אני ואלוהים זה סיפור אהבה קלאסי ונדוש של בעל מכה ואישה מאוהבת.
לא תמיד היינו כאלה, פעם זה היה רק אהבה.
אבל אני גדלתי, והפכתי להיות קצת אחרת ממה שהוא חשב
והוא, שלא יודע לדבר, נותן מכות
ואני, שלא יודעת להבין, יודעת לבכות.
אף אחד לא מבין אותנו, במיוחד לא אותו
אף אחד לא מנסה לעזור.
לפעמים אני חושבת שאלוהים מרביץ לכולן,
לכל הנשים שלו
נותן מכות במקום לדבר
וגם הן מאוהבות, רק שהן- לא כמוני-
פשוט לא יודעות לבכות.
לפעמים אני חושבת לקום ולעזוב,
ושאלוהים ימצא לו מישהי אחרת
אבל אז הוא מרביץ לי ואני נזכרת בדמעות
שאני מאוהבת.
אני ואלוהים זה סיפור אהבה קלאסי ונדוש.
זה לא תמיד היה ככה, אבל כנראה כך זה יישאר
שאני אמשיך לבכות כשהוא מרביץ לי
אבל אשאר שלו, כמו אישה מאוהבת.
עד שיום אחד הוא ירביץ חזק מדי
ואני אפתח עיניים בבהלה
ואברח ממנו.
כי ככה זה נשים מוכות.
הן שונאות את מי שעושה להן טוב.
אם אלך, אולי אלוהים יפסיק להרביץ לי.
ואנחנו ניפרד, כמו כל סוף
של סיפור אהבה קלאסי ונדוש.
)
