בעזרתו יתברך
לא פורמלי / ידידיה עמרם
"יבוא" מתן נכנס למשרד ראש הישיבה, "הרב קרא לי" הפטיר באדישות, "או כן, שב בבקשה" מתן גרר כיסא והתיישב מעברו השני של השולחן, "מתן, אני לא מרוצה מההתנהגות שלך לאחרונה, לא מקובל אצלנו להסתובב בתספורת מוהיקן, במיוחד לא עם עגיל באוזן" הוא חייך, "המדריך גם אמר לי שלא היית בחדר בכיבוי אורות ואני לא רוצה לשאול איפה אתה מבלה בלילות. אני מצטער אבל אני לי יכול להחזיק בישיבה שלי בחור ש-" "אז אל תחזיק!" קטע אותו מתן ובעט את הכיסא אחורה, "אני יעזוב ת'ישיבה, זה החיים שלי ואף אחד לא יאמר לי איך לחיות אותם!"
***
"מתן דאגתי לך כבר שתיים בלילה". "תפסיקי לדאוג אמא, אני מסתדר לבד", הוא נכנס לחדר והשתרע על המטה. "מתן" היא נכנסה לחדר בחשש "אולי כדאי שתעשה משהו במהלך היום, אני חושבת שאתה סתם מתבזבז, ללכת לישון בשלוש כל לילה ולקום באחת זה בזבוז, אולי כדאי שתחפש עבודה תחסוך כסף תחייה חיים עצמאים" היא עצרה בציפיה דרוכה ניכר היה שהיא תיכננה את השיחה הזו זמן רב. "טוב" מלמל "אני מוכן לנסות" . "יופי " היא נאנחה בהקלה, "דיברתי כבר עם חגי, הגנן של הישוב הוא מוכן שתעבוד אצלו, הוא אמר שתתחיל ביום ראשון".
***
"או, הגעת סוף סוף" חגי התרומם מעל הבור החפור, "תראה סחתיין על ההשכמה, אבל אני לא מתחיל את היום בתשע אלא בחמש וחצי". "מה?!" מתן לא האמין שמישהו מסוגל לקום כל כך מוקדם. "בסדר לא משנה בפעם הראשונה אני מחליק, תתחיל לחבר מחברים לצינורות ההשקיה". "מה זה לעזאזל מחברים?!" חשב מתן כשהתכופף לצינור, "חגי, איך עושים את זה?" קרא לעברו. "תשתמש בשכל מתן, זה נמצא בראש בדרך כלל". "שילך לעזאזל!" איחל מתן. " טוב, אין לי ממש ברירה" הוא נאנח, והתחיל לחתוך את הצינור.
" נראה לי שהצלחתי, חגי בוא הנה", חגי הגיע תוך זמן קצר " כן, זה נראה טוב" הוא הסכים, " אבל תהיה ראש גדול תאסוף את מה שחתכת, ותשמור על הכלים אל תשאיר אותם ככה בחול. טוב, אחרי שתגמור את כל הרחוב תשתול את העצים".
" בוא מתן יום חם היום, תשתה משהו". מתן הגיע במהירות ועיניו התרחבו למראה בקבוקי הקולה והפיוז טי הקרים שחגי קנה. בסוף ההפסקה מתן זרק את הבקבוקים והכוסות לפח הקרוב. "ראית למדתי משהו" הוא אמר. חגי חייך.
"מתן למה אתה מסטלן ביקשתי ממך לשתול את העצים!" מתן קפץ בבהלה מתוך השנ"צ שתפס. "אצלי אני דורש ישרות בעבודה, אתה מקבל את הכסף על עבודה לא על סטלנות! ". חגי נראה כועס, אבל מתן ידע שזה רק כלפי חוץ, ומשום מה הוא התפדח, זה הפתיע אותו כבר שנים שהוא לא שם פס קצוץ על אף דרישה או בקשה, מסיבה כל שהיא כלפי חגי הוא הרגיש אחרת, הוא לא יכל להסביר את זה.
***
"ראית איך מתן השתנה אני לא מזהה את הבן שלי, הבוקר קמתי להאכיל את שי בחמש וראיתי אותו מניח תפילין בשקט בחדר שלו כאילו הוא מתבייש". "כן את צודקת גם אותי הוא הפתיע, במיוחד מאז שהסתפר, הוא גם הרבה יותר נוח בבית". "היי אבא ואמא, מה העניינים" מתן נכנס למטבח מיוזע כולו מהעבודה, "אוף לא השארתם לי כלים לשטוף שכחתי לשטוף את הצלחת שלי הבוקר. יאללה, אני זז להתקלח". הוא הלך למקלחת כשהוא משאיר את הוריו עם פיות פתוחים מתדהמה.
***
"הנה אתה מתן, כבר כמעט שבוע שלא באת", חגי חייך למתן שהתקרב לעברו עם תיק 80 ליטר וחיוך 90. "מה קרה? כבר שנה וחצי שאנחנו עובדים ביחד ואף פעם לא הברזת לי ככה". "חגי הייתי בשבוע ישיבה החלטתי שאני הולך לישיבה שנה הבאה", דמעה סוררת זלגה על לחיו של מתן "תודה על הכול ", אמר כשגרונו חנוק והסתובב לביתו. "תודה לך" לחש חגי לעבר גבו המתרחק, וכשדמעות בעיניו התכופף לעבר הערוגה לנכש עשבים שוטים.
מוקדש לכל המחנכים, לפורמליים ולאלו שלא.
לא קשור לחנוכה אבל הייתי צריך תירוץ...
מקווה שנהנתם... פרגנו בלי בושה!!!
