(רק להצטייד בשכפץ)

שזו הייתה הכוונה (בכ"א, לא לשם אני כיוונתי).

(למרות שגם חברה שמסכימה על חוסר במוסכמות או חוסר בתכתיבים חברתיים זו הסכמה. אז אולי אי אפשר לחיות בחברה בלי הסכמה? תמיה. בכ"א, בכל חברה יש "הסכמה שקטה" על קווים רחבים, וא"א ליצור חברה באמת שאין בה קווים משיקים. ואכמ"ל)

ברור שתוצר של מה שאנו חיים ע"פ תורה אחת זה דפוסי התנהגות דומים, אבל לא תמיד דפוסי ההתנהגות המקובלים הם דווקא הנכונים.

ולא תמיד מי שעושה אחרת ממה שנהוג מפספס את האמת.

פשוט צריך רגישות, סבלנות והקשבה.

היום בחברה שבה הרוב מתחתנים מאוד צעירים[20-23]...

אז 24 זה בהחלט "זקן" באופן יחסי כמובן... וצריך להתחיל לדאוג..מאוד אפילו!

[סליחה שאני נשמעת מייאשת, אבל כחברה ברור שעלינו לדאוג לאנשים בגיל הזה+/ להלחיץ אותם קצת שיתעוררו..]

ואגב, גם בחברה הלא דתית בערך מגיל 25 מתחילים להלחיץ...

ויש לי הרבה חברות לא דתיות שהתחתנו בגילאי 23-25...  ככה שזה לא ממש ייחודי רק לחברה הדתית אלא דבר נורמטיבי לגמרי גם בחברות אחרות...

בחברה החילונית את לא תקבלי כאלה תגובות כשאת בת 20

אני לא עורכת השוואות בין מגזרים.

הלחץ לחתונה נמצא בכל מגזר ובכל דת וזה טבוע בנו מעצם היותנו בני אדם אנחנו רוצים למצוא את החצי השני שלנו.

אבל לא כל אדם מוכן\רוצה\מצליח למצוא את זיווגו בטווח האידיאלי שקבעו לו (בשירשורים פה לאחרונה האידיאל הוא 17-21)

זקן יחסית = בראיה שלך.

אם היית גבר בן 26 לא היית שומעת משפטים כאלה כי זה נורמאלי.

ואני ממש צעירה ולא באופן יחסי

נתתי דוגמאות כדי להמחיש אבל זה לא העיניין של המגזרים. זה לא האישו

ודווקא הדתיים פחות..אולי כי לא נעים להם ללחוץ על רווקה מסכנה חחח

בעיני כל שנה שלא הכרתי את בעלי אחרי גיל 18 היא בזבוז זמן מוחלט!

תמיד אני אומרת לו שבאשמתו הפסדנו שנתיים ביחד כי הוא לא רצה לצאת עד גיל 20 (אנחנו בני אותו גיל...) והוא מסכים איתי שזו הייתה טעות...

מכירה מישהי שעשתה את זה ואמרה לי - לגדל ילדים כשאת בעצמך תינוקת זה להתעלל בעצמך ובהם 

אין לך סבלנות, אין לך כוח את עוד צריכה את הזמן של עצמך להנות עם חברות

ובתקווה שלא כולם יתנפלו עלי לא נראה לי שהפסדתי משהו רק הרווחתי

אנחנו לא חילונים

חתונה זה אומר עבודה ילדים בית הכול. עסקת חבילה

זה שיצאת איתו לפני שביררת את העניין לא אומר שהסדר לא אמור היה להיות הפוך[שקודם תבררי אם לצאת ולא לצאת ואז לשאול אם להיפרד...]

הלכת לשאול רב *לפני* שהתחלתם לצאת אם לצאת ולדחות בשנה ילדים "במקרה" שזה מתאים ותתחתנו,

או כמו שכתבת לפני זה ששאלת רב *אחרי* שיצאתם וידעתם שזה זה....

כי אם זה המקרה השני כמו שהיה נשמע בהודעה הראשונה אז לא ממש התרתם לרב ברירה....

וכבר העדיף שתתחתנו ולמנוע שהוא זה שכביכול יהרוס....

אם זה המקרה הראשון- ספרי לנו מי הרב, יש כמה שישמחו להתייעץ איתו.

מכיוון שנראה לי שזה כן המקרה השני, אז כמו שכתבתי מקודם- את היית אמורה לברר לפני שהתחלת לצאת אם זה בסדר, זה שבחרת לשאול מאוחר ובכך לדחוק את הרב לפינה זה משהו אחר...

כנראה אם היית שואלת לפני היית מקבלת תשובה אחרת..

לפי שהתחלתי לצאת התייעצתי עם ראש המדרשה שלי  (אני לא אכתוב מי זה כי ההדרכה שלו הייתה ספציפית אלי מתוך היכרות איתי ואני לא חושבת שזה שאלה לשו"ת סמס לציבור) מי שירצה שיפנה אלי בפרטי אני אסביר את הרקע והמניעים.

אחרי שיצאתי עם בעלי די מהר החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן ומהתחלה אמרתי לו את הקטע עם זה שאני לא רוצה ישר ילדים. הוא הסכים איתי אבל רצה שאני אדבר על זה קודם עם הרב שלו ושהוא יגיד מה דעתו. ואז נפגשנו עם הרב שלו וגם ההדרכה שלו הייתה שכל עוד האישה לא מרגישה מוכנה לעניין הזה אז אפשר למנוע, שוב, זו הייתה הדרכה ספציפית לנו!! זה לא פסק הלכה! והיו לנו את הסיבות לעניין הזה. כמובן שכל חודש מחדש עשינו חושבים ובדקנו האם אנחנו ממשיכים ככה או מפסיקים.

לעניין ה"לא השארת ברירה לרב" אמרתי לרב שאני רצה בכל ליבי לדעת מה דעת תורה בעניין ושלא יתחשב בזה שהפסק שלו "ידחה" את החתונה שלנו. ואמרתי לו שאני מעדיפה להשאר רווקה עוד שנה-שנתיים מאשר להביא ילדים בתקופה הזו.

יש גם אם לא פה עוד כמה לתשובות מקלות בזוגיות....

[זה בסדר, לא אותי זה מעניין- לא חושבת שזה היה נכון או מה שהרוב יענו לכולם,אלא פשוט שירות לטובת הכלל..]

הטענה שלך היא "כלכך כיף לי להיות נשואה למה זה לא בא קודם?" - שגויה מהיסוד.

א. זה לא מוכיח דבר וחצי דבר על זוגות אחרים - זה שאצלך זה עבד זה לא אומר שאצל השני יעבוד

ב. את לא לוקחת בחשבון שאינך יודעת מה היה קורה אם היית מתחתנת בגיל צעיר, החיים לא סרט נע ואנחנו לא רובוטים

אם טוב לי משהו בשלב מסויים של החיים זה לא אומר שאני אגיב לזה באותה צורה בשלב אחר

ג. אולי כלכך טוב לך  בגלל השנתיים האלו? אולי בעלך הגיע בשל ואוהב כי היא חיכה את השנתיים האלו? את הנתון הזה את לא בהכרח לוקחת בחשבון. המצב המציאותי שלך באופן מהותי נשען על המצב שהיה ולא מנותק ממנו בצורה שיש ביכולתך לעשות העתק הדבר לתקופות אחרות בחיים שלך 

ד. זה שזה טוב וכיף לא אומר שזה צריך להיות מוקדם. באותה מידה זקן יכול להגיד "אוהווו בינגו וגרבר כל היום זה פשוט תענוג! למה לא עשיתי את זה כל היום בגיל 18!" - יכול להיות שכיף לו, אבל זה לא מהווה הצדקה למחוק שלב קודם בחייו תמורת שלב טוב. 

לא חשבתי על זה ככה אף פעם...

את מוזמנת להחליף מגזר/ לחפף בחלק מהמצוות. אבל בשבילי התורה קובעת את הדרך חיים (למרות שאני מפספס הרבה פעמים... עדין התורה היא זו שמנחה ואני לא הופך את זה לכשר...)

בעזרת ה'

מי אמר שהתורה אומרת אחרת?

התורה מתיחסת לאיש ולא לאישה. אין חיוב על אשה להתחתן כלל.

ה' הוא המלך.

בעזרת ה'

לא הבנתי האם את רוצה להתחתן ולא מוצאת עדיין את בן זוגך או שאת לא רוצה להתחתן כעת וכועסת שמשגעים אותך למה עוד לא התחתנת.

אם את רוצה להתחתן ולא מוצאת עדיין- זה באמת ניסיון קשה והתמודדות יומיומית. בע"ה שה' יחתן אותך בקרוב.

אם את לא רוצה עדיין להתחתן- תעמדי על הרגלים יציבה ותשימי פס על כל ה"פוליטיקאים" שקוראים לעצמם חברים. את מחליטה מתי את מתחתנת, שיגידו שאת זקנה- שימשיכו לברבר. מומלץ להתחבר עם אנשים טובים יותר מאלו.

בהצלחה

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)