אנחנו גם מאוד קרובים ומבינים זה את זה . מספרים אחד לשני מה שבאה לנו .
הכל טוב ונעים . לעומת זאת לכל אחד מאיתנו יש את המרוח שלו (שכוון נבנה אם הזמן והשנים ....)
כמה שנים אתם נשאים ?
בהתחלה גם לי היה קשה , ולא כל כך טוב .... את שלמדתי לשחרר לאט לאט . ושיש חתומים שהם לבד ויש דברים ביחד .
לכל אחד מאתנו יש את המרחב שלו .
למשל: בערב בדרך כלל בעלי לבד במחשב כותב דבר תורה או באתרים שמענינים אותו .
בעולם שלו בלי הפרעה שלי . בהתחלה כל הזמן באתי לראות ולהיות לידי עד שהוא אמר לי שאני יעזוב אותו .
ושלא כל דבר צריך להיות משתף גם לי .... בהתחלה קצת נעלבתי והיה לי עצוב ......
עד שהבנתי שהוא צריך גם "פרטיות" ודברים שהוא שומר לעצמו .
היה לי תקופה קצת קשה ... ואז באחד הפעמים בעלי אמר לי שגם אני יכלה לעשות דברים רק שלי .
באותו הזמן שהוא עוסק בשלו , ושאני לא יחכה לו "ויציק לו " מתי הוא מתפנה עלי .....
אני מאוד אוהבת לכתוב . אז מדי פעם אני כותבת בזמן הזה .
או במחשב (יש לנו 2 מחשבים נידיים ) בפורומים , חדשות .
סתם קוראת משהו , לפעמים גם מסדרת את הבית שוטפת כלים וכאלה ....
אם הזמן אנחנו ידעים ומנסים לאזן מתי לכל אחד יש את הזמן שלו ומתי יחד .
יש ערבים שאנחנו משחקים יחד קלפי רמי וכאלה ....
ברוב הפעמים אני רוצה לשחק יותר ממנו .
אז בעלי אומר לי טוב רגע אני מסיים משהו ,עד כמה דקות ומתפנה עליך .
בנתיים לכי תביא את המשק , תארגני ואני בא.
(משהו בנוסח כזה ) .
נ.ב
אנחנו נשואים כמעט שבע שנים .
זה לוקח זמן , להבין הכין נמצא הגבול.
ומה טוב לך/לבעל . לפעמים לאחד טוב משהו ולשני לא כל כך ....
אז מתפשרים ומותרים .... לומדים להשלים .
