אתה מניח "שחייבת להיות סיבה לכל בחירה" במובן של סיבה חיצונית מחייבת. אז אתה מניח את אי קיומה של הבחירה, ומקשה מכאן על הבחירה.

אבל, הנחת היסוד אינה נכונה.

יש סיבה לכל בחירה, שהיא הרצון החופשי, ויש סיבות חיצוניות שתורמות לה, אבל לא מחייבות אותה.

יש סיבות ברורות לבחור בטוב,ויש תירוצים רעים לבחור ברע שבזמן מעשה התירוצים הרעים נראים יותר כמו סיבות,לאדם יש חירות לבחור בסיבות הנכונות,וזו בחירה שהיא לא מתמטית

האם זה סותר את הבחירה האישית שלך?

ממש לא.

כמו שאמא יודעת היטב איזה בחירות יעשו ילדיה

האם זה סותר את הבחירה האישית שלך?

ממש לא.

כמו שאמא יודעת היטב איזה בחירות יעשו ילדיה

וברמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ג.

והאדם מחליט מה ה"סיבה, המכריעה לבחור כך או כך.

למשל, הסיבה של "היצר-הרגעי", או הסיבה של הטוב והצדק ודבר ה'.

וכל השכר-ועונש, בנוי על כך שיש בחירה חופשית, ויש השגחה.

ורואה מכונית נוסעת למטה בכביש מפותל, עצם הידיעה שלך מה הולך להיות המסלול שלה ומתי יש לה מכשולים ואם היא תעשה תאונה  וכו' זה אומר שאין בחירה לנהג איך לנהוג?

כדי שאולי  אנשים יוכלו לחדד או להאיר

כי אם יש סיבה שדבר אחד ותר טוב מהשני זה לא בחירה, הוא יותר טוב.

בחירה אמיתי זה בדברים שווים לפחות מצד הנתון שאתה בוחר בהם

למשל הבחירה של ה' בבני ישראל היה מצד הגוף שדומה בחיצוניותו לגופות אומות העולם, דבר שווה ולכן הבחירה האמיתית יכולה להיות בצד הזה ולא בגלל המקור שבי ישראל נבראו שהוא לא דומה למקור שאומות העולם נבראו בו

אאתגר אותך:

"אין סוף". זהו הכינוי הרווח בספרי המקובלים והחסידות לקב"ה.

כאשר "משווים" ערכים כמותיים או מוגבלים לאותו אין סוף אין כל משמעות

לגודלם או לקטנם וכל המוגבלים שווים בפניו, גם אם יש היררכייה ביניהם עצמם.

ומעתה יישאל: כיוון שבבחירתו של אותו אין סוף עסקינן, למה לך ללכת עד השוויון

שבין גופות ישראל ואומות העולם, הלא אפילו אם נדון ב"נשמתם", כלפי הא"ס הכל שווה,

וא"כ גם שם נוכל לומר שהייתה בחירה "ממש"!

ומכיון שהוא העמיד את עצמו במקום כזה אז שייכת הבחירה

שאותך הן לא סיפקו זה אומר שהשאלה חזקה יותר?...

לא.

זה לגמרי עונה.

אתה פשוט יוצא מנקודת מבט שאינה תופסת שאכן הבחירה היא "חופשית" לגמרי. מציאות שאדם יכול להחליט לכאן או לכאן בין סיבות אפשריות להתנהגות.

ועל סמך אי התפיסה הזו, אתה שואל.. אי אפשר להחליט מראש הנחה שהיא ההיפך מהענין.

ולא על שאלת השואל.

ולגופה של תשובה - התשובה הרווחת הזאת מעולם לא סיפקה אותי ולטעמי היא לוקה בחסר.

בד"כ אכן לכל צד ישנה יריעה גדולה של סיבות לבחור דווקא בו.

אך ברגע שנדרשת בחירה, וכך מורגש, עובדה היא שלא כל היריעה נפרסת

(גם אם שיכלית תיפרס כולה במוחו), אלא מה שמורגש זאת רק נקודת החיכוך

בין שני צדדים, ובאותה נקודה, באותו הרגע, שני הצדדים נראים מאוזנים 

ושקולים למדי.

ואתה צודק בעצם הבחנתך שבחירה ע"פ טהרתה של המילה, היא רק

כאשר ההעדפה של הבוחר היא שרירותית ולא מנסיבה כלשהי.

כבר רמזתי לך שהמושג בחירה במקרים דנן, הוא רק בשיתוף השם.

אתה משום מה מניח שבחירה תיתכן רק כאשר אין סיבה לבחור באף אחד משני הצדדים.

אני מסכים איתך בנקודה הזאת, רק מוסיף עוד מצב: ששני מערכי הסיבות לכל צד נראים

שקולים.

הרי ברור שלכל בחירה שאדם עושה בחייו צריכה להיות סיבה כלשהיא.

זה לא סוצתר את זה שזה בחירה חופשית.

יש סיבות טובות ויש סיבות רעות.

היטלר היה יכול לבחור אם להיות עובד סוציאלי ולעזור להרבה אנשים, או להיות מנהיג מדינה שגורם להרג של עשרות מליונים - הוא עשה את הבחירה שלו.

אתה יאכל להחליט אם לאכול את הסופגניה שעומדת לפניך או לא. לכל צד יש סיבה - אתה יכול לבחור לאכול כדי להנות, או כדי לשבוע, או כדי להיות חלק מהחברה, ואתה יכול לבחור לא לאכול כדי לעבוד על המידות, או כדי לשמור על הדיאטה, או בשביל להוות דוגמא לאחרים, או כדי לחסוך כסף - לכל צד שתבחר יש סיבות - זה אומר שכאשר בסוף תבחר האם לאכול או לא - בעצם לא הייתה לך בחירה חופשית?

ממש לא.

בחירה יש, גם אם יש לה סיבה. את המעשה הסופי אתה החלטת לעשות.

שאלה אחרת היא האם אפשר לבוא עליך בטענה על הבחירה הזאת, כי באינדוקציה מרגע לידתך כל בחירה הושפעה מההיסטוריה שלך.

ועל זאת התשובה, שבחירה בין טוב ורע אינה בחירה בין שתי אפשרותו שקולות באותו רובד, אלא היא בחירה בין מבט אנושי-סובייקטיבי למבט א-להי-אובייקטיבי. וזה פנים-נשמתי בוודאי.

של מושג הא-להות.

אני מוכן לפתוח גם את הנושא הזה, בשרשור נפרד. השרשור הזה - תחת הנחה מאמינה.

לא מופרך בעיני שלא יאמין בבחירה חופשית.

כי אם קיבלת את קיומו של מבט אובייקטיבי, הרי שהבחירה של האדם בכל רגע בין מבט סובייקטיבי למבט אובייקטיבי היא חופשית.
כי אם הוא הגיע ל"מבט אובייקטיבי" מכוח ראיות וסיבות הרי שהוא לא אובייקטיבי, עדיין.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t688153#7602477

שדברים הם נכונים ואמיתיים גם אם לא אני זה שנותן להם תוקף, ואפילו אם לא הייתי יודע עליהם.

אני מדבר על המבט.

על אותם נתונים-חושפי-אמת עצמם אפשר להסתכל כ"אני מסכים שהם אמת ולכן הם אמת" או כ"אני רק מגלה שהם אמת בלי תלות בי".

המבט האובייקטיבי - שמה שנכון, נכון גם בלי תלות בי - אי אפשר להביא לו ראיה, ועליו בדיוק אני מדבר - זה המפתח לפתרון שאלת הבחירה החופשית שלך.

עצם המבט האובייקטיבי, נתינת המקום לו במחשבת האדם, הוא דבר שנתון רק לבחירה.

שאני לא אצליח לשכנע אותך עד שתבחר להבין.

וזו גם גישה יהודית...

(המקור הובא כבר לעיל)

והוא נדרש אליהן.

עיין בספרו אור ה' פרק ב, ה

עמודי המחשבה הישראלית העוסק במשנתו של ר' חסדאי קרקש -חלק ד' (ואולם גם חלק ג' עוסק בכך):

http://www.daat.ac.il/daat/vl/orbachamudey/orbachamudey401.pdf

http://www.daat.ac.il/daat/vl/orbachamudey/orbachamudey402.pdf

הבנתי שהוא גם כתב סייג על הדברים הללו..

מכל מקום,אם הדברים כך זה נראה לי מקום לא מתאים בכלל לדון בדבר כזה,כל מה שיצא מהפניות כלליות או כמה שורות כתב בפורום לענ"ד זה בלבול

כי זה לא הגיוני לומר שבחירה מסוימת נעשתה בלי סיבה,  ומי יצר את הסיבה? על פניו זה לא אני וגם אם זה אני מה הסיבה שיצרתי אותה? סיבה קודמת! עכשיו לך אחורה עד הסוף עד לבחירה הראשונה, שם אתה מוכרח לומר שהסיבה לא נוצרה על ידי,

אז ההיגיון קובע שאין בחירה חופשית!

יכולות להיות כמה "סיבות", או  אפשרויות שיקול-דעת, לבחור לכאן או לכאן. 

כמו כן, אפשר למשל שהיצר יטה לכאן - והשכל והמוסר לכאן.

ויש לאדם בחירה חופשית לגמרי, להחליט כך או כך. הוא שוקל, ומחליט.

[אתה אומר, "אבל מה הסיבה שהוא מחליט" לכאן או לכן. הסיבה היא מה שהוא שוקל. בוחר. אלא שאתה חושב שלא.. הוא מחליט כי משהו "מושך" לכיוון שהוא מחליט. זה בדיוק מושג הבחירה החופשית: הוא מחליט לפי בחירתו. יכול לכאן ויכול לכאן..]

והבחירה החופשית היא יסוד כל היהדות, השכר והעונש וההשגחה וכפי שביאר רבי יוסף אלבו בספק העיקרים.

לנו זה נראה כסתירה שיש בחירה חופשית וגם שה' רוצה שנעשה את אותן פעולות

אבל זה לא סתירה , זה בעיה בהבנה שלנו כמו שלעולם לא נבין מיהו הבורא

ד היהדות לא קשורה לנושא,

משיח בן דוד אתה מכניס נושא שלא ממש קשור...

אתה מנסה להבין עניין שקשה לנו עם ההגיון לתפוס

אי אפשר להסביר את השכר והעונש בלי שתהיה בחירה לאדם , ומצד שני ה' מכוון הכל

יש דברים שהם למעלה מהבנתנו ..זה כמו השאלה למה להעניש את פרעה אם כתוב שה' הכביד את ליבו

זו שאלה עתיקת יומין שלאף אחד אין עליה תשובה ברורה , אולי בקבלה יש לא יודע

מסודרת,במקום אחד.מה הבעיות,ומה במה שכבר אמרו לא מניח את דעתך,עד עכשיו הגבת לרוב הכותבים בתגובה כללית שזה לא מספק,ולא נתת הזדמנות לבאר יותר,אתה יכול לעשות כרצונך,אך שים לב לזה

העניין של שכר ועונש מסתדר עם בחירה חופשית, כי שכר ועונש נוצרו כחלק ממכלול הסיבות שיגרמו לאנשים לא לחטוא ולקיים מצוות.

חשוב לדון בנושא על מנת לברר האם יש טעם להתאמץ לשנות דברים.

אתה מסכים עם מה שכתוב בפנים או לא ?

הבחירה החופשית זה מיסודות האמונה.

כל השכר-ועונש בנוי על זה.

[והשאלה היא יותר הסתבכות - "לופ" - בחשיבה; מאשר באמת משהו "לוגי" צרוף..]

זה לא אומר שזה לא מציאות קיימת

לכן יש את התורה שבע"פ

כל הציוויים על הבחירה,

כל מצוות התורה - 

וכל השכר-ועונש,

מסתמכים על כך שיש לאדם בחירה חופשית. ולכן מקבל שכר על בחירתו הטובה, ונענש על בחירתו הרעה.

וכמו שכבר הביאו, "ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע - ובחרת בחיים". פשט פשוט לחלוטין, אני נותן לך שתי דרכים, אתה יכול לבחור - ובחרת בחיים. ציווי. 

וכפי שכבר הזכרתי, לכן גם בעל "העיקרים", שמצמצם את מספר העיקרים, מונה את זה בין העיקרים ההכרחיים. כי זה ביסוד כל ציווייה של תורה, וביסוד השכר והעונש; מלבד מה שגם השכל הישר אומר כך, בלי "להסתבך"..

סברו אחרת.

אצל ר' צדוק זה דבר רגיל שהוא מדבר ב"כמה רבדים".  לא העלה בדעתו דבר כמו שאתה אומר.

[דוגמה מר' צדוק: כי יראת שמיים היא הבחירה שבידי אדם. והבחירה בעצמה באמת גם כן מהשי"ת שיצר את האדם בעל בחירה, רק יראת שמיים דהיינו ההכרה שהבחירה גם כן מהשי"ת, זה נקרא יראת שמיים, שירא לבחור ברע, זהו בידי אדם]

ומסביר אותה.

בפרט כשהעיקרון הזה מקובל על כל חכמי ישראל.

ואין איש כנגדו מהם. וגם לא יכול להיות.

[עי' הציטוט מר' צדוק שהיית סבור שאפשר "להסתמך" עליו]

וכן, להגיד שמשהו קורה בלי סיבה זה נוגד את ההגיון!

יש לנו המון אשליות זה בעיה להוסיף גם את זה לרשימה?

לעומת ההנחה שאין בחירה חופשית שהיא מסתברת למרות האשליה של חופש בחירה, משום שקיימות הרבה אשליות.

מלבד דטרמיניזם. זאת ועוד, לדטרמיניזם עצמו יש יותר מגישה אחת.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…