אתה מניח "שחייבת להיות סיבה לכל בחירה" במובן של סיבה חיצונית מחייבת. אז אתה מניח את אי קיומה של הבחירה, ומקשה מכאן על הבחירה.

אבל, הנחת היסוד אינה נכונה.

יש סיבה לכל בחירה, שהיא הרצון החופשי, ויש סיבות חיצוניות שתורמות לה, אבל לא מחייבות אותה.

יש סיבות ברורות לבחור בטוב,ויש תירוצים רעים לבחור ברע שבזמן מעשה התירוצים הרעים נראים יותר כמו סיבות,לאדם יש חירות לבחור בסיבות הנכונות,וזו בחירה שהיא לא מתמטית

האם זה סותר את הבחירה האישית שלך?

ממש לא.

כמו שאמא יודעת היטב איזה בחירות יעשו ילדיה

האם זה סותר את הבחירה האישית שלך?

ממש לא.

כמו שאמא יודעת היטב איזה בחירות יעשו ילדיה

וברמב"ם הל' תשובה פ"ה ה"ג.

והאדם מחליט מה ה"סיבה, המכריעה לבחור כך או כך.

למשל, הסיבה של "היצר-הרגעי", או הסיבה של הטוב והצדק ודבר ה'.

וכל השכר-ועונש, בנוי על כך שיש בחירה חופשית, ויש השגחה.

ורואה מכונית נוסעת למטה בכביש מפותל, עצם הידיעה שלך מה הולך להיות המסלול שלה ומתי יש לה מכשולים ואם היא תעשה תאונה  וכו' זה אומר שאין בחירה לנהג איך לנהוג?

כדי שאולי  אנשים יוכלו לחדד או להאיר

כי אם יש סיבה שדבר אחד ותר טוב מהשני זה לא בחירה, הוא יותר טוב.

בחירה אמיתי זה בדברים שווים לפחות מצד הנתון שאתה בוחר בהם

למשל הבחירה של ה' בבני ישראל היה מצד הגוף שדומה בחיצוניותו לגופות אומות העולם, דבר שווה ולכן הבחירה האמיתית יכולה להיות בצד הזה ולא בגלל המקור שבי ישראל נבראו שהוא לא דומה למקור שאומות העולם נבראו בו

אאתגר אותך:

"אין סוף". זהו הכינוי הרווח בספרי המקובלים והחסידות לקב"ה.

כאשר "משווים" ערכים כמותיים או מוגבלים לאותו אין סוף אין כל משמעות

לגודלם או לקטנם וכל המוגבלים שווים בפניו, גם אם יש היררכייה ביניהם עצמם.

ומעתה יישאל: כיוון שבבחירתו של אותו אין סוף עסקינן, למה לך ללכת עד השוויון

שבין גופות ישראל ואומות העולם, הלא אפילו אם נדון ב"נשמתם", כלפי הא"ס הכל שווה,

וא"כ גם שם נוכל לומר שהייתה בחירה "ממש"!

ומכיון שהוא העמיד את עצמו במקום כזה אז שייכת הבחירה

שאותך הן לא סיפקו זה אומר שהשאלה חזקה יותר?...

לא.

זה לגמרי עונה.

אתה פשוט יוצא מנקודת מבט שאינה תופסת שאכן הבחירה היא "חופשית" לגמרי. מציאות שאדם יכול להחליט לכאן או לכאן בין סיבות אפשריות להתנהגות.

ועל סמך אי התפיסה הזו, אתה שואל.. אי אפשר להחליט מראש הנחה שהיא ההיפך מהענין.

ולא על שאלת השואל.

ולגופה של תשובה - התשובה הרווחת הזאת מעולם לא סיפקה אותי ולטעמי היא לוקה בחסר.

בד"כ אכן לכל צד ישנה יריעה גדולה של סיבות לבחור דווקא בו.

אך ברגע שנדרשת בחירה, וכך מורגש, עובדה היא שלא כל היריעה נפרסת

(גם אם שיכלית תיפרס כולה במוחו), אלא מה שמורגש זאת רק נקודת החיכוך

בין שני צדדים, ובאותה נקודה, באותו הרגע, שני הצדדים נראים מאוזנים 

ושקולים למדי.

ואתה צודק בעצם הבחנתך שבחירה ע"פ טהרתה של המילה, היא רק

כאשר ההעדפה של הבוחר היא שרירותית ולא מנסיבה כלשהי.

כבר רמזתי לך שהמושג בחירה במקרים דנן, הוא רק בשיתוף השם.

אתה משום מה מניח שבחירה תיתכן רק כאשר אין סיבה לבחור באף אחד משני הצדדים.

אני מסכים איתך בנקודה הזאת, רק מוסיף עוד מצב: ששני מערכי הסיבות לכל צד נראים

שקולים.

הרי ברור שלכל בחירה שאדם עושה בחייו צריכה להיות סיבה כלשהיא.

זה לא סוצתר את זה שזה בחירה חופשית.

יש סיבות טובות ויש סיבות רעות.

היטלר היה יכול לבחור אם להיות עובד סוציאלי ולעזור להרבה אנשים, או להיות מנהיג מדינה שגורם להרג של עשרות מליונים - הוא עשה את הבחירה שלו.

אתה יאכל להחליט אם לאכול את הסופגניה שעומדת לפניך או לא. לכל צד יש סיבה - אתה יכול לבחור לאכול כדי להנות, או כדי לשבוע, או כדי להיות חלק מהחברה, ואתה יכול לבחור לא לאכול כדי לעבוד על המידות, או כדי לשמור על הדיאטה, או בשביל להוות דוגמא לאחרים, או כדי לחסוך כסף - לכל צד שתבחר יש סיבות - זה אומר שכאשר בסוף תבחר האם לאכול או לא - בעצם לא הייתה לך בחירה חופשית?

ממש לא.

בחירה יש, גם אם יש לה סיבה. את המעשה הסופי אתה החלטת לעשות.

שאלה אחרת היא האם אפשר לבוא עליך בטענה על הבחירה הזאת, כי באינדוקציה מרגע לידתך כל בחירה הושפעה מההיסטוריה שלך.

ועל זאת התשובה, שבחירה בין טוב ורע אינה בחירה בין שתי אפשרותו שקולות באותו רובד, אלא היא בחירה בין מבט אנושי-סובייקטיבי למבט א-להי-אובייקטיבי. וזה פנים-נשמתי בוודאי.

של מושג הא-להות.

אני מוכן לפתוח גם את הנושא הזה, בשרשור נפרד. השרשור הזה - תחת הנחה מאמינה.

לא מופרך בעיני שלא יאמין בבחירה חופשית.

כי אם קיבלת את קיומו של מבט אובייקטיבי, הרי שהבחירה של האדם בכל רגע בין מבט סובייקטיבי למבט אובייקטיבי היא חופשית.
כי אם הוא הגיע ל"מבט אובייקטיבי" מכוח ראיות וסיבות הרי שהוא לא אובייקטיבי, עדיין.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t688153#7602477

שדברים הם נכונים ואמיתיים גם אם לא אני זה שנותן להם תוקף, ואפילו אם לא הייתי יודע עליהם.

אני מדבר על המבט.

על אותם נתונים-חושפי-אמת עצמם אפשר להסתכל כ"אני מסכים שהם אמת ולכן הם אמת" או כ"אני רק מגלה שהם אמת בלי תלות בי".

המבט האובייקטיבי - שמה שנכון, נכון גם בלי תלות בי - אי אפשר להביא לו ראיה, ועליו בדיוק אני מדבר - זה המפתח לפתרון שאלת הבחירה החופשית שלך.

עצם המבט האובייקטיבי, נתינת המקום לו במחשבת האדם, הוא דבר שנתון רק לבחירה.

שאני לא אצליח לשכנע אותך עד שתבחר להבין.

וזו גם גישה יהודית...

(המקור הובא כבר לעיל)

והוא נדרש אליהן.

עיין בספרו אור ה' פרק ב, ה

עמודי המחשבה הישראלית העוסק במשנתו של ר' חסדאי קרקש -חלק ד' (ואולם גם חלק ג' עוסק בכך):

http://www.daat.ac.il/daat/vl/orbachamudey/orbachamudey401.pdf

http://www.daat.ac.il/daat/vl/orbachamudey/orbachamudey402.pdf

הבנתי שהוא גם כתב סייג על הדברים הללו..

מכל מקום,אם הדברים כך זה נראה לי מקום לא מתאים בכלל לדון בדבר כזה,כל מה שיצא מהפניות כלליות או כמה שורות כתב בפורום לענ"ד זה בלבול

כי זה לא הגיוני לומר שבחירה מסוימת נעשתה בלי סיבה,  ומי יצר את הסיבה? על פניו זה לא אני וגם אם זה אני מה הסיבה שיצרתי אותה? סיבה קודמת! עכשיו לך אחורה עד הסוף עד לבחירה הראשונה, שם אתה מוכרח לומר שהסיבה לא נוצרה על ידי,

אז ההיגיון קובע שאין בחירה חופשית!

יכולות להיות כמה "סיבות", או  אפשרויות שיקול-דעת, לבחור לכאן או לכאן. 

כמו כן, אפשר למשל שהיצר יטה לכאן - והשכל והמוסר לכאן.

ויש לאדם בחירה חופשית לגמרי, להחליט כך או כך. הוא שוקל, ומחליט.

[אתה אומר, "אבל מה הסיבה שהוא מחליט" לכאן או לכן. הסיבה היא מה שהוא שוקל. בוחר. אלא שאתה חושב שלא.. הוא מחליט כי משהו "מושך" לכיוון שהוא מחליט. זה בדיוק מושג הבחירה החופשית: הוא מחליט לפי בחירתו. יכול לכאן ויכול לכאן..]

והבחירה החופשית היא יסוד כל היהדות, השכר והעונש וההשגחה וכפי שביאר רבי יוסף אלבו בספק העיקרים.

לנו זה נראה כסתירה שיש בחירה חופשית וגם שה' רוצה שנעשה את אותן פעולות

אבל זה לא סתירה , זה בעיה בהבנה שלנו כמו שלעולם לא נבין מיהו הבורא

ד היהדות לא קשורה לנושא,

משיח בן דוד אתה מכניס נושא שלא ממש קשור...

אתה מנסה להבין עניין שקשה לנו עם ההגיון לתפוס

אי אפשר להסביר את השכר והעונש בלי שתהיה בחירה לאדם , ומצד שני ה' מכוון הכל

יש דברים שהם למעלה מהבנתנו ..זה כמו השאלה למה להעניש את פרעה אם כתוב שה' הכביד את ליבו

זו שאלה עתיקת יומין שלאף אחד אין עליה תשובה ברורה , אולי בקבלה יש לא יודע

מסודרת,במקום אחד.מה הבעיות,ומה במה שכבר אמרו לא מניח את דעתך,עד עכשיו הגבת לרוב הכותבים בתגובה כללית שזה לא מספק,ולא נתת הזדמנות לבאר יותר,אתה יכול לעשות כרצונך,אך שים לב לזה

העניין של שכר ועונש מסתדר עם בחירה חופשית, כי שכר ועונש נוצרו כחלק ממכלול הסיבות שיגרמו לאנשים לא לחטוא ולקיים מצוות.

חשוב לדון בנושא על מנת לברר האם יש טעם להתאמץ לשנות דברים.

אתה מסכים עם מה שכתוב בפנים או לא ?

הבחירה החופשית זה מיסודות האמונה.

כל השכר-ועונש בנוי על זה.

[והשאלה היא יותר הסתבכות - "לופ" - בחשיבה; מאשר באמת משהו "לוגי" צרוף..]

זה לא אומר שזה לא מציאות קיימת

לכן יש את התורה שבע"פ

כל הציוויים על הבחירה,

כל מצוות התורה - 

וכל השכר-ועונש,

מסתמכים על כך שיש לאדם בחירה חופשית. ולכן מקבל שכר על בחירתו הטובה, ונענש על בחירתו הרעה.

וכמו שכבר הביאו, "ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע - ובחרת בחיים". פשט פשוט לחלוטין, אני נותן לך שתי דרכים, אתה יכול לבחור - ובחרת בחיים. ציווי. 

וכפי שכבר הזכרתי, לכן גם בעל "העיקרים", שמצמצם את מספר העיקרים, מונה את זה בין העיקרים ההכרחיים. כי זה ביסוד כל ציווייה של תורה, וביסוד השכר והעונש; מלבד מה שגם השכל הישר אומר כך, בלי "להסתבך"..

סברו אחרת.

אצל ר' צדוק זה דבר רגיל שהוא מדבר ב"כמה רבדים".  לא העלה בדעתו דבר כמו שאתה אומר.

[דוגמה מר' צדוק: כי יראת שמיים היא הבחירה שבידי אדם. והבחירה בעצמה באמת גם כן מהשי"ת שיצר את האדם בעל בחירה, רק יראת שמיים דהיינו ההכרה שהבחירה גם כן מהשי"ת, זה נקרא יראת שמיים, שירא לבחור ברע, זהו בידי אדם]

ומסביר אותה.

בפרט כשהעיקרון הזה מקובל על כל חכמי ישראל.

ואין איש כנגדו מהם. וגם לא יכול להיות.

[עי' הציטוט מר' צדוק שהיית סבור שאפשר "להסתמך" עליו]

וכן, להגיד שמשהו קורה בלי סיבה זה נוגד את ההגיון!

יש לנו המון אשליות זה בעיה להוסיף גם את זה לרשימה?

לעומת ההנחה שאין בחירה חופשית שהיא מסתברת למרות האשליה של חופש בחירה, משום שקיימות הרבה אשליות.

מלבד דטרמיניזם. זאת ועוד, לדטרמיניזם עצמו יש יותר מגישה אחת.

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אני הייתי פה

בניק אחר

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

אני ערה

לא ברור איך ולמה

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

כי אצלנו הכל מסודר וקבוע ו...שגור. 

אבל זה לא חייב להיות כך. אפשר וצריך ליצוק חיות ורעננות לתוך התפילות

המסודרות (והמוסדרות), כדי שהקשר עם הקב"ה יהיה תמיד חי ורענן

וזורם ופתוח.....זו עבודה לא פשוטה, מן הסתם.

"אל תקרא חרות אלא חירות".

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז