שמעתי את בעלי אומר למישהו שהתינוק שלנו בן חצי שנה.
והוא בן 4 וחצי חודשים!!
מה נסגר?
קרה גם לכם?
שמעתי את בעלי אומר למישהו שהתינוק שלנו בן חצי שנה.
והוא בן 4 וחצי חודשים!!
מה נסגר?
קרה גם לכם?
~א.ל
משיח עכשיו!
~א.ללגברים זה לא ממש משמעותי הדברים האלה...
הם לא זוכרים בדיוק, מעגלים לפה מעגלים לשם..
הוא פשוט כבר רוצה שיהיה לו עם מי לשחק ![]()
קורה אצלנו המון בבית
כשילדים שילמו על נסיעה באוטובוס רק מגיל חמש, עלה אבא שלי עם אחי לאוטובוס והנהג שאל אותו בן כמה הילד.
אבא שלי: לא יודע בדיוק. ארבע, חמש.
הנהג: ארבע או חמש?
אבא שלי: תראה, יש לי 6 ילדים וכל שנה הגיל שלהם מתחלף, איך אני יכול לזכור?
שרבובאחרונהיש מצב שהוא יודע, וסתם היה לו יותר נוח להגיד חצי שנה. וגם אם לא- זה לא שהוא פספס שנתיים...
משיח עכשיו!דברתי עם מישהי בטלפון, ואמרתי לה - כן.. היא בת 4 וחצי חודשים..
אחרי שסגרתי בעלי שואל אותי - מה נסגר עם זה שאת אומרת לכולם שהיא 4 וחצי חודשים? היא בת 5 וחצי חודשים!!
![]()
את לא מאמינה לי כנראה,
אני אמא מה זה אוהבת
ומטורפת על הילדים - פשוט מרוב עומס!!! ![]()
הראש שלי נשאר אי שם חודש מאחור ולא שמתי לב שהזמן עבר... ![]()
בקיצור שיא הנורמלי,
עוד יותר נורמלי שזה קרה לבעלך מאשר שזה קרה לי, כי אצל גברים זה ממש לא משהו לזכור אותו בדיוק בדיוק.
אנונימי (2)מזלי שבעלי לא נעלב ממני 
ותדעי לך שזה סוג של בני אדם...
אני בד"כ שוכחת גם בת כמה אני בעצמי. (!)
מממ... 26? 27? רגע, מה היה שנה שעברה? ![]()
27, משוגעת! ![]()
כשהייתי בת 16 עוד חישבנתי את הדברים האלו בקפדנות, עכשיו כשהראש דחוס עד אפס מקום מעומס - פרח לי החלק הזה של המוח. ![]()
בקיצור, הבעיות הקטנות של החיים. 
הרבה שמחה!
מה זה משנה אם הוא בן 4.5 חודש או 6 חודש?
אולי הוא סתם עיגל כלפי מעלה, את הגברים אפעם לא מעניין הגיל המדוייק
ששאלתי עכשיו את בעלי בת כמה הבת שלנו
אז הוא עונה לי "4-5 חודשים"
היא בת 3 חודשים ![]()
בעלי לא זוכר את השמות של הילדים שלנו...
(בהגזמה, כן? אבל הוא באמת מתבלבל חופשי בין התאומים, וגם עוד לא לגמרי זורם לו השם של התינוקת החדשה שלנו. טוב לפעמים הוא עושה את זה בצחוק - אבל גם את תאריכי הלידה שלהם הוא לא זוכר בשלוף...)
גם תלוי בעומס/בפניות של האדם, וגם תלוי ביכולת הזיכרון.
ואולי הבעל של משיח עכשיו פשוט עיגל בשביל הנוחות והחוסר-דקדקנות.
"טוב, אוהבים אותי פה"
פרח חדשוהוא כולה בן 9 חודשים.......
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות