שלום,
הבת שלי בת שנה, לא מוכנה לאכול לבד מבקבוק. היא כל כך רגילה שמאכילים אותה וכל נסיון שלנו לתת לה לבד הסתיימו בבכי של עלבון (וויתור שלנו). העניין הוא שעכשיו זה נהיה לי לעול ומאד יעזור לי שתדע לבד. ברור לי שזה לא קושי מוטורי...
מה אתם אומרים?
נ.ב - עוד לא ניסינו עם ידיות לבקבוק, ואני תולה בזה הרבה תקוות. אבל מה יהיה אם זה לא יעזור?
אם אין לה בעיות מוטוריות אחרות אולי עוד חודש-חודשיים זה יסתדר לבד.
שלי ינק עד אחרי גיל שנה והבקבוק היה רק למים. הוא לא ידע להרים את הבקבוק כדי שהמים יגיעו לפטמה, והיינו צריכים להחזיק לו אותו. גם אנחנו ניסינו ידיות, אבל אצלנו הן רק הפריעו לו יותר.
בגיל שנה בערך הוא התחיל מעון, ואמרנו למטפלות שישימו לב שהוא לא יודע להחזיק לבד. אחרי חודש בערך הוא חזר הביתה ופשוט לקח את הבקבוק ושתה, מבסוט מעצמו שהוא יכול לבד 
(ואחרי חודש נוסף הוא למד לשתות גם מכוס...)
את צודקת, צריך למעט בבקבוקים. אבל כרגע היא אוכלת 3 ביום. הסיבה שאני רוצה שתלמד להחזיק לבד היא שבע"ה ממש בקרוב היא תהפוך להיות אחות בכורה, ואני פשוט חושבת שכדאי שתלמד לאכול לבד מבקבוק בדיוק למקרים בהם שניהם יהיו רעבים באותו זמן (או סתם שהקטן יצטרך אותי).
להפחית את מספר הבקבוקים זו תהיה משימה נוספת אבל לדעתי תיקח יותר זמן (מסיבות שונות) ואני גם פחות מעוניינת כרגע לעשות זאת.
היא נמצאת במעון אבל בשעות המעון היא לא אוכלת בקבוק, ואת המים כנראה שאין למטפלת בעיה לעזור לה לשתות.
אני מציעה להתייחס לבקבוק כצורך תזונתי ורגשי משולב. היא לא מסכימה לקבל אותו בצורה שעונה רק על הצורך התזונתי? אז אפשר (בזמנים שבהם את לא יכולה להאכיל אותה) לוותר עליו ולספק את שני הצרכים האלה בדרכים אחרות: גם להניח בהישג ידה ירקות או פירות חתוכים, וגם ללטף לה או לשיר לה או עוד דברים שאפשר לעשות תוך כדי הנקת אחיה.
אצל הקטן שלי גיליתי ששירה זה ממש תחליף מעולה לחיבוק כשאין לי יכולת, וממלא לו את הצורך הרגשי. היא יכולה להתרגל שעכשיו אמא לא יכולה להאכיל אותה אבל כן יכולה לעשות לה דברים נעימים אחרים.
שיהיה בשעה טובה, בשמחה ובבריאות!
אפשר שגם הוא יהיה בהישג יד... כרגע היא לא מוכנה, אולי בין השאר כי היא יודעת שאפשר גם אחרת. בזמן אמת זה יהיה יותר ברור לה שהידיים של אמא תפוסות עכשיו, והדרך היחידה לשתות מהבקבוק תהיה לעזור לעצמה. אני מציעה מאוד דווקא לא בעגלה, אלא להניח את הבקבוק לידך על הספה כשאת מיניקה ולהזמין אותה לנסות אם היא רוצה. שתהיה לה אפשרות לחוש קרבה ואהבה, ולא חלילה כאילו היא מורחקת בגלל התינוק החדש.
לא כל אחת מסוגלת להניק, ותוך כדי כך ללטף תינוק בן שנה.
העגלה, נותנת לפעוט תחושה של ביטחון, וזה טוב לזמן ההנקה.
כמו כן יותר קל להחזיק את הבקבוק בשכיבה, ומצד שני את העגלה אפשר להטות לחצי שכיבה.
ועלול אפילו להיות מסוכן...
שתתה מים מהבקבוק לבד בגיל שנה וחצי!!
בגיל שנה ו8 גם מטרנה
וזה ממש לא היתה בעיה במוטוריקה כי כשהיא רצתה לשחק בקבוק וסתם להכניס לפה היא ידעה יפה מאוד
אבל כשהיתה צמאה רצתה את הצומי
זה קצת מתיש כל רגע להשקות אותה אבל לא היתה ברירה
אפילו במעון התייאשו
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
