ודבר כזה שתלוי עם עשית עוד בדיקה ובאיזה יום זה היה וכו

זה מורכב מכמה וכמה פרטים אז כדאי לשאול רב כי זה לא דבר קטן

אדב בדבר כזה אפשר להתקשר באופן אנונימי למרות כדאי ללכת לרב שמכיר אותך כי זה גם חלק חשוב בפסיקה, להכיר מי האדם שמאחורי השאלה

מספיק שעשית רק בדיקה אחת ביום הראשון, לא משנה מתי. כמובן שעדיף לעשות 2, אחת כשקמים מיד בבוקר והשניה לפני השקיעה זה לכתחילה,אבל ברור שיצאת ידי חובה. בדיעבד מספיקה בדיקה אחת במשך היום לפני השקיעה.

למה אי אפשר לענות לשאלה פשוטה שבכל ספרי ההלכה כתובה התשובה אליה? אני לא חושבת שיש בעניין כמה דעות ואם כן תקנו אותי. 

כמובן שהפורום הוא לא מקום הלכתי, אבל בשאלות שהתשובה להם ברורה - גם אסור לעזור? (וגם לפתוח ספר הלכה אפשרי...)

אין מה "להתבייש לשאול רב" שאלות "קטנות".  זה תפקידו, ולפעמים גם לפרטים קטנים יש משמעות.

ב. השאלה אינה טפשית. ומסתבר  - ולא "נפסוק", בוודאי לא וירטואלית - שאם כבר השאלה אינה על היום הראשון, שבדיעבד ניתן להסתפק בבדיקה אחת שנעשתה בו, אלא על משמעות "הפסק" בצהריים. אלא שזה אין מקומו כאן. 

לגבי מה שכתבת בב' אז הרב קנוהל כותב בספרו "איש ואישה" "אישה הזקוקה מבחינת---------(הערה שלי: הרב קנוהל מביא כאן תיאור של מקום צורך) להפסקות גדולות יותר בין בדיקה לבדיקה יכולה להתחיל בתהליך כשעתיים לפני השקיעה. ..... למרות שאמרנו שלכתחילה תעשה את בדיקת ה'הפסק' סמוך לשקיעת החמה שלפני שבעת הנקיים, בשעת הצורך יכולה האשה לעשות את בדיקת ה'הפסק' בכל שעה משעות היום והלילה....."

פותחת השרשור לא שאלה על ההפסק וברור שיש מציאות הלכתית שזה מותר (במיוחד ששעתיים לפני השקיעה בתקופה הזאת של השנה זה יוצא 14:30 שזה נקרא צהריים)

לפותחת השרשור: הרב קנוהל כותב ב"איש ואישה" "השולחן ערוך פוסק - לכתחילה תבדוק עצמה בכל  שבעת הימים, פעמיים בכל יום - בשחרית ולפני השקיעה, (זאת מללבד בדיקת ההפסק שעשתה ביום הקודם). מאידך גיסא, הכריע השולחן ערוך להקל כדעה שאם בדקה, בנוסף להפסק טהרה, פעם אחת ביום הראשון לשבעה נקיים ופעם אחת ביום השביעי, בכל שעה משעות היום - לפני השקיעה, יכולה לטבול לכתחילה"

צריך להזכיר שהרב קנוהל כותב בהמשך שלמרות שאם בדקה בראשון ושביעי זה מספיק - "אין לנהוג כל באופן תמידי.

מקווה שזה עונה לך.

אבל יכולים להיות תנאים בנושא לפי נתונים נוספים שלא כאן מקומם. עי' דרכי טהרה בפרק שעוסק בענין. 

נכון שהיא "לא שאלה" על זה וכו' - אבל הבאתי כדוגמה לדבר שיכול אגב שאלת רב, להתברר. בסופו  של דבר, מדובר על נושא הלכתי חשוב מאד.

אבל אפשר לענות לה על מה שהיא שאלה.

בכל שאלה הלכתית אפשר לשלוח אנשים לרב כי יכולים להתברר דברים אבל ניתן לענות לה ואם הבנת שיש שאלה הלכתית נוספת שהיא לא התכוונה אליה אבל יכולה להיות בעיה אז אפשר להגיד על זה ספציפית.

הרי הזכרתי את הנושא המסויים, של ה"הפסק", כי הוא הוזכר בשאלתה. אחרת לא הייתי חושב על זה.

כיוון שכתבת שהיא "לא שאלה על זה", אמרתי שזו דוגמה לדבר שיכול להתברר אגב שאלה; וכאן אכן עלה כבדרך אגב בשאלה, באופן שהיה מספיק כדי להפנות את שימת הלב. ובאמת בנושא הזה של ה"הפסק" זה במפורש תלוי בעוד נתונים שאין כאן.

ואכן, אמרתי על זה "ספציפית", שאם כבר, השאלה היא על זה.

ולגבי הנושא הראשון, אע"פ שהזכרתי ש"אם כבר השאלה אינה על היום הראשון" שניתן להסתפק בבדיקה אחת, נזהרתי מ"לפסוק" כאן.  אלו נושאים חמורים, אני לא "פוסק הלכה" ובוודאי לא באופן זה. 

כמו שכתבתי בעצמי.

אם אתה חושב שיכולה להיות בעיה הלכתית אז כמובן שאין בעיה שתגיד לה. אני רק ציינתי את דבריו של הרב קנוהל בעניין שמתייחסים לנתונים שהיא הציגה.

בכל מקרה. אם אני מבין אותך נכון, אז גם אתה לא רואה בעיה הלכתית עם המידע הנתון. אבל התוספת שלך היא שיש משהו בסיפור שמפנה את תשומת הלב לבעיות שיכולות להווצר.

בכל מקרה אפשר לעזור לה עם השאלה הישירה שהיא שאלה (מבלי לפסוק אם אתה לא פוסק) ולכוון אותה לבעיות שיכולות להווצר.

ל"ט.

[ובציטוט לגבי נושא ה"הפסק", כנראה חסר משהו, לגבי מס' ימים שראתה]

ומה שאתה כותב בסוף - אכן זה מה שעשיתי... עיין לעיל..

בד"כ "רבנית" אינה פוסקת הלכה. אם כי זו שאלה די פשוטה (השאלה הספציפית), ומי שיודעת בבירור שכך ההלכה, אין סיבה שלא תגיד.

ומכל מקום, אין  שום "בושה" לשאול רב, אם מספיקה בדיקה אחת..

אפילו בפורום היא שואלת את זה.

ואין שום "כלל" כזה, "אשה תשאל רבנית". זו המצאה שלך, כעת. ורוב הנשים אינן נוהגות כהמצאה הזו. אז חבל לנסות להכניס "אג'נדות" לשאלה תמימה של מישהי, שרואים שבעצמה אינה מסכימה איתה, שהרי כתבה שלא נוח לה "לשאול רב בשאלה כ"כ קטנה".. משמע שהיא שואלת רב בד"כ. אז היא לא ב"גישה" הזו, כנראה, כרוב בנות ישראל הכשרות..

מה לעשות שכמעט בכל ישוב נמצא רב שממונה ומומחה בהלכות אלו,

ואילו נשים בקיאות בתחום ניתן לספור על כף יד אחת?

ברוך השם יש כבר יותר מעשור את התפקיד של "יועצות הלכה"- נשים שלמדו ונבחנו על ההלכות הרלוונטיות ברמה של מבחני רבנות (לפחות... ) ויש להן הכשרה ותפקיד להיות מענה לנשים שיש להן שאלות

אין יותר סיבה בעולם שאישה תיחנק ותסתבך עם שאלות- ולא תקבל מענה, כי היא מתביישת, או כי היא לא מכירה... 

קל מאוד למצוא את המס טלפון של הקו ההלכתי של יועצות ההלכה של נשמת (רמז- גוגל, עולה מייד מס טלפון או אתר להשאיר שאלה). 

מלבד זה- 

אפשר בהחלט להשאיר שאלה אצל רבנית, והיא יודעת אם היא יודעת את ההלכה או שהיא צריכה לשאול את בעלה הרב

עדיף לשאול רבנית ולא להתפדח ולקבל מענה הלכתי- ושהרבנית שלא מתפדחת מבעלה תשאל אותו מה ההלכה ותשיב לשואלת--- 

מאשר שאישה תישאר בלי מענה. 

וכן- עשי לך רבנית, מישי שאת מרגישה בנוח איתה- לפרט לה כל מה שצריך, לקבל ממנה חיזוק רגשי ורוחני לקיים את המצווה הזו (שלפעמים היא קצת מאתגרת וצריך בה חיזוק, וצריך בה לפרוק את מה שעל הלב ולקבל מענה...), שעם הזמן תכיר אותך ואת הרגישויות שיש לך בחיים ותדע להציף דברים במציאות שהם חלק מהשאלה (למשל- רגישות פיזית,בריאות, לפני\אחרי לידה\הנקה, מצב שלום בית, מצבי חיים אחרים....) 

גם ההכשרה של המייעצות של הקו בנשמת (לפחות לפי הניסיון המועט שלי כשניסיתי לשאול), הוא לא כמו של רב יישוב או רב אחר בעל ניסיון רב בתחום.

אני אישית בעד שכל אחת בעצמה, קודם כל תלמד את ההלכות טוב, כי אין סיבה שאת בעצמך לא תדעי את ההלכות כמו שאת יודעת הלכות כשרות ושבת (ואם לא, זה הזמן ללמוד...) יש היום ספרים שכתובים בשפה מאוד ברורה ונהירה.

באופן אישי, אני עשיתי קורס הדרכת כלות בשנה הראשונה לנישואים. היה לי אומץ לעשות את זה כי המדריכת כלות שלי ספרה לי שהיא עשתה גם בשנה הראשונה, וקודם כל זה עוזר לך לדעת טוב את ההלכות, את ההשתלשלות, וגם העמקה ב"הליכות" של הזוגיות. מומלץ לכל מי שזמנה בידה.

מעבר לכך - שאלות ב"מראות" ושאלות מסובכות או נדירות יותר מבחינה הלכתית - לרוב אין מנוס מלשאול רב. אם מתביישים ניתן דרך מישהי (כשאני התקשרתי לקו של נשמת - היא בעצמה אמרה שתתייעץ עם רב ותחזור אלי. אז בינתיים הצלחתי לתפוס כבר את הרב שלנו...)

וללא קשר - קשר עם דמות רבנית הוא תמיד דבר מומלץ, אבל הלכתית - אני אישית מעדיפה את המומחה ביותר... 

וחוץ מזה - אבל זה כבר עניין של גישה - למה לא לשלוח את בעלך לשאול את הרב? גם זו אפשרות... גם הוא שותף כמוך להלכות.. אבל אני יודעת שיש גם גישות אחרות, אבל לי הגישה הזו מתאימה מאוד, ורק במקרים בהם יהיה לבעלי מסובך להסביר את השאלה במדוייק, אני שואלת..

ואני מכירה יועצות הלכה לא משיחה אקראית על הקו- אלא כי חברות שלי ורבניות שלי למדו\ לומדות\ יועצות 

(ואוו אווטינג ענק זה היה.... אבל נראה לי נחוץ לטובת כלל ישראל) 

ההכשרה של יועצות ההלכה כוללת לא רק את כל הלימוד ההלכתי בנושא, כולל מבחנים בעל פה ובכתב מול רבנים פוסקים גדולים, היא כוללת גם הכשרה בתחומי רפואה, נפש האישה, קהילה, ועוד. (שאת זה אין לכל הרבנים. עדיין לא. לצערנו.) 

לא כל היועצות עוברות הכשרה מלאה של "שימוש חכמים" כדי לדעת לענות על מראות, מי שלא יודעת- גם יודעת שהיא לא יודעת,

וכולן יודעות- שכל דבר שהוא פסיקת הלכה, ולא רק ליידע את ההלכה הידועה- צריך לשאול רק פוסק, ויש להן ההכשרה לשאול פוסק או איך לעודד את השואלת לשאול את הפוסק. 

ראיתי בספר דרכי טהרה- שהרב אליהו המליץ ללמוד פעם בחודש חזרה על כל ההלכות, מי שלא משנן- לא יודע.... 

הלכתית- המומחא ביותר הוא לא רק מי שיודע יותר הלכות -זה גם מי שיותר מצוי בשאלות, וגם מי שיותר מומחא בלהכיר את השואל\ת- ולדעת לאפיין את המידע הרלוונטי במציאות כדי לענות את התשובה ההלכתית המתאימה -והנכונה. 

יש כאילו שמתאים להן לשלוח את הבעל, יש בעלים שמתאים להם להישלח (ויש כאילו שלא... וגם את זה צריך לכבד) 

בהרבה מאוד מצבים- רק האישה מבינה מספיק את הסיטואציה כדי לענות תשובות, אז או שהיא שואלת או שהרב מתקשר אליה כדי לשמוע עוד... 

הסיכום של הכל הוא

שבימינו יש מספיק רבנים קשובים, רבניות קשובות ויודעות תורה, יש יועצות הלכה, יש בודקות טהרה (שזה לא היה פעם!!! מתנה מיוחדת לדור שלנו) , 

יש המון למי לפנות, לא חייבים להישאר במצוקת שאלות 

והאמת והשלום אהבו

תשאלי רבנית.

אם המשכת כרגיל בבדיקות.

בדיקה אחת שחסרה לא מעכבת.

בנימה אישית. יש לי מקווה כל חודש כבר שנה פלוס.

לא נראה שקרה פעם שזכרתי לעשות את כל הבדיקות...

הבדיקות החשובות הן ההפסק טהרה והבדיקה האחרונה שבלעדיהם אי אפשר לטבול.

וכמובן אסור לזלזל בבדיקות באמצע ואסור לוות עליהן בלי אישור מרב. אבל אם בדיעבד שכחת. זה לא מעכב.

טבילה בזמן זה הדבר הכי חשוב כעת.

נגיד עשית הפסק בשבת בצהריים

שכחת ביום ראשון לבדוק

אז את בודקת ביום שני ויום שני הוא הראשון ל7 נקיים, כלומר את טובלת בשני שלאחריו

ההפסק לא חייב להיות צמוד ל7 נקיים למרות שזה בהחלט עדיף

מה שכתבו שההפסק ושבעת הנקיים לא חייבים להיות צמודים אחד לשני, זה נכון מבחינה הלכתית, אבל אולי לא ראוי לכתוב את זה כאן, כי זה לא פורום הלכתי (אני פשוט מדריכת כלות, ומלמדת שההפסק, שבעת הנקיים והטבילה הם דברים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, רק לשבעת נקיים חייב להיות התחלה וסוף בראשון ובשביעי. השאר, עדיף שיהיו צמודים, אך מסיבות כלשהם (כמו שכחו או יש צורך גדול) ניתן לדחות. כדאי לך לשאול שוב את הרב, להיות בטוחה... ואשמח להכיר שיטת נוספות..

אני מכירה אישית מקרה שעשו הפסק כדין ושכחו לספור 7 נקיים.

אז הרב פשוט הנחה לספור 7 נקיים שהם מתחילים מהיום השני להפסק. אין עם זה שום בעיה...

לא במה שאמרת לה לגביה בדווקא,

אלא במה שכתבת, "ההפסק טהרה והבדיקה האחרונה".

"ובדיעבד אם לא בדקה בכל השבעה ימים אלא.. ביום הראשון פעם אחת וביום האחרון פעם אחת לפני השקיעה טהורה. אין בדיקת הפסק טהרה נחשבת כאחת מבדיקות אלו. אם לא בדקה.. אלא פעם אחת בלבד בתןך הז' נקיים צריכה לשאול שאלת חכם כי ברוב המקרים אין הבדיקה מועילה וצריכה לספור.. מחדש".  לשונו של הרב אליהו זצ"ל ב"דרכי טהרה".

אפשר לראות מכאן דוגמה למה שהוזכר לעיל, כמה צריך להיזהר ב"הוראת הלכה" בעניינים אלו.

החיוב העיקרי הוא לעשות הפסק, בדיקה (אחת) ביום הראשון ובדיקה (אחת) ביום השביעי.

סה"כ 3 בדיקות חובה. כל השאר הן חשובות ויקרות, אבל אקסטרה, ואם שוכחים אותן אז לא קרה שום אסון.

בהצלחה!

ולא בכל דבר צריך לשאול רב. 

מותר שיהיה לנו קצת ידע על עצמינו ועל הדינים הנוגעים לנו. הביקורת לא כלפי הפותחת אלא כלפי כל מי שעל שאלה כזו הפנה אותה לרב. 

אנחנו לא שואלים מספיק שאלות, זה נכון.

אבל גם לא יודעים איך לשאול שאלות ועל מה צריך לשאול.

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?

אשמח לעוד תגובות

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.