מה זה לדעתכם אמפתיה?
כיצד אתם מבטאים אותה כלפי הילדים?
מה אתם מלמדים אותם על אמפטיה?
מה זה לדעתכם אמפתיה?
כיצד אתם מבטאים אותה כלפי הילדים?
מה אתם מלמדים אותם על אמפטיה?
![]()
נראה לי שהכוונה לתת לילד את ההרגשה שהרגשות והרצונות שלו, גם אם הם שליליים- הם לגיטימיים ואנחנו מוכנים להכיר בהם ולהבין אותם. לא שחייבים לעשות מה שהילד רוצה, אבל לא לבטל את הרצון שלו.
איפה זה בא לידי ביטוי? כשילדה מאוד מאוד רוצה משהו והיא לא יכולה לקבל אותו- אז להגיד לה שאני רואה שהיא מאוד רוצה, וכד'.
או אם הילד עצבני וכועס- אז לדבר: אני רואה שמה שקרה עכשיו הכעיס אותך. ואז אפשר גם לדבר על מה בדיוק מכעיס ולמה זה מכעיס.
ללמד אותם על אמפטיה- אני לא ממש יודעת... אולי יותר בענין של להבין את הרצונות והצרכים של האחים שלהם. נניח- שהאחות רוצה בדיוק הפוך ממנה, שהתינוקת היא קטנה ולכן היא מבינה דברים אחרים וכד'.
כלומר- יכול להיות שכתוצאה מאמפטיה הילד יצליח לבטא רגשות כי ההורה נותן מילים לרגשות שלו.
אבל עצם המקום שאנחנו נותנים לילדים שלנו ולרגשות שלהם- נראה לי שלזה הכוונה ב"אמפטיה".
לתת להם מקום בלי שזה קשור אלינו. כלומר- להבין את הרגש של הילד בלי דחף או רצון לנחם אותו, לרצות אותו, לפצות אותו וכד'. רק לתת לו להיות במקום שלו בצורה לגיטימית.
הרבה פעמים זה כל מה שילדים רוצים- ש"יראו" אותם.
יוצא לי לא מעט לראות (וגם אני שוגה בזה..) הורים או סבים וסבתות שלא נותנים לילד להיות עצמו במצבים מסוימים. כאילו מנסים "לחנך" אותו, אבל יוצא שהילד מרגיש שבכלל לא "רואים" אותו ולא מבינים אותו, וכל מה שאומרים לו פשוט עובר לידו וממשיך הלאה לקירות...
אפילו בדברים הכי קטנים: "אמא בקשה בקשה בקשה תקני לנו ארטיקים במכולת". התגובה האוטומטית-טבעית שלי:" לא קונים עכשיו, וכבר אמרתי קודם שהיום לא קונים". אבל זו תגובה שקצת מוחקת את הרצון של הילד ויוצרת עוד יותר התנגדות.
תגובה פחות טבעית אבל יותר נכונה ומועילה: " את אוהבת לאכול ארטיק? זה טעים ומתוק ומרענן.." ולפעמים גם אפשר להמשיך "בע"ה נוכל לקנות בפעם אחרת, ואז תבחרי איזה ארטיק בדיוק את רוצה".
מנסיוני, תשובה כזאת לעיתים קרובות מספקת את הילדה.
וכד' במצבים שונים. גם במצבי כעס או עלבון. במקום לומר "אוי, לא צריך להעלב מדבר כזה, את כבר בוגרת" עדיף להגיב: "זה מעליב כשאומרים לך ככה? זה בטח לא נעים. (לא אוהבת שאומרים לילדה בת 4 או 6 שהיא בוגרת! תעזבו אותה בשקט!)
לדעתי זה משהו כמו להבין את הרגשות שלו. להיות מסוגלים להכנס ל"נעליים" שלו ולהבין אותו ואת הרצון שלו או מה מפריע לו וכו'.
איך מבטאים?- פשוט באמת מבינים אותו. אולי גם ע"י זה שאומרים לו "אני יודע שאתה מאד רוצה\מרגיש XYZ"
קל להגיד וקשה לבצע...
מה מלמדים על אמפתיה?- לשים לב לרגשות של האחרים.
נראה לי זה דבר מסובך ללמד...
גם אני תהיתי אם זה באמת אפשרי כי הרי אנחנו לא חיים את החיים של השני
אמפתיה זה הכי להבין את רגשותיו של השני ולהתחבר אליהם.
לבטאות אותה כלפיהם:
חושבת שכשמישהו נכשל או כואב לו, לא לבטל את הרגשות שלהם, לא להשתיק או לעודד על דרך הפלוס. לא לומר 'טוב נו לפחות....' או 'אל תבכה'. מותר לבכות וכשכואב צריך לבטא את זה. כמובן שלא צריך לשקוע באיזה מרה שחורה אבל לתת לרגשות את המקום ולתת הרגשה שמבינים ומרגישים אותך. כמו שאם מישהי לא עלינו עברה הפלה, לא לומר לה, טוב נו לפחות את יודעת שאת פוריה. אותי זה לא היה מעודד אלא מרחיק.
כיצד ללמד אותם? כמובן שדוגמא אישית היא הטובה ביותר אבל גם בהתנהגות שלהם בין אחים. כשמישהו עצוב או נכשל, לא לצחוק עליו. אפשר בהתאם לגיל לספר סיפורים (למשל על ציפור שבנתה קן ובאה הרוח והעיפה על כל העלים והזרדים שהיא אספה ושזה ציער את הציפור וכו')
בהצלחה.
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.