לדוגמא, עם בני המשפחה שלך, עם בני המשפחה שלה, עם זרים ברחוב, כלפי נהג האוטובוס... אני מאמינה שטבע אמיתי משתקף במצבים האלה (נכון שיש מקרים קיצוניים של אנשים שמסתירים בכפייתיות תכונות רעות, אבל זה לא נפוץ, ברוך ה').
סתם דוגמא שקרתה לי לאחרונה (נשואה כבר כמה שנים, ברוך ה')- הלכתי עם בעלי לקניון ורצינו לאכול. מאוד התעכבנו וכבר לא נשאר זמן שנשב לאכול ביחד, ועוד המאבטח בכניסה- איש דתי מבוגר- החליט לחוד לנו חידות ולדבר איתנו כמה דקות.
זה היה תיזמון ממש לא טוב, ובכל זאת בעלי ואני עמדנו והקשבנו. בסוף רמזתי משהו על זה שאנחנו צריכים ללכת, וכך זה הסתיים.
תוך כדי החידות והתשובות של המאבטח, תהיתי מתי בעלי יאמר לו משהו, האם הוא יאמר לו בכלל, האם הוא מצפה שאני אומר, איך הוא מפרש את הסיטואציה וכו'. מהשיחה איתו אח"כ, הייתה בי הרבה הערכה לסבלנות ולכבוד שהיה לו כלפי המאבטח (גם אם זה בא על חשבוננו, במקרה הזה).
(כמובן, אני לא מחפשת הזדמנויות לבחון את בעלי, ובכל זאת למדתי מהסיטואציה הזו דברים יפים עליו).
שיהיה בהצלחה.