בס"ד

קיים בכל חברה.

בס"ד

אבל בטוחה שקיים.

זה לא קשור להשכלה, זה לא עניין של מעמד בחברה, זה עניין של אופי.

בהצגה של נעה אריאל "הערב היפה בחיי" היא מדברת על גבר מכה, וכששמעתי אותה לפני כמה שנים היא ציינה שאחת מעשר נשים היא אישה מוכה ושאין הבדל ממשי בסטטיסטיקה בין המגזרים.
ובלי קשר לנתונים היבשים, אני מכירה מספר משפחות (לשעבר) כאלה.

כי זו לא עברה אלא הפרעה, תסמונת נפשית

כמה גברים מוכים יש.

זאת שאלה שהרבה יותר קשה לברר ולדעת נתונים מדוייקים, כי הבושה במקרים האלו היא גדולה פי כמה וכמה מבושה של אישה מוכה.

ולא סביר שתת מגזר שלם זה יפסח עליו.

אין הבדל מהתי בין בוגר ישיבת הסדר לבוגר מכינה, או אפילו בוגר תיכון דתי וצבא, נניח. העניין פה הוא האישיות ופחות התורה - כשהאישיות בעייתית, הבעל הוא בפוטנציאל להיות בעל מכה, גם אם יש בו הרבה תורה, לצערנו.

"התהלך לפני והיה תמים..."

חופשית,והמצב הרוחני והמידתי של אדם היא לאור בחירה זו.מובן שאדם המפנים את דרכי התורה ונתיבותיה לא יעשה דברים כאלה,משום שיש בהם סתירה לדרכי התורה,אבל כאן באה בחירתו של האדם,הסטטיסטיקה המצביעה על המובן הכמותי יכולה לשקף את מצבו הרוחני של הדור ברמה כזו או אחרת בין השאר (אין הכוונה לקטרג,רק להבין שיש כאן פקטור).

אבל צריך לקחת גם דברים בפורפורציה אני מאמין שמדובר במיעוט וזה שבח

אני גם לא מבין גדול בסוגיה הזו,אבל לא התכוונתי לגבר שעושה דבר כזה על פי תוכנית עבודה,אלא מתוך חוסר שליטה,השליטה והעדרה תלויים במידותיו של האדם ובחירותיו הן בעיצוב מידותיו והן בשעת מעשה,זאת כאשר מדובר באדם מן השורה(בפקטורים שיכולים להוות עילה חוץ נפשית לכעס,או פקטור נפשי קיצוני לכעס,לא באתי לעסוק).

לגבי הפרעה נפשית,שוב אדגיש שאני לא מבין בסוגיה אך מתוך היכרות עם מושג הכעס בצורה פשוטה,ומתוך נסיון של מה הוא יכול לגרום לאנשים סביב אני מניח שהוא לבדו יכול לגרום למציאות כזו.

לגבי השאלה למה אדם מסויים יכה חלילה את אשתו ולא את הסובבים ? גם כן מנסיוני מתבאר שישנה מציאות שכאשר קרובים יותר לאדם אפשר שפחות מקפידים על אמירות או מעשים שיכולים לגרום לקרע או לבסיס של מחלוקת,וזאת מתוך מחשבה שהדבר ניתן לאיחוי ותיקון,"זו לא תהיה טרגדיה".

במקום הזה קשורה עבודה בנפש של שמירה על כבודו של האדם ללא קשר לקטסטרופה הצפויה או לא צפויה מולו.ללא קשר לטוב הפרטי שלי,אם הוא יהיה חבר שלי או לא חבר שלי,כי כשהדבר תלוי באינטרס,היחס יכול להשתנות,לא כן כשמדובר בעמדה עקרונית.

כאשר יש פער חברתי היכרותי בין אנשים יש הקפדה גדולה יותר בצורה דרסטית של כבודו של אדם,מתוך הידיעה שלשגיאות שיעשו מולם לא יהיה מקום לתיקון.

אז כשמדובר באדם כ"כ קרוב ? כביכול היקף המעשים שיהיו פוטנציאל לבקשת סליחה ואיחוי הדברים שנעשו מתרחבים משמעותית(ועד כמה משמעותי יתכן שזה גם דבר משתנה התלוי באדם),כמדומני שהתופעה הזו מלווה בבקשת סלחנות חוזרת ונשנת מצד הגבר,דבר שמתאים לתיאור הזה.

לא העלתי את הגורם לכעסים כאלו דווקא במערכת זוגית,אבל הנושא הוא יותר הסבה לתופעה הזו.

מובן שאין בדברים רמז לתוכנית עבודה ויתכן שישנם גברים הצריכים טיפול אישי,וישנם כאלו שיכלו למנוע את הדברים ע"י עבודה על הנפש ויתכן וישנם מקרים קיצוניים שהעבודה על הנפש הייתה צריכה להעשות יחד עם טיפול כלשהו (ואינני יודע איזה אחוז מתוך כלל המקרים שייך לאיזו קבוצה),אין כאן הצעה של תרופות קסם או התייחסות מישורית לכל הגברים,אלא תיאור של הלך אפשרי שיתכן ויכול להוביל גבר שמוגדר ע"י הציבור כנורמלי,ובכל זאת מעשיו מול אשתו אינם נורמלים.יתכן שישנן סיבות נוספות גם כן

אני חושב שזה רק צריך להוביל להשתדלות של כל גבר רגיל מזהירות ממידה זו ומודעות לסכנה שלה

הדברים לא נכתבו מתוך היבט מקצועי כמובן..

בכל מקרה זה לא יעזור לך ועדיין רוב התוקפים מינית הם גברים, רוב הרוצחים, ועוד אלו שגם רוצחים לאחר אונס הם גברים, וכן רוב הבעלים המכים הם גברים.

הרב אבינר כתב על זה פעם בעלון השבועי שלו וציין שזה בעיה חמורה מאד במגזר הדתי והחרדי. כ"כ חמורה שגם אני נתקל בה לפעמים. 

למה זה מפליא שהתופעה הזאת קיימת גם בציבור שלנו? 

http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2013%2F10%2F11

בס"ד

ועצוב שאלו רק אשליות.

בחיים לא דמיינתי שיש מציאות כזאת מפלצתית

ה' ישמור ויציל

זו אולי תופעה אבל לא תסמונת.

אז גם שם נאמר שבעל מכה שואב את כוחו מהחולשה של האישה.

אולי זאת הכוונה של 'אריק מהדרום'.

אני זוכר שפעם ממש התעצבנו על חבר שלי שהחזיק בדעה הזאת.

לדעתי יש ארס רב באמירה הזאת שאין בעל מכה אלא יש אישה מוכה.

יש בעל מכה! ועוד איך יש.

אלא מה? בעל מכה יכול להוציא את עצמו לחופשי רק עם אישה מוכה.

(הרי ברור שאם הוא היה מתחתן עם איזו רולה שתת מקלע  מחובר לה לזרוע השמאלית הוא לא היה מתעסק איתה)

לדעתי להגיש שיש אישה מוכה זה מסיר אחריות מהבעל המכה.

אם יש אישה שהיא מוכה בפוטנציה זה רק אומר שהבעל צריך לספק לה עוד תמיכה כדי שהיא תוכל לעמוד על רגליה.

בעל שמנצל תכונה זאת הוא מקור הרוע.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים