניה לא היו לי בכלל תפרים, אחרי שלידה ראשונה היו לי 5!

גם כשיש ביות מלא, הם מנחות שאם את צריכה עזרה או הולכת להתקלח לשירותים וכו'  תביאי להם את התינוק.

וגם אם כבר השתחררת ועדיין לא יצאת משם, הם מתייחסות אליי כאילו את עדיין יולדת שם ומתחשבות מעצמן נורא.

את האוכל בכלל לא אהבתי, אבל זה כבר חיסרון פעוט לעומת הכל.

צוות מתחשב ועדין

די בקטע טבעי (לא שאני בקטע)

מצד שני לא נותנים מהר זירוז בגלל התל"מ 

מה שאומר שאם את סובלת מצירים אבל כל המדדים תקינים 

(מוניטור, כמות מים, תנועות עובר)

ואין לך פתיחה תשלחי הביתה גם בשבוע 41 +

מיילדות מדהימות אחת אחת

רופאים קצת מאכזבים

מחלקת יולדות- הייתי רק בישנה, מאד נהניתי

מדריכת הנקה מומחית ומבינה

אחיות בתינוקיה נחמדות 

יש ביות מלא וחלקי (לא ניסיתי)

משתדלים מאד לסדר בחדרים ציבור תואם

למשל בלידה האחרונה הייתי שם בחג הסוכות עם שתי רוסיות שלא שומרות מצוות

והעבירו אותי חדר ליד מישהי דתיה שהיה הרבה יותר נחמד לבלות את החג במחיצתה

אז אולי חוות הדעת שלי לא רלוונטית, 
אושפזתי במחלקת נשים (ולא יולדות), היה עומס מאוד גדול, לא התחשבו במצבי, ביום הראשון כמעט לא ראיתי את התינוק,
יכולתי להניק רק בחדר הנקה (והייתי במצב קשה פיזית). 

אחרי יום וחצי הכניסו אותי לחדר רגיל ומשופץ,התנאים היו טובים וסה"כ היה שם בסדר, לא התעמקתי שם יותר מידי, הייתי עסוקה בהתאוששות. 

בקבלה- צוות מדהים וגם בחדרי הלידה, נעימות ומתחשבות..

חסרון גדול שאין מקלחת בחדרי לידה.. רק במיון, אז לא תמיד אפשר 'להתנחל' שם על כדור לעבור את הצירים..

הרופאים רגישים ונעימים..

האחיות בתינוקיה מתוקות- קצת היה לי קשה שיש המון תינוקות ולא מספיק צוות- כלומר מלא צרחות של תינוקות (גרם לי להסיק שבע"ה בלידה הבאה ארצה ביות מלא..)..

היועצות הנקה- מעולות! בבכור השתמשתי כל ההנקה בפיטמות סיליקון ובשני עזרו לי שם מאוד וב"ה מניקה רגיל..

במחלקה (גם א' וגם ב') האחיות מקסימות והאוכל מעולה!!

שבתות וחגים שם מרוממים-ממש התרגשתי בקידוש הראשון שהקטן שלי שמע..

אצלי זה גם קרוב להורים אבל ממליצה לכל אחת בחום!

במיוחד למי שרוצה לידה טבעית.

חשוב לציין שגם האווירה מאד דתית ומכבדת.

אין ערבים בכלל.

ניסיון של 2 לידות. בשנים האחרונות. 

בגדול זה כיף שה בי"ח דתי, ובגישה טבעית יחסית!

לפרט קצת יותר? יאללה..

התנאים החיצוניים במרכז לידה הם ליגה אחרת לגמרי. 

(צריך לקחת בחשבון שלידה במרכז בתשלום 1050 ומחייב הרשמה וקבלה מראש)

מבחינת שקט ופרטיות.   ממוקם באגף נפרד. בלי  כל אוירת והמולת בי"ח. רק את, (ומי שבחרת שיתלווה) והמיילדת.

מבחינת עיצוב ויופי.        ממש מושקעים ומטופחים, כמו צימר.. וחלונות פונים לים.. חשבתי בזמנו בסיור שבכאבי הלידה לא יעניין אותי יופי של חד, אבל מסתבר שזה דוקא כן השפיע ומשמעותי גם ברגעים האלו!!

מבחינת אבזור ללידה טבעית. מיטה רחבה ונמוכה. כריות, וכל השאר..וגם תאורה שאפשר להחליש ולעמעם לאווירת נחת.. מוניטור אלחוטי - עיגול כזה שמניחים לכמה דק על הבטן וזהו

מבחינת המיילדות- חוויה אחת לא טובה בכלל לצערי. לא התייחסה כלפי יפה. אמרה לי משפטים ממש מחלישים ומזלזלים באימהות העתידית שלי, הלחיצה באיומי התערבות רפואית גם כשממש לא היה מוצדק (כנ"ל חושבת תוכת לידה שהייתה איתי) והסכימה לקבל לידה רק על הגב/מקס' צד. מה למען ה' טבעי בזה? התאכזבתי..

                          חוויה אחרת- מהממת. מיילדת שבזכותה היתה לי לידת חלומותי!! מחזקת מעודדת יודעת בדיוק מה ומתי ואיך להגיד. השקיעה הרבה מעצמה בכל מיני עיסויים, טיפות ושמנים שהצטיידה בהם שטובים להריח, הציעה לי כדורים הומאופטיים של לידה קלה, ממש הצטיידה בכל מה שאני כיולדת חשבתי שתפקידי להביא. היתה חדורת אמונה בהצלחת התהליך הטבעי, בנחת, באהבה, בקבלה ששפעה ממנה. באה לקראתי בטירוף בתנוחת לידה לא שגרתית בכלל שדרשה ממנה מאמץ לא קל בכלל, מעצמה עמעמה אורות והשתמשה בתאורה רומנטית ומרגיעה בכל רגע שהיה אפשר, דאגה גם לתחושה נוחה של מי שהיו איתי, מה לא? שליחה מהממת משמים.

במחלקה עצמה - יצא לי להיות גם בא', גם בב', ואפילו גם לילה במסדרון. מהאשפוז אני פחות זוכרת אבל האמת שזה גם מה שאותי אישית פחות מעניין, כי אחרי הלידה כבר כל הראש תפוס באורות ובהודאה לה' על הפלא בידיים, וכל השאר בקטנה מבחינתי. בסה"כ זכורה לי חוויה טובה, כיף שדתיים מסביבך. בעיקר בשבת שזה יום מנוחה באמת סופסוף!! על התינוקיה אני לא כ"כ יודעת להגיד כי רציתי ביות.. האחיות במחלה גם לא זכור לי אז נראה לי שבסדר, חוץ מזה שאני לא סובלת שיושבים על הראש אם כבר היית בשירותים אחרי הלידה ומאיימים בקטטר אם לא.

אישית אני אשמח ומתכננת לחזור לשם. למרכז לידה הכוונה. 

הם מאפשרים 'קיסרי פעיל', שבו היולדת מאוד שותפה בתהליך, ובעיקר - אין ניתוק מהיר מהתינוק אחרי הלידה.

(תשקלי אם מתאים לך לצפות בתמונות של אישה מנותחת... אפשר בהחלט לוותר על הצפייה ולהסתפק בפס הקול.)

(מזהירה את מי שלא קראה למעלה - זה קצת חושפני. אפשר להסתפק בפס הקול.)

מה יש, אשקיע קצת מהדרום לצפון

לא ידעו מה לעשות עם אישה שבעלה יוצא בלידה,

ועוד כמה בעיות הלכתיות בסיסיות.

הדלתות לתינוקיה חשמליות ומיקרופונים בחדרים.

בלידה- אפידורל בכלל לא זמין.

חוץ מזה הם היו מקצועיות ונעימות.

1. כמו שכתבו- אוכל מהדרין בחמגשיות

2. שבת- ממש לא פשוט (וגם- משחררים בשבת את כל מי שמוכנה)

3. ביות מלא בלבד

4.לא תמיד הפרדה יהודיות- ערביות

5. אם את באה בלידה שלישית ומעלה את כנראה יודעת הכל לבד ו"מה את צריכה אפדורל????"

6. הצוות מקצועי מאוד (אבל גם מאוד צמוד לנהלים) מעט מאוד גמישות בחדר לידה.

חדרים סבבה, לא מרווחים אבל בהחלט אפשר להסתדר.. החסרון הוא שיש שם די הרבה יולדות ערביות וזה מבאס

לשמוע מסביב כל כך הרבה ערבית..

האוכל מעולה! וסליחה על השטחיות אבל באמת שהיה טוב, שעות ביקור נורמליות אבל באסה שיש מאבטחת שאשכרה עוברת בחדרים ומוציאה את הבעל..

בחדר הלידה המיילדות היו מהממות והקשיבו והסבירו על כל דבר שעשו..האחיות שאני פגשתי היו ממש לבביות ואמהיות כאלו..

השאירו טעם טוב ובע"ה גם בלידה הבעל"ט נגיע לשם..

הצוות מדהים!!

אבל ממש!

סבלניים, מסבירים כל דבר שהם עושים, אנושיים בצורה בלתי רגילה.

הקבלה וחדרי הלידה - אכן יש מרחב ופינוקים (אמבטיה...)

היחס - הרגשתי הרבה מקובעות וצמידות לפרוטוקול (אם כי נכון שהפרוטוקול עצמו יחסית 'מאפשר' - ביחס לבתי חולים אחרים).

הביות היה מאוד לא נוח. חדרים קטנים, בקושי יש מקום לעריסה. אין הפרדה בין מבייתות ללא-מבייתות. כל הבדיקות והטיפולים בתינוקייה, וכל הזמן צריך גם ללכת לקבץ נדבות בתינוקייה (מגבונים, צמר גפן... כאלה). היחס בתינוקייה היה לי מאוד לא נעים. לא אהבו שאני עומדת ליד התינוק בבדיקות. לחצו עליי בלי סוף לתת מוצצים ובקבוקים...

גם חדר האוכל לא מותאם למבייתות, אין מקום לעריסה בין השולחנות.

חדרי לידה מפנקים ויפים מאד, מרווחים עם אמבטיה גדולה

מיילדות מהסוג המשובח, בעניין של לידה טבעית

הצוות מקסים

תחושה ביתית- יש חדר עם מלא מגבות וחלוקים, קחי כמה שאת רוצה

מעודדים ביות. החדרים במחלקה יפים וחדשים אם כי לא מאד גדולים.

הרצאה על שיקום רצפת האגן

משתדלים מאד לשים דתיות עם דתיות (לא תמיד מצליח...)

יועצת הנקה  מ ד ה י מ ה! הצילה אותי.

חסרונות-

אני הלכתי כל פעם עד לתינוקיה, קצת התקמצנו לי על טיטולים וכו'- לא הביאו לי בשפע

משהו שלי מאד הציק- התחבושות שמביאים שם בלי דבק.אם את מתכננת ללדת שם תביאי מהבית.

כשאני הייתי שם לא היה כל יום רישום למשרד הפנים, כדאי להביא תעודת זהות כדי שלא תפספסי.

לא היה הסבר על הטיפול בתינוק 

ערבים לרוב

ילדתי שם 2 לידות.

הראשונה היתה בזרוז, היו ממש נינוחים,בקבלה קצת ארוך כי חייבים לחכות לרופא שיקבל אותך ולא המיילדות, נתנו לי לשהות בחדר לידה כל הזמן, (25 שעות) דאגו לנו לשתיה ואוכל כולל לבעלי.

סה"כ היתה הקשבה לצרכים שלי.

השניה היתה מהירה מאוד, שוב בקבלה זה היה ארוך מידי, בסוף לא היתה להם ברירה והטיסו אותי לחדר לידה בלי שהרופאה בדקה אותי בכלל. בלידה עצמה זרמו איתי (לא לגמרי- המיילדת היתה ערביה נוצריה ללא אופציה להחליף כי זה היה בחג וזה היה הצוות)

המחלקה- חוץ מהחיסרון הידוע של האזור שהוא ערבים... בלידה הראשונה ישבה לי חמולה על הכניסה כי בחדר הסמוך היו ערביות והשתמשו לנו בשירותים ולא יכולתי לצאת מהחדר, ובלידה השניה בגלל החג אז האחיות היו ערביות ולכן הן לא טרחו להפריד ונתקעתי במיטה שלישית באמצע ללא חלון כשבצד אחד ערביה- וחמולתה, ובצד השני (סליחה על ההשוואה, אבל זה מה שהיה) חרדייה וחמולתה, ואני בסה"כ רציתי שקט וכל הזמן אמרו לי שהערביה אמורה להשתחרר ובסוף אני השתחררתי לפניה...

הרוב בביות מלא, אפשר להכניס מידי פעם לתינוקיה אם צריך. (בלידה הראושנה לא נתנו לי כמעט, ובלידה השניה היו שם אחיות אחרות ונתנו לי בכייף, ללכת לאכול, להתקלח וכו' כשהייתי צריכה)

והיה לי ממש ממש טוב. לידה ראשונה באתי עם ירידת מים חודש לפני הזמן ובלי צירים. והם זרמו איתי לגמרי. אמרו לי לבוא כל יום לאנטיביוטיקה ומעקב ולא ובגלל שהכל היה תקין לא ניסו להתערב יותר מידי. רק שבאתי אחרי חודש עם צירים נכנסתי ללידה. לידה שנייה באתי עם צירים ולא התפתח. אז אמרתי להם שאני הולכת לעשות זירוז טבעי. הם נתנו לי אישור הלכתי, עשיתי, חזרתי, ילדתי. לידה שלישית רצו לילד אותי בשבוע 34 התייעצתי עם הרב עזרא.ואח"כ אמרתי לרופא אז הוא הסכים איתי, הוא אמר מה שהרב עזרא אמר, אנחנו עושים.

באמת השעות ביקור במחלקה קצת לו נוחות ואם נפלת על חדר עם חרדיה או ערביה אז אכלת אותה. כי הם באים בחמולות ועושים המון רעש. והאוכל באמת דוחה אכלתי רק את האוכל של אמא שלי.

ילדתי שם את שלושת ילדי, לא לחצו עלי לזרז גם כשסיימתי שבוע 41.

חדרי הלידה בסדר גמור מבחינת הציוד, בלידה הראשונה המיילדת הצילה אותי מתפרים וקיסרי,

בלידה השניה המיילדות התייחסו מאוד בחום, בלידה האחרונה המיילדת היתה קצת קרירה. (ילדתי בסוף המשמרת שלה...)

מחלקת יולדות מאוד מאוד מיושנת,לא כל כך נעים מבחינת האסתטיקה, אבל משתדלים להקפיד על ניקיון.

הצוות במחלקת יולדות מקסים ודואג מאוד לבריאות ורווחת היולדות.

משתדלים להפריד בין יולדות יהודיות וערביות, ובפרט להתחשב בדתיות (ילדתי פעמיים בשבת והיה בסדר גמור לטעמי)

מקפידים על שעות ביקור כדי שלא יהיה רעש ובלאגן במחלקה, ומלווה אחד יכול להישאר עד עשר בלילה.

אפשר ביות מלא, ואפשר גם חלקי שזה מאוד נוח כשאפשר להחזיר את התינוק לתינוקיה בזמני ארוחות, במנוחת צהריים ובלילה. 

תודה לרחלקה

http://www.wgh.org.il/

היד שלהם ממש קלה על ההדק בעניין זרוז, קיסרי והתערבויות.

הייתי שם עם צירים מוקדמים(לא ילדתי) והיתה איתי עוד מישהי בתחילת תשיעי שאמרו לה "הכל בסדר, את לא בלידה אבל אם את כבר כאן אז בואי נעשה זרוז!"

צריך ממש להתעקש איתם על דברים.

אני לא הייתי מרוצה בכלל, אבל יש לי חברות שהיו ממש מרוצות.

ילדתי שם שתי לידות רגילות לפני כמה שנים טובות ולפני שנה ילדתי שם קיסרי.

המילדות תמיד היו מדהימות.

התנאים במחלקה היו גרועים פיזית וגם היחס בתינוקיה אבל לפני שנתיים סיימו שיפוץ שהשפיע כנראה גם על הצוות בתינוקיה,

קודם כל מאז השיפוץ, חדרי הלידה מהממים, גם בקבלה יש פרטיות והבעל יכול להכנס והצוות חבל"ז.

גם במחלקה חדרים משודרגים, 2 בחדר אחרי לידה רגילה, וחדר לבד אחרי ניתוח, תאומים וכדו

אפשר לבחור בלי ביות בכלל, חלקי או מלא.

יש יועצות הנקה וכו

בקיצור, אני מבינה שאין פה נשים מהאזור, אז אם אתם בטיול באיזור ויוצא לכם ללדת שם, תהיו רגועות, הרווחתן...

בשרשור...

לא רק ממליצה/ לא ממליצה,
אלא לספר מה אהבתן או לא אהבתן, מה היווה יתרון ומה חיסרון.

זכרו שמה שבשביל אחת הוא הסיבה ללדת בבית חולים הזה דווקא יכול להיות הסיבה של השניה לברוח משם, אנחנו שונות, כל אחת ורצונותיה

אפשר לראות פסים אדומים שמסבירים לאיזה הודעה ההודעה הנוכחית מקושרת.
כמו בתמונה הבאה-

תפתח את השרשור כדי לקרוא את כל התגובות על אותו בית חולים, לא?

אז תשקיעו

ותודה למי שכבר ענתה!

מתי בערך היתה הלידה? ב-5 שנים האחרונות? או יותר?

לפני השיפוץ או אחרי השיפוץ וכו'

יישר כוח על היוזמה!

ילדתי בשערי צדק לפני 5 שבועות בפעם השניה 

היה מדהים!!! הייתי במחלקה החדשה.(ד)

חדרים- סוויטות, היינו 2 בחדר.

היחס היה מדהים!!!!!

תיכנסי להודעה ששמה "שערי צדק" (זה די למעלה)

ולהודעה הזאת תגיבי כדי שההודעה שלך תהיה ביחד עם כל ההודעות שרלוונטיות לשערי צדק

(Ovestin).

זו משחה רפואית, מכילה תוספת של ההורמון אסטרוגן, ומשמשת בעיקר לטיפול ביובש בנרתיק.

כדאי לנסות לדייק מה הכאב.

האם הכאב הוא בפתח או עמוק בפנים

האם שורף או לוחץ

האם כואב גם אחרי? מדממת? יום אחרי האיזור רגיש יותר?

פשוט יכולות להיות כל מיני סיבות.

ממליצה ללכת לרופאת עריה ולדן (שזה גניקולוגית שמתעסקת בעיקר בעריה והלדן, שזה מילים יפות לפות ונרתיק. הן ה-כתובת לכאבים ביחסים)

לא יודעת מה הרופא נתן לך אבל הנה טיפים שניתנו לי ולא אמורים להזיק:

-הרבה משחק מקדים, שהוא יכנס כשאת ממש מגורה

-להשתמש בסיכוך.תנסי חמאת שיאה או שמן שקדים.זה טבעי שניהם ולא שורף או עם ריח

-להדריך אותו כשנכנס, אפשר להאט. אם הכאב עמוק-תנסי לעצור אותו שניה כשכואב, לכווץ חזק ואז להרפות וכשאת מרפה שיכנס עמוק יותר.

מנהלות- ניסיתי לכתוב בצורה עניינית.אם יש צורך לצנזר - לכו על זה.

שלושת הטיפים אנחנו כבר עושים

זה ממש כואב כל חיכוך בפנים

לא ממש בפתח אבל גם לא מאוד עמוק

לא מדממת וכן כואב אחרי אבל בבוקר כבר לא

באתר של ארגון שלמה אמור להיות רשימה

בכל קופה אמורות להיות, לפעמים קשה להשיג תור. אם יש ביטוח/תקציב יש גם אפשרויות לפרטי. לרוב זו פגישה אחת עם הרופאה (ואז טיפול בהתאם. למשל פיזיו)

ייעוץ הלכתי- חשוב! יש דרכים להתיר כל מיני דברים בין בני זוג בסיטואציות כאלו. (תכלס- מגע מיני ללא חדירה). תפנו למי שאתם סומכים עליו, אני לא פוסקת (ובטח שלא בפורום). חשוב להסביר את הכאב, את כמות הזמן וכד'

זה יכול להיות הורמונלי, העור דקיק ורגיש, ומה שעוזזאת משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין. מורחים אותה עם האצבע ותוך כמה שבועות ממש כושר אם זאת הבעיה

ויכול להיות קשור לפיזיותרפיהשל רצפת האגן. ממליצה לבדוק את 2 הכיוונים במקביל.

את המרשם הזה רק רופא נשים מביא? או שאפשר לבקש פניה באפליקציה מרופא משפחה?

תוהה לעצמי אם אני חייבת לקבוע תור בשביל לקבל את המרשם

זה אצל רופא נשים. גם כנראה ירצה לבדוק שיש צורך בנרתיק ושהכל תקין ברחם לפני שייתן. אחר כך לחדש מרשם אפשר גם אצל רופא משפחה.

זה היה לי והשתמשתי באובסטין

הרגשתי שזה עוזר אבל לא לגמרי

כן היה עדיין רגיש שם הכל

בגלל זה המלצתי לבדוק את 2 הכיוונים במקביל. וזה תהליך, לוקח כמה שבועות עד שהאובסטין עוזר וצריך להתמיד אחרת חוזר להיות רגיש. אם אני לא טועה הרופאה גם המליצה להעלות ל3 פעמים במקום פעמיים בשבוע כשזה לא מספיק עזר. וגם הפיזיו' זה תהליך.

ויכול להיות שיש מקרים שלא עוזר עד הסוף, לא יודעת.

-פטריה

-דלקת בדרכי השתן

-אם אין, ללכת לרופאה שמומחית לכאבים. לא כל רופא נשים מומחה בזה!

תודה לך

יש רשימה של רופאות מומחיות

לא לקיים יחסי מין כואבים.. אפשר בפתח אם לא כואב

יכול להיות מכמה סיבוצ אז צריך שרופאה תאבחן

אולי יובש, אולי כיווץ, אולי הורמונלי

תקראי קצת באתר של אחינעם לב שגיא יש הרבה מידע

אולי צריך פיזיותרפיה רצפת אגן

מה שחשוב לדעת שיש מה לעשות עם זה ושזה לא גזירה לתמיד

לא ידעתי שיש לה אתר

ממש תודה לך!

ננסה כמה כיוונים במקביל באמת

גם אובסטין וגם פיזיו ונקווה שיעזור

אני השתנו לי החיים ברגע שהתחלתי לשים את החמאת סיכוך של חברת ספירולינה

החמאה הזאת?

יש לך קישור?

https://spiru-life.co.il/collections/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA/products/%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA

בהריון וגם כמה חודשים אחרי לידה

הגוף לא מתנהג כרגיל

יש יותר רגישות ופוטנציאל גדול יותר לכאב

נראה לי כדאי קודם כל להרפות

לעשות רק מה שמתאים

ולא כרגיל

לקחת את הזמן

לתת לגוף להחלים ולחזור לעצמו

(מפתיע שזה לא מובן מאליו)

וזה מה שעשינו

אבל כמה אפשר

כל סוף ההריון ויתרנו על זה

אבל עכשיו כבר יותר מחודשיים מהלידה

וזה קורה פעמים מידי בודדות

וחסר לשנינו

מנסים להחזיר את הגוף בכוח

זה יכול לפגוע הרבה קדימה

כמה אפשר? כמה שהגוף צריך

אין דרך באמת טובה לזרז את זה

ולקחת בחשבון שזה המחיר של הריון

לפעם הבאה

צריך לבדוק אם זה באמת הגוף צריך להתאושש

או שיש בעיה שאפשר לפתור

חוץ מה אני מניקה ולא מתכוונת להפסיק כל כך מהר

וארצה גם עוד ילדים בהמשך

אז בגלל שאני לא מעוניינת להתנזר כל כך הרבה

אני מחפשת פתרונות אחרים

לוקח הרבה זמן להתאושש מלידה

גם אם אין כאב

האיזור שם לא חוזר לעצמו כ"כ מהר

בטח לא חודשיים אחרי לידה

(גם שנה אחרי

אין חזרה מלאה למה שהיה קודם

אבל בסוף זה קורה

החלמה מלאה של הגוף)

לא צריך להתנזר מהכל

אלא ממה שיוצר את הכאב

וכן

מי שמתכננת הריונות רצופים בלי זמן מספיק להתאוששות

יכולה לשלם במחיר של חוסר יכולת להנות באופן טבעי

דיבור על 'בעיה' 'פתרון'

במקום לתת לגוף להחלים באמת

יכול להוות מכשול בפני עצמו להנות

ואז גם כשהגוף מחלים

הנפש לא

וחבל

שנות הפוריות הם שנים מאד ספציפיות

וחבל שהגישה הלחוצה והלא מקשיבה לגוף

תעצב את החוויה הזו

אולי לכל החיים

זה מרגיש מההודעות שלך שאת פשוט מנסה לשכנע לא להביא הרבה/ צפופים.

לא רק בנושא הזה.. .

אני אחות וזה מרגיש קצת מנותק מהמציאות של הגוף.

נכון שהגוף צריך להתאושש, אבל זה לא אומר שזו הסיבה לכאב וזה לא אומר שלא צריך וטוב לטפל. לפעמים הרגישות היא בלי קשר ליחסים

או דווקא בגלל המניעה.

מקווה שאת קוראת את ההודעה בטון המתאים ולא כביקורת

שיתפתי גם אישית ולכן האנונימי

❤️

מותר לך כמובן להביע את דעתך אבל יהיה טוב שתנסי לנסח בצורה שלא פוגעת במי שבוחרת אחרת. בסוף כולנו רגישות והורמונליות וגם אנחנו לא קוראות לפעמים בטון המתאים

לא האחות היחידה שדברה על הנושא הזה

אבל בטח נוח לכתוב ביקורת מאנונימי בלי לעמוד בבטחה מאחורי דעותיך

בכל הריון יש זמן התאוששות שבכלל לא קשור ספציפית לכאב

אבל יכול גם

בכל הריון יכול להיות מחיר כזה או אחר בנוגע ליחסים

בהריונות צפופים זה פשוט לא נותן מרווח התאוששות מספיקה

ואולי את ואחרים מנסים לשכנע שזה הגיוני וטוב לקבל טיפול במקום להניח לגוף

הן מבחינת יחסים מלאים והן מבחינת הריונות

למען הסר ספק

אני לא באה לשכנע כלום

הכי חשוב זו בחירה חופשית

לעשות כל מה שרוצים

ומומלץ בדרך

להיות חשופים לכלל המידע הנכון

למה לא גם וגם?

למה לא לטפל במקביל וככה לוודא שלא מפספסים משהו אחר?

חבל סתם לסבול

והסברתי את עניין האנונימי, וששיתפתי משהו אינטימי שלי, אם תרצי אכתוב לך מי אני כשאהיה בניק שלי.

בכל אופן עומדת בבטחה לגמרי מאחורי דעותיי ב"ה

זה פשוט לא סותר, ויש לרפואה הרבה פעמים פתרונות שאנחנולא מודעים אליהם (וגם אני לא מודעת לכולם).

אגב דווקא ההתקן הורמונלי עשה לי כאבים ויובש הכי חזקים גם כשנתתי לגוף את מקסימום המנוחה ואילו כשלא מנעתי הרגשתי מיד את הלחות הטבעית

אם רק מחכים ומרפים זה לא תמיד עובר לבד. חבל לסחוב את הקושי תקופה ארוכה סתם. מדברת מניסיון מר.....

בלידות הראשונות לקח לי זמן להבין שצריך לטפל ואיך, והטיפול היה אחר כל פעם ולקח כמעט שנה כל פעם לצאת מזה. ואם לא הייתי מטפלת אני לא חושבת שהיה עובר לבד.

אחרי הלידה השלישית כבר ידעתי מה יעזור והייתי על זה והיה שיפור משמעותי אחרי חודשים בודדים.

מקצת קריאה בנושא, את צודקת שיש אחוז משמעותי של נשים שיעבור להן לבד אחרי כמה חודשים. אבל זאת לא סיבה בעיניי לא לבדוק את הפתרונות שיכולים להביא לשיפור.

מניסיון גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים

אני גם מאוד בעד לעשות רק מה שנעים

אבל יש דברים שחבל לגרור, בטח כשהם כבר תקופה ארוכה….

ודבר נוסף- הרבה מהטיפולים לתחום הזה דווקא דורשים ממך חיבור לגוף, כך שלפעמים אחרי המצב יותר טוב ממה שהיה לפני אפילו

נכון שכל חודש בלי יחסים נעימים זה מעיק מציק וכואב

אבל מדובר פה על חודשי הריון ולידה

צריך לקחת בחשבון שהגוף עבר ועדיין עובר תהליך.. לא כל דבר צריך ישר לרוץ לרופאים שיתחילו לחטט שם ולבדוק מה יש

אני בעד לעשות תור טלפוני לרופאת נשים אולי יהיה לה פיתרון או משחה שיזרזו את ההחלמה

אבל לא נשמע מצב חריג כמו שמתארים פה שצריך ללכת לרופא מומחה מאוד

מתי נשים וגברים יבינו שהריון זאת טלטלה רצינית לגוף ולנפש ויתנו מקום וזמן לתהליכים הטבעיים לקרות?!

אני לא אכנס פה יותר מידי לתיאורים

אבל אישית אני יכולה להגיד שאני מרגישה שחוזרת לעצמי בפן המיני רק כשנה וחצי-שנתיים אחרי הלידה.

עד אז אני ובעלי מודעים שהכל קצת אחרת

גם החשק גם הכוח גם הגוף

וזה בסדר

וזאת עסקת חבילה שמגיעה עם כל הריון ולידה

שחודשיים אחרי לידה זה ממש מעט ולא חריג בכלל.

לגוף לא אכפת שנמנעתם גם בזמן ההריון, יש לו קצב החלמה משלו וחודשיים זה רק שבועיים אחרי הזמן שהרופאים ממליצים להמנע ממילא.

אפשר לנסות להקל עם מה שאפשר, אבל לפעמים הגוף צריך פשוט זמן ולא פתרונות, וכשדוחקים בו הוא מתנגד עוד יותר.

ויש עוד דרכים ליהנות אחד משניה גם בלי חדירה מלאה.

מיניות אחרי לידה משתנה וזה הזמן לגלות דרכים אחרות, להאט, לחקור ולא לנסות לשכפל את מה שהכרתם עד עכשיו.

לדעתי זה יכל להשתפר עם הזמן

תוך 3+ חודשים לדעתי זה כבר לגמרי אחרת

חודשיים זה ממש טרי

והיו לידות שאחרי חודש לא כאב, הרבה פעמים זה הורמונלי או משהו אחר

ושווה לברר אם זה מפריע לזוגיות

אבל לפעמים אכן ככה היה שפשוט עבר לבד

מבינה אותך כל כך זה באמת מתסכל בטירוף,

לפי התיאור שלך זה נשמע תיאור מתאים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ממליצה לפנות לפזיותרפיה של רצפת האגן

ואם תרצי המלצה יש לי מישהי מהממת בירושלים.

אצלי אחרי כל הלידות כאב במשך כמה חודשים, הנחתי שהאזור פשוט יותר רגיש

את אלופה שבאת לכאן לפורום לכתוב ולחפש פתרון.

כי זה באמת מצב מתסכל מאוד מצד אחד, ומצד שני לא פשוט לדבר על זה ולחפש עזרה.

אני חושבת שבהריון, ובטח סוף הריון, ועוד יותר אחרי לידה- הגוף משתנה. ממש.

וזה בסדר שכרגע אתם פחות יחד. לא כתבת על החשק שלך והאם כשאתם יחד זה מרצון שלך או מ'צריך' ו'לא נעים מבעלי', אבל אני משערת על דעת עצמי שזה המצב (גם כי לך כואב, גם כי מאוד מאוד נפוץ שלנשים סביב הלידה יש פחות חשק), ואם זה המצב, אז תיזהרי ממש. לא מקיימים יחסים כשכואב. לא מכריחים את הגוף לקיים יחסים. ממש לא עם מיליון סימני קריאה.

זה אחר כך רק יוצר מעגל גרוע יותר שהגוף מקשר בין יחסים לכאב. ואת לא רוצה להיות שם.

מצד שני, זה לא אומר להתנזר לגמרי, וממליצה ממש לפנות לייעוץ הלכתי לראות מה אפשר לעשות כדי לשמר רמה מסוימת של תשוקה ואינטימיות בלי להכאיב לך אפילו לרגע.

לגבי הכאב עצמו- לי זה נשמע כמו משהו של פיזיו' רצפת אגן. שרירים מכווצים מדי שקשה להם להרפות (שוב, מצב נפוץ אחרי לידה). זה עניין שיכול להיפתר בשתיים-שלוש פגישות. חוץ מזה שבכל מקרה מומלץ לפנות לפיזיו' אחרי כל לידה, בלי קשר אם מרגישים משהו או לא.

אם לא היית אז ממליצה ממש ללכת. זה עוזר גם עם בעיות מהסוג הזה.

כדאי לבדוק אם את מונעת הורמונלית והג'ל לא עוזר, אז לשקול להחליף מניעה.

הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.

ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.

ממליצה על אסותא אשדוד.

בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.

אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.

לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.

בהתאוששות האמת..(אצלי)

כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות

אם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.

לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.

אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).

וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...

אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.

ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.

יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.

זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.

להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.

גם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...

אחרי קיסרי

ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא

לא זכרתי מדויק...

או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.

אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.

אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.

בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..

מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר

1. האם לשים בתינוקיה

2. האם לחזור לאותו בי"ח

3. האם להביא עזרה ליממה הראשונה.

התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.

אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.

ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.

כמה שאלות:

1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?

2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?

לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..

התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.

אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.

יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.

אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.

גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.

אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.

הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.

היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.

אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)

ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..

אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה

זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)

מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.

אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.

באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?

אבל זה על בסיס מקום פנוי...

בכמה חדרים בודדים

אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן

בכל אופן זה לא בודדים

בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.

אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה

חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.

לא בטוחה

ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים

ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)

תנסי בית חולים אחר

אולי קפלן. לי היה שם מעולה.

באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק

אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הקטנה נולדה כשהגדול היה בן 5.5

לקח זמן, אבל היום כשהגדול בן 8 והקטנה בת 2.5

אני ממש רואה כמה הם חברים

וכמה הקשר הזה טוב ומדויק להם ממש

וכמה אם הם היו קרובים יותר בגיל זה היה הרבה יותר מורכב..

לא בחרתי בזה.

לא רציתי פער כזה

כל מיני נסיבות שה' בחר להוביל אותנו בהן הובילו לשם

יש בזה אתגרים גדולים

אבל יש בזה גם ברכה גדולה.

וכן, זה לגמרי להפעיל 2 מערכות מקבילות..

אומנם זה לא בין שניים. אבל בין העוברית לאחיה האחרים. האמת שזה כן מעסיק אותי, אולי ננסה שיהיה עוד אחד במרחק סביר אבל יש ממש ממש מצב שזה הסוף.

אני חושבת שמודעות זה הדבר הכי חשוב פה. המציאות היא מה ש-ה' גלגל בסופו של דבר. ולכל אחד יש את התיק שאיתו הוא גדל. היה פה לצשל לא מזמן דיון מאוד מעמיק על משפחות ברוכות. יש שזה היה קסום להן ויש שזה היה נורא להן ויש עוד הרבה באמצע. אין לנו שליטה על התוצאה. אנחנו יכולות להשתדל ולהיות במודעות לאתגר.

מודעות למשל במקרה שלך זה לדאוג לזמן אישי, לדאוג יותר להשקיע בהזמנה של חברים, לדאוג לפעילות סבירה לשניהם- הוא עדיין ממש צעיר, כל הג'ימבורי וכו', כל דבר בטבע, הכל רלוונטי, אם יש משפחת חברים או בני דודים עם קרבה בגיל לקבוע יחד פעילות או נסיעה משותפת.

המון נחת משניהם.

ועוד רעיונות-

למצוא פעילוית שמתאימים לשניהם כמו גן שעשועים, ג'ימבורי, בריכה בחצר...

לנצל את הזמן שהקטן ישן לפעילויות שמתאימות לגדול והקטן עלול להפריע- לבשל ביחד; לספר סיפורים, לבנות עם מגנטים.

ובכללי בשלב הזה נראה לי יותר להתמקד בתעסוקה לגדול, ושהקטן יתעניין במה שאתם עושים.

ואולי לחשוב עם הגדול על רעיונות לתעסוקה שיוכל להעסיק את עצמו כשאת עסוקה עם הקטן ולא פנויה אליו- חוברת עבודה/ צביעה, דגמים, פאזלים, מולטי קומבינציה.

2 ילדים עם פער של 9 שנים

חברים ממש טובים

מגיל צעיר

פער של פחות מ5 שנים הוא לא באמת פער גדול

אולי רק בגיל צעיר כזה

תעסוקה של ילדים לא בהכרח קשורה לפערי גילאים

וקשורה בעיקר לתפיסה

(אם צריך להעסיק ילדים/ ילד יכול להעסיק את עצמו/ גישה כלפי מסכים/ אירוח חברים ועוד)

לילדים יכולות להיות הרבה תלונות

זה בסדר שהם מתלוננים

אבל זה לא אמור להוביל את המחשבה/ הפעולה

היא לא תמיד נכונה

לי יש צמודים והם רבים כל היום וממש לא אוהבים אחד את השני.

לעומת זאת בת שמונה ובן חמש מסתדרים טוב. ויש לי גם בן חמש ובת שנה וזה בכלל לא פער ככ גדול בעיני

חבל על ההלקאה העצמית, תשדרי לילד כמה הוא בר מזל שקיבל אמא לעצמו ככ הרבה שנים ואיזה כיף שיש לו תינוק.

כשיש ילדים צמודים אז חוששים שאין יחס אישי מספיק ואחד בא על חשבון השני, כשיש פער גדול חוששים שאין לו עם מי לשחק. ומצד שני בכל מצב יש גם צד חיובי שעליו עדיף לשים את הדגש מול עצמך ומול הילד.

בלי לבטל את הרגשות של הילד כמובן- הוא מתבאס שאין לו תאום- "באמת היה יכול להיות כיף אח תאום כדי שתמיד יהיה חבר בגילך לשחק איתו!"- לא ממקום שאת מרגישה לא בסדר- ברור לך שעשית את מה שהיה הכי נכון ומדויק למשפחה שלכם! אלא ממקום שאת מבינה את הרצון שלו. כמו שהיית מביעה הבנה כלפיו כשמתבאס לחזור הביתה מהגינה.

דוקא בעיניי יצא ממש טוב ב"ה

הגדולים לא מקנאים ומשחקים איתה.

סה"כ לא רואה בעיה, בסופו של דבר הכל לטובה. אם היה לפני אולי היה קשה יותר אם היה אחרי שוב אולי גם היה קשה יותר כי גם אני כבר מבוגרת.

כל דבר בעיתו ובזמנו, הכל לטובה

באמת מאוד קשה לפעמים שהוא לבד. אבל נתתן רעיונות מעולים איישם בע''ה, תודה

אז אמא שלי התמודדה,

אבל הייתי כמו אמא שניה בשביל אחי ושמרתי ממש והתגאתי ומבחינת אמא שלי ובכללי אני חושבת שזה דווקא יותר קל מאשר צמודים,

שלכל אחד יש צורך שונה לגמרי ויש הפרדה ברורה

כשזה אחד אחרי השני זה בלאגן בצרכים חח

תגדלי אותם בנחת