אולי שאחת הבנות תעתיק לפה

יש תמונות של ***********

מצאתי באתר אחר

וגיות אינה דבר פשוט, יודע כל מי שחי בתוכה. לא סתם אנחנו שומעים על אלה ש"עובדים על הזוגיות שלהם" אבל זה לא אמור להיות עוד משימה ברשימת המטלות. לחיות בקשר הרמוני, בונה ותומך אמור להיות טבעי, בלי הצורך לבקש או לצפות מבן הזוג שיגיב כמו שאת רוצה. אם התקשורת טובה, זה אמור לקרות ממילא.

אז איך בכל זאת ניתן לזהות קשר רומנטי חיובי שישרוד שנים לעומת זוגיות מעורערת שתתנפץ בבוא הימים? לפי סדרת מחקרים שערכו מדענים בשנים האחרונות, זווית הראייה שלנו הייתה שגויה.

עד כה אנשים האמינו ש"איך הצד השני מגיב לחדשות רעות" זה המדד המרכזי. אם הוא נמצא איתך ברגעי השפל נחשב כמבחן הקשר אבל כעת הם מדגישים שהמבחן נמצא במקום אחר: איך הצד השני מגיב לחדשות טובות.
חוקרים מכנים את השיתוף של חדשות טובות עם האחר כ"היוון", הפיכה של ההתחייבות החוזית להון רגשי. על פי החוקירם, מדובר בסממן חשוב וחיוני שיכול לקבוע את גורל הקשר. כבר ב-2004 חוקרים מצאו במחקר שערכו שכאשר בני זוג מגיבים בהתלהבות לבשורות טובות של הצד השני, זו אינדיקציה לכך שמדובר בזוגיות טובה מאוד ומספקת.

במחקר המשך לראשון, נמצא שהתגובות של הפרטנר לאירועים טובים מעפילות בחשיבותן לתגובות בן הזוג לאירועים רעים. מדובר באבחנה מעניינת לאור כך שנראה על פניו שקשה יותר לאנשים להיות איתך כשרע לך. אבל אנשים כנראה מסוגלים להפגין אמפתיה ולהיות החזקים בקשר לזמן מה. יתכן שזה בכלל מחזק את האגו שלהם.

אבל עד כמה האדם שאמור לאהוב אותך באמת מפרגן לך? אינו מקנא וחש תחרות מולך? זה אמור להיות אות אזהרה אם אהובך אינו ממש שמח בשבילך ברגעי הניצחון של חייך. איימי מ. גורדון, פסיכולוגית חברתית מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה מספקת דוגמאות מוחצות בבלוג שלה לתגובות שונות למצב: אשה חוזרת הביתה ומשתפת את בעלה על הקידום שקיבלה.

תגובה אקטיבית ובונה מהבעל תהיה נלהבת: "זה נפלא מותק! ידעתי שתוכלי לעשות את זה! עבדת כל כך קשה".

תגובה פסיבית בונה מהבעל תהיה תמיכה מאופקת: חיוך חם ו"אלה חדשות טובות".

תגובה אקטיבית הרסנית תהיה הצהרה מבאסת: "האם זה אומר שכעת תעבדי שעות ארוכות בנוסף לזמן שאת מעבירה בעבודה עד כה? האם את בטוחה שתעמדי בזה?".

תגובה פסיבית הרסנית תהיה התעלמות מהחדשות והסטת הנושא: "אה, באמת? את לא תאמיני מה קרה לי בדרך הביתה הערב!".

ניחשתם לבד, עדיף להעניק תגובה אקטיבית ובונה. כשאינכם רק מודעים לחדשות הטובות אבל באמת משתתפים בשמחה. מחקרים לאורך השנים מוצאים דבר אחד קבוע: שקשרים פורחים כשהטוב מתעלה על הרע. הרבה פעמים הנטיה היא לשים דגש על השלילי בחיים, קנאה, קונפליקט ומשבר וזה משכיח מאיתנו את רגעי השמחה הכה קריטיים.
מקור : http://www.holesinthenet.co.il/holesinthenet-media-story-40700

השב''כ רצח את רבין,כהנא,,גון לנון, פרנץ פרדיננד, וניל ארמסטרונג

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים