אתה מניח "שחייבת להיות סיבה לכל בחירה" במובן של סיבה חיצונית מחייבת. אז אתה מניח את אי קיומה של הבחירה, ומקשה מכאן על הבחירה.

אבל, הנחת היסוד אינה נכונה.

יש סיבה לכל בחירה, שהיא הרצון החופשי, ויש סיבות חיצוניות שתורמות לה, אבל לא מחייבות אותה.

יש סיבות ברורות לבחור בטוב,ויש תירוצים רעים לבחור ברע שבזמן מעשה התירוצים הרעים נראים יותר כמו סיבות,לאדם יש חירות לבחור בסיבות הנכונות,וזו בחירה שהיא לא מתמטית

האם זה סותר את הבחירה האישית שלך?

ממש לא.

כמו שאמא יודעת היטב איזה בחירות יעשו ילדיה

האם זה סותר את הבחירה האישית שלך?

ממש לא.

כמו שאמא יודעת היטב איזה בחירות יעשו ילדיה

וברמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ג.

והאדם מחליט מה ה"סיבה, המכריעה לבחור כך או כך.

למשל, הסיבה של "היצר-הרגעי", או הסיבה של הטוב והצדק ודבר ה'.

וכל השכר-ועונש, בנוי על כך שיש בחירה חופשית, ויש השגחה.

ורואה מכונית נוסעת למטה בכביש מפותל, עצם הידיעה שלך מה הולך להיות המסלול שלה ומתי יש לה מכשולים ואם היא תעשה תאונה  וכו' זה אומר שאין בחירה לנהג איך לנהוג?

כדי שאולי  אנשים יוכלו לחדד או להאיר

כי אם יש סיבה שדבר אחד ותר טוב מהשני זה לא בחירה, הוא יותר טוב.

בחירה אמיתי זה בדברים שווים לפחות מצד הנתון שאתה בוחר בהם

למשל הבחירה של ה' בבני ישראל היה מצד הגוף שדומה בחיצוניותו לגופות אומות העולם, דבר שווה ולכן הבחירה האמיתית יכולה להיות בצד הזה ולא בגלל המקור שבי ישראל נבראו שהוא לא דומה למקור שאומות העולם נבראו בו

אאתגר אותך:

"אין סוף". זהו הכינוי הרווח בספרי המקובלים והחסידות לקב"ה.

כאשר "משווים" ערכים כמותיים או מוגבלים לאותו אין סוף אין כל משמעות

לגודלם או לקטנם וכל המוגבלים שווים בפניו, גם אם יש היררכייה ביניהם עצמם.

ומעתה יישאל: כיוון שבבחירתו של אותו אין סוף עסקינן, למה לך ללכת עד השוויון

שבין גופות ישראל ואומות העולם, הלא אפילו אם נדון ב"נשמתם", כלפי הא"ס הכל שווה,

וא"כ גם שם נוכל לומר שהייתה בחירה "ממש"!

ומכיון שהוא העמיד את עצמו במקום כזה אז שייכת הבחירה

שאותך הן לא סיפקו זה אומר שהשאלה חזקה יותר?...

לא.

זה לגמרי עונה.

אתה פשוט יוצא מנקודת מבט שאינה תופסת שאכן הבחירה היא "חופשית" לגמרי. מציאות שאדם יכול להחליט לכאן או לכאן בין סיבות אפשריות להתנהגות.

ועל סמך אי התפיסה הזו, אתה שואל.. אי אפשר להחליט מראש הנחה שהיא ההיפך מהענין.

ולא על שאלת השואל.

ולגופה של תשובה - התשובה הרווחת הזאת מעולם לא סיפקה אותי ולטעמי היא לוקה בחסר.

בד"כ אכן לכל צד ישנה יריעה גדולה של סיבות לבחור דווקא בו.

אך ברגע שנדרשת בחירה, וכך מורגש, עובדה היא שלא כל היריעה נפרסת

(גם אם שיכלית תיפרס כולה במוחו), אלא מה שמורגש זאת רק נקודת החיכוך

בין שני צדדים, ובאותה נקודה, באותו הרגע, שני הצדדים נראים מאוזנים 

ושקולים למדי.

ואתה צודק בעצם הבחנתך שבחירה ע"פ טהרתה של המילה, היא רק

כאשר ההעדפה של הבוחר היא שרירותית ולא מנסיבה כלשהי.

כבר רמזתי לך שהמושג בחירה במקרים דנן, הוא רק בשיתוף השם.

אתה משום מה מניח שבחירה תיתכן רק כאשר אין סיבה לבחור באף אחד משני הצדדים.

אני מסכים איתך בנקודה הזאת, רק מוסיף עוד מצב: ששני מערכי הסיבות לכל צד נראים

שקולים.

הרי ברור שלכל בחירה שאדם עושה בחייו צריכה להיות סיבה כלשהיא.

זה לא סוצתר את זה שזה בחירה חופשית.

יש סיבות טובות ויש סיבות רעות.

היטלר היה יכול לבחור אם להיות עובד סוציאלי ולעזור להרבה אנשים, או להיות מנהיג מדינה שגורם להרג של עשרות מליונים - הוא עשה את הבחירה שלו.

אתה יאכל להחליט אם לאכול את הסופגניה שעומדת לפניך או לא. לכל צד יש סיבה - אתה יכול לבחור לאכול כדי להנות, או כדי לשבוע, או כדי להיות חלק מהחברה, ואתה יכול לבחור לא לאכול כדי לעבוד על המידות, או כדי לשמור על הדיאטה, או בשביל להוות דוגמא לאחרים, או כדי לחסוך כסף - לכל צד שתבחר יש סיבות - זה אומר שכאשר בסוף תבחר האם לאכול או לא - בעצם לא הייתה לך בחירה חופשית?

ממש לא.

בחירה יש, גם אם יש לה סיבה. את המעשה הסופי אתה החלטת לעשות.

שאלה אחרת היא האם אפשר לבוא עליך בטענה על הבחירה הזאת, כי באינדוקציה מרגע לידתך כל בחירה הושפעה מההיסטוריה שלך.

ועל זאת התשובה, שבחירה בין טוב ורע אינה בחירה בין שתי אפשרותו שקולות באותו רובד, אלא היא בחירה בין מבט אנושי-סובייקטיבי למבט א-להי-אובייקטיבי. וזה פנים-נשמתי בוודאי.

של מושג הא-להות.

אני מוכן לפתוח גם את הנושא הזה, בשרשור נפרד. השרשור הזה - תחת הנחה מאמינה.

לא מופרך בעיני שלא יאמין בבחירה חופשית.

כי אם קיבלת את קיומו של מבט אובייקטיבי, הרי שהבחירה של האדם בכל רגע בין מבט סובייקטיבי למבט אובייקטיבי היא חופשית.
כי אם הוא הגיע ל"מבט אובייקטיבי" מכוח ראיות וסיבות הרי שהוא לא אובייקטיבי, עדיין.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t688153#7602477

שדברים הם נכונים ואמיתיים גם אם לא אני זה שנותן להם תוקף, ואפילו אם לא הייתי יודע עליהם.

אני מדבר על המבט.

על אותם נתונים-חושפי-אמת עצמם אפשר להסתכל כ"אני מסכים שהם אמת ולכן הם אמת" או כ"אני רק מגלה שהם אמת בלי תלות בי".

המבט האובייקטיבי - שמה שנכון, נכון גם בלי תלות בי - אי אפשר להביא לו ראיה, ועליו בדיוק אני מדבר - זה המפתח לפתרון שאלת הבחירה החופשית שלך.

עצם המבט האובייקטיבי, נתינת המקום לו במחשבת האדם, הוא דבר שנתון רק לבחירה.

שאני לא אצליח לשכנע אותך עד שתבחר להבין.

וזו גם גישה יהודית...

(המקור הובא כבר לעיל)

והוא נדרש אליהן.

עיין בספרו אור ה' פרק ב, ה

עמודי המחשבה הישראלית העוסק במשנתו של ר' חסדאי קרקש -חלק ד' (ואולם גם חלק ג' עוסק בכך):

http://www.daat.ac.il/daat/vl/orbachamudey/orbachamudey401.pdf

http://www.daat.ac.il/daat/vl/orbachamudey/orbachamudey402.pdf

הבנתי שהוא גם כתב סייג על הדברים הללו..

מכל מקום,אם הדברים כך זה נראה לי מקום לא מתאים בכלל לדון בדבר כזה,כל מה שיצא מהפניות כלליות או כמה שורות כתב בפורום לענ"ד זה בלבול

כי זה לא הגיוני לומר שבחירה מסוימת נעשתה בלי סיבה,  ומי יצר את הסיבה? על פניו זה לא אני וגם אם זה אני מה הסיבה שיצרתי אותה? סיבה קודמת! עכשיו לך אחורה עד הסוף עד לבחירה הראשונה, שם אתה מוכרח לומר שהסיבה לא נוצרה על ידי,

אז ההיגיון קובע שאין בחירה חופשית!

יכולות להיות כמה "סיבות", או  אפשרויות שיקול-דעת, לבחור לכאן או לכאן. 

כמו כן, אפשר למשל שהיצר יטה לכאן - והשכל והמוסר לכאן.

ויש לאדם בחירה חופשית לגמרי, להחליט כך או כך. הוא שוקל, ומחליט.

[אתה אומר, "אבל מה הסיבה שהוא מחליט" לכאן או לכן. הסיבה היא מה שהוא שוקל. בוחר. אלא שאתה חושב שלא.. הוא מחליט כי משהו "מושך" לכיוון שהוא מחליט. זה בדיוק מושג הבחירה החופשית: הוא מחליט לפי בחירתו. יכול לכאן ויכול לכאן..]

והבחירה החופשית היא יסוד כל היהדות, השכר והעונש וההשגחה וכפי שביאר רבי יוסף אלבו בספק העיקרים.

לנו זה נראה כסתירה שיש בחירה חופשית וגם שה' רוצה שנעשה את אותן פעולות

אבל זה לא סתירה , זה בעיה בהבנה שלנו כמו שלעולם לא נבין מיהו הבורא

ד היהדות לא קשורה לנושא,

משיח בן דוד אתה מכניס נושא שלא ממש קשור...

אתה מנסה להבין עניין שקשה לנו עם ההגיון לתפוס

אי אפשר להסביר את השכר והעונש בלי שתהיה בחירה לאדם , ומצד שני ה' מכוון הכל

יש דברים שהם למעלה מהבנתנו ..זה כמו השאלה למה להעניש את פרעה אם כתוב שה' הכביד את ליבו

זו שאלה עתיקת יומין שלאף אחד אין עליה תשובה ברורה , אולי בקבלה יש לא יודע

מסודרת,במקום אחד.מה הבעיות,ומה במה שכבר אמרו לא מניח את דעתך,עד עכשיו הגבת לרוב הכותבים בתגובה כללית שזה לא מספק,ולא נתת הזדמנות לבאר יותר,אתה יכול לעשות כרצונך,אך שים לב לזה

העניין של שכר ועונש מסתדר עם בחירה חופשית, כי שכר ועונש נוצרו כחלק ממכלול הסיבות שיגרמו לאנשים לא לחטוא ולקיים מצוות.

חשוב לדון בנושא על מנת לברר האם יש טעם להתאמץ לשנות דברים.

אתה מסכים עם מה שכתוב בפנים או לא ?

הבחירה החופשית זה מיסודות האמונה.

כל השכר-ועונש בנוי על זה.

[והשאלה היא יותר הסתבכות - "לופ" - בחשיבה; מאשר באמת משהו "לוגי" צרוף..]

זה לא אומר שזה לא מציאות קיימת

לכן יש את התורה שבע"פ

כל הציוויים על הבחירה,

כל מצוות התורה - 

וכל השכר-ועונש,

מסתמכים על כך שיש לאדם בחירה חופשית. ולכן מקבל שכר על בחירתו הטובה, ונענש על בחירתו הרעה.

וכמו שכבר הביאו, "ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע - ובחרת בחיים". פשט פשוט לחלוטין, אני נותן לך שתי דרכים, אתה יכול לבחור - ובחרת בחיים. ציווי. 

וכפי שכבר הזכרתי, לכן גם בעל "העיקרים", שמצמצם את מספר העיקרים, מונה את זה בין העיקרים ההכרחיים. כי זה ביסוד כל ציווייה של תורה, וביסוד השכר והעונש; מלבד מה שגם השכל הישר אומר כך, בלי "להסתבך"..

סברו אחרת.

אצל ר' צדוק זה דבר רגיל שהוא מדבר ב"כמה רבדים".  לא העלה בדעתו דבר כמו שאתה אומר.

[דוגמה מר' צדוק: כי יראת שמיים היא הבחירה שבידי אדם. והבחירה בעצמה באמת גם כן מהשי"ת שיצר את האדם בעל בחירה, רק יראת שמיים דהיינו ההכרה שהבחירה גם כן מהשי"ת, זה נקרא יראת שמיים, שירא לבחור ברע, זהו בידי אדם]

ומסביר אותה.

בפרט כשהעיקרון הזה מקובל על כל חכמי ישראל.

ואין איש כנגדו מהם. וגם לא יכול להיות.

[עי' הציטוט מר' צדוק שהיית סבור שאפשר "להסתמך" עליו]

וכן, להגיד שמשהו קורה בלי סיבה זה נוגד את ההגיון!

יש לנו המון אשליות זה בעיה להוסיף גם את זה לרשימה?

לעומת ההנחה שאין בחירה חופשית שהיא מסתברת למרות האשליה של חופש בחירה, משום שקיימות הרבה אשליות.

מלבד דטרמיניזם. זאת ועוד, לדטרמיניזם עצמו יש יותר מגישה אחת.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים