באור אדום של הרמזור הייתה צורחת, בירוק - נרגעת...
החלפנו סלקל, והיא נרגעה. (אבל כמובן עדיף לנסות קודם כל לשחרר את הרצועה וכדומה, כמו שמשיח עכשיו הציעה).
ואולי במעון יש כזה סלקל ושם עבר איזושהי טראומה נסי לגשש או להיזכר.
בהצלחה!!
אולי בגלל שזה גיל שבו מתחילים להתעניין בעולם, ובסלקל - קשה לראות איפה נמצאים.
אצלי תמיד היתה תקופה שהם היו סובלים בסלקל, עד שעברו לכיסא תינוק
כמובן תוודאו קודם שנוח לו, אבל אם כן - לא הייתי רצה ישר לחפש טראומות... זה נראה לי נורמלי.
תנסי לשים לו משחקים שהוא אוהב, לשבת לידו וכו
לפעמים גם גרפס תקוע גורם סבל, במיוחד בנסיעה
אולי תנסי להרגיל אותו לשבת בסלקל בבית, בכיף ובנעימות. שיאהב אותו.
היתה לו בעיה של טונוס שרירים נמוך, או אולי גבוה? לא זוכרת...
אבל משהו עם טונוס שרירים.
אולי קשור?
אתלי זה היה ההפך.
כשהיה קטן היה צורח זוועה. מנסיעה של חצי שעה אחרי אוכל מקלחת והחלפת טיטול רבע שעה צורח.
היום נהיה הרבה יותר רגוע, אפילו מצליח להירדם בנסיעה.
והוא גם בם 5 וחצי חודשים
זה מעצבן אותם , או שהם לא רואים דברים (הם סקרנים מהדרך .....) וקר שנוסעים ויש ירוק הכל טוב ויפה .
ואחר כך שגדולים מתעצבנים שעוצרים וצריך להסביר לילד (בן 3 או 4-5 ) יש רמזור וחיבים לעצור .
גם שלנו לא ממש אהבה את העצירות האלה .... וגם כיום (בת חמש וחצי ) לא "מתה" שעוצרים ברמזורים .....
דבר נוסף אולי לא נח לתינוק בסלקל , חגורה לוחצת כי יש סוודר /מעיל .... צריך לבדוק ולסדר .
גם אצלינו היה ככה וגילינו שזה עושה לה הרגשה לא טובה כשהיא נגד כיוון הנסיעה (כמו ששמים סל קל)
וזה עבר כשעברנו לכיסא תינוק עם הפנים לכוון הנסיעה
בטח לא על בסיס קבוע (כמה כבר נוסעים בדרך בין עירונית שמותר לנסוע בה במהירות כזו, ועם תינוק?).
גם הבנות שלי כשהיו קטנות, בכו הרבה בנסיעות. זה היה קשה מאוד. ברוך ה', זה עבר עם הזמן (נסיעה או עצירה לא כ"כ השפיעה).
להרגיל אותו לשמיכה מסוימת
תינוק בן חמישה וחצי חודשים קשור לכיסא שקשור לכיסא נוסע במהירות 100 קמ"ש ,למה שלא יבכה?!?
שהילד יושב לכיוון הנסיעה..זה סיוט..אין מה לומר..נסיעות שלימות הם צורחים לנו..
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
